גבריאל (טיל)

גבריאל
	טיל גבריאל משוגר מספינה מדגם סער 4, 1975.
מידע בסיסי
ייעוד	טיל נגד ספינות (טיל ים-ים)
ארץ ייצור	ישראל
יצרן	התעשייה האווירית לישראל
מלחמות ומבצעים	כל המלחמות החל ממלחמת יום הכיפורים
תקופת השירות	1962–הווה (כ־62 שנים)
משתמשים	משתמשים משתמשים לשעבר
מאפיינים כלליים
משקל	דור חמישי - 1,250 ק"ג
ממדים
אורך	דור חמישי - 5.5 מטר
ביצועים
טווח	דור ראשון - 22 ק"מ; דור חמישי - 200 ק"מ
גובה טיסה	2.5 מטר

תצוגת הטיל גבריאל בעת ביקור קציני צי קולומביה על סיפון אח"י יפו בנמל קרתגנה במהלך מבצע פעמון החירות, 1976

גבריאל הוא טיל נגד ספינות מתוצרת התעשייה האווירית. הגרסאות הראשונות של הטיל פותחו בשנות השישים על בסיס טיל קרקע-קרקע בשם לוז. במלחמת יום הכיפורים נעשה בגבריאל שימוש קרבי לראשונה ובהצלחה רבה בקרב לטקיה, בקרב טרטוס ובקרב דמיאט. כ-50 טילי גבריאל שוגרו במלחמה זו, קרוב למחציתם פגעו במטרה.

היסטוריית פיתוח

בשנות ה-60 של המאה ה-20 ספינות חיל הים היו מטרות פגיעות לטילי ים-ים מצריים, והוחלט בתעשייה האווירית להיכנס לפיתוח שאפתני של טיל הים-ים הראשון בישראל.

טיל הלוז

ערך מורחב – לוז (טיל)

מאז שנת 1954 עסק חמ"ד (שהפך לימים לרפא"ל) בפיתוח טיל מונחה נהוג כבל. טיל זה פותח במקור עבור חיל האוויר לשיגור ממטוס דקוטה, אך אומץ לבסוף על ידי חיל התותחנים לשימוש יבשתי.^[1]

הטיל סבל מטווח מינימלי בן שישה ק"מ שהיה גדול מדי לכוחות היבשה, ומאי עדיפות על פני סוללות תותחים רגילות. נציגי חיל הים שהשתתפו בניסויים בשנת 1958 החליטו לאמץ אותו כטיל נגד ספינות בכינוי "לוז" וב-18 במאי 1959 נערך ניסוי שיגור מוצלח מהמשחתת אח"י אילת.

בשנת 1962 נעשו ניסויים בדגמים משופרים מעל סיפון המשחתת אח"י יפו. בשנת 1963 נערך ניסוי נוסף של לוז מן היבשה לעבר מטרה ימית בנוכחות הרמטכ"ל צבי צור ומוניה מרדור. על כך קיבלו מדעני רפא"ל את פרס ביטחון ישראל. ההתקדמות המצרית בתחום טילי הקרקע-קרקע הביאה להעתקת משאבי הפיתוח לתחום זה. מאחר שהטיל סבל מבעיות הנחיה הועבר הפיתוח על ידי חיל הים לתעשייה האווירית, שקיבלה מוצר שתכנונו לא הושלם לחלוטין.

פיתוח הגבריאל

ראשוני צוות הפיתוח בתעשייה האווירית היו יורם שפירא, אהרון שפירא ויעקב בקר. אליהם הצטרף המהנדס אורי אבן טוב שפרש מרפא"ל ועבר לתעשייה האווירית בעידודו של אל שווימר, כדי להוביל את פרויקט הגבריאל.^[2]

התעשייה האווירית שיפרה את מנגנון הנחיית הטיל שפוצל להיגוי גובה מבוסס מד גובה (אלטימטר) ומכ"ם נעילה והיגוי. מכ"ם הנעילה וההיגוי, שקולט את ההד החוזר ממערכת בקרת האש של הספינה המשגרת, מעביר הנחיה לטיל (שיטה המכונה "הנחיה חצי-אקטיבית"). שיטה זו אפשרה הטבעת ספינות אויב קרובות מאוד לחוף, פגיעה במטרות חוף וכן התגברות על לוחמה אלקטרונית, במחיר אי יכולת שיגור הטיל מעבר ל"אופק" מכ"ם המשגר. השיטה לפיתוח שתי מערכות הייתה פרי מחשבתו של מוביל הפיתוח אבן טוב.

מאפיין נוסף של ה"גבריאל" הוא מעופו הנמוך מעל פני הים, מה שהקשה על יירוטו בתותחי נ"מ.

