אח"י מולדת
אח"י מולדת | |
תיאור כללי | |
---|---|
סוג אונייה | ספינת טילים |
צי | חיל הים הישראלי |
דגל הצי | |
סדרה | "סער 4 – נדרן" |
סדרה קודמת | "סער 4 – תכלית" |
סדרה עוקבת | "סער 4.5 – חוחית" |
אוניות בסדרה | אח"י עצמאות, אח"י ניצחון, אח"י מולדת ואח"י קוממיות |
ציוני דרך עיקריים | |
מספנה | מספנות ישראל |
הוזמנה | 1967 כספינה רביעית במסגרת פרויקט "סער 4 – נדרן" |
הושקה | 22 במרץ 1979, על ידי גב' מרים איתן |
תקופת הפעילות |
1979 – 2000 (שירות בחיל הים הישראלי) (כ־21 שנים) |
אחריתה |
נמכרה בשנת 2000 לצי סרי לנקה וקיבלה את השם והסימול: (SLNS Suranimala (P-702 |
מלחמות וקרבות | מלחמת לבנון הראשונה |
מידות | |
הֶדְחֶק | 415 טון; מקסימלי 450 טון |
אורך | 58 מטר |
רוחב | 7.6 מטר |
שוקע | 2.5 מטר |
נתונים טכניים | |
מהירות | מרבית 35 קשר |
גודל הצוות | 45–50 לוחמים, חוגרים וחובלים |
טווח שיוט | 4,800 מיל ימי ב־19 קשר, 2,200 מיל ימי ב־30 קשר. |
גובה התרנים | 10 מטר |
הנעה | 4 מנועי דיזל מאייבך MTU 538 16v |
צורת הנעה | 4 מדחפים |
כמות הדלק | 60,000 ליטר |
מתקני התפלה | שני מעבים |
אמצעי לחימה | |
חימוש |
|
אמצעי גילוי ול"א | מכ"ם "דגון" תחום S תוצרת חברת אלתא, מכ"ם בקרת אש "אוריון" בתחום X תוצרת חברת סלניה. |
אח"י מולדת היא ספינת טילים מסדרת סער 4, אשר נבנתה במספנות ישראל, במסגרת סדרת המשך, כדי לאפשר שיט פתוח למדינת ישראל בים התיכון. הספינה שירתה בשייטת ספינות הטילים של חיל הים מהשקתה בשנת 1979 ועד הוצאתה מהשירות בשנת 2000, כשנמכרה לצי סרי לנקה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ספינות סער
ששת הספינות מסדרת סער 4 יועדו לשרת בזירת הים האדום. תעלת סואץ הייתה אז חסומה לשיט ספינות, והעברתן לים האדום תוכננה בהפלגה מחיפה למפרץ שלמה סביב יבשת אפריקה. בעת מלחמת יום הכיפורים זכו ספינות סער להצלחה בקרבות הטילים. עם זאת נוכח שר הביטחון משה דיין בצורך לאבטחת שיט במרכז הים התיכון. ואישר בנייה של שש ספינות נוספות – "פרויקט נדרן". אח"י מולדת נבנתה שלישית בפרויקט זה.
שם הספינה והשקתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספינה הושקה במספנות ישראל ב-22 במרץ 1979 הגברת המשיקה הייתה מרים איתן אשתו של הרמטכ"ל רפאל איתן שנכח גם הוא בהשקה בצי הסוחר הישראלי שירתה בשנים 1961–1970 אוניית נוסעים בשם מולדת שהפליגה בקו בין חיפה למרסיי עם כניסות עונתיות לג'נובה ונאפולי.[1] אין ולא הייתה בחיל הים הישראלי ספינה נוספת בשם "מולדת".
-
רס"ן אלי רגב וצוות אח"י מולדת בטקס השקת הספינה 22 במרץ 1979.
-
בימת המכובדים בטקס השקת אח"י מולדת 22 במרץ 1979.[א]
-
אח"י מולדת לאחר השקתה, 22 במרץ 1979.
