לדלג לתוכן

סוויפטיז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוויפט מצטלמת עם מעריציה, המכונים סוויפטיז, מחוץ למשרדי התוכנית "בוקר טוב אמריקה" בניו יורק בשנת 2012. סוויפט דואגת לשמור על קשר הדוק עם קהל מעריציה.

סוויפטיז או סוויפטים (באנגלית: Swifties) הם הפאנדום של הזמרת-יוצרת האמריקאית טיילור סוויפט.[1] עיתונאים רבים החשיבו אותם כאחת מקהילות המעריצים הגדולות והמסורות ביותר. הם ידועים בקנאתם לסוויפט ובשמירה על תדמיתה הציבורית, וכן גם מנתחים בקביעות את התכמינים שהיא מפזרת לאורך קריירת המוזיקה שלה. כמו כן, פאנדום הסוויפטיז נתון לסיקורים נרחבים בכלי התקשורת.

כלי התקשורת הבחינו בקשר המיוחד בין סוויפט למעריציה, וטענו כי אף אמן מיינסטרים לא מתייחס לאוהדיו בצורה דומה לזו.[2] לעיתים רבות עזרה לסוויפטיז, שמעה לקולם ואף תיעדפה אותם במסעות קמפיין שעשתה. בעוד שהם הביעה תמיכה חסרת תקדים בכל יצירה מוזיקלית שפורסמה על ידה, והגיבו לביקורות שלילות אודותיה.

לאורך השנים השפיעו הסוויפטיז רבות על תעשיית המוזיקה, והפכו למוקד התעניינות רב מצד כלי התקשורת. הם המשיכו לתמוך במושא הערצתם גם כאשר עברה לז'אנרים שונים בשיריה, סייעו לה במהלך ההמחלוקת על זכויות המאסטרינג שלה ב-2019, יזמו את השימוע הפוליטי נגד טיקטמאסטר, שהוביל לחקיקת חוקים חדשים ועוררו צמיחה כלכלית בערים המאחרות את סיבוב ההופעות "The Eras Tour". עם זאת, כלפי הסוויפטיז הוטחו האשמות בגין חוסר כיבוד הפרטיות של סוויפט ותקיפה מילולית כנגד מבקריה. ניתוחים אקדמאים, שלמדו את יצירת התוכן, ההון החברתי והיחסים האישיים בקהילת הסוויפטיז, תיארו ותם כתת-תרבות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיילור סוויפט החלה את הקריירה המוזיקלית שלה כזמרת-יוצרת בשנת 2006 בגיל 16. אולם על פי דיווחים שונים היה לה כבר קהל מעריצים עוד ב-2005, קדם להוצאת סינגל הבכורה שלה, "Tim McGraw"‏ (2006), באמצעות רשתות חברתיות מקוונות. היא הייתה אחת מאמני הקאנטרי הראשונים שהשתמשו באינטרנט כאמצעי שיווקי, בעיקר בפלטפורמת מייספייס, ודאגה ליצור שירים שיצברו אהדה בתחנות הרדיו ובתחום האיירפליי.[3][4][5] את חשבון המייספייס שלה פתחה ב-31 באוגוסט 2005, יום לפני שחברת התקליטים שלה דאז, ביג משין רקורדס, נוסדה. שיריה צברו באתר למעלה מ-45 מיליון האזנות.[6]

באוקטובר 2006 הוציאה את אלבום הבכורה שלה, Taylor Swift. הוא נמכר בכ-40,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו.[7] אולם נתוני מכירותיו נותרו על כנם בעקביות, ורק בנובמבר 2007 הגיעו למיליון עותקים.[8][9] שבוע המכירות הגדול ביותר שלו אירע בינואר 2008, לאחר שנמכר בכ-187,000 עותקים.[10] ההצלחה ארוכת-טווח זו תרמה לפרסומה של סוויפט בסצנת הקאנטרי ומחוצה לה. סוויפט בילתה עשרים וארבעה שבועות במקום הראשון במצעד אלבומי הקאנטרי – הצעידה הארוכה ביותר לאלבום שיצא בעשור הראשון של המאה ה-21.[11][8] אלבומה השני, Fearless, יצא בנובמבר 2008, והפך לאלבום הנמכר ביותר ברחבי העולם ב-2009. הוא זכה להצלחה בין-לאומית שחצתה את גבולותיה של האנגלוספירה,[12][13] שבה מוזיקת קאנטרי לא הייתה פופולרית כלל.[14][13] הסינגלים "Love Story" ו-"You Belong with Me" הושמעו רבות גם ברדיו פופ, והזניקו את הקריירה המוזיקלית של סוויפט אל מחוזות חדשים.[15] הצלחתה נטעה שורשים ראשוניים בהקמת קהילת מעריצים ייעודית אליה מחוץ לארצות הברית, דוגמת הממלכה המאוחדת, אירלנד, ברזיל, הפיליפינים, וייטנאם וטאיוואן.[16][17] אלבומיה העוקבים, שנעו בין הסוגות פופ, רוק, אלקטרוניקה, פולק ומוזיקה אלטרנטיבית, סייעו להרחיב את מעגל מעריציה ברחבי העולם ולגוון את הדמוגרפיה שלו.[18][19]

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "סוויפטי", שמתאר מעריץ של סוויפט, זכה לפופולריות רחבה בשלהי העשור הראשון של המאה ה-21.[20] המילה מורכבת משם משפחתה ומסיומת "ie" או "y", שמרמזות על חיבה.[21] בשנת 2012 הצהירה בריאיון ל-Vevo כי השם לדעתה "מקסים". במרץ 2017 הפך המונח לסימן מסחר.[22] בשנת 2023 הגדיר מילון אוקספורד את המונח כשם עצם, שמשמעותו היא לתאר "מעריץ נלהב של הזמרת טיילור סוויפט".[21]

יחסים עם טיילור סוויפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט מעריצים שהוכן על ידי סוויפטי.

לסוויפט ולקהילת הסוויפטיז קשר הדוק. עיתונאים רבים תיארו זאת כראיה להשפעתה התרבותית על תעשיית המוזיקה.[23][24] לטענתו של מגזין The Washington Post, סוויפט והסוופטיז הם קבוצת חברים גדולה ומשותפת. The New York Times הוסיף כי הזמרת חוללה מהפכה ביחסים שיכולים להיות בין ידוען למעריציו: ”סוויפטיז מרגישים מחוברים אליה, כיוון שהם גדלו איתה ועם המוזיקה שלה”.[25][26][27] לוקה קלי מ-The Atlantic סברה כי סוויפט מבינה ומכירה בכוח של החוויה הקבוצתית מהאזנה לשיריה. הקשר שלה עם הקהילה נחשבת לייחודית עבור אמנים במעמדה: היא יצרה עמם אינטראקציה ברשתות החברתיות, בחרה חלקם להשתתף בקונצרטים יחידניים, בירכה ונפגשה איתם בביקורי פתע, השתתפה בחלק מחתונותם וכן חילקה גם כרטיסים בחינם למעריצים מיעוטי יכולות או בעלי מוגבלויות.[28][29][30] סוויפטים נוהגים לשלוח לביתה כרטיסי ברכה ומכתבי תודה.[31]

ביוני 2010 ערכה סוויפט מפגש בן 13 שעות כחלק מפסטיבל CMA בנאשוויל שבטנסי. בשנים 2014, 2017 ו-2019 הזמינה מספר מעריצים לביתה כחלק מ-"Secret Sessions", מסיבות השמעה לאלבומיה החדשים טרם יציאתם הרשמית.[32][33] ב-2014 אף הקימה אירוע חג המולד בביתה במסגרתו חילקה לכמה סוויפטיז מתנות.[34] בנוסף, לכבוד קהילתה כתבה כמה שירים, דוגמת "Long Live"‏[35]‏ (2010) ו-"Ronan"‏ (2012) – סינגל צדקה לזכרו של רונאן, ילד בן 4, מנוירובלסטומה.[28] בשנת 2023 הזמינה 2,200 ממעריציה לאירוע הקרנת הבכורה של סרט ההופעה Taylor Swift: The Eras Tour ללא עלות.[36] ”סוויפט נותנת חוויות למעריציה על מנת לטפח קהל מאזינים שגדל ללא הרף. היא תמיד שמה את הסוויפטיז במקום הראשון” – נכתב ב-Independent.‏[30]

סוויפטית מצלטמת עם סוויפט בפסטיבל הסרטים הבין-לאומי בטורונטו, 2022.

סוויפט נמנת בין האישים הנעקבים ביותר במדיה החברתית.[37][38][39] לדברי נתן האבד, סוויפט הייתה המוזיקאית הראשונה שניחנה בפרסום מקוון רב ומסיבי.[40] בריטני ספנוס מ-Rolling Stone כתבה כי סוויפט השתמשה בטאמבלר הרבה לפני שהיה ידוע לקהל הרחב, וכיום היא פעילה בטיקטוק.[5] החלק העוסק סביבה בפלטפורמה מכונה על ידי מעריציה כ-"סוויפטוק". הסוויפטיז מכנים אותה שם "בלונדי" בשל שערה הבלונדיני; "טי-סוויזל", מחווה למילות השיר "Thug Story" – פרודיה ל-"Love Story" – של טי-פיין ו"תעשיית המוזיקה", למעין רמיזה על השפעתה הרבה.[41]

במרוצת השנים תרמה סוויפט למעריציה כספים רבים על מנת לכסות את לימודיהם האקדמיים, חשבונות רפואיים, שכר דירה והוצאות נוספות.[42] בשנת 2018 רכשה למעריצה הריונית דרת רחוב.[43] תרומתה הגדולה לסוויפטי חולה לוקמיה ב-2015 גרמה לפלטפורמת מימון ההמונים "GoFundMe" לקרוס עקב עומס רב.[44] בשנת 2023 תרמו אלפי סוויפטיז כ-125,000 אלף דולר דרך "GoFundMe" למשפחתו של מעריץ, שנהרג בתאונת דרכים על ידי נהג שיכור בדרכו הביתה מהופעתה של סוויפט. חלק גדול מהסכום שנצבר ניתן באריזה של 13 דולרים, מספר המזל של הזמרת.[45]

