הרפון (טיל)
 | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד | טיל נגד ספינות |
| ארץ ייצור |
 ארצות הברית |
| יצרן |
בואינג |
| עלות יחידה |
720,000 דולר 1,200,000 דולר עבור בלוק-II |
| תקופת השירות |
1977–הווה (כ־47 שנים)  |
| משתמשים |
צי ארצות הברית |
| פלטפורמת שיגור | ספינות, מטוסי קרב, צוללות |
| מאפיינים כלליים | |
| משקל | אוויר-ים - 519 ק"ג, ים-ים - 628 ק"ג |
| ממדים | |
| אורך |
אוויר-ים - 3.8 מטר, ים-ים - 4.6 מטר |
| קוטר | 340 מילימטרים (13 אינץ') |
| מוטת כנפיים | 914 מ"מ |
| ביצועים | |
| מהירות | 864 קמ"ש (240 מטר לשנייה) |
| טווח | 90–315 ק"מ (תלוי בדגם) |
| גובה טיסה | 910 מטר |
| ראש קרב והנחיה | |
| ראש קרבי | 221 קילוגרם (487 ליברות) |
| הנחיה | ביות מכ"ם פעיל |
  | |
הרפון (באנגלית: Harpoon, "צלצל") הוא טיל נגד ספינות, מונחה מכ"ם אקטיבי, מתוצרת חברת בואינג האמריקנית. פותח על ידי חברת מקדונל דאגלס בשנת 1977, והותאם לשיגור מספינות, צוללות, מטוסים וסוללות קרקעיות להגנת חופים. עד שנת 2004 יוצרו מעל 7,000 טילי הרפון.
הטיל פותח כטיל ים-ים עבור הצי האמריקני, ובשנת 1979 פותחה גרסה לשיגור ממטוסים. הטיל נמכר, בין השאר, לאיחוד האמירויות הערביות, אוסטרליה, מצרים, דנמרק וישראל. ספינות הטילים מדגמי סער 4, סער 4.5, סער 5 וסער 6 של חיל הים הישראלי חמושות בטיל זה, בנוסף לטיל גבריאל הישראלי. שמו העברי של הטיל הוא: כנרית.
דגמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- RGM-84 - טיל ים-ים לשיגור מספינות, משנת 1977.
- AGM-84 - טיל אוויר-ים לשיגור ממטוסים, משנת 1979.
- UGM-84 - טיל ים-ים לשיגור מצוללות, משנת 1981.
- SLAM - טיל קרקע-ים לשיגור מסוללות קרקעיות, משנת 1990.
- הרפון בלוק II - דגם משופר, משנת 1997.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1965 החל חיל הים של ארצות הברית בפיתוח טיל בטווח של 24 45 קילומטרים לשימוש נגד צוללות. לפרויקט ניתן השם Harpoon. טביעת המשחתת הישראלית אילת ב-1967 על ידי טיל נגד ספינות מסוג Styx שנבנה על ידי ברית המועצות, זעזעה קצינים בכירים בצי ארצות הברית, שעד אז לא העריכו את האיום הנשקף מהטילים נגד ספינות. בשנת 1970 האיץ ראש המבצעים הימיים אדמירל אלמו זומוולט את הפיתוח של הרפון כחלק מיוזמת "פרויקט שישים" שלו, בתקווה להוסיף כוח פגיעה נחוץ לספינות מלחמה עיליות של ארצות הברית.[1]
הרפון ראשון נמסר לצבא ב-1977; בשנת 2004, בואינג סיפקה 7,000 פריטים נוספים.[1]
הטיל נרכש על ידי מדינות רבות, כולל הודו, יפן, סינגפור, דרום קוריאה, טייוואן, איחוד האמירויות הערביות ורוב מדינות נאט"ו.[2]
בסוף מאי 2022 שלחה דנמרק משגרי הרפון וטילים לאוקראינה כדי לסייע למאמץ המלחמתי, וזמן קצר לאחר מכן שלחה הולנד טילים נוספים.[3] באמצע יוני 2022, ארצות הברית הודיעה שהיא תספק לאוקראינה משגרים וטילי הרפון גם כן[4] שר ההגנה של בריטניה אמר שהם גם בוחנים לספק לאוקראינה את הטילים.
ב-17 ביוני טענה אוקראינה כי הטביעה את ספינת הגוררת Spasatel Vasily Bekh עם שני טילי Harpoon.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
טיל הרפון נורה ממשגר על סיפון ספינת סער 4 -
ירי טיל הרפון מספינה מדגם סער 4 -
ספינה מדגם סער 4 יורה טיל הרפון.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרפון באתר בואינג(הקישור אינו פעיל, 23.12.2024)
- דבורה הדר, ההרפון, "בין גלים" ספטמבר 1976 עמ' 6.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Boeing: Historical Snapshot: AGM/RGM/UGM-84 Harpoon Missile, web.archive.org, 2015-03-31
- ^ E. T. Columnist, Taiwan Signs Another Major Deal With The US To Ward Off China; Will Acquire HIMARS & Harpoon Missiles, EURASIAN TIMES, 2021-06-17 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Sebastien Roblin, Ukraine Blasts Russian Tug Near Snake Island With Land-Based Harpoon Missiles, Forbes (באנגלית)
- ^ Heather Mongilio, U.S. Sending Vehicle-Mounted Harpoon Launchers for Ukraine Coastal Defense, USNI News, 2022-06-15 (באנגלית אמריקאית)