סער 4.5

סער 4.5 הוא שם כולל לשלושה דגמים של ספינת טילים (סטי"ל) של חיל הים הישראלי: סער 4.5 חוחית, סער 4.5 נושב וסער 4.5 נירית. האחרונות מרכיבות, נכון ל-2015, את עיקר הכוח של שייטת ספינות הטילים. הספינות נבנו במספנות ישראל.

ספינות סער 4.5 אלו ספינות סער האחרונות שנמצאות בשימוש (ספינות סער 5 ו-6 אלו הן קורבטות).

סער 4.5 חוחית

סדרת סער 4.5 'חוחית'

תיאור כללי
סוג אונייה	סדרת ספינות
צי
סדרה	סער 4.5
סדרה קודמת	סער 4
סדרה עוקבת	סער 5
אוניות בסדרה	אח"י עליה ואח"י גאולה
ציוני דרך עיקריים
מספנה	מספנות ישראל
הושקה	30 יולי 1980
תקופת הפעילות	1 דצמבר 1981 – 2019 (כ־37 שנים)
אחריתה	נמכרו למקסיקו באמצע שנת 2004
מידות
אורך	61.7 מ'
רוחב	7.60 מטר (רוחב מרבי)
נתונים טכניים
מהירות	35 קשר
גודל הצוות	53
אמצעי לחימה
חימוש	8 טילי ים-ים הרפון 4 טילי ים-ים גבריאל משופרים, טילים נגד טילים ברק, פצצות עומק נגד צוללות תותח אוטו מלרה 76 מ"מ נגד מטרות שטח ונגד מטוסים, 2 תותחי אורליקון 20 מ"מ, 5 מקלעי מאג 7.62 מ"מ, טילי ים/קרקע-אוויר סטינגר
אמצעי גילוי ול"א	מכ"ם דגון תוצרת אלתא מערכות לוחמה אלקטרונית, אמצעי הטעייה נגד טילים ושבשים מתוצרתרפא"ל
מסוקים	סייפן, דיפנדר, דולפין ופנתר

תהליך הרכישה

ספינות סער 4, הוכיחו את יעילותן המבצעית בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים. לאחר המלחמה (בסוף שנות ה-70) הזמין חיל הים שש ספינות סער 4 נוספות ממספנות ישראל - פרויקט 'נדרן'. חיל הים שאף להגדיל את כוחן של ספינות הסער ולחמשן בטילים נגד ספינות ארוכי טווח מסוג "הרפון" המסוגלים לפגוע במטרות שנמצאות מעבר לטווח הגילוי של מכ"ם ספינות הטילים של חיל הים, אך בשביל יכולת זו היה צורך במסוק ימי למשימות הגדלת אופק המכ"ם של כליי השיט של חיל הים ולסיוע בטיווח מטרות ימיות.

במקביל בשנים אלו גבר האיום של חדירת חוליות ארגוני הטרור מן הים, והוקם מערך הבט"ש. האלוף מיכאל ברקאי עסק רבות בהקמת גף סיורי ים בחיל האוויר לגילוי וזיהוי מחבלים במרחק רב מן החוף. ברקאי ייעד שתי ספינות לשמש כספינות פיקוד נושאות מסוק. התכנון לשתי הספינות האחרונות מפרויקט "נדרן" שונה והן זכו לשם "חוחית".

תיאור

מסוק דולפין על אח"י גאולה בשנת 1985

ספינות בדגם סער 4.5 "חוחית" (אח"י גאולה, אח"י עליה) נבנו במספנות ישראל בתחילת שנות ה-80. השדרוג מספינות הסער 4 כלל בעיקר: הארכת גוף הספינה בכ-5 מטרים, הרכבת מנחת מסוקים בירכתיים והוספת האנגר למסוק ימי. החימוש המרכזי נשאר טילי גבריאל, שכמותם ירדה במחצית והם הועברו לחרטום הספינה.