בעוד שהסוויפטיז נתפסים כתומכים בסוויפט, כמה מהם מתחו עליה ביקורת. לטענתם, היא לא הצהירה בפומבי על דעותיה בדבר בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית או בסכסוך הישראלי-פלסטיני.[46][47][48][49] בשתי הרצועות "But Daddy I Love Him" ו-"Who's Afraid of Little Old Me?" מהאלבום The Tortured Poets Department‏ (2024) הביעה סוויפט את הפגיעה בחייה הפרטיים, שנגרמת כתוצאה מהטחת ביקורות באינטרנט ורשתות החברתיות.[50]

קהילתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיתונאים רבים מתארים את יצירותיה של סוויפט, את הפופולריות שלה ואת קולה כתת-תרבות בפני עצמה, שמכונה "היקום המוזיקלי של טיילור סוויפט". יקום זה נתון לניתוחיו הקפדניים של הסוויפטיז.[51][52] הצורך שלהם לנתח כל שיר או וידאו קליפ שגור בכמות ביצי הפסחא, שמפזרת הזמרת לאורך הוצאותיה. כמו כן, נטען כי היקום המוזיקלי שלה חזק מאין כמותו בזכות קשרה ההדוק עם מעריציה.[53][54] סוויפטים ידועים באדיבותם כלפי חברי הקהילה: ברוב הופעותיה של סוויפט הם מתחפשים לדמותה, ומחליפים זה עם זה צמידי חברות.[55][56]

Glamour ו-The Washington Post טענו כי סוויפט רוקמת תורה חדשה עבור מעריציה.[57][58]‏ Entertainment Weekly כינה את היקום המוזיקלי שבנתה כ"עולם פופי נהדר, שכולל עשרות ביצי פסחא הנתונים לפיענוח מלא על ידי מעריציה של הזמרת".[59] ב-The Guardian נכתב כי הסוויפטיז הם תת-תרבות המבוססת על תקשורת המונים, ומטופחת על ידי "שנים של בניית עולם ומיתולוגיה "סוויפטיאנית"".אלים חראג' סבר כי סוויפט הפכה את הפופ לפאזל ענקי, המורכב ממחויבות אדירה למעריציה, כזו שאמנים אחרים ניסו לחקות וכשלו.[60]

אנדרו אונטרברגר מ-Spin כתב כי סוויפט הופכת כמה פריטים בשיריה, דוגמת צעיף אדום, ניו יורק ויין, לסמלי קהילת הסוויפטיז, ובכך מחזקת איתה את הקשר.[61] קרוליין מימבס נייס מ-The Atlantic סברה כי הפאנדום הזה הוא כמו מטאברס בחיים המציאותיים: ”מדובר בקהילה וירטואלית ענקית, שאינה מתפרשת על גבי פלטפורמה אחת בלבד. חסר רק מרחב וירטואלי תלת-מימדי בו חברי הקהילה יכולים להסתובב בו כמו במטאברס”.[62] סוויפט שוזרת כמעט בכל עבודה מוזיקלית או פוסט ברשתות החברתיות רמז כלשהו לפרויקטים העתידיים שלה, החל משם של שיר או אלבום וכלה באלמנט אומנותי שישמש אותה בקרוב. כמו כן, יכולה להתפרסם חידת מסתורין, שמעריציה יכולים לפענחה ולגלות תאריך מסוים לדוגמה.[63] מדליין מרינוק מ-Today הבחינה כיצד סוויפט מחדשת את כתבי הסתרים בעטיפות התקליטים והתקליטורים שלה לאורך השנים.[64]

סוויפט תבעה את המונח "Eras" (בעברית: "תקופות"). זהו מונח המסמל כל יציאת אלבום כתקופה חדשה בחייה של הזמרת.[65][66][67] כל תקופה מאופיינת ברעיון אסתטי, צבע מיוחד, מצב רוח, סגנון אופנתי ולעיתים גם בעל חיים כלשהו.[א][81][82][83] קהילת הסוויפטיז, שמורכבת בעיקר מבני דור המילניום, שילבו את תרבות זו באירועים ובטקסים, כמו חתונות, מסיבות ואירועי חשיפת מין עובר.[84]

מאפיינים סוציולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפטיז יצרו ושיתפו ביניהם צמידי חברות מיוחדים במהלך סיבוב ההופעות האחרון של סוויפט, "The Eras Tour", בהשראת השיר "You're on Your Own, Kid". המספר "13", שנחשב למספר האהוב ביותר על סוויפט, מוזכר לעיתים קרובות על ידי מעריציה.
הדראג קווין הפיליפינית טיילור שיש במהלך הופעת מחווה לטיילור סוויפט בקניון בפיליפינים.[85]

הסוויפטים תוארו כבסיס מעריצים נאמן עם רמת יצירתיות ושותפות גבוהה עם מושא ההערצה. במזרח אסיה, לרבות ברפובליקה העממית של סין, ביפן, בקוריאה הדרומית ובפיליפינים, כמה מהם מתרגמים את שיריה של סוויפט לשפות המקומיות ומארגנים טקסי מחווה לזמרת ברחבי המדינות.[86] הדרך הטובה בה קיבלו את הוצאתו של Reputation, שפורסם לאחר היעלמותה מהעין הציבורית ב-2016 עקב סכסוך מתוקשר עם קניה וסט וקים קרדשיאן, הוכיחה את המחויבות של הסוויפטיז כלפי הזמרת, ללא קשר לשינוי בכיוונים האומנותיים שהיא בוחרת להתמקד בהם.[87] במגזין הבילבורד נטען כי ההצלחה המסחררת של ההקלטות החוזרות לששת אלבומי האולפן הראשונים שלה היא עדות נוספת לנאמנות הגבוהה של מעריציה.[88] לטענת הפרופסורית למוזיקה פאולה הארפר מאוניברסיטת שיקגו, סוויפטיז הם כוח אדיר וקבוצה גדולה וחזקה.[89]

התופעה הצרכנית של רכישת כל מוצר הקשור לסוויפט כונתה במאמרים כ"אפקט טיילור סוויפט".[90][91][92] ברנדון קנבון וקלייר מקמלי, מדעני עסקנות וצריכה, הקשר בין סוויפט לסוויפטיז מייצג גישת צרכות פוסט-פוסט מודרנית.[93] הסוציולוג בריאן דונובן סבר כי ”ניתן לכנות את ההתעסקות סביב סוויפט כפולחן גיבור חסר תודעה. עם זאת, הסוויפטיז מצאו דרכים רבות כדי להראות את כוחם ליצור קשרים חברתיים, שמתעלה מעבר לתופעת הצרכנות הזו”.[94]

"שיגעון טיילור סוויפט" קיבל את הכינוי "סוויפטמניה",[95] שנחשב למקביל העכשווי למונח "ביטלמניה", שיגעון הביטלס. לדברי העיתונאי ג'ון בראם מ-Star Tribune, סוויפט חידשה את המונח "ביטלמניה", ויצרה תת-תרבות חדשה בתעשיית המוזיקה.[96][97] תוכניות טלוויזיה וסרטי קולנוע בהשתתפות הזמרת שוברים שיאי רייטינג הודות למעריציה.[98][99] ידוענים ואמנים רבים, דוגמת אוליביה רודריגו, הלסי וקמילה קביו, תיארו את עצמם כסוויפטים.[100][101]

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפטיז זכו לסיקור נרחב על תמיכתם בסוויפט, ובהצלחתה המסחרית האדירה. במהלך המאה ה-21 הוכתרה המבצעת כאמן בעל נתוני המכירות הגבוהים ביותר לתקליטורים ולתקליטים.[102] בשנים 2014–2015 ניהלה סוויפט מאבק עיקש מול שירותי הסטרימינג, דוגמת ספוטיפיי ואפל מיוזיק, בדבר הסכום הזעום שניתן לאמנים הרשומים להם.[103] היא הכריזה כי האלבום הרביעי שלה, 1989, אלבום הפופ הראשון שלה, לא ייצא לשרתי הספוטיפיי כמחאה.[104] כמה עיתונאים, דוגמת נילי פאטל מ-Vox, מתחו ביקורת על המהלך: הם סברו כי מעריציה לא יירכשו תקליטור של היצירה, היות שכיום המוזיקה הפכה להיות זמינה גם באופן דיגיטלי.[105] מאידך, כמה אישים ידועי-שם מתעשיית המוזיקה חששו כי עזיבתה של סוויפט מפלטפורמות הזרמת המוזיקה תשפיע על נתוני המכירות של עותקים פיזיים לאלבומים.[106] כתבי מוזיקה חזו כי 1989 לא יעקוף את רף מיליון העותקים שנמכרו ברחבי העולם בשבוע הראשון לצאתו, כמו אלבומיה הקודמים.[107][108] עם זאת, הוצאתו של 1989 הייתה חסרת תקדים, על-אף היעדר התמיכה של שרתי הסטרימינג.[109] האלבום נמכר בשבוע הראשון לפורסמו בכ-1.28 מיליון עותקים.[109] במהלך העשור השלישי של המאה ה-21 הפכה סוויפט לאחר הגורמים המרכזיים לתחיית פורמט התקליטים.[110][111]

בשנת 2019 הגבירו המעריצים את הפרסום של מחלוקת המאסטרס של טיילור סוויפט עם חברת התקליטים הקודמת שלה, ביג משין רקורדס, ועם המנכ"ל העכשווי שלה, סקוטר בראון.[112][113][114] בנוסף, הם הניעו את הצלחותיהן של ההוצאות המחודשת של ששת אלבומי האולפן הראשונים שלה. עצומה מקוונת, שנכתבה על ידי מעריץ ב-Change.org וקראה לבראון "להפסיק להחזיק את אלבומיה של סוויפט כבני ערובה", גרפה 35,000 חתימות בשלוש השעות הראשונות מאז פרסומה. מנכ"ל האתר, מייקל ג'ונס, תיאר זאת כאחת העצומות המצליחות ביותר בהיסטוריה של החברה.[115] בראון טען כי סוויפט משתמשת בקהל מעריציה כנשק פרסומי למחלוקת עמו.[116]

