סטיבן דדאלוס

סטיבן דדאלוס (באנגלית: Stephen Dedalus) הוא האלטר אגו הספרותי של ג'יימס ג'ויס והגיבור הראשי של הרומן הראשון הסמי-אוטוביוגרפי של ג'ויס "דיוקן האמן כאיש צעיר". כמו כן הוא דמות בדיונית ביצירתו המונומנטלית של ג'ויס "יוליסס". על פי מבקרי ספרות אחדים, ובהם הרולד בלום, דדאלוס הוא גם המספר של שלושת הסיפורים הראשונים ב"דבלינאים".

מבחינות רבות סטיבן דדאלוס הוא בן דמותו של ג'ויס עצמו. סטיבן הוא יליד 1882, כמוהו כג'ויס, ובן למשפחה מרובת ילדים. לפי "יוליסס" אימו נפטרה והוא קיבל על כך מברק בעת ששהה בפריז, תיאור מדויק של האירוע בחייו של ג'ויס.

אחיו של ג'ויס, סטניסלאוס, שליווה אותו בכתיבתו ואף תיעד אותה ביומן שערך, הביע התנגדות לשם דדאלוס מפאת היותו שם לא-אירי, אך ג'ויס הכריע לטובת השארתו, וכפשרה שינה אותו מדיידלוס (Daedalus), כפי שהוא מופיע ברומן הביכורים שלו "סטיבן הירו", נוסחו הראשון של "דיוקן האמן כאיש צעיר", לדדאלוס (Dedalus) ב"דיוקן האמן" וב"יוליסס". הבחירה בשם זה מסמלת את רצונו של ג'ויס לזהות את עצמו עם הממציא היווני, לפרוש כנפיים ולהשתחרר ממגבלות הדת, הלאום והנסיבות הפוליטיות, שעיכבו לתחושתו את מימוש שאיפותיו האמנותיות. ב"דיוקן האמן" מתבטא סטיבן על תחושת החנק שלו בארצו:

אתה מדבר אליי על לאומיות, לשון, דת. אני אנסה לעוף מתוך הרשתות האלה.

— "דיוקן האמן כאיש צעיר", פרק חמישי

סטיבן דדאלוס מגלם ב"יוליסס" מורה בבית ספר פרטי בפרבר של דבלין, משרה שבה שימש ג'ויס עצמו בקיץ 1904. הוא הדמות המקבילה לטלמאכוס, בנו של אודיסאוס, וגם להמלט, והגיבור של שלושת הפרקים הפותחים את היצירה, לפני שמוצג לאופולד בלום. יחסיו עם בני הזוג בלום תופסים חלק נכבד גם בפרקים המסיימים.

הפרק הראשון ב"יוליסס" נפתח באפיזודה במגדל מרטלו בחוף סנדיקוב שבו היה דדאלוס אורחו של מכרו מלאכי (באק) מאליגן. השניים התעמתו בעקבות זלזולו של מאליגן בכבודה של אמו של דדאלוס שזה עתה נפטרה. מאליגן אמר כי היא "מתה כמו בהמה". מאליגן טען כי לא הייתה לו כל כוונה לפגוע באמו של סטיבן, ואף התקיף את סטיבן על כי סירב למלא את בקשתה האחרונה של אמו ולהתפלל בעבורה. דמותו של מאליגן מבוססת על דמותו של אוליבר סנט ג'ון גוגארטי, שעמו התגורר ג'ויס כשבוע במגדל מרטלו.

חלקו של דדאלוס ביצירה "יוליסס" מפורט בערך יוליסס - מבנה הספר והעלילה.

ציטוטים

גאון איננו עושה שגיאות. הטעויות שלו רצוניות והן שערי התגלית.

— "יוליסