משתמשת:Dahlia
| תיבות משתמשת | ||||||
|
שמי דליה וירצברג-רופא, ואני עורכת ספרים מ-1991. כפעילה חברתית זכיתי להכרה ממערכת דה מרקר, שכללה אותי ביוני 2018 ברשימת 20 הנשים שמשנות את הרפואה בישראל.
בנעוריי פרסמתי ספר שירים - "עמוסים ומפורדים" (הוצאת טרקלין-עקד, 1982). סיימתי בהצטיינות תואר ראשון בתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן סיימתי בהצטיינות תואר שני ביחידה למחקר התרבות באוניברסיטת תל אביב, ובעלת תעודה בעריכת לשון מאונ' תל אביב. בעקבות גירושין באפריל 2019 קטעתי מסלול לדוקטורט כדי ללמוד משפטים באוניברסיטת תל-אביב החל מאוקטובר 2019.
בין היתר לימדתי עברית ביחידה ללימודי עברית של אוניברסיטת תל-אביב, ועסקתי בעריכה ב"ידיעות אחרונות" וב"מעריב". כמו כן, ערכתי עבור הוצאות ספרים שונות (רשפים, עם עובד, הדים, קרן, תמוז, תולעת ספרים).
על פעילותי החברתית בהתנדבות מלאה ניתן לקרוא בערך דליה וירצברג.
תחומי העניין המרכזיים שלי: ספרות ולשון, חקר התרגום, פסיכואנליזה,פסיכיאטריה ופסיכולוגיה והנצחת השואה. תחומים שאני נוטה להם חיבה יתרה: פילוסופיה כללית ומחשבת ישראל, בלשנות, קולנוע ומוזיקת רוק ישראלי.
זה הבלוג שלי: עולם כמנהגו נוהג.
נדבך מרכזי של סיפור חיי בשני מכתבים אל הסופר עמוס עוז, ותשובותיו (פרסומן באישורו).
אחי הוא המוזיקאי אילן וירצברג, ואבי הוא בני וירצברג, מחבר הספר "מגיא ההריגה לשער הגיא". על אמי, רחל וירצברג, כתבתי כאן.
אפשר לשלוח לי מייל לדוא"ל: dahvirtz@gmail.com
ראיתי בשם הרב חיים סבתו: ”אם זוכה אדם בכבוד שנדמה בעיניו שאינו ראוי לו אל ימחה, אלא יידע שכנגד כך עתידים לביישו במידה שאינו ראוי לה. ועל כן יזכור שיש עודף בידו. וכשיביישו אותו בעלי קנאה ותחרות לא יכעס אלא ישתמש בעודף ותנוח עליו דעתו”. עוזי ו. 5 באפריל 2007
”עבירות שבין אדם לחברו, אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו”, מסכת יומא. דוד שי אמר פעם למישהו.
|
עברית השואה |
ספרות
נפש |
מוזיקה אישים שונים קולנוע שונות |
ערכתי ערכים רבים ותרמתי לרבים אחרים, אבל ניהול מלאי הוא פעילות מעייפת ובלתי נעימה.
זאת
אני ואלה הן תרומותיי.
בהיותי בת 11 קראתי את "הרפתקה בחלל" ("What Mad Universe") מאת פרדריק בראון. חמש שנים אחר כך קראתי את "מאה שנים של בדידות" מאת גבריאל גרסיה מרקס, ולהבדיל - את "מרד הנפילים" של איין ראנד. בשלהי לימודי התיכון היה זה "הגלגול" (מטמורפוזיס) של קפקא שכבש אותי בסערה. בתקופה זו בערך נמשכתי מאוד גם לדמותו השַגיבה והאיומה כאחד של מיכאל קולהאס. תקצר היריעה מלפרט את כל היתר.
בהיותי בת 28 גיליתי את הוד מלכות (כשם הספר שתרגם גדעון טורי) תומס מאן, והוא הפך ל"הנבחר" שלי. לימודי תורת הספרות הקהו מעט את הנאתי מספרים, אבל ב-2006 קראתי ספר שקירב אותי שוב לחוויות הקריאה הראשונות - "כזב וכישוף" מאת אלזה מורנטה.
|
משתמשת זו תומכת בגישת לא אוכל לא שותה. |
משתמשת זו אינה דוגלת במדיניות המובעת בתיבה זו (אבל אין בכוונתה לפעול נגדה).
הנימוקים: המלאכה מרובה, משאבי הפועלים מוגבלים, בעל הבית דוחק, וכיוצא באלה.
לא ממש מתלהבת מערכים כאלה שולת!!!1 - מה לעשות; שנאמר: חבל על הזמן (במשמעות העתיקה). בזמן הזה אפשר היה לכתוב את הפונקט הגדול.
- משתמש:Dahlia/קצת משלי
- הייתי רעיונאית הבית של הארגון מתמודדים למען מתמודדים, שאותו הקמנו בן זוגי לשעבר ואני ב-2003. הארגון התפרק ב-2007 וקם מחדש בקיץ 2018. כיהנתי כיושבת הראש שלו. החל מפברואר 2019, כחודשיים לפני גירושיי מצביאל רופא, פעילות הארגון הוקפאה.
הגיתי את שם המצעד שנערך ב-2004 וב-2005 - צועדים בראש מורם - ואת סטיקר המצעד - אם תכירו אותי 
תשתגעו עליי - שהיה פופולרי גם בקרב הקהל הרחב והודבק על מכוניות ועל עגלות ילדים.
- יצרתי את הקטגוריה קטגוריה:מתמודדים עם מגבלה נפשית - שעמדה בעין הסערה.
- ב-2007 יזמתי את החממה
1. הושיטו יד לוויקיפד המתלמד
הועבר משיחת הפרלמנט:
יהיה נחמד אם ויקיפדים מתלמדים יידעו למי לפנות כאשר הם נתקלים בבעיות תוכן בערכים השונים. אין צורך להצהיר על מומחיות או להציג תעודות רשמיות, די בהבעת רצון טוב ורוח התנדבות. במשך הזמן כל ויקיפד יוכל לבחור בכל תחום את המומחה (עם או בלי מרכאות) המתאים לצרכיו. יש לבנות טבלה של תחומי ידע, וכל המעוניין להושיט יד - ירשום את שמו במקום המתאים.
הבה נאמר:
די לקפד את ראש הוויקיפד; די לטרפד ודי לשפד - הבה נושיט את ידנו לוויקיפד המתלמד.
מה דעתכם?
דליה • שיחה 00:43, 21 באפריל 2007 (IDT)
ניסיון להירשם מחדש. דליה וירצברג • שיחה 09:12, 14 במאי 2024 (IDT)