יצירותיה של סוויפט, כולל סיבובי ההופעות כמו "The Eras Tour", ידועות כהצלחה כלכלית מסחררת.[117] ההשפעה הכלכלית – שמונעת בעיקר על ידי הסוויפטים בתחומי הלינה במלונות, הקוסמטיקה והאופנה[118] – מגדילה את הכנסות הערים שמארחות את הופעותיה של סוויפט באחוזים רבים.[119][120][121] באתר Los Angeles Times תיארו את התופעה כמיקרוקוסמוס כלכלי.[122] אחרים כינו זאת כ"סוויפטונימקס" (באנגלית: "Swiftonomics").‏[123] בנובמבר 2022 התנהלה מכירה מוקדמת לכרטיסים לסיבוב ההופעות "The Eras Tour" באתר טיקטמאסטר, שזכתה לביקורת ציבורית ופוליטית נרחבת.[124] על-אף קריסתו של האתר, 2.4 כרטיסים נמכרו – שיא כל הזמנים.[125][126] טיקטמאסטר ייחס את תקרית הקריסה כ"חסרת תקדים", ואילו מעריצים וקבוצות צרכנים גדולות האשימו אותו בהונאה ובמונופול כלכלי.[127] תגובת הסוויפטיז גררה כמה מחברי הקונגרס של ארצות הברית, שדרשו לפתוח בחקירה מול טיקטמאסטר וחברת האם שלה לייב ניישן והחלו במאמצים לפירוק השותפות הכלכלית בין שתי החברות, לייב ניישן אנטרטיינמנט.[128][129] כמה מעריצים אף הגישו תביעות ציבוריות כנגד האתר בגין הונאה, תיאום מחירים והפרות של חוקי ההגבלים העסקיים.[130] נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן דרש מחברות מכירת הכרטיסים להפסיק לאלתר את עמלות הרכישה מול הקניינים.[131]‏ Entertainment Weekly ו-The A.V. Club תיארו את הסכסוך כסיפור המתוקשר ביותר בשנת 2022.[132][133] אליסון מורו מ-CNN כתבה במאמר בשם "One Nation, Under Swift" כי מעריציה של סוויפט התאגדו כנגד טיקטמאסטר באופן שבו האבות המייסדים של האומה לא יכלו לצפות.[134]

מעמדה התרבותי של סוויפט כרכיב המרכזי בתעשיית המוזיקה של המאה ה-21 אפשר למועדוני הלילה להרוויח מכך על ידי אירוח מסיבות מיוחדות למעריציה.[135][136][137] ה-"Swiftogeddon", שהחלה כאירוע חד-פעמי בלונדון, צמחה לרשת מסיבות קבועה ברחבי הממלכה המאוחדת.[138] תוכניות ריאליטי, כמו Dancing with the Stars ו-The Voice U.S.A, הפיקו ערבי תחרות בנושא שיריה של סוויפט.[139][140]

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבריאל בוריץ', נשיא צ'ילה, הבטיח לקהילת הסוויפטיז בארצו כי הוא יביא את סוויפט להופיע במדינה.

סקר שנערך ב-2023 על ידי Morning Consult הראה כי 53% מבני ה-18+ בארצות הברית הגדירו את עצמם כמעריצים של סוויפט, מתוכם 44% הזדהו כסוויפטיז ו-16% מהם כמעריצים ה"מושבעים" שלה. מבין מעריציה 52% הם נשים ואילו 48% גברים. מבחינה אתנית, 74% הם לבנים, 13% אפרו-אמריקאים, 9% אסייתים ו-4% מגזעים אחרים. מבחינה פוליטית, 55% הזדהו כתומכי המפלגה הדמוקרטית, 23% רפובליקניים ו-22% עצמאיים או לא רצו להשיב על השאלה. בהתאם לחלוקה הבין-דורית המקובלת, 45% הם בני דור המילניום, 23% בני דור הבייבי בום, 21% משתייכם לדור ה-X ו-11% נולדו בדור ה-Z.[141] עיתונאים כינוי את מעריציה המבוגרים כ"זקני הסוויפטיז".[142]

תפקיד פוליטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט התבטאה באופן פוליטי לראשונה רק בשנת 2018, כ-13 שנים לאחר שהחלה את קריירת המוזיקה שלה. היא תמכה במועמד הדמוקרטי, פיל ברדסן, לבחירות לסנאט האמריקאי. עוד הוסיפה, כי מצפונה אינו מאפשר לה להצביע למועמדת הרפובליקנית, מרשה בלקברן, שלסוף נבחרה, כיוון שמתנגדת למתן זכויות שוות לקהילת הלהט"ב והצביעה נגד מהלכים כלכליים לטובת צמצום פערי השכר בין נשים לגברים.[143][144] ברוק שולץ מ-Associated Press כינה את הסוויפטיז כקבוצה דמוגרפית גדולה, ובין המשפיעות ביותר בתחום הפוליטיקה של ארצות הברית. ”הכוח והגודל העצום של מעריצי סוויפט עוררו שיחות על אי-שוויון כלכלי במסדרונות הקונגרס האמריקאי במהלך המחלוקת עם טיקטמאסטר” – כתב במאמרו.[145] בכתבתו של אלי אוסטין התייחס הכותב לנתון כי 53% מבגירי ארצות הברית מגדירים את עצמם כמעריציה של הזמרת, וטען כי נתון כזה לא יהיה לעולם לטובת ג'ו ביידן או ליריבו הפוליטי דונלד טראמפ. עוד הוא הוסיף כי על-אף נטייתה הדמוקרטית, היא מצליחה להישאר אהודה גם בקרב חלק מהרפובליקנים, דבר שיכול להיות גורם מכריע בפוליטיקה הארצית.[146] במאי 2023 אושר בסנאט של טקסס חוק "Save Our Swifties" (בעברית: "לשמור על הסוויפטים שלנו"), המבטיח איסור על שימוש בבוטים לקניית כרטיסים להופעות בכמות מסחרית.[147][148] הצעות חוק דומות הוגשו במדינות שונות כמו גם בקונגרס האמריקאי.[149][150] במהלך מסעם לנשיאות צ'ילה והפיליפינים הבטיחו גבריאל בוריץ' ולני רוברדו בהתאמה לסוויפטים בארצם כי הם יביאו את הזמרת להופיע בארצותיהם.[151][152]

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת פרסים ומועמדויות שקיבלה קהילת הסוויפטיז
ארגון שנה פרס תוצאה מקור
הפרסים הלאומיים על שם קפריצ'ו דה גאטו 2020 פאנדום השנה מועמדות [153]
פרסי המוזיקה של iHeartRadio 2014 צבא הפאנדום הטוב ביותר מועמדות [154]
2015 מועמדות [155]
2016 מועמדות [156]
2018 מועמדות [157]
2019 מועמדות [158]
2020 מועמדות [159]
2021 מועמדות [160]
2022 מועמדות [161]
2023 מועמדות [162]
2024 מועמדות [163]
פרסי המוזיקה של MTV אירופה 2015 המעריצים הגדולים ביותר מועמדות [164]
2017 מועמדות [165]
2018 מועמדות [166]
2019 מועמדות [167]
2020 מועמדות [168]
2021 מועמדות [169]
2022 מועמדות [170]
2023 מועמדות [171]
פרסי הפאנדום של MTV 2015 צבא הפאנדום של השנה מועמדות [172]
פרסי בחירת הילדים של ניקלודיאון אוסטרליה צבא הפאנדום האהוב ביותר על ידי אוסי/קיוויז מועמדות [173]
פרסי בחירת הילדים של ניקלודיאון מקסיקו 2023 מאסטר פאנדום מועמדות [174]
פרסי בחירת הילדים של ניקלודיאון הממלכה המאוחדת 2015 צבא המעריצים האהוב ביותר בממלכה המאוחדת מועמדות [175]
פרסי או מיוזיק 2012 צבא המעריצים מועמדות [176]
צבא המעריצים האקסטרים ביותר זכייה
פרסי המוזיקה של רדיו דיסני 2014 המעריצים הכי חריפים זכייה [177]
2016 מועמדות [178]
פרסי בחירת הנוער 2014 בחירת המעריצים הפנטסטיים מועמדות [179]
2018 בחירת הפאנדום מועמדות [180]
2019 מועמדות [181]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפטיז רבים קיבלו ביקורת נוקבת על כמה מדרך התנהגותם. עיתונאים רבים גינו את האינטראקציות הפרה-חברתיות שיש לקהילה עם סוויפט עצמה, תוך השמת דגש בחיטוט יתר בחייה האישיים.[182][183] פעמים רבות בהן סוויפט יוצאת לבלות ברחבי הערים בהן היא מופיעה, מתגודדים מאות ממעריציה מחוץ לשערי המקום ומחכים לצאתה.[184] הזמרת עצמה התייחסה פעמים רבות לתופעה. בסרט התיעודי Miss Americana נראתה יוצאת מביתה, כשרכבה מוקף במאות אנשים שמנסים לצפות דרך החלונות השחורים.[185]

חלק מהמעריצים תוקפים, מציקים ושולחים אימוי מוות ומכתבי נאצה באינטרנט לידוענים שאינם מחבבים את סוויפט.[186][187][188] בעקבות הסכסוך עמה טען בראון כי הוא מקבל איומים על חייו באופן יומי.[189]‏ Vice כינה את הקהילה ככזו שמסבירת פנים כלפי חוץ, אך אידיאליסטית ואובססיבית מבפנים.[190]