תותחי 76 מ"מ הוסרו מהספינה. בחרטום הותקן תותח 40 מ"מ. בתחתית הספינה נוספו מכלי דלק סילוני לתדלוק המסוק, וכן לצורך תדלוק בים של הספינות מדגם זיוונית.

שדרוג זה הפך את אח"י גאולה ואח"י עליה לנושאות המסוקים הקטנות בעולם. במהלך שנות ה-80 ועד אמצע שנות ה-90 של המאה העשרים ספינות ה"חוחית" היו ספינת פיקוד במבצעים רבים של חיל הים.

מסוקים

לצורך הפעלת המסוקים מהספינות, הוצבו עליהן צוותי מכונאים ומנחיתים של חיל האוויר. תחילה הופעלו מהספינות מסוקי סייפן ודיפנדר, עד קליטת מסוקי הדולפין של חיל הים בשנת 1985. שהוחלף בהדרגה במהלך שנות התשעים במסוק פנתר.

שני הסטי"לים מדגם "חוחית" אח"י גאולה ואח"י עליה, הוצאו מהשירות ב-2004, לאחר שהוחלט למכור את הספינות למקסיקו.

סער 4.5 נושב

סדרת סער 4.5 'נושב'

תיאור כללי
סוג אונייה	סדרת ספינות
צי
סדרה	סער 4.5
סדרה קודמת	סער 4
סדרה עוקבת	סער 5
אוניות בסדרה	אח"י רומח ואח"י קשת
ציוני דרך עיקריים
מספנה	מספנות ישראל
הושקה	יוני 1981
תקופת הפעילות	1 דצמבר 1981 – במהלך שנות ה-90 ספינות הסדרה הוסבו לדגם 'נירית'
מידות
אורך	61.7 מ'
רוחב	7.60 מטר (רוחב מרבי)
נתונים טכניים
מהירות	35 קשר
גודל הצוות	53
אמצעי לחימה
חימוש	8 טילי ים-ים הרפון, 6 טילי ים-ים גבריאל משופרים, טילים נגד טילים ברק, פצצות עומק נגד צוללות, תותח אוטו מלרה 76 מ"מ נגד מטרות שטח ונגד מטוסים, 2 תותחי אורליקון 20 מ"מ, 5 מקלעי מאג 7.62 מ"מ, טילי ים/קרקע-אוויר סטינגר
אמצעי גילוי ול"א	מכ"ם תוצרת אלתא מערכות לוחמה אלקטרונית, אמצעי הטעייה נגד טילים ושבשים מתוצרתרפא"ל

זוג ספינות הנושב נבנו בכספי מכירת אח"י רומח ואח"י קשת הראשונות (ספינות סער 4) לצ'ילה. הכספים הועברו למספנות ישראל ובתמורה מספנות ישראל נדרשו לתכנן ולבנות שתי ספינות מושלמות על גוף ספינות החוחית, ללא האנגר, כולל התקנת ושילוב מערכות הלחימה. שתי ספינות נקראו סער 4.5 נושב.

תיאור

חתך ספינת טילים מדגם סער 4.5 נושב

דגם זה מהווה גרסה מוגדלת של סדרת סער 4. היא ארוכה יותר ולכן נושאת חימוש מוגבר.

גוף הספינה הוארך ב-3.7 מטרים יחסית לגוף ספינות סער 4. כבר בשלב התכנון ובהמשך בניסויי הים התברר כי הארכת הגוף ללא שינוי רוחבו יצרה תנאים הידרודינמיים משופרים, זאת מאחר שיחס אורך הגוף לרוחב הגוף גדל. ואכן מהירותה המרבית של הספינה פחתה בשני קשרים בלבד למרות שמערכת ההנעה לא שודרגה. טווח ההפלגה גדל בעיקר בגלל הגדלת קיבולת מכלי הדלק. הודות להגדלת ממדי הספינה התאפשר גם שיפור בתנאי החיים של הצוות.

