פורטל:היסטוריה/חדשות המחקר/ארכיון
ארכיון חדשות המחקר
2010
בני האדם שחיו בתקופת האבן הקדומה אכלו לחם בנוסף לבשר צייד
במחקר שפורסם באוקטובר 2010 על ידי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית (PROCEEDINGS OF THE NATIONAL ACADEMY OF SCIENCES) ומצוטט בעיתון ניו יורק טיימס נחשפו פרטים חדשים בנוגע לדיאטה של בני האדם שהתגוררו באירופה בתקופת האבן הקדומה, על פי ממצאים אלו הוסיפו תושבי האתרים עמילן לארוחות. עד עתה סברו חוקרי הפרהיסטוריה כי בתקופת האבן הייתה התזונה, הידועה בשמות: "התזונה של איש המערות", "פלאודאיט" (paleodiet), "תזונת תקופת האבן", "התזונה הטרום חקלאית" או "תזונת צייד/מלקט", מורכבת מאכילה של צמחים לא מתורבתים ובעלי חיים.
על פי המאמר, באתרים שנחפרו לאחרונה באיטליה, הרפובליקה הצ'כית ורוסיה נחשפו כלי אבן בני 30,000 שנה ששימשו לטחינה של שורשים דמויי תפוחי אדמה. אבנים אלו, שהוחזקו ביד שימשו לטחינת השורשים על ידי מעיכתם וגריסתם. הקמח שהופק עורבב לעיסה. לאחר מכן עוצב הבצק ללחם דמוי חביתית. על פי דברי לאורה לונגו מהמכון האיטלקי לחקר הפרהיסטוריה והיסטוריה קדומה התוצר הסופי בושל על אבנים חמות והיה דומה לפיתה פריכה או מצייה. בנימה אישית יותר ציינה החוקרת כי דבר המאפה לא היה טעים במיוחד. עד כה היו הכלים הידועים קדומים ביותר לייצור קמח בני 20,000 שנה ונמצאו בחפירה ארכאולוגית בישראל.
בשנת 1975 פותחה דיאטת איש המערות על ידי הגסטרואנטרולוג וולטר ווגטלין המתרכזת בבשר דל שומן ירקות ופירות ודוחה שימוש בפחמימות. תומכי גישה זו מאמינים כי התזונה ששימשה הומינידים במשך שני מיליון שנה יצרה התאמה גנטית, בתהליך אבולוציוני, בעוד שתזונה שמקורה בגידולים חקלאיים, לא עברה את אותה התאמה גנטית בזמן כה קצר - יחסית.
כתב העת של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
פורסם:אוקטובר 2010
התערוכה "היטלר והגרמנים" מוצגת בברלין
במוזיאון ההיסטוריה הגרמנית שבברלין נפתחה באוקטובר 2010 תערוכת "היטלר והגרמנים" שמנסה לעמוד על מהות החברה שיצרה את המפלצת אדולף היטלר. התערוכה משכה אלפי מבקרים מתוכם 4000 ביום הראשון בלבד. דובר המוזיאון רודולף תרבולד ציין כי הפופולריות של התערוכה נובעת מרצון הגרמנים עצמם להבין כיצד אדם שחי בשולי החברה הפך להיות מנהיג של העם הגרמני. הוא הוסיף כי דמותו של היטלר משפיעה על כל אדם והתערוכה מסייעת לגרמנים להבין את עברם.
בכניסה לתערוכה מוצגת תמונה ובה נראים אזרחים גרמנים משולהבים עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. אוצרי התערוכה בודדו מתוך הקהל דמות שזוהתה כאדולף היטלר הצעיר. התמונה, הופצה על ידי המפלגה הנאצית לפני הבחירות ב-1932, במטרה את היטלר כחלק מהעם הגרמני. היא ככל הנראה זיוף וכתב העיתון המקוון ynet אסף אוני המדווח מברלין מציין כי כמו התמונה "כל יחסי היטלר והעם הגרמני נעים על המישור שבין אמת לבדיה מתוכננת היטב".
בתערוכה מוצגים פריטים היסטוריים רבים הקשורים לתקופה ולאדם. קסדה ועליה צלב קרס עיתונים ואמצעי תעמולה נאציים ובהם פיסלוני מתכת של היטלר, וחפצים שונים ובהם קלפי משחק עם דמותו. מוצגים אחרים מראים את תגובת העם הגרמני לתעמולה ובהם מכתבי הערצה של ילדים גרמנים לפיהרר ותוצאות התעמולה בדוגמת שלט רחוב גדול שמכריז: "בעיר שלנו יהודים אינם רצויים" ומסמכים שונים ובהם אישור של חברה גרמנית בדבר משלוח ציוד לאושוויץ, צילומים של המתות חסד בבתי החולים ובסך הכל מוצגים כ־600 פריטים וכ־400 צילומים.