אנשים שאינם מזדהים כסוויפטים, אך מעריצים את הזמרת נקראים לרוב "סוויפטרים". המונח "סוויפטר" הופץ לראשונה בספרד, וכתוצאה מרבית הסוויפטרים מרוכזים שם.[191]

גיילור[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיילור (באנגלית: "Gaylor") היא תאוריית קשר על פיה סוויפט היא לסבית או ביסקסואלית בארון. פלג קטן מתוך הסוויפטיז, המכנה את עצמו כ"גיילורי", תומך ומקדם את התאוריה באמצעות סרטונים ברשתות החברתיות. לטענתו, סוויפט מרמזת על נטייתה המינית פעמים רבות באמצעות המוזיקה והאורח חיים שלה. עם זאת, היא הצהירה כי היא אינה חלק מקהילת הלהט"ב, אלא רק תומכת שלה. חלק מהגיילורים טוענים כי בעברה ניהלה מערכת יחסים עם קרלי קלוס או עם דיאנה אגרון, ומאשימים אותה בקווירבייטינג. מרבית הסוויפטים מגנים תאוריה זו, בשל היותה כחסרת כבוד כלפי סוויפט. אנשי תקשורת טוענים כי מדובר בסיפור בדיוני, פולשני וחסר בסיס.[192][193][194]

גיילורים טענו כי מספר שירים של סוויפט מאשרים באופן חותך את אהבתה לנשים, בפרט לאמה סטון ולקארה דלווין. לדבריהם, השיר "When Emma Falls in Love"‏ (2023) מאושש את טענותיהם. אולם סוויפט וסטון טענו כי הן רק חברות טובות, והראשונה מבניהן סיפרה כי השיר לא נכתב על סטון כלל. רבים מהסוויפטים סוברים כי ההשראה לשיר באה ממערכת היחסים של סטון עם אנדרו גארפילד.[195]

