משתמש:מעט מן האור/יגאל סרי-לוי
 | |
| לידה |
1943 ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
1 בפברואר 2022 (בגיל 79 בערך) ל' בשבט ה'תשפ"ב ירושלים |
| צאצאים | אורי סרי-לוי |
יגאל חיים[1] סרי-לוי (נולד ב-1943, נפטר בל' בשבט ה'תשפ"ב, 1 בפברואר 2022) היה שחקן תיאטרון וקריין ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד וגדל כבן הצעיר ביותר במשפחה תימנית-חרדית בבית ישראל. הוא דודם של המוזיקאים מתי וגדי[2] סרי.
בצעירותו יצא בשאלה בעקבות אחיו הגדולים.
בצה"ל שירת בלהקת פיקוד מרכז יחד עם אושיק לוי, שלמה ניצן (לו נתן את הרעיון לעברת שם המשפחה ממינץ לניצן[3]) ויוסי סגל.
בשנת 1962 החל לשחק בתיאטרונים בישראל.
התחתן בסביבות גיל 35, ובסביבות גיל 40 החל תהליך של חזרה בתשובה. לאחר שחזר בתשובה החל (בהמלצת הרב אורי זוהר) לעסוק בקריינות: הוא הקליט סיפורי צדיקים (בין השאר בקול ישראל), סיפורי מעשיות של רבי נחמן[4], וסיפורים מתוך כה עשו חכמינו.
הוא למד בבתי המדרש של אש התורה (בחברותא עם הרב אורי זוהר), מוסדות חוט של חסד וישיבת נהר שלום.
משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1962 שיחק במחזמר "הציפור הכחולה" מאת מוריס מטרלינק שביים מנחם גולן בתיאטרון תילון ("תיאטרון ישראלי לילדים ונוער"). את המחזה תרגם אוריאל אופק עם לחנים מאת מרדכי אולרי-נוז'יק.[5] שיר הנושא הוקלט על ידי מרים אביגל.[6]
ב-1963 שיחק במופע הבידור "הסטוריה בגרוש"[7] מאת דן אלמגור שביים חיים טופול במועדון התיאטרון. ב-1964 שיחק במופע הבידור "רגל אחת באוויר"[8][9] מאת שבח וייס ודן אלמגור שביים חיים טופול במועדון התיאטרון. בשני מופעים אלו שיחק לצד אתי גרוטס ואמנון נדב. באותה שנה שיחק בהצגה "פרנק החמישי"[10] מאת פרידריך דירנמאט שביים אלכסנדר ברדיני בתיאטרון חיפה.
באותה שנה שיחק גם ב"חלום ליל קיץ"[11] מאת ויליאם שייקספיר שביים יוסף מילוא בתיאטרון חיפה. שנה לאחר מכן שיחק בהצגה "אנטיגונה"[12] מאת סופוקלס בתרגום ט. כרמי בבימויו של יוסף מילוא, ובל"ג בעומר ה'תשכ"ד שיחק ב"בר כוכבא" מאת שמעון הלקין שביים שמעון ישראלי בהפקת תיאטרון לנוער ליד התיאטרון העירוני חיפה[13].
ב-1965 שיחק בהצגה "מחול איטי בשטח ההפקר"[14][15] מאת ויליאם ארנסט הנלי(אנ') שתרגמה שולמית הראבן[16] וביימה נולה צ'לטון[17] (תפאורה: עמירם שמיר[18]) בתיאטרון גיורא גודיק[19]. בהצגה זו שיחק לצד זלמן לביוש וז'רמן אוניקובסקי. הצגה זו עלתה 15 פעמים[20], ולאחר שירדה בעקבות ביקורות שליליות[21][22] נערך דיון פתוח לקהל בצוותא בהשתתפות יוצרי ההצגה והשחקנים, נתן שחם, דב בר-ניר, חיים גליקשטיין, וריצ'רד אלטמן (במאי כנר על הגג)[23]. באותה שנה שיחק בהצגה "חמש חמש" [24] מאת אהרן מגד שביים גדעון שמר בתיאטרון הורוד.