התקשורת הגרמנית הביעה, מאידך, חששות כי התערוכה עלולה להיות מגנט ומוקד משיכה לגורמים נאו נאציים ומעריצים של היטלר. העיתון הגרמני דר שפיגל מתח ביקורת על אוצרי התערוכה. לטענת עורכי העיתון המיקוד של התערוכה סוטה מהיטלר כדמות היסטורית ובסיכומו של דבר מתמקדת בעם הגרמני. עם זאת, מבקרי התערוכה והמבקרים בה מסכימים כי היא מסמלת את השינוי שחל בחברה הגרמנית. עתה משדור המעורבים ישירות בהשמדה ובמלחמה נעלם, נחשפת ומתקבלת עובדת מעורבות החברה הגרמנית על כל רבדיה בשלטון הנאצי ופשעיו. התערוכה מסמנת התבוננות מפוקחת יותר בעבר תוצאותיו ומוראותיו ומעמידה את הקהל עם ראיות הסותרות את התפיסה הרווחת כי היטלר היה קוסם שהטיל כישוף על הגרמנים והביא לחורבנם ולחורבן אירופה והעם היהודי.
תיאור התערוכה על ידי סוכנות הידיעות "רויטרס"
פורסם:אוקטובר 2010
חברת סוני הודיע כי היא מפסיקה את ייצור מכשיר הווקמן - נגן הקלטות הקומפקטי של החברה. על פי ההודעה משלוח אחרון של המכשירים יועבר לקמעונאים יפניים בחודש אפריל 2011. בחודש מרץ 2010 הודיע חברת סוני על הפסקת הייצור של כונן הדיסקטים - מוצר ותיק נוסף.
הווקמן הראשון יצא לשוק ביום 1 ביולי 1979. ההתחלה הייתה צנועה ורק 3000 יחידות נמכרו בחודש הראשון אך עד מהרה הפך המכשיר ללהיט והיה מכשיר הנייד הזול הראשון. הצלחת הווקמן הביאה לשימוש בשם הן ככינוי ג'נרי למכשירים מתוצרת חברות אחרות ולמכשירים ניידים אחרים של סוני שהשתמשו בפורמטים מתקדמים יותר כגון המיני דיסק, תקליטורים וכיום המותג משמש את קו המוצרים סלולריים של חברת סוני אריקסון. מכשיר הווקמן המנגן קלטות שמע זכה לאין סוף גרסאות והסך הכל מכרה סוני כ 200 מיליון מכשירים ב 30 השנים מאז הצגתו לשוק.
מכשיר הווקמן, אחד מאבותיו של נגן ה MP3 של ימינו, היה ממבשרי המהפכה שאיפשרה למשתמשים לשמוע מוזיקה בתנועה ובאופן דיסקרטי, מהפכה שעם התבססות פורמט המוזיקה הדיגיטלית שינה את פני תעשיית המוזיקה והרגלי ההאזנה של הציבור.
סוכני אפ.בי.איי וסי.איי.איי נשלחו למוזיאון לרענן כישורי חקירה
סוכנים של הסוכנויות הפדרליות האמריקאות סי.איי.איי ואפ.בי.איי וחוקרים של משטרת ניו יורק נכחו בשיעורים מיוחדים של היסטוריה של האמנות שנערכו במוזיאון המטרופוליטן לאמנות שבניו יורק. הקורס נשא את השם "אמנות האבחנה" ונערך במטרה לחדד את יכולתם של המשתתפים לתאר את מראה זירות האירוע והאירועים בהם הם נתקלים בעבודתם יום יום.
הקורס שפותח עבור סטודנטים לרפואה על ידי היסטוריונים של האמנות הותאם גם לצרכים משטרתיים לבקשת האקדמיה המשטרתית של ניו יורק. המרצים בקורס ציינו כי החוקרים המשתתפים הציגו תכונות של מבקרי אמנות מצוינים בזכות כישורי ההתבוננות שפיתחו בעבודתם, ולעיתים הבחינו בפרטים שנעלמו מעיני חוקרי האמנות. הסטודנטים מצדם ציינו כי הקורס נתן בידם כלים והדגים את היתרונות שבחשיבה יוצרת.