- ^ מימין לשמאל: גב' מרים איתן, משה ורטמן, זאב אלמוג, רא"ל רפאל איתן, מנכ"ל מספנות ישראל – ישראל ליברטובסקי, שר התחבורה – חיים לנדאו, ראש העיר חיפה – אריה גוראל.
הפלגות ומבצעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבצע פעולה מוצלחת - ב-4 במאי 1980 השתתפה אח"י מולדת בפיקוד רס"ן אלי רגב, ביקור בנמל אלכסנדריה כאורחי הצי המצרי. הכח כלל גם את אח"י קוממיות בפיקוד רס"ן יעקב גז כספינת פיקוד של אל"ם אברהם בן שושן. קצין קישור לצי המצרי היה יצחק קוראל אלמוג יליד מצרים.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
הנחת זרים באנדרטת החייל האלמוני של חיל הים המצרי במסגרת ביקור ספינות הטילים באלכסנדריה, מאי 1980.
-
מפקד חיל הים המצרי, פריק בחרי מוחמד עלי מוחמד אמין, חותם בספרי האורחים של הספינות אח"י מולדת ואח"י קוממיות, מאי 1980.
טיבוע אניית מחבלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – טיבוע אוניית המחבלים אטבירוס
בערב יום העצמאות 1985 חיסלה אח"י מולדת בפיקוד רס"ן דני הלוי את אניית המחבלים 'אטבירוס' (ATTAVIROS) בדגל פנמה. המחבלים שעל האונייה היו בדרכם לפיגוע בקריה בתל אביב.
האנייה יצאה מאלג'יר תוכניתם הייתה להגיע לנקודת הורדה במרחק של כ־60 מייל ימי (כ־110 ק"מ) ממערב לתל אביב. שם היו אמורים לצאת ממנה 20 לוחמי קומנדו של אש"ף על גבי שלוש סירות גומי מהירות.
המודיעין הימי קיבל על כך מידע ומבצע דרך נץ שיעדו לסיכול הפיגוע התבצע בתחילת אפריל. לאחר שהוברר כי 'אטבירוס' לא נפגעה בנמל אנבה באלג'יר החלו סריקות וחיפושים אחריה.
ב-19 באפריל 1985 נשלחה אח"י מולדת לחיפוש מול תל אביב. אח"י מבטח בפיקוד רס"ן ירון צחר נשלחה לחפוש בגזרה צפונית יותר. לקראת חצות בליל 19–20 התגלה מקבץ האוניות היוצאות מתעלת סואץ וביניהן אובחנה מטרה שתעבור קרוב לחוף הישראלי. 'מולדת' התקרבה לזיהוי וגילתה שזו האטבירוס שמסרבת לעצור לבדיקה. תוך כדי הדיבורים נורתה רקטת RPG לעבר 'מולדת'. הלוי הרחיק את הספינה במרחק של 2.7 ק"מ, פתח בירי תותח אוטו מלרה 76 מ"מ. 42 פגזים נורו אל עבר ה'אטבירוס' הטובעת. אח"י מבטח שהצטרפה במהירות גבוהה סייעה לחיפוש. נאספו 8 ניצולים, מהם 5 מחבלים ו-3 אנשי צוות.
לכידת אמל"ח מחבלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-11 בספטמבר 1985 – לכידת מחבל פלסטיני בכיר. כח בפיקוד סא"ל דרור אלוני שכלל את אח"י עצמאות (בפיקוד רס"ן עפר דובנוב) ואח"י מולדת (בפיקוד נועם פייג), תפס את האניה 'אופורטיוניטי' במרחק 14 מיל ממערב לביירות, ועצר את סגן מפקד כוח 17 עם כסף רב של הפתח. בפעולה השתתף גם דבור שארב במבואות צידון.
ב-30 באוגוסט 1986 השתתפה אח"י מולדת בפיקוד נועם פייג עם אח"י אילת (סער 2), בפיקוד אסף בר, צוות השתלטות משייטת 13, בסיוע מטוס סיור ימי "שחף", בלכידת אוניית הסוחר הלבנונית 'אמל' שהייתה בדרכה לנמל 'חלדה' (דרומית לבירות), כשעל סיפונה 3 מכולות אמל"ח, סירה מהירה ו-10 אנשי צוות. האניה הובאה לחיפה אמצעי הלחימה פורקו ממנה והיא שוחררה לדרכה.