ב-1970 שיחק בהצגה "מחזה מס' 1"[25] מאת יוסי פנחסוב שביים יוסי סגל בתיאטרון בראשית, וגילם את הכושי בהצגה "טעם הדבש"[26] מאת שילה דילייני(אנ') שביימה אהובה ליאון בצוותא. באותה שנה שיחק במחזמר[27] "דוקטור דוליטל באפריקה"[28] שעיבדו שלמה בר-שביט ודן אלמגור (על פי יו לופטינג) וביים ביטוש דוידוב.
תסכיתים
[עריכת קוד מקור | עריכה]השתתף בפינה "סטוץ" בתוכנית "חתול בשק"[29] ששידרו דוד גרוסמן ודני אלדר בקול ישראל.
השתתף בתסכית לנוער "סוד גבעת הגמל" מאת צביה גולן שערכה וביימה רעיה אדמוני.
* הבית בצל הברושים
שרלוק הולמס בתעלומות 'הבית בצל הברושים׳ ו׳הפרצוף הצהוב׳ - תסכית בהפקת ׳קול ישראל׳ רשות השידור, סרטון בערוץ "אביחי באבו", באתר יוטיוב (אורך: 52:57)
תרגם ועיבד לשידור: דויד גרוסמן
ביימה: דליה סיגן עיטר במוסיקה: דני אלדר השתתפו: עזרא הס יעקב בוך בצלאל לוי ורד שביט-גנור אליהו בן-און מאיר שטיין יגאל סרי-לוי הגישה: רעיה אדמוני
* שרלוק הולמס בתעלומות ׳העניבה המנוקדת׳ ו׳הבעיה הסופית׳ - תסכית בהפקת ׳קול ישראל׳ רשות השידור https://www.youtube.com/watch?app=desktop&v=u278bJnZUV4
שרלוק הולמס מאת ארתור קונן דויל התעלומות: העניבה המנוקדת הבעיה הסופית
תרגם ועיבד לשידור: דויד גרוסמן ביימה: דליה סיגן עיטר במוסיקה: דני אלדר השתתפו: עזרא הס יעקב בוך בצלאל לוי חנה יכין דני אלדר מאיר שטיין יגאל סרי לוי הגישה: רעיה אדמוני
שרלוק הולמס בתעלומות 'הדייר המוזר׳ ו׳הבלש הגוסס׳ - תסכית בהפקת ׳קול ישראל׳ רשות השידור, סרטון בערוץ "אביחי באבו", באתר יוטיוב (אורך: 51:07) שרלוק הולמס מאת ארתור קונן דויל
התעלומות: הדייר המוזר הבלש הגוסס
תרגם ועיבד לשידור: דויד גרוסמן ביימה: דליה סיגן עיטר במוסיקה: דני אלדר השתתפו: עזרא הס יעקב בוך בצלאל לוי חנה יכין דני אלדר יגאל סרי לוי הגישה: רעיה אדמוני
* הקומדיה האנושית ויליאם סרויאן עיבוד לשידור: אורי אורלב בימוי: תמר ליבס עיטור מוסיקלי: גילה פלאם 'הקומדיה האנושית׳ - תסכית בהפקת ׳קול ישראל׳ רשות השידור | חלק שלישי ואחרון, סרטון בערוץ "אביחי באבו", באתר יוטיוב (אורך: 51:22)
'שלשה בסירה אחת׳ - תסכית בהפקת ׳קול ישראל׳ רשות השידור | חלק ראשון, סרטון בערוץ "אביחי באבו", באתר יוטיוב (אורך: 49:12)
'שלשה בסירה אחת׳ - תסכית בהפקת ׳קול ישראל׳ רשות השידור | חלק שני ואחרון, סרטון בערוץ "אביחי באבו", באתר יוטיוב (אורך: 48:56) שלשה בסירה אחת, על פי ספרו של ג'רום ק. ג'רום תרגום ועיבוד לשידור: דויד גרוסמן בימוי: דליה סיגן עיטור מוסיקלי: דני אלדר
השתתפו: ג׳רום - דניאל פאר ג׳ורג׳ בצלאל לוי האריס - דני אלדר מונמורנסי - דויד גרוסמן
משתתפים נוספים : מאיר שטיין חנה יכין טלי בצלאל עמנואל הלפרין יעל אופיר יגאל סרי-לוי עזרא הס
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]התגורר בתל אביב, ובתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 חזר בתשובה ועבר לירושלים, שם התגורר בבית ישראל. בשנותיו האחרונות התגורר בשכונת שמואל הנביא. היה נשוי ולו שלושה בנים (בין ילדיו: המוזיקאי אורי סרי-לוי המתגורר בתקוע).