הפיתוח הושלם ב-7 באפריל 1969 עת הוטבעה המשחתת אח"י חיפה (ק-38) שהוצאה משירות והוטבעה באמצעות טיל, שנורה ממערכת הטילים הראשונה שהותקנה על ספינת הטילים שקיבלה גם את שמה, אח"י חיפה (ס-322).

גבריאל סימן פריצת דרך ביכולות המבצעיות של חיל הים להשמדת ספינות אויב ממרחק של עשרות קילומטרים ובגובה טיסה של מטרים ספורים מעל פני הים, המקשה על גילוי הטיל. בנוסף היווה פריצת דרך טכנולוגית לתעשייה האווירית כולה, והביא לזכייתה בפרס ביטחון ישראל ולעסקאות נוספות ברחבי העולם.

במלחמת יום הכיפורים טיבעו טילי הגבריאל 13 ספינות אויב. טיל הגבריאל שימש כנשק התקיפה העיקרי של חיל הים במשך שלושה עשורים.

פרויקט מרקיז - בזמן מלחמת ההתשה סופקו לחיל האוויר 20 מערכות של טילי גבריאל שהורכבה בראשם עדשת מכ"ם, כפיתיון להסחה של טילי נ"מ. מצריים. טיל קרקעי זה שהורכב על נגמ"ש, היה עולה לגובה של מטוס סקייהוק וצולל לעבר סוללת נ"מ. במלחמת יום כיפור נעשה שימוש בטילים אלו. על פי פיני דגן ממנהלי הפיתוח של טיל הגבריאל, כנגד כל טיל גבריאל שהופעל נורו בממוצע כ-30 טילי נ"מ מצריים.^[3]

תפוצה

טילי גבריאל נמכרו למספר ארצות שלישראל היה קשר איתן. בין היתר, טאיוואן, סינגפור, דרום אפריקה והמשטר הצבאי בארגנטינה, שהשתמש בטילים נגד הצי המלכותי הבריטי במלחמת פולקלנד.^[4]^[5]

גרסאות

טילי הגבריאל הראשנים

גבריאל 1

ירי טיל גבריאל מעמדה קדמית באח"י חיפה (סער 2) במסגרת ניסויי קבלת המערכת, 1969

בדיקת ארגז שיגור הגבריאל שנורה מאח"י מזנק (סער 2) בלילה הקודם, 7 באוקטובר 1973, במהלך מלחמת יום הכיפורים.

משגר מצטודד לגבריאל בספינות סער 2 וסער 3, 1973

ב-1969 הושלם פיתוח הגרסה הראשונה של הטיל, והוא הוצג לראשונה לציבור ב-1970. בגרסה זאת נעשה שימוש במלחמת יום הכיפורים. הטיל היה לוחך ים בגובה של כ-2.5 מטר וטווח מקסימלי של 22 ק"מ. 50 טילים מדגם זה הועברו לאבלואציה לחיל הים של טאיוואן.

גבריאל 2

פיתוח של גרסה משופרת, "גבריאל 2" החל בשנת 1972, והיא נכנסה לשירות מבצעי ב-1978. דרום אפריקה קיבלה רישיון לייצר את הדגם הזה. גרסת ים-קרקע של הטיל כונתה "הילטון" ושימשה במלחמת לבנון הראשונה.

גבריאל 3

גרסה מתקדמת בשם "גבריאל 3" הוצגה בשנת 1978 ונכנסה לשירות מבצעי ב-1982,^[6] לצד גרסת אוויר-ים בשם "גבריאל 3‏ A/S".^[7] שתי הגרסאות צוידו במנגנון שגר ושכח. גרסת האוויר-קרקע בעלת טווח של 60 ק"מ.

גבריאל 4

בתחילת שנות ה-90 פותחה הגרסה "גבריאל 4". הטיל מבוסס על גבריאל 3, אך גדול ממנו ובעל מנוע טורבו-סילון. לגרסה זו 3 אפשרויות הנחיה: שגר ושכח, שגר ועדכן ושגר ושלוט בעזרת עדכוני מכ"ם.

גבריאל 5

במאה ה-21 פותח טיל ים-ים מתקדם תוצרת התעשייה האווירית אשר נקרא גבריאל 5 (למרות שהוא טיל שונה אשר אינו קשור הנדסית לדגמים הקודמים בסדרה).^[8]^[9] במהלך העשור השני של המאה ה-21 נחשפה גרסת הייצוא של הטיל תחת השם Advanced Naval Attack Missile.^[10]

ביולי 2018 נחתם חוזה בין התעשייה האווירית לפינלנד למכירת מערכות הטיל בשווי של כ-162 מיליון יורו. במסגרת החוזה יסופקו משגרים, טילים, סימולטור, ציוד בדיקה וחלקי חילוף. הטילים הראשונים יימסרו ב-2019 והאספקה תימשך עד שנת 2025.^[11]