ב-10 בספטמבר 1986 – אח"י מולדת (בפיקוד נועם פייג), עם דבור 881 (בפיקוד מיכה שיטקין) בסיוע מסוקי קרב, גילו סירת גומי 600 מטר מהחוף כחמישה ק"מ מצפון לצור (לבנון) וירו לעברה. חלק מהמחבלים נפגעו והיתר הצליחו לברוח עם הסירה לחוף.
מפקדי הספינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רס"ן ושם | תקופת כהונה כמפקד הספינה | פעילות | תמונה | ||
אלי רגב | מפברואר 1979 עד יולי 1981 | השקה והכנסת הספינה לכשירות וביקור במצרים | |||
זאב ינובסקי | אוגוסט 1981 עד 1982 | מקום ראשון בוחן כשירות | |||
מיכאל קיסרי | מיולי 1982 עד יוני 1983 | הזירה הימית במלחמת שלום הגליל | [2] | ||
אריה בן יואב, | 1983-1985, | תקיפת אי הארנבות | |||
דני הלוי | 1985 | טיבוע אוניית המחבלים אטבירוס | |||
נועם פייג | 1987-1985 | לכידת אמל"ח ופגיעה במחבלים | |||
גיא שוהם | |||||
שלומי מיכאל | 1989-1988 | ||||
אלון וייס | |||||
יוסי קורקין | 1992 עד 1994 |
בצי סרי לנקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2000 נמכרה אח"י מולדת יחד עם אחותה אח"י קוממיות לצי סרי לנקה. שמה הנוכחי בחיל הים של סרי לנקה הוא SLNS Suranimala מספר צי P-702.
מקורות וקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דב רוזנטל, אלבום כלי שיט בחיל הים, הוצאה לאור חיל הים, 1992, עמ' 131–132
- יגאל אוחיון, אח"י גאולה – תפארת השייטת – "מורשת קרב 1981-1989"
- דני הלוי, תיאור הטבעת 'אטבירוס', ספר אלקטרוני, 1989
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיגל בוכריס, "קשה לתאר מה היה קורה, אילו..." – "חמש שנים להטבעת אטבירוס", "בין גלים", גיליון מס' 180, אפריל 1990, עמ' 46–48, 60
- רון גינזבורג וחיים כהן פעולה מוצלחת" ביקור בנמל אלכסנדריה מאי 1980, באתר "משמר המורשת הימית"
- זאב ינובסקי, פיקוד על אח"י מולדת, באתר "משמר המורשת הימית", ספטמבר 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספינות טילים של חיל הים הישראלי | ||
---|---|---|
שייטת ספינות הטילים • כלי שיט של חיל הים | ||
סער 1 שלכת | אח"י מבטח • אח"י משגב • אח"י מזנק | |
סער 2 שלכת | אח"י חיפה • אח"י אילת • אח"י עכו | |
סער 3 שלכת | אח"י סער • אח"י סופה • אח"י געש • אח"י חרב • אח"י חנית • אח"י חץ | |
סער 4 תכלית | אח"י רשף • אח"י קשת • אח"י רומח • אח"י כידון • אח"י תרשיש • אח"י יפו | |
סער 4 נדרן | אח"י ניצחון • אח"י עצמאות • אח"י מולדת • אח"י קוממיות | |
סער 4.5 חוחית | אח"י עליה • אח"י גאולה | |
סער 4.5 נושב | אח"י רומח • אח"י קשת | |
זיוונית | אח"י שמרית • אח"י שלומית | |
סער 4.5 נירית | אח"י חץ • אח"י תרשיש • אח"י כידון • אח"י יפו • אח"י חרב • אח"י סופה | |
סער 5 להב | אח"י אילת • אח"י להב • אח"י חנית | |
סער 6 | אח"י מגן • אח"י עוז • אח"י עצמאות • אח"י ניצחון |