מחקרים אקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפטיז היו נושא לעיתונאים ולכתבים אקדמיים. הם נחקרו על ידי מדעני סוציולוגיה בשל ההון החברתי, המאפיינים הצרכניים והכלכליים שלהם והיחסים הבין-אישיים בניהם.[196][93] כריסטינה לופז ואבנש צ'נדרה, חוקרות תרבות אינטרנטיות, סברו כי בשל יצירת תוכן פורה, מיומנות דיגיטלית, יכולת ארגונית ולעיתים התנהגות מקוונת מרושעת הפכו הסוויפטיז למוקד התעניינות רב מצד האקדמאים.[193] דונובן הבדיל בין "מעריצי טיילור סוויפט" ל"סוויפטיז", וטען כי המונח האחרון מתאר תת-תרבות המאופיינת בהתפרצות קולקטיבית, זאת בניגוד לפאנדומים אחרים. בלשנים אחדים כינו את שפת הקהילה כ"פאניאלקט" (הלחם של המילה "Fan" – "מעריץ" ל-"Dialect" – ניב). מיפוי מקוון שנערך על ידי לופז וצ'נדרה ופורסם בשנת 2023 חילק את הקהילה לשישה פלגים נפרדים על סמך אינטראקציות מקוונות ונושאי דיון שונים. אוניברסיטאות רבות מארגנות קורסים מיוחדים על אישיותה של סוויפט.[197][198][199]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Amanda Roig-Marín, Anglicisms in Music Fandom Terminology: The Idiosyncratic Use of Self-Referential Nouns in the Language of Youth, AEDEAN: Asociación española de estudios anglo-americanos, עמ' 190
  2. ^ Amanda Roig-Marín, Anglicisms in Music Fandom Terminology: The Idiosyncratic Use of Self-Referential Nouns in the Language of Youth, AEDEAN: Asociación española de estudios anglo-americanos, עמ' 191
  3. ^ Willman, Chris (25 ביולי 2007). "Getting to know Taylor Swift". Entertainment Weekly. ארכיון מ-24 במאי 2022. נבדק ב-25 בינואר 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Willman, Chris (5 בפברואר 2008). "Taylor Swift's Road to Fame". Entertainment Weekly: 3. ארכיון מ-21 בפברואר 2015. נבדק ב-22 באפריל 2012. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 "Taylor Swift is peak millennial vibes". NPR. 21 באוקטובר 2022. ארכיון מ-28 במאי 2023. נבדק ב-19 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Roland, Tom (7 ביולי 2016). "Love Story: The Impact of Taylor Swift's First Decade in Music". Billboard. ארכיון מ-14 ביולי 2016. נבדק ב-7 ביולי 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ Hasty, Katie (1 בנובמבר 2006). "'Hannah Montana' Trumps My Chem, Legend At No. 1". Billboard. ארכיון מ-23 במאי 2013. נבדק ב-21 בפברואר 2010. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 Malec, Jim (2 במאי 2011). "Taylor Swift: The Garden In The Machine". American Songwriter. p. 3. אורכב מ-המקור ב-7 באוגוסט 2013. נבדק ב-21 במאי 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Guerra, Joey (3 בנובמבר 2007). "Swift known for sweet sound, but there's more to her". Houston Chronicle. ארכיון מ-25 בספטמבר 2019. נבדק ב-21 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Walsh, Chris (27 בדצמבר 2007). "Groban, Blige Enjoy Huge Weeks On Album Chart". Billboard. ארכיון מ-15 בינואר 2021. נבדק ב-27 בפברואר 2021. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ Whitaker, Sterling (24 באוקטובר 2021). "15 Years Ago Today: Taylor Swift Releases Debut Album". Taste of Country. ארכיון מ-24 באוקטובר 2021. נבדק ב-24 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Cripps, Charlotte (21 ביוני 2013). "Country music star Taylor Swift the new country music is all about". The Independent. ארכיון מ-9 ביוני 2023. נבדק ב-9 ביוני 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ 1 2 Rosen, Jody (17 בנובמבר 2013). "Why Taylor Swift Is the Reigning Queen of Pop". New York. ארכיון מ-19 בנובמבר 2013. נבדק ב-9 בנובמבר 2020. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ Crummy, Colin (13 במרץ 2014). "Detwanging country music: how Nashville took the UK". The Guardian. ארכיון מ-22 במאי 2022. נבדק ב-23 בספטמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "The Significance of Taylor Swift's Fearless in 2008—and How Taylor's Version Stacks Up". Time. 9 באפריל 2021. ארכיון מ-26 באוגוסט 2021. נבדק ב-9 באוגוסט 2021. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ Stewart, Allison (12 באפריל 2021). "Taylor Swift's New Take on Fearless Piles on the Nostalgia, Along with Some Revenge". The Washington Post. ארכיון מ-27 באוגוסט 2021. נבדק ב-20 באוגוסט 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ Jackson, Lauren M. (12 בנובמבר 2018). "10 Years Later, Taylor Swift's Fearless Still Slaps". Rolling Stone. ארכיון מ-10 באפריל 2021. נבדק ב-27 במרץ 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Hull, Tom (27 ביולי 2020). "Music Week". Tom Hull – on the Web. ארכיון מ-10 בספטמבר 2020. נבדק ב-31 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Hunt, El (24 ביולי 2020). "How Taylor Swift's new album 'Folklore', inspired by The National, made dad-rock cool again". NME. ארכיון מ-26 בספטמבר 2023. נבדק ב-26 בספטמבר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  20. ^ Swift, Taylor (29 באוקטובר 2012). "Taylor Swift - #VEVOCertified, Pt. 3: Taylor Talks About Her Fans". ארכיון מ-26 בספטמבר 2023. נבדק ב-26 בספטמבר 2023 – via YouTube. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ 1 2 "Oxford Word of the Year 2023". Oxford University Press. ארכיון מ-31 בינואר 2024. נבדק ב-30 בינואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Rys, Dan (15 במרץ 2017). "Taylor Swift Files Nine Trademarks For the Word 'Swifties,' But Why?". Billboard. ארכיון מ-26 בספטמבר 2023. נבדק ב-26 בספטמבר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ Khan, Fawzia (18 ביוני 2021). "The Might Of Taylor Swift". Elle. אורכב מ-המקור ב-28 ביוני 2021. נבדק ב-20 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Collins, Katie (8 ביוני 2018). "How Taylor Swift flipped online fandom on its head for the better". CNET. ארכיון מ-29 במאי 2023. נבדק ב-19 במרץ 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Brodesser-Akner, Taffy (12 באוקטובר 2023). "My Delirious Trip to the Heart of Swiftiedom". The New York Times. ISSN 0362-4331. ארכיון מ-14 באוקטובר 2023. נבדק ב-15 באוקטובר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Fanick, Christopher (1 במאי 2019). ""Call It What You Want": The Impact of Fan Characteristics on Political Views". Communication Honors Theses. ארכיון מ-14 במאי 2023. נבדק ב-23 בספטמבר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  27. ^ Pazzanese, Christina (2 באוגוסט 2023). "So what exactly makes Taylor Swift so great?". Harvard Gazette. ארכיון מ-7 באוגוסט 2023. נבדק ב-7 באוגוסט 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ 1 2 Tilchen, Jordyn (21 באוגוסט 2019). "Taylor Swift's Fans Have Known Her For 13 Years — This Is How She's Kept Growing With Them". MTV News. ארכיון מ-14 במאי 2023. נבדק ב-14 במאי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ "Taylor Swift defends fan, gets them tickets after incident at Philadelphia show". CBS News. 16 במאי 2023. ארכיון מ-17 במאי 2023. נבדק ב-17 במאי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ 1 2 Raza-Sheikh, Zoya (17 בנובמבר 2021). "How Taylor Swift redefined online fandom, from SwiftTok to #Taylurking". The Independent. ארכיון מ-26 בספטמבר 2023. נבדק ב-26 בספטמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ Kate Galloway, Musicking Fan Culture and Circulating the Materiality of Taylor Swift Musical Greeting Cards on YouTube, University of Illinois Press, עמ' 2
  32. ^ Kawa, Katie; Cartlidge, Cherese (15 בדצמבר 2016). Taylor Swift: Superstar Singer. Greenhaven Publishing LLC. ISBN 978-1-5345-6026-0. ארכיון מ-31 ביולי 2023. נבדק ב-23 בספטמבר 2023. {{cite book}}: (עזרה)
  33. ^ Yahr, Emily (15 בנובמבר 2017). "Taylor Swift Avoided and Mocked the Media with 'Reputation.' And It Worked". The Washington Post. ארכיון מ-19 באוקטובר 2020. נבדק ב-25 בדצמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ Wang, Jenna (24 בדצמבר 2014). "Fans on Taylor Swift's 'Swiftmas': 'No One in the Music Industry Has as Big a Heart as She Does'". Billboard. ארכיון מ-24 בדצמבר 2021. נבדק ב-26 בספטמבר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  35. ^ Sodomsky, Sam (19 באוגוסט 2019). "Taylor Swift: Speak Now". Pitchfork. ארכיון מ-14 בדצמבר 2020. נבדק ב-19 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "Of Course Beyoncé Made A Cameo At Taylor Swift's 'Eras' Film Premiere". Elle. 12 באוקטובר 2023. ארכיון מ-14 באוקטובר 2023. נבדק ב-13 באוקטובר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  37. ^ Weiner, Natalie (9 בספטמבר 2015). "Taylor Swift Officially the Most-Followed Person on Instagram (Over Kim K and Bey)". Billboard. ארכיון מ-11 במאי 2023. נבדק ב-11 במאי 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  38. ^ Duboff, Josh (16 במרץ 2016). "How Did Selena Gomez Become the Most Followed Person on Instagram?". Vanity Fair. ארכיון מ-31 במאי 2023. נבדק ב-11 במאי 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  39. ^ "Brandwatch's 50 Most Influential People on Twitter 2021". Brandwatch. ארכיון מ-27 בדצמבר 2021. נבדק ב-4 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ Ben, Sisario (5 באוגוסט 2023). "How Taylor Swift's Eras Tour Conquered the World". The New York Times. ארכיון מ-5 באוגוסט 2023. נבדק ב-5 באוגוסט 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  41. ^ Pelzer, Kelsey (13 בדצמבר 2022). "15+ Taylor Swift Nicknames". Parade. ארכיון מ-13 באוקטובר 2023. נבדק ב-30 בספטמבר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  42. ^ Aniftos, Rania (23 במרץ 2021). "A Timeline of Taylor Swift's Generosity". Billboard. ארכיון מ-22 במרץ 2023. נבדק ב-14 במאי 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  43. ^ Atkinson, Katie (3 בינואר 2018). "Taylor Swift Helps Pregnant Fan Buy a House: 'She Lifted Me Off the Ground'". Billboard. ארכיון מ-26 בספטמבר 2023. נבדק ב-26 בספטמבר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  44. ^ Plucinska, Joanna (13 ביולי 2015). "GoFundMe Raised Its Donation Cap Thanks to Taylor Swift". Time. ארכיון מ-17 במאי 2023. נבדק ב-17 במאי 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  45. ^ "Taylor Swift Fans Donate Thousands For Fan Who Was Killed On The Way Home From Her Concert". Yahoo!. 26 באפריל 2023. ארכיון מ-26 בספטמבר 2023. נבדק ב-26 בספטמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ Jones, Allie (17 באוקטובר 2016). "Taylor Swift Won't Save Us From Donald Trump". The Cut. ארכיון מ-7 במאי 2023. נבדק ב-7 במאי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ Bereznak, Alyssa (8 בנובמבר 2017). "Hearing Both Sides of Taylor Swift". The Ringer. ארכיון מ-7 במאי 2023. נבדק ב-7 במאי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ Lee, Chantelle (29 במאי 2024). "Swifties Demand Taylor Swift 'Speak Now' on Gaza". Time. ארכיון מ-31 במאי 2024. נבדק ב-2 ביוני 2024. {{cite journal}}: (עזרה)