חיל הים הפיני חשף את הטיל גבריאל-5 לטווח של 200 ק"מ, שכולל מערכות ניווט GPS ו-INS ומסוגל לפגוע גם במטרות בחוף. בטיל ראש ביות מכ"מי ויכולת ל"א. משקלו של הטיל 1,250 ק"ג ואורכו 5.5 מטרים. יש הסוברים שפעולה זו הביאה לידי חשיפת יכולות של חיל הים הישראלי.^[12]

בספטמבר 2020, הודיע צה"ל על ניסוי מוצלח, לקראת שילובו בספינות סער 5 וסער 6^[13] ובאוגוסט 2022 הושלם ניסוי מוצלח נוסף במערכת שבוצע מספינת סער 6.^[8]

בספטמבר 2021 נחשף בעמדה של התעשייה האווירית בתערוכת DSEI 2021 בלונדון כי לטיל יש טווח של כ-290 ק"מ.^[14]

באוקטובר 2021 פורסם כי בעקבות פינלנד, גם אסטוניה תרכוש טילי גבריאל בסכום של 30 מיליון דולר.

גרסאות מוצעות

Blue Spear - טיל נגד ספינות דור 5 המוצע לסינגפור כתחליף להרפון. הגרסה המוצעת היא שת"פ בין התעשייה האווירית ל-ST Engineering מסינגפור.^[15] באוקטובר 2021 דווח כי אסטוניה תרכוש את טיל ה-Blue Spear.^[16]
Sea Serpant - טיל נגד ספינות דור 5 המוצע לחיל הים הבריטי כתחליף להרפון. הגרסה המוצעת היא שת"פ בין התעשייה האווירית לחברת Thales ומיועדת לשימוש פריגטה Type-23 של הצי הבריטי.^[17] הטיל הוצג לראשונה בתערוכת DSEI 2021 שנערכה בלונדון.

משתמשים

ירי קבוצתי של טילי גבריאל מתקדמים מספינות דגם סער 4.5

ישראל ישראל: חיל הים הישראלי, כולל בדגם גבריאל 5.
אזרבייג'ן אזרבייג'ן
אסטוניה אסטוניה: בדגם Blue Spear 5G SSM
אקוודור אקוודור
אריתריאה אריתריאה
מקסיקו מקסיקו
סרי לנקה סרי לנקה
פינלנד פינלנד: גבריאל 5, מ-2019.
צ'ילה צ'ילה
קניה קניה

מפעילות לשעבר:

דרום אפריקה דרום אפריקה
טאיוואן טאיוואן
סינגפור סינגפור
תאילנד תאילנד

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גבריאל בוויקישיתוף

צילומים רבים של טילי גבריאל על ספינות שרבורג, פורום צבא וביטחון בפרש
ניסוי טיל ג-25 בנוכחות בן-גוריון שמעון פרס והרמטכ"ל צבי צור ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון 1963
ראובן אשל, חבלי הסבת טיל קרקע-קרקע “לוז” לטיל ים-ים “גבריאל”, באתר "רפאל"
סיגל בוכריס ודניאל בבצ'יק, תרגיל ירי טיל גבריאל משופר מאח"י קוממיות, 'בין גלים' 177 אפריל 1989 עמ' 7.
טיל גבריאל, באתר עמותת חיל הים

הערות שוליים

^ רונן ברגמן, ואשינגטון, "אתם זקוקים לטיל קרקע-קרקע", באתר הארץ, 20 בפברואר 2005
^ מת המהנדס אורי אבן טוב, חתן פרס ביטחון ישראל, באתר הארץ, 8 במרץ 2003
^ ראיון של דר מילשטיין, ראיון עם פיני דגן - חלק א (עמ' דקה 35), באתר יוטיוב, ‏23 באוקטובר 2021
^ שאול צדקה, האם יופעל נשק ישראלי במלחמה נגד בריטניה ?, דבר, 21 באפריל 1982
^ עידו דיסנצ'יק, " התעשייה האווירית תתחיל בקרוב בייצור מסוקים", מעריב, 10 באוגוסט 1976
^ Gabriel III, GlobalSecurity
^ Gabriel III, GlobalSecurity
^ ¹ ² הושלם בהצלחה ניסוי בטיל מסוג ״גבריאל 5״ נגד ספינות. צפו, באתר צה"ל, 21 בספטמבר 2022
^ Gabriel 5 Anti-Ship Missile System, Defense-Update, April 26, 2008
^ Advanced Naval Attack Missile, Israel Aerospace Industries
^ אמיתי גזית, התעשייה האווירית תמכור לפינלנד טיל ים-ים ב-162 מיליון יורו, באתר כלכליסט, 6 ביולי 2018
יובל אזולאי, ‏תע"א תספק טילי גבריאל לפינלנד ב-162 מיליון אירו, באתר גלובס, 6 ביולי 2018
^ עמי רוחקס דומבה, ‏נחשף: טיל ים-ים של התעשייה האווירית, באתר "IsraelDefense‏", 18 בדצמבר 2019
^ טל שניידר, ‏צה"ל הודיע על ניסוי מוצלח במערכת טילי ים-ים, באתר גלובס, 25 בספטמבר 2020
^ DSEI 2021 day 1: Sea Breaker, Sea Serpent, New OPVs and the Cube, נבדק ב-2024-03-19
^ Israel and Singapore Team up to Market Advanced Anti-Ship Missiles, Defense-Update, July 16, 2020
^ עמי רוחקס דומבה, ‏תעשייה אווירית: צבא אסטוניה ירכוש טילי תקיפה חוף-ים תוצרת החברה, באתר "IsraelDefense‏", 6 באוקטובר 2021
^ IAI, Thales Offer Sea Serpent Missiles to Replace the Harpoon on the Royal Navy Frigates, Defense-Update, April 13, 2021