הכתבה המקורית במהדורה המקוונת של ה"טלגרף"
נפטר הארכאולוג אהוד נצר
ביום 28 באוקטובר 2010 נפטר הארכאולוג אהוד נצר. בעת ביקור עם קבוצת ארכאולוגים, נפל נצר בהרודיון, נפצע באורח קשה ונפטר כעבור שלושה ימים בבית החולים "הדסה" עין כרם בירושלים.
במאי 2007 הכריז פרופ' אהוד נצר כי מצא את קבר הורדוס, לאחר יותר מ-30 שנות חיפושים באתר. האתר המזוהה עם קבר הורדוס התגלה במהלך חפירות במדרון החיצוני של ההר, מתחת לשרידי חומה המקיפה את הרודיון בסמוך לשרידים של גרם מדרגות שעולה אל האתר מהרודיון התחתית. במקום, הצופה צפונה לכיוון ירושלים, התגלה מסד של מאוזוליאום הבנוי אבני גזית מפוארות ושברי סרקופג מנותצים. עיטורי הסרקופג דומים לעיטורי הסרקופגים שהתגלו ב"קברי המלכים" בירושלים מתקופה זו, אך מפוארים מהם. לטענת פרופ' נצר, המורדים היהודים שהסתתרו במבצר במהלך המרד הגדול, כ-70 שנה לאחר מותו של הורדוס, הם אלה שניתצו את הסרקופג, בגלל שנאתם התהומית להורדוס, שמלך בחסות הרומאים. דעות אחרות סוברות כי דווקא המורדים של מרד בר-כוכבא שישבו שם, הם אלה שדאגו לניתוץ הסרקופג. דעה שלישית טוענת כי היו אלו הנוצרים שישבו במתחם, שגם להם היה חשבון פתוח עם המלך הורדוס בשל טבח התמימים. לדעת פרופ' נצר, הסיבה להימצאות הקבר מחוץ לשטח הרודיון היא השמירה הקפדנית של דיני טומאה וטהרה, שאפיינה את תקופת בית שני. טומאת מת היא טומאה בדרגה הגבוהה ביותר ביהדות ולכן הורדוס, שהיה יהודי, ביקש לקבוע את מקום קבורתו מחוץ לאזור המגורים בהר, כדי לאפשר לילדיו להשתמש בארמון העליון. באתר עצמו טרם נמצא ממצא אפיגרפי (כתובת חרוטה) כלשהו באתר שיוכיח באופן חד משמעי שאכן מדובר בקברו של הורדוס או בני משפחתו.
פורסמו פרקים מזכרונותיו של ג'ורג בוש
פרקים מספר הזיכרונות האוטוביוגרפי של ג'ורג' ווקר בוש, נשיא ארצות הברית לשעבר פורסמו באתר האינטרנט Drudge Report וביום ה 9 בנובמבר עתיד ג'ורג בוש להתארח באולפן תוכנית הטלוויזיה של אופרה ווינפרי על מנת קדם את ההוצאה לאור של ספר הזכרונות ששמו "נקודות החלטה" (Decision Points). הפרקים שפורסמו עוסקים באירועי יום ה-11 בספטמבר 2001 והנשיא לשעבר מספר כי הוא נתן הוראה להפיל את מטוסי הנוסעים החטופים בטרם ירוסקו על מטרות אזרחיות, ועם קבלת הידיעה על התרסקות טיסה 93 בפנסילבניה הוא חשב תחילה כי המטוס יורט על פי הוראותיו. בפרק העוסק במחקר תאי גזע מספר ג'ורג בוש כי הוא קיבל מכתב אישי מננסי רייגן אך החליט לקחת אחריות ולבחור בהחלטה למען החיים ולהוביל את ארצות הברית בדרך אותה הוא מכנה "תרבות החיים". על פי דבריו החלטתו נבעה גם משיחה שערך עם האפיפיור יוחנן פאולוס השני שביקש אותו לתמוך בחיים.
בנימה אישית מספר הנשיא לשעבר על גמילתו משתיית אלכוהול בגיל 40 ופותח את הספר במשפט "זו הייתה שאלה פשוטה. האם אתה יכול לזכור את היום האחרון שבו לא שתית"
מקור המקורב לנשיא הוסיף כי קריאת הספר מותירה רושם כי ג'ורג בוש הוא אדם חזק, אוהב חיים ומרגיש שלם עם ההחלטות שקיבל".
התמוטט "בית הגלדיאטורים" בעיר העתיקה פומפיי.