  49. ^ "A growing number of Swifties are calling on Taylor Swift to break her silence on Gaza". NBC News. 30 במאי 2024. ארכיון מ-31 במאי 2024. נבדק ב-1 ביוני 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  50. ^ Mendez II, Moises (19 באפריל 2024). "How Taylor Swift Addresses Her Fans in TTPD". Time. ארכיון מ-15 במאי 2024. נבדק ב-1 ביוני 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ Yahr, Emily (15 במאי 2023). "The bonding experience of watching a Taylor Swift concert from a parking lot". The Washington Post. ארכיון מ-22 במאי 2023. נבדק ב-17 במאי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  52. ^ Gambles, Sarah (23 ביולי 2023). "The ubiquitous power of Taylor Swift". Deseret News. ארכיון מ-23 ביולי 2023. נבדק ב-23 ביולי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  53. ^ Lutz, Ashley (8 באוקטובר 2022). "Taylor Swift's new album proves she is a business genius". Fortune. ארכיון מ-8 באוקטובר 2022. נבדק ב-8 באוקטובר 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  54. ^ Horton, Adrian (29 במאי 2023). "How Taylor Swift's Eras tour took over America". The Guardian. ארכיון מ-29 במאי 2023. נבדק ב-29 במאי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  55. ^ "All the Taylor Swift fan theories that predicted the 1989 (Taylor's Version) announcement". Hello!. 10 באוגוסט 2023. ארכיון מ-25 בספטמבר 2023. נבדק ב-26 בספטמבר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  56. ^ Arthur, Bruce (26 בספטמבר 2023). "Bruce Arthur: Higher, Stronger, Swifter? Taylor Swift goes to a football game and shows she's bigger than the NFL". Toronto Star. ארכיון מ-27 בספטמבר 2023. נבדק ב-27 בספטמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  57. ^ Yahr, Emily (26 בדצמבר 2022). "2022: The year in review (Taylor's version)". The Washington Post. ארכיון מ-26 בדצמבר 2022. נבדק ב-26 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  58. ^ Tannenbaum, Emily. "Taylor Swift Hid a Bunch of Easter Eggs in the All Too Well Short Film". Glamour. ארכיון מ-18 ביוני 2022. נבדק ב-13 במאי 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  59. ^ Suskind, Alex (9 במאי 2019). "New Reputation: Taylor Swift shares intel on TS7, fan theories, and her next era". Entertainment Weekly. אורכב מ-המקור ב-12 באוגוסט 2019. נבדק ב-13 במאי 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  60. ^ Kheraj, Alim (9 בנובמבר 2022). "The curate's Easter egg: how Taylor Swift turned pop into a multiplayer puzzle". The Guardian. ISSN 0261-3077. ארכיון מ-28 באפריל 2023. נבדק ב-5 במאי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  61. ^ Unterberger, Andrew (22 באוקטובר 2014). "The Complete Taylor Swiftology: A Glossary Of Symbols". Spin. ארכיון מ-6 ביוני 2023. נבדק ב-29 במאי 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  62. ^ Nyce, Caroline Mimbs (21 באוקטובר 2022). "Weirdly, Taylor Swift Is Extremely Close to Creating a True Metaverse". The Atlantic. ארכיון מ-29 במאי 2023. נבדק ב-29 במאי 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  63. ^ Yahr, Emily (20 באוקטובר 2022). "How the search for clues in Taylor Swift's music became all-consuming". The Washington Post. ארכיון מ-20 באוקטובר 2022. נבדק ב-29 במאי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  64. ^ Merinuk, Madeline (21 באוקטובר 2022). "How Taylor Swift turned fandom into a scavenger hunt of clues". Today. ארכיון מ-21 בספטמבר 2023. נבדק ב-23 בספטמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  65. ^ Curto, Justin (22 בדצמבר 2020). "Did 2020 Kill the Long, Fancy Pop-Album Rollout for Good?". Vulture. ארכיון מ-23 בדצמבר 2020. נבדק ב-27 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  66. ^ Gambles, Sarah (23 ביולי 2023). "The ubiquitous power of Taylor Swift". Deseret News. ארכיון מ-23 ביולי 2023. נבדק ב-23 ביולי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  67. ^ Friedman, Vanessa (24 באפריל 2023). "Taylor Swift and the Sparkling Trap of Constant Reinvention". The New York Times. ארכיון מ-20 ביוני 2023. נבדק ב-20 ביוני 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  68. ^ Taylor Swift Switzerland, THE "TAYLOR SWIFT" ERA, ‏2006–2008 (באנגלית)
  69. ^ Hobbs, Dawn R.; Gallup, Gordon G. (1 ביולי 2011). "Songs as a Medium for Embedded Reproductive Messages". Evolutionary Psychology. 9 (3): 390–416. doi:10.1177/147470491100900309. PMC 10426854. PMID 22947982. {{cite journal}}: (עזרה) – קטע 11 מתוך מחקר 1.
  70. ^ Taylor Swift Switzerland, THE "Speak Now" ERA, ‏2010–2012 (באנגלית)
  71. ^ Taylor Swift Switzerland, THE "Red" ERA, ‏2012–2014 (באנגלית)
  72. ^ Taylor Swift Switzerland, THE "1989" ERA, ‏2014–2016 (באנגלית)
  73. ^ Fletcher Peters, From Karlie Kloss to Katy Perry: The Defining Figures of Taylor Swift’s ‘1989’ Era, ‏Oct. 24, 2023
  74. ^ Taylor Swift Switzerland, THE "Reputation" ERA, ‏2017–2019 (באנגלית)
  75. ^ Taylor Swift Switzerland, THE "Lover" ERA, ‏2019–2020 (באנגלית)
  76. ^ McGrath, John (2023). "The Return to Craft: Taylor Swift, Nostalgia, and Covid-19". Popular Music and Society. 46 (1): 70–84. doi:10.1080/03007766.2022.2156761.
  77. ^ Taylor Swift Switzerland, THE "Evermore" ERA, ‏2020–2021 (באנגלית)
  78. ^ Taylor Swift Switzerland, THE "midnights" ERA, ‏2020–2021 (באנגלית)
  79. ^ EMMELYN MAH, All the easter eggs to help decode if Taylor Swift will include TTPD in the Eras tour, ‏MAY 09, 2024 (באנגלית)
  80. ^ Lauren Jack, Taylor Swift confirms The Tortured Poets Department as new era, ‏26 Apr,‏ 2024 (באנגלית)
  81. ^ "Glittery Guitars to a New 'Reputation': The Many Eras Taylor Swift". Billboard. 13 בדצמבר 2017. ארכיון מ-1 בפברואר 2023. נבדק ב-18 ביוני 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  82. ^ Lakritz, Talia. "Taylor Swift embarks on her Eras Tour this spring. Here's a guide to every era of her groundbreaking career". Insider Inc. ארכיון מ-13 ביולי 2023. נבדק ב-15 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  83. ^ Willman, Chris (11 באוגוסט 2023). "Why Taylor Swift's Eras Road Trip Feels Like the Career-Capping Beatles Tour That Never Happened". Variety. ארכיון מ-11 באוגוסט 2023. נבדק ב-11 באוגוסט 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  84. ^ Nicolau, Elena (29 בנובמבר 2022). "How Taylor Swift is transforming millennial weddings". Today. ארכיון מ-18 באפריל 2023. נבדק ב-30 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  85. ^ Mier, Tomás (23 במאי 2023). "Filipino Taylor Swift Stans Packed a Mall to See an Eras Tour Drag Show". Rolling Stone. ארכיון מ-22 ביוני 2023. נבדק ב-22 ביוני 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  86. ^ Pattison, Kate (21 בספטמבר 2023). "How did Taylor Swift get so popular? She never goes out of style". The Conversation. ארכיון מ-21 בספטמבר 2023. נבדק ב-22 בספטמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  87. ^ Byelousouva, Anastasia (13 במאי 2020). "Staying Fearless: A Text Analysis of Vulnerability & Connection Through Taylor Swift's Artistry" (PDF). University of Texas at Austin. pp. 56–57. ארכיון (PDF) מ-6 במאי 2023. נבדק ב-14 בנובמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  88. ^ Iasimone, Ashley (13 בנובמבר 2021). "Taylor Swift Breaks Spotify Single-Day Streaming Records With 'Red (Taylor's Version)'". Billboard. ארכיון מ-5 במאי 2023. נבדק ב-5 במאי 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  89. ^ Smith, Jordan-Marie; Intangliata, Christopher; Kelly, Mary Louise (19 באפריל 2024). "What Taylor Swift's cultural impact looks like to fans". NPR. נבדק ב-8 ביוני 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  90. ^ Cain, Sian (10 במאי 2023). "The Taylor Swift effect: why a mystery book is rocketing up US charts – despite no one knowing anything about it". The Guardian. ISSN 0261-3077. ארכיון מ-14 במאי 2023. נבדק ב-10 במאי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  91. ^ "The Taylor Swift Effect Is Very Real and It's Now Taking the Sports World by Storm". The Hollywood Reporter. 29 בספטמבר 2023. ארכיון מ-29 בספטמבר 2023. נבדק ב-1 באוקטובר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  92. ^ Florsheim, Lane (4 בדצמבר 2023). "No One Can Sell Out $695 Shorts Like Taylor Swift". The Wall Street Journal. ארכיון מ-5 בדצמבר 2023. נבדק ב-5 בדצמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  93. ^ 1 2 Brendan Canavan, Claire McCamley, The passing of the postmodern in pop? Epochal consumption and marketing from Madonna, through Gaga, to Taylor, Journal of Business Research 107, 2020, עמ' 222–230 doi: 10.1016/j.jbusres.2018.12.005
  94. ^ Brian, Donovan (27 ביוני 2023). "How Taylor Swift's Eras Tour transcended pop music". MSNBC. ארכיון מ-2 ביולי 2023. נבדק ב-2 ביולי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  95. ^ #Zokovitch, Grace (16 במאי 2023). "'A legend's coming:' Taylor Swift mania descends on Boston ahead of weekend concerts". Boston Herald. ארכיון מ-29 במאי 2023. נבדק ב-29 במאי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
    1. "Taylor Swift mania explained". CBS News. 26 במאי 2023. ארכיון מ-29 במאי 2023. נבדק ב-29 במאי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