השדרוגים העיקריים בספינות אלה לעומת סער 4 היו בהתקנת תורן מחופה, אשר מאפשר נשיאת אנטנות ומכשור חדיש, במערכות האלקטרוניות: שליטה ובקרה, גילוי וזיהוי, בקרת אש, מכ"ם, סונאר, לוחמה אלקטרונית, קשר.

בהמשך לדגם ה'נושב' נבנו גם ספינות ה'נירית' באורך המוגדל וגם הן קיבלו את שם הסדרה סער 4.5.

כניסה ויצאה משירות

בתחילת שנות השמונים נבנו ונכנסו לשירות שתי ספינות סער 4.5 דגם "נושב": אח"י רומח ואח"י קשת.

בהמשך הוסבו אח"י רומח ואח"י קשת שהיו מדגם "נושב" בתהליך שדרוג מקיף לדגם "נירית".

סער 4.5 נירית

ספינות הטילים מסדרת סער 4.5 'נירית'

אח"י סופה במהלך מבצע צוק איתן
אח"י סופה במהלך מבצע צוק איתן
תיאור כללי
סוג אונייה	ספינת טילים
צי
דגל הצי
סדרה	סער 4.5
סדרה קודמת	סער 4
סדרה עוקבת	סער 5
אוניות בסדרה	אח"י חץ, אח"י כידון, אח"י יפו, אח"י תרשיש, אח"י חרב, אח"י קשת, אח"י רומח, אח"י סופה
ציוני דרך עיקריים
מספנה	מספנות ישראל, ישראל
תקופת הפעילות	1991 – בשירות פעיל (כ־33 שנים)
מידות
הֶדְחֶק	488 טונה
אורך	61.7 מטר
רוחב	7.60 מטר (רוחב מרבי)
נתונים טכניים
מהירות	35 קשר
גודל הצוות	53
הנעה	4 מנועי דיזל MTU 396 16v ו-4 גנרטורי Caterpillar 3306
אמצעי לחימה
חימוש	טילי ים-ים הרפון, טילים נגד טילים ברק, תותח אוטו מלרה 76 מ"מ נגד מטרות שטח ונגד מטוסים, תותח פלנקס, שני תותחי אורליקון 20 מ"מ, טילי כתף נגד מטוסים סטינגר
אמצעי גילוי ול"א	מכ"ם ״מגל אש" תוצרת אלתא סונאר נגרר (בדגמי הנצ"ל) מערכות לוחמה אלקטרונית, אמצעי הטעייה נגד טילים ושבשים מתוצרת אלישרא ורפא"ל

אח"י סופה - סער 4.5 "נירית"

ב־1981 מספנות ישראל החלה בנייתה של אח"י נירית (אב טיפוס לספינות הסער 4.5 "נירית") אך המשך בנייתה נקטע עקב התמקדות חיל הים בסער 5. לאחר מספר שנים בנייתה חודשה והספינה הורדה למים בשנת 1990 כדי שתשמש כספינת ניסויים לאמל"ח העתידי (הן לספינות ה"נירית" והן לסער 5), הותקנו בה מערכות לחימה חדשות לאחר הניסוים הסיפנה נקנתה על ידי חיל הים שנתן לה את השם 'אח"י חץ' והייתה הספינה הראשונה מדגם "נירית".

החל מסוף שנות השמונים של המאה העשרים ועד תחילת שנות ה-2000 נקלטו בחיל הים סטי"לים מדגם "נירית", הראשונה היא אח"י חץ ולאחריה יוצרו עוד 5 מדגם 'נירית' והן: אח"י כידון, אח"י יפו, אח"י תרשיש, אח"י חרב ואח"י סופה.

סער 4.5 "נירית"

בהמשך הוסבו אח"י רומח ואח"י קשת שהיו מדגם "נושב" בתהליך שדרוג מקיף לדגם "נירית".

סער 4.5 'נירית' נצ"ל

סער 4.5 נורית נצ"ל בתרגיל הבינלאומי "נובל דינה"

בשנת 2008 הוסבו שתיים מהספינות לדגם "נירית נצ"ל" - תותח ה-76 מ"מ בירכתי הספינה הוסר ובמקומו הותקן סונאר נגרר, ונוספו טורפדות נגד צוללות.