פומפיי היא עיר רומית עתיקה במחוז קמפניה שבאיטליה. פומפיי ושכנתה הרקולנאום נחרבו בהתפרצות הווזוב ב-24 באוגוסט 79 לספירה. חפירות אינטנסיביות הביאו לכך שרוב העיר נחשף ופתוח כיום לציבור. מן הממצאים עולה כי פומפיי הייתה עיר רומית שבה ישבה אוכלוסייה אמידה. ברחובותיה נתגלו בתי מגורים, חנויות, מבני ציבור, בתי מלאכה ובית בושת. ייחודה של פומפיי הוא בהיותה עיר עתיקה שבה כמו עמד הזמן מלכת. בשנת 1997 הכריז אונסק"ו על פומפיי והרקולנאום כ"אתר מורשת עולמית".
ביום שבת ה-6 בנובמבר 2010 גילו עובדי האתר כי בית הידוע גם בשם "בית הגלדיאטורים" התמוטט ונהרס כליל, ככל הנראה כתוצאה מגשמים כבדים שערערו את יסודותיו. בעקבות האירוע הושמעו טענות על יכולתה ונכונותה של ממשלת איטליה לשמור על אוצרות התרבות והדים של האירוע הביאו לסערה פוליטית בעת שהאופוזיציה ויריבים מבית משתמשים באירוע כאיל ניגוח כנגד ראש ממשלת איטליה- סילביו ברלוסקוני, הנשיא האיטלקי ג'ורג'ו נפוליטנו כינה את האירוע "בושה לאיטליה". נשיא האגוד הארכאולוגים האיטלקית כינה את ההתמוטטות "פצע שלא ניתן לריפוי באתר הארכאולוגי החשוב בעולם".
בית הגלדיאטורים שוקם בשנים לאחר מלחמת העולם השנייה היה בדרך כלל סגור לקהל המבקרים שיכלו לראותו את קירותיו החיצוניים בלבד. שמו של הבניין, הידוע גם בשמו הלטיני Schola Armaturarum ניתן לו מאחר שגלדיאטורים השתמשו בו כזירת אימונים לפני קרבות באמפיתיאטרון הסמוך.
בטרם נסתיימו הערכות לגבי הנזק שנגרם לבניין וחילוקי הדעות בין אנשי המקצוע, החלה סערה פוליטית. שר התרבות של איטליה סנדרו בונדי - בן ברית פוליטי של סלביו ברלוסקוני נמצא במרכז הסערה משהודיע כי מבנים נוספים בפומפיי ובאיטליה נמצאים בסכנה וקריאות להתפטרותו נשמעו מספסלי האופוזיציה בפרלמנט האיטלקי, בונדי דחה קריאות אלו באומרו כי לא ניתן להאשימו בהזנחה רבת השנים. במקביל, עובדים במוזיאונים ספריות ורשויות ממשלתיות ניצלו את האירוע להכריז שביתה בדרישה להגדלת התקציבים למוסדות מדע וחינוך.
ערוץ החדשות פוקס ניוז (Fox News Channel) שידר ביום 11 בנובמבר ראיון, במסגרת תוכניתו של המנחה שון האניטי השמרן, עם המורה להיסטוריה דוקטור פנלופה בלייק, במהלכו העלתה מספר טענות והביעה את זעמה על כנס - סדנת עבודה למורי היסטוריה שהתנהלה באוניברסיטת הוואי. סדנת העבודה ביוזמת הקרן הלאומית למדעי הרוח נערכה בחודש יולי 2010 ונסבה סביב הלחימה בזירת האוקיינוס השקט בין הצבא של ארצות הברית והצבא של יפן האימפריאלית במהלך מלחמת העולם השנייה. פנלופה בלייק טענה כי הסדנה הייתה "בעלת אג'נדה רווזיוניסטית קיצונית" והעלתה טענות להטיה אנטי אמריקאית. היא העלתה טענות אלו במכתב לחבר הקונגרס הרפובליקאי דונלד מנזולו ( Donald Manzullo ) מאילינוי וליושב ראש הקרן למדעי רוח בדרישה לעריכת רוויזיה מקיפה של מדיניות הקרן. ביום 1 בנובמבר, פנתה הגברת בלייק לבלוג הפוליטי קו-כוח המזוהה עם המפלגה הרפובליקנית במכתב תחת הכותרת חקרו זאת!