נפטר בגיל 79 מוריאנט אומיקרון של נגיף הקורונה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יגאל סרי-לוי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- ידידיה מאיר, האיש שעצר את השמש, באתר ערוץ 7, 9 בדצמבר 2021
- משה ויסברג, הקול מאחורי סדרת 'כה עשו חכמינו' הלך לעולמו, באתר בחדרי חרדים, 3 בפברואר 2022
- אלכסנדרה לוקש, השחקן שחזר בתשובה והפך לרב, נפטר מקורונה, באתר ynet, 16 בפברואר 2022
- מיכל אריאלי, "אבא היה שחקן וכיכב על הבמות, אבל בלב שלו הוא התגעגע לאלוקים", באתר הידברות, 21 בפברואר 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מודעה אבל על פטירת יגאל חיים סרי לוי באתר תקוע
- ^ גדי סרי, פעם תימני, תמיד תימני, באתר ynet, 20 באוקטובר 2010
- ^ אלכסנדרה לוקש, השחקן שחזר בתשובה והפך לרב, נפטר מקורונה, באתר ynet, 16 בפברואר 2022
- ^ סיפורי מעשיות שסיפר רבי נחמן מברסלב זצ"ל: החכם והתם בהוצאת מכון נחלת צבי
- ^ "הציפור הכחולה" ב"תילון", הארץ, 30 בנובמבר 1962
- ^ הציפור הכחולה, בביצוע מרים אביגל, סרטון באתר יוטיוב
- ^ מועדוני לילה, הארץ, 7 בפברואר 1963
- ^ תיאטרון - בידור, מעריב, 13 במרץ 1964
- ^ סופר למרחב, תכנית חדשה במועדון התיאטרון בחיפה, למרחב, 12 במרץ 1964
- ^ חיים גמזו, "פראנק החמישי" בתיאטרון העירוני בחיפה, הארץ, 16 באוקטובר 1964
- ^ נחמן בן-עמי, כל העולם במה מסתובבת, מעריב, 2 ביולי 1964
- ^ נחמן בן-עמי, "הצגת אנטיגונה" מאת סופוקלס - בתיאטרון חיפה, מעריב, 15 במרץ 1965
- ^ כרזת ההצגה באתר הספריה הלאומית
- ^ בין המסכים, חרות, 9 במאי 1965
- ^ בן-עמי פיינגולד, הצגה איטית בשטח התיאטרון, הַבֹּקֶר, 14 במאי 1965
- ^ סגלית פריאל, תיאטרון ילדים מקצועי, הַבֹּקֶר, 6 באפריל 1965
- ^ "מחול איטי בשטח ההפקר" קם לתחיה, דבר, 18 ביוני 1965
- ^ בן-עמי פיינגולד, הצגה איטית בשטח התיאטרון, הַבֹּקֶר, 14 במאי 1965
- ^ טלילה בן זכאי, בידור קל נוסח פאריס - באלהמברה, מעריב, 31 במרץ 1965
- ^ הופסקו הצגות המחזה "מחול איטי בשטח ההפקר" ביום אי לאחד 15 הצגות, מעריב, 18 במאי 1965
- ^ ב.א, כוחה של ביקורת, הצופה, 21 במאי 1965
- ^ טלילה בן זכאי, הביקורת "גמרה" את המחזה "מחול איטי בשטח ההפקר", מעריב, 23 במאי 1965
- ^ דיון על "מחול איטי בשטח ההפקר", למרחב, 20 במאי 1965
- ^ מדריך הארץ לבידור, הארץ, 19 בפברואר 1965
- ^ Page 24 Advertisements Column 1, מעריב, 30 במרץ 1970
- ^ נחמן בן-עמי, הצגה שכולה דבש, מעריב, 10 בפברואר 1971
- ^ דוקטור דוליטל באפריקה באתר סטריאו ומונו
- ^ דוקטור דוליטל באפריקה באתר הספרייה הלאומית
- ^ "סטוץ" - קטעים מתכניות רדיו (פינת הנוער) באתר הספרייה הלאומית