בשנת 2015 עברה אח"י חרב טיפול במספנות ישראל במשך כחצי שנה, (בטיפול זה הוסרה מספינה מערכת הוולקן פלנקס לאחר 13 שנות שימוש) שלאחריו חזרה אח"י חרב לשירות מבצעי. לאחר ממכן מערכת הוולקן פלנקס הוסרה גם מאח"י סופה ואח"י כידון.

בשנת 2017 החל צה"ל בשדרוג נוסף לספינות ה"נירית": השדרוג כולל הוספת מכ"ם חדש, שדרוג מערכות הל"א והתקנת משגרי טילי תמוז המאפשרים פגיעה מדויקת במטרות חוף.

פעילות מבצעית

ירי מתותח 76 מ"מ בירכתי אח"י סופה

סטי"לים מדגם סער 4.5 נוטלים חלק בפעילות המבצעית של חיל הים במשך למעלה מ-40 שנה, מתחילת שנות השמונים:

אח"י חרב" יורה טיל הרפון במהלך תרגיל

שתי ספינות ה"נושב" השתתפו במלחמת לבנון הראשונה (מערכת שלום הגליל).

מסוק דולפין מתקרב לנחיתה על ספינה מסדרת 'חוחית'

באוגוסט 1984 התרחש מבצע 'נקודת זינוק' בו הותקף בסיס ימי של ארגון מחבלים בנהאר אל-בארד שבלבנון בשיתוף פעולה עם חיל האוויר. מחנה פליטים שימש את המחבלים כבסיס יציאה לפיגועי טרור בישראל. בחיל האוויר הוחלט כי בהתאם לאיומים הקיימים מסוקי הקרב הם אלו שיבצעו את ההתקפה, אך מרחק מהגבול עם ישראל היה 170 קילומטרים ולא היה ביכולת המסוקים להגיע למטרה בטיסה ישירה. הפתרון שהיה לכך הוא שבמבצע זה המריאו מסוקי הלהטוט מספינת הטילים אח"י גאולה (סער 4.5 חוחית), ביצעו תקיפה ושבו לנחות על הספינה, דבר שלא היה תקדים לו.

ספינות ה"נירית" נטלו חלק בסגר הימי על לבנון במהלך מלחמת לבנון השנייה ובהפגזת יעדי חוף.

בגזרת עזה ספינות אלה פעילות באכיפת הסגר הימי על הרצועה. במהלך סבבי הלחימה השונים ברצועה (מבצעי עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן) השתתפו ספינות ה"נירית" בהפגזת יעדי חוף שבאה לידי ביטוי בירי פגזי 76 מ"מ וגם בירי טילים מדויקים.

ספינות סער 4.5 השתתפו בעצירת המשט לעזה ב-2010 וכן בלכידת ספינות נשק שונות כדוגמת הוויקטוריה (אח"י סופה) והקלוס סי (אח"י חץ).

במהלך מלחמת חרבות ברזל בשנת 2024 יירטו ספינות סער 4.5 טילים וכלי טיס בלתי מאוישים במרחב ים סוף.

לקריאה נוספת

• משה אימבר, "שייטת 3 - ספינות הטילים בחיל הים", חיל הים - שייטת 3, ההוצאה לאור - משרד הביטחון, 2005.
• זאב אלמוג, הכוח הימי המודרני של ישראל, שפותח לאחר מלחמת יום הכיפורים, המכון לחקר מלחמות ישראל, 2018, עמ' 276–278.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סער 4.5 בוויקישיתוף

• ספינת טילים מדגם סער 4.5, באתר חיל הים הישראלי, 2
• כתבה על אח"י סופה באתר פרש
• אריה קיזל, סער מסוג אחר - סער 4.5, 'בין גלים' 180 אפריל 1990 עמ' 5.

• D-Mittch Sa'ar 4.5 (Hetz) class fast attack craft of the Israeli Navy navalanalyses 17 April 2017.