במכתבה של דקטור בלייק נטען כי בסדנה הועלו לא פחות מ 11 מסרים וטענות אנטי אמריקאיות כגון:
- צבא ארצות הברית הוא כוח דיכוי השומר על גרסה מגמתית של ההיסטוריה של המלחמה.
- ההתקפה היפאנית בפרל הארבור צריכה להבחן מנקודת המבט היפאנית כקורבן של דיכוי קולוניאלי.
- לאנשים בעלי דעות שמרניות יש השפעה שלילית על הזיכרון הקולקטיבי של מלחמת העולם השנייה.
- אנשים בעלי דעות שמרניות הם ריאקציונרים לאומנים חסרי יכולת חשיבה ביקורתית.
ג'פרי וויאט מנהל הכנס שכותרתו הייתה "היסטוריה והנצחה: מורשת המלחמה הפסיפית" ודיקאן המחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת הוואי חולק על הדרך בה תיארה דוקטור בלייק את הכנס. לדבריו משתתפי הכנס - 42 במספר מילאו מכתבי משוב ו 41 מהם הגדירו את הסדנא כ"טובה עד מצוינת". יוצא דופן היה המשוב של ד"ר בלייק שהיה "שלילי ביותר". מר וויאט הביע תמיהה על כך בד"ר בלייק בחרה למתוך ביקורת על הכנס תוך השקת התקפה בזירה הלאומית על הקרן והעומדים בראשה. יושב ראש הקרן ג'ים ליצ' ( Jim Leach ) ציין במכתב תשובתו כי ארבעה משתתפים נוספים בכנס העלו טענות דומות בנוגע לחלק מהמסרים.אך הביעו שביעות רצון מהכנס בסך - הכל.
במכתבה דרשה ד"ר בלייק כי הקרן תשהה את התקציב שוטף ותערוך בדיקה מחודשת של כל הכנסים והסדנאות על מנת לבטל השפעות של אג'נדה פוליטית. היא המשיכה ודרשה הקשחה של דרישות הסף לקבלת תמיכה מהקרן בכך שכל גוף ידרש להגיש את כל סדר היום והספרות הנלווית של הכנס המתוכנן. על כך ענה יו"ר הקרן כי דרישה מסוג זה נאכפת כחלק ממדיניות הקרן כיום וכי תוכנית הכנס שבמחלוקת נבדקה על ידי 4 פרופסורים שאישרו אותה פה אחד. הוויכוח המזכיר דיונים טעונים הניטשים באקדמיה הישראלית כדוגמת המחלוקת סביב ההיסטוריונים החדשים הכותבים את ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי ערבי מנקודת מבט פוסט-ציונית, תוך שבירת מוסכמות ישראליות בקשר להיסטוריה זו ומצביע על האוניברסליות של התופעה בה מחקרים היסטוריים ומסקנותיהם עשויים להצית ויכוחים גם כאשר הם עוסקים באירועים הנחשבים לפחות שנויים במחלוקת. כך גם לגבי מלחמת העולם השנייה הנתפסת בקרב היסטוריונים אמריקאים כמלחמה צודקת ומחוץ לתחום המחלוקות הפנימיות הקורעות את החברה האמריקאית.
מחשב זיהה את "היום המשעמם ביותר בהיסטוריה"
מדען בריטי העומד בראש פרויקט מנוע חיפוש הידוע בשם "ידע אמיתי" (True Knowledge) פרסם בבלוג של הפרויקט כי נמצא "היום המשעמם ביותר בהיסטוריה" (או לפחות ב 110 השנים האחרונות) והוא 11 באפריל 1954. מנוע החיפוש האמור יוצר אינדקס ממאגר מידע שבו 300 מיליון עובדות שנדלו מידיעות ומידע על אנשים, אישים, מקומות ואירועים שנרשמו בהיסטוריה או לפחות בחדשות.
תוך שימוש באלגוריתם חיפוש "מורכב" שחישב את מספר האירועים הקשורים לאירועים ספציפיים קבעה התוכנה כי יום ראשון מסוים בשנת 1954 הוא המשעמם ביותר ובכך נתנה ליום חסר ייחוד זה משמעות מיוחדת. המדען ציין כי בניגוד ליום טיפוסי של המאה ה-20 בו נרשמו לידות ופטירות של מספר רב של אנשים שזכו לפרסום ביום זה מדען טורקי נולד, כדורגלן בריטי נפטר ונערכו בחירות כלליות בבלגיה.
כתבה באנגלית באתר העיתון הבריטי "טלגרף"
העמוד הראשון של ה"טלגרף" מיום 12 באפריל 1954