    2. O'Reagan, Ellen (14 ביולי 2023). "Swiftflation: star's pulling power likely to push up prices". The Irish Times. ארכיון מ-24 ביולי 2023. נבדק ב-15 ביולי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  96. ^ McMarlin, Shirley (13 ביוני 2023). "How popular is Taylor Swift? It's the 2023 version of Beatlemania". Pittsburgh Tribune-Review. ארכיון מ-17 ביוני 2023. נבדק ב-17 ביוני 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  97. ^ Bream, Jon (24 ביוני 2023). "Taylor Swift delivers the most fan-fulfilling concert of all time in Minneapolis". Star Tribune. ארכיון מ-24 ביוני 2023. נבדק ב-24 ביוני 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  98. ^ Roeloffs, Mary Whitfill. "Swifties Take NFL: Ratings Soared For Chiefs Game As Taylor Swift Cheered On Travis Kelce". Forbes. ארכיון מ-28 בספטמבר 2023. נבדק ב-28 בספטמבר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  99. ^ Grein, Paul (31 באוגוסט 2022). "Producers of 2022 VMAs on Why They Think the Ratings Ticked Up This Year: 'All the Stars Aligned'". Billboard. ארכיון מ-31 באוגוסט 2022. נבדק ב-28 בספטמבר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  100. ^ Robidoux, Brandy; Curran, Amanda; Reece, Adrianne (20 במרץ 2023). "These 16 Celebrities Are Self-Proclaimed Taylor Swift Fans". Elite Daily. ארכיון מ-13 באוקטובר 2023. נבדק ב-30 בספטמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  101. ^ "Do You Know About These Celebrities Who Are Hardcore Swifties?". Yahoo! News. 25 באוגוסט 2023. ארכיון מ-13 באוקטובר 2023. נבדק ב-30 בספטמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  102. ^ Arnold, Gina (2 בינואר 2021). "I Don't Give a Damn About Your Bad Reputation: Taylor Swift, Beyoncé Knowles, and Performance". Contemporary Music Review. 40 (1): 27–40. doi:10.1080/07494467.2021.1945224. ISSN 0749-4467. S2CID 238241113. ארכיון מ-26 בספטמבר 2023. נבדק ב-26 בספטמבר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  103. ^ Sisario, Ben (21 ביוני 2015). "Taylor Swift Criticism Spurs Apple to Change Royalties Policy". The New York Times. ISSN 0362-4331. ארכיון מ-6 במאי 2023. נבדק ב-6 במאי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  104. ^ Linshi, Jack (3 בנובמבר 2014). "Here's Why Taylor Swift Pulled Her Music From Spotify". Time. ארכיון מ-20 בינואר 2023. נבדק ב-6 במאי 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  105. ^ Patel, Nilay (7 ביולי 2014). "Taylor Swift doesn't understand supply and demand". Vox. ארכיון מ-15 במאי 2023. נבדק ב-10 במאי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  106. ^ Sisario, Ben (5 בנובמבר 2014). "Sales of Taylor Swift's 1989 Intensify Streaming Debate". The New York Times. ארכיון מ-11 בנובמבר 2014. נבדק ב-27 בפברואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  107. ^ Mansfield, Brian (23 באוקטובר 2014). "Officially Pop, Taylor Swift Embraces Being Unafraid". USA Today. ארכיון מ-22 ביוני 2023. נבדק ב-22 ביוני 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  108. ^ Knopper, Steve (21 באוקטובר 2014). "Can Taylor Swift's 1989 Save Ailing Music Industry?". Rolling Stone. ארכיון מ-1 באפריל 2019. נבדק ב-27 בפברואר 2019. {{cite journal}}: (עזרה)
  109. ^ 1 2 Grady, Constance (9 ביוני 2017). "Taylor Swift puts all her music back on streaming, continues to be a PR genius". Vox. ארכיון מ-6 במאי 2023. נבדק ב-6 במאי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  110. ^ Young, Alex (20 בינואר 2022). "Taylor Swift, the indisputable Queen of Vinyl, named 2022 Record Store Day Ambassador". Consequence. ארכיון מ-19 בנובמבר 2022. נבדק ב-6 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  111. ^ Shaun Cullen, The Innocent and the Runaway: Kanye West, Taylor Swift, and the Cultural Politics of Racial Melodrama: The Innocent and the Runaway, Journal of Popular Music Studies 28, 2016, עמ' 33–50 doi: 10.1111/jpms.12160
  112. ^ Willman, Chris (20 באפריל 2021). "Taylor Swift's 'Fearless (Taylor's Version)' Debuts Huge: What It Means for Replicating Oldies, Weaponizing Fans". Variety. ארכיון מ-21 באפריל 2021. נבדק ב-1 במאי 2021. {{cite journal}}: (עזרה)
  113. ^ "Taylor Swift fans share tips on how to make old 'Fearless' album disappear". The Independent. 9 באפריל 2021. ארכיון מ-7 באוקטובר 2021. נבדק ב-6 באוקטובר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  114. ^ Kornhaber, Spencer (18 בנובמבר 2019). "Taylor Swift Is Waging Reputational Warfare". The Atlantic. ארכיון מ-9 במאי 2022. נבדק ב-9 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  115. ^ Brandle, Lars (14 בנובמבר 2019). "Taylor Swift Fans Launch Online Petition Against Scooter Braun, Scott Borchetta". The Hollywood Reporter. ארכיון מ-10 במאי 2022. נבדק ב-10 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  116. ^ Bowenbank, Starr (29 באפריל 2022). "Scooter Braun Talks Taylor Swift Re-Recording Music, Says He Disagrees With Artists 'Weaponizing a Fanbase'". Billboard. ארכיון מ-9 במאי 2022. נבדק ב-9 במאי 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  117. ^ Psyllou, Maria (18 באוגוסט 2023). "Taylor Swift's Eras tour: A harmonious overture of the trickle-down effect on local economies". University of Birmingham. ארכיון מ-19 באוגוסט 2023. נבדק ב-19 באוגוסט 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  118. ^ Pandey, Erica (12 במאי 2023). "Inside the booming Taylor Swift economy". Axios. ארכיון מ-15 במאי 2023. נבדק ב-15 במאי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  119. ^ Kaplan, Juliana. "Welcome to Swift City: When Taylor Swift comes to town, businesses build new bars, prepare thousands of cookies, and welcome over 150,000 Swifties". Business Insider. ארכיון מ-12 באפריל 2023. נבדק ב-12 באפריל 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  120. ^ Murray, Conor. "Taylor Swift's 'Eras Tour' Has Mayors Competing For Her Attention—Here's What They've Given Her So Far". Forbes. ארכיון מ-16 באפריל 2023. נבדק ב-16 באפריל 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  121. ^ Jeffrey, Jeff (3 במאי 2023). "How Taylor Swift's Eras Tour boosted Houston's hotels". Houston Business Journal. ארכיון מ-4 במאי 2023. נבדק ב-4 במאי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  122. ^ Savaira, Augusta (23 בנובמבר 2022). "Welcome to 'Swiftonomics': What Taylor Swift reveals about the U.S. economy". Los Angeles Times. ארכיון מ-29 בנובמבר 2022. נבדק ב-23 בנובמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  123. ^ Halfen Dahlberg, Kelsey; DeWind, Signe; Geerling, Wayne; Green, Austin; Mateer, G. Dirk (2024). "Swiftonomics: Using Taylor Swift to Teach Supply and Demand, Exchange Rates, and Preference Reversals". SSRN Electronic Journal: 1. doi:10.2139/ssrn.4721864. ISSN 1556-5068.
  124. ^ Pallotta, Frank (16 בנובמבר 2022). "Taylor Swift tickets listed for thousands on StubHub after millions flood Ticketmaster". CNN Business. ארכיון מ-16 בנובמבר 2022. נבדק ב-16 בנובמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  125. ^ Jones, C. T. (15 בנובמבר 2022). "Taylor Swift Tickets Are On Sale. Fans Say It's Their Hunger Games". Rolling Stone. ארכיון מ-7 בדצמבר 2022. נבדק ב-16 בנובמבר 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  126. ^ Sharf, Zack (17 בנובמבר 2022). "Ticketmaster Cancels Taylor Swift Tour's Public Tickets Sale Due to 'High Demand' and 'Insufficient Inventory'". Variety. ארכיון מ-23 בנובמבר 2022. נבדק ב-20 בנובמבר 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  127. ^ Timsit, Annabelle (14 בדצמבר 2022). "Ticketmaster to sell some fans more Taylor Swift tickets after presale fiasco". The Washington Post. ארכיון מ-16 בדצמבר 2022. נבדק ב-15 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  128. ^ DeVille, Chris (16 בנובמבר 2022). "Taylor Swift Ticket Debacle: Lawmakers Demand Breakup Of Ticketmaster "Monopoly"". Stereogum. ארכיון מ-26 בנובמבר 2022. נבדק ב-17 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  129. ^ McCabe, David; Sisario, Ben (18 בנובמבר 2022). "Justice Department Said to Investigate Ticketmaster's Parent Company". The New York Times. ארכיון מ-9 בדצמבר 2022. נבדק ב-18 בנובמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  130. ^ Daly, Rhian (15 בפברואר 2023). "Live Nation antitrust lawsuit thrown out because buyers waived right to sue". NME. ארכיון מ-1 במרץ 2023. נבדק ב-1 במרץ 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  131. ^ Tucker-Smith, Owen (15 ביוני 2023). "How Biden and Taylor Swift beat Ticketmaster". Los Angeles Times. ארכיון מ-16 ביוני 2023. נבדק ב-16 ביוני 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  132. ^ "The biggest pop culture moments of 2022". Entertainment Weekly. 22 בדצמבר 2022. ארכיון מ-24 בדצמבר 2022. נבדק ב-24 בדצמבר 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  133. ^ "2022's biggest pop culture news stories". The A.V. Club. 29 בדצמבר 2022. ארכיון מ-30 בדצמבר 2022. נבדק ב-30 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  134. ^ Morrow, Allison (25 בינואר 2023). "One nation, under Swift". CNN. ארכיון מ-27 בינואר 2023. נבדק ב-27 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  135. ^ Jennings, Rebecca (1 ביוני 2022). "Staring down 30 at the Taylor Swift dance party". Vox. ארכיון מ-28 בנובמבר 2022. נבדק ב-28 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  136. ^ Bensadoun, Emerald (26 בנובמבר 2022). "Taylor Swift dance parties are the benevolent alternative to clubbing you never knew you needed". The Globe and Mail. ארכיון מ-28 בנובמבר 2022. נבדק ב-28 בנובמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  137. ^ Mahdawi, Arwa (26 ביולי 2023). "Taylor Swift rules the airwaves! But that's bad news for music". The Guardian. ארכיון מ-26 ביולי 2023. נבדק ב-26 ביולי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  138. ^ Solomon, Kate (9 באוגוסט 2023). "'I love being part of a collective female experience': inside the all-Taylor Swift club night sweeping the UK". The Guardian. ISSN 0261-3077. ארכיון מ-13 באוגוסט 2023. נבדק ב-13 באוגוסט 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  139. ^ Aniftos, Rania (4 באוקטובר 2023). "'Dancing With the Stars' Will Have a Taylor Swift Night This Season". Billboard. ארכיון מ-5 באוקטובר 2023. נבדק ב-5 באוקטובר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  140. ^ Pointer, Flisadam (9 בדצמבר 2023). "'The Voice' Is Ready To Pay Homage To Taylor Swift With A Special Night Dedicated To Her Chart-Topping Songs". Uproxx. ארכיון מ-11 בדצמבר 2023. נבדק ב-11 בדצמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  141. ^ Blancaflor, Saleah; Briggs, Ellyn (14 במרץ 2023). "The Taylor Swift Fandom Is White, Suburban and Leans Democratic". Morning Consult. ארכיון מ-16 במאי 2023. נבדק ב-15 במאי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  142. ^ Slanksy, Paul (10 ביוני 2023). "The Rise of the Senior Swiftie". Air Mail. ארכיון מ-11 בספטמבר 2023. נבדק ב-12 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  143. ^ Gaston Franssen, Policing the celebrity of Taylor Swift: introduction, Celebrity Studies 13, 2022, עמ' 90–92 doi: 10.1080/19392397.2022.2026148
  144. ^ Resurfaced footage shows Taylor Swift defiantly telling her team she will speak out against Donald Trump and Republican senator Marsha Blackburn, despite the risks to her safety and career., אינסטגרם