[1] רונן ברגמן, ואשינגטון, "אתם זקוקים לטיל קרקע-קרקע", באתר הארץ, 20 בפברואר 2005

[2] מת המהנדס אורי אבן טוב, חתן פרס ביטחון ישראל, באתר הארץ, 8 במרץ 2003

[3] ראיון של דר מילשטיין, ראיון עם פיני דגן - חלק א (עמ' דקה 35), באתר יוטיוב, ‏23 באוקטובר 2021

[4] שאול צדקה, האם יופעל נשק ישראלי במלחמה נגד בריטניה ?, דבר, 21 באפריל 1982

[5] עידו דיסנצ'יק, " התעשייה האווירית תתחיל בקרוב בייצור מסוקים", מעריב, 10 באוגוסט 1976

[6] Gabriel III, GlobalSecurity

[7] Gabriel III, GlobalSecurity

[את"צ_2022-8] ¹ ² הושלם בהצלחה ניסוי בטיל מסוג ״גבריאל 5״ נגד ספינות. צפו, באתר צה"ל, 21 בספטמבר 2022

[9] Gabriel 5 Anti-Ship Missile System, Defense-Update, April 26, 2008

[10] Advanced Naval Attack Missile, Israel Aerospace Industries

[11] אמיתי גזית, התעשייה האווירית תמכור לפינלנד טיל ים-ים ב-162 מיליון יורו, באתר כלכליסט, 6 ביולי 2018
יובל אזולאי, ‏תע"א תספק טילי גבריאל לפינלנד ב-162 מיליון אירו, באתר גלובס, 6 ביולי 2018

[12] עמי רוחקס דומבה, ‏נחשף: טיל ים-ים של התעשייה האווירית, באתר "IsraelDefense‏", 18 בדצמבר 2019

[13] טל שניידר, ‏צה"ל הודיע על ניסוי מוצלח במערכת טילי ים-ים, באתר גלובס, 25 בספטמבר 2020

[14] DSEI 2021 day 1: Sea Breaker, Sea Serpent, New OPVs and the Cube, נבדק ב-2024-03-19

[15] Israel and Singapore Team up to Market Advanced Anti-Ship Missiles, Defense-Update, July 16, 2020

[16] עמי רוחקס דומבה, ‏תעשייה אווירית: צבא אסטוניה ירכוש טילי תקיפה חוף-ים תוצרת החברה, באתר "IsraelDefense‏", 6 באוקטובר 2021

[17] IAI, Thales Offer Sea Serpent Missiles to Replace the Harpoon on the Royal Navy Frigates, Defense-Update, April 13, 2021

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

כלי טיס מתוצרת התעשייה האווירית לישראל
מטוסי קרב	נשר • כפיר • נמר • אריה • לביא • F/A-259 סטרייקר
מטוסים צבאיים	ערבה • סי-סקאן • צוקית
מטוסים אזרחיים	וסטווינד • גאלפסטרים G100 (אסטרה) • גאלפסטרים G200 (גלקסי)
כטב"מים	בירד-איי • I-View
כטב"מים טקטיים	מוסקיטו • סקאוט • RQ-2 פיוניר • האנטר • סרצ'ר • פנתר • תעתוע • הרון-T
כטב"מים ארוכי טווח	הרון 1 • איתן • סופר הרון • הרון 2 • יסעורון ירוק
חימוש משוטט	הארפי • הארופ • ברקן ירוק
טילים	שביט (משגר לוויינים) • יריחו • להט • נמרוד • ברק 8 • ברק MX • גבריאל • לורה • חץ 2 • חץ 3 • חץ 4 • ג'אמפר • SkySniper • (אנ') Wind Demon