  145. ^ Schultz, Brooke (22 בנובמבר 2022). "Taylor Swift ticket trouble could drive political engagement". Associated Press News. ארכיון מ-9 בדצמבר 2022. נבדק ב-23 בנובמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  146. ^ Austin, Ellie (18 באפריל 2023). "Taylor Swift: the superstar who bridges America's political divide". The Times. ISSN 0140-0460. ארכיון מ-6 במאי 2023. נבדק ב-7 במאי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  147. ^ Garcia, Ariana (23 במאי 2023). "Greg Abbott signs 'Save our Swifties' law to ban ticket-sale bots". Houston Chronicle. ארכיון מ-23 במאי 2023. נבדק ב-23 במאי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  148. ^ Carver, Jayme Lozano (23 במאי 2023). "Texas lawmakers ban bots that buy concert tickets after Taylor Swift Eras tour glitch". The Texas Tribune. ארכיון מ-24 במאי 2023. נבדק ב-23 במאי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  149. ^ Salcedo, Andrea; Mark, Julian (12 ביוני 2023). "Angry Taylor Swift fans push lawmakers to take on Ticketmaster". The Washington Post. ISSN 0190-8286. ארכיון מ-9 באוגוסט 2023. נבדק ב-17 ביוני 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  150. ^ Knopper, Steve (15 ביוני 2023). "Hate Ticketmaster? Love Taylor Swift? Politicians Are Backing New Bills to Get Your Vote". Billboard. ארכיון מ-16 ביוני 2023. נבדק ב-17 ביוני 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  151. ^ "Chile's new president (Taylor's version): Gabriel Boric is a Swiftie". Los Angeles Times. 21 בדצמבר 2021. ארכיון מ-22 בדצמבר 2021. נבדק ב-29 בספטמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  152. ^ Singh, Surej (17 במאי 2022). "Leni Robredo's fans are campaigning for a meeting with Taylor Swift". NME. ארכיון מ-30 במאי 2023. נבדק ב-29 בספטמבר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  153. ^ "CH Awards: vote nos destaques da música nacional e internacional em 2020". Capricho (בBrazilian Portuguese). ארכיון מ-31 באוקטובר 2020. נבדק ב-8 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  154. ^ Blake, Emily (26 במרץ 2014). "Rihanna, Justin Timberlake Lead iHeartRadio Nominees: See The Full List". MTV News. ארכיון מ-22 ביוני 2015. נבדק ב-14 ביוני 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  155. ^ Vain, Madison (29 במרץ 2015). "iHeart Radio Music Awards 2015: And the winners are..." Entertainment Weekly. ארכיון מ-25 ביוני 2015. נבדק ב-14 ביוני 2015. {{cite journal}}: (עזרה)
  156. ^ Blistein, Jon (9 בפברואר 2016). "Taylor Swift, the Weeknd Lead iHeartRadio Music Awards Noms". Rolling Stone. ארכיון מ-10 בפברואר 2016. נבדק ב-10 בפברואר 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
  157. ^ "Rihanna, Taylor Swift, Ed Sheeran Lead iHeartRadio Music Award Nominees". Variety. 10 בינואר 2018. ארכיון מ-10 בינואר 2018. נבדק ב-10 בינואר 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  158. ^ Sippell, Margeaux (27 בפברואר 2019). "Taylor Swift to Be Honored at iHeart Radio Music Awards". Variety. ארכיון מ-27 בפברואר 2019. נבדק ב-27 בפברואר 2019. {{cite journal}}: (עזרה)
  159. ^ "2020 iHeartRadio Music Awards Nominees Revealed: See the Full List". iHeartRadio. ארכיון מ-27 בפברואר 2020. נבדק ב-14 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  160. ^ Fields, Taylor (28 במאי 2021). "2021 iHeartRadio Music Awards: See The Full List Of Winners". iHeartRadio. ארכיון מ-28 במאי 2021. נבדק ב-28 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  161. ^ Fields, Taylor. "2022 iHeartRadio Music Awards: See The Full List of Nominees". iHeartRadio. ארכיון מ-4 בפברואר 2022. נבדק ב-27 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  162. ^ Grein, Paul (11 בינואר 2023). "Jack Harlow Scores Two Song of the Year Nods for 2023 iHeart Radio Awards: Full Nominations List". Billboard. ארכיון מ-11 בינואר 2023. נבדק ב-11 בינואר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  163. ^ Fields, Taylor (18 בינואר 2024). "2024 iHeartRadio Music Awards Nominees Revealed". iHeartRadio. ארכיון מ-18 בינואר 2024. נבדק ב-18 בינואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  164. ^ "MTV EMA 2015 Nominations". MTV Europe Music Awards. אורכב מ-המקור ב-17 בספטמבר 2015. נבדק ב-15 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  165. ^ "Breaking: The 2017 MTV EMA Nominations Are Here!". MTV Europe Music Awards. אורכב מ-המקור ב-6 באוקטובר 2017. נבדק ב-2 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  166. ^ "Camila Cabello, Ariana Grande, Post Malone Lead 2018 MTV EMA Nominees". Billboard. 4 באוקטובר 2018. ארכיון מ-4 באוקטובר 2018. נבדק ב-6 באוקטובר 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  167. ^ Roth, Madeline (3 בנובמבר 2019). "2019 MTV EMA Winners: See The Full List". MTV News. ארכיון מ-3 בנובמבר 2019. נבדק ב-4 בנובמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  168. ^ "Lady Gaga, BTS, Justin Bieber Lead 2020 MTV EMA Nominations". Variety. 6 באוקטובר 2020. ארכיון מ-6 באוקטובר 2020. נבדק ב-6 באוקטובר 2020. {{cite journal}}: (עזרה)
  169. ^ Grein, Paul (20 באוקטובר 2021). "Justin Bieber Leads 2021 MTV EMA Nominations". Billboard. ארכיון מ-20 באוקטובר 2021. נבדק ב-20 באוקטובר 2021. {{cite journal}}: (עזרה)
  170. ^ "2022 MTV EMA Winners: See The Full List". MTV News. ארכיון מ-13 בנובמבר 2022. נבדק ב-12 בנובמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  171. ^ "MTV Recognizes Artists with 2023 MTV EMA Awards". MTV Europe Music Awards. 4 בנובמבר 2023. ארכיון מ-5 בנובמבר 2023. נבדק ב-5 בנובמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  172. ^ "MTV Fandom Awards: The nominees (and hosts!) are..." Entertainment Weekly. ארכיון מ-25 בינואר 2021. נבדק ב-2 בנובמבר 2020. {{cite journal}}: (עזרה)
  173. ^ "Nickelodeon Unveils 2013 Kids' Choice Award Nominees". Foxtel. 14 בפברואר 2013. אורכב מ-המקור ב-3 במרץ 2013. נבדק ב-25 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  174. ^ "Vota para los KCA Mexico 2023". Kids' Choice Awards México 2023 - Artista Global Fav. ארכיון מ-3 ביולי 2023. נבדק ב-3 ביולי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  175. ^ "2015 Nickelodeon Kids' Choice Awards". Nickelodeon. אורכב מ-המקור ב-27 במרץ 2013. נבדק ב-6 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  176. ^ "The Flaming Lips, Taylor Swift Lead O Music Awards Nominations". Grammy Award. 1 ביוני 2012. ארכיון מ-22 ביוני 2015. נבדק ב-22 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  177. ^ Hochman, David (27 באפריל 2014). "Radio Disney Music Awards 2014: Full List Of Winners". Forbes. ארכיון מ-30 ביוני 2015. נבדק ב-22 ביוני 2015. {{cite journal}}: (עזרה)
  178. ^ "Taylor Swift & Justin Bieber Lead Radio Disney Music Awards Nominations". Billboard. 4 במרץ 2016. ארכיון מ-6 במרץ 2016. נבדק ב-5 במרץ 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
  179. ^ Nordyke, Kimberly (10 באוגוסט 2014). "Teen Choice Awards: The Complete Winners List". The Hollywood Reporter. ארכיון מ-12 באוקטובר 2014. נבדק ב-21 ביוני 2015. {{cite journal}}: (עזרה)
  180. ^ Weatherby, Taylor (13 ביוני 2018). "Taylor Swift, Drake, Cardi B & More Among Teen Choice Awards 2018 Nominees: See the Full List". Billboard. ארכיון מ-14 ביוני 2018. נבדק ב-13 ביוני 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  181. ^ Moreau, Jordan (19 ביוני 2019). "'Avengers: Endgame,' 'Riverdale,' 'Aladdin' Top 2019 Teen Choice Award Nominations". Variety. ארכיון מ-19 ביוני 2019. נבדק ב-13 ביולי 2019. {{cite journal}}: (עזרה)
  182. ^ Grisafi, Patricia (6 ביוני 2023). "Matty Healy exposed the dark side of the Taylor Swift parasocial fantasy". MSNBC. ארכיון מ-7 ביוני 2023. נבדק ב-7 ביוני 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  183. ^ Rascoe, Ayesha (17 באפריל 2023). "Taylor Swift fans are upset over reports of her breakup. A psychologist explains why". NPR. ארכיון מ-6 במאי 2023. נבדק ב-7 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  184. ^ Carras, Christi (21 באוגוסט 2023). "Wedding Crashers (Taylor's Version): Swifties swarm Jack Antonoff and Margaret Qualley's nuptials". Los Angeles Times. ארכיון מ-1 בספטמבר 2023. נבדק ב-1 בספטמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  185. ^ "Fans Think Taylor Swift's Outfit Is a Message as "Leave Her Alone" Trends on Twitter". Cosmopolitan. 23 במאי 2023. ארכיון מ-14 בנובמבר 2023. נבדק ב-14 בנובמבר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  186. ^ Panella, Chris. "Taylor Swift fans sent me death threats, doxxed my family, and accused me of being a pedophile after I criticized her Eras Tour". Insider Inc. ארכיון מ-18 באוקטובר 2023. נבדק ב-23 בספטמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  187. ^ published, Zoe Guy (4 במרץ 2021). "Taylor Swift Fans are Attacking 'Ginny and Georgia' Star Antonia Gentry for the Show's Lame Joke". Marie Claire. ארכיון מ-26 בספטמבר 2023. נבדק ב-23 בספטמבר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  188. ^ Schwedel, Heather (16 בנובמבר 2021). "A Comprehensive Explanation of Why Taylor Swift Fans Seem Ready to Commit Homicide on Jake Gyllenhaal". Slate. ISSN 1091-2339. ארכיון מ-26 בספטמבר 2023. נבדק ב-23 בספטמבר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  189. ^ Arnold, Amanda; Fakuade, Melinda (22 בנובמבר 2019). "Untangling the Incredibly Complicated Taylor Swift–Scooter Braun Feud". The Cut. ארכיון מ-28 בינואר 2021. נבדק ב-13 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  190. ^ Fenwick, Julie (28 ביוני 2023). "Australia Has No Idea How to Handle the Cult of Taylor Swift". Vice. ארכיון מ-15 בדצמבר 2023. נבדק ב-15 בדצמבר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  191. ^ Amanda Roig-Marín, Anglicisms in Music Fandom Terminology: The Idiosyncratic Use of Self-Referential Nouns in the Language of Youth, AEDEAN: Asociación española de estudios anglo-americanos, עמ' 194
  192. ^ מקורות למונח "גיילור":
  193. ^ 1 2 Lopez, Cristina; Chandra, Avneesh (12 באפריל 2023). "Now We Got Bad Blood". Graphika. ארכיון מ-29 במאי 2023. נבדק ב-29 במאי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  194. ^ Sachdeva, Maanya (8 בינואר 2024). "Taylor Swift fans criticise New York Times over piece speculating about her sexuality". The Independent. ארכיון מ-31 בינואר 2024. נבדק ב-4 בפברואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  195. ^ Echarri, Miquel (20 ביולי 2023). "Civil war between Taylor Swift fans: Gaylors vs Hetlors". El País. ארכיון מ-6 בינואר 2024. נבדק ב-6 בינואר 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  196. ^ Guiterrez, Lisa (24 במאי 2023). "Taylor Swift and her fans are such a phenomenon, this KU professor is studying them". The Kansas City Star. ארכיון מ-1 ביוני 2023. נבדק ב-5 ביוני 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  197. ^ Woehrle, Hannah (4 בנובמבר 2022). "MSU students form 'Taylor Swift Club,' bonding over shared love for her music". The State News. ארכיון מ-13 באוקטובר 2023. נבדק ב-29 בספטמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  198. ^ "How one student's pandemic listening kickstarted a Taylor Swift fan club". The Peak. 16 במאי 2022. ארכיון מ-13 באוקטובר 2023. נבדק ב-29 בספטמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  199. ^ Marshall, Cooper (20 באוקטובר 2022). "OU Taylor Swift Fan Club hosts trivia, song discussions, watch, listening parties, helps 'Swifties' build connections". OU Daily. ארכיון מ-13 באוקטובר 2023. נבדק ב-29 בספטמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סוויפטיז&oldid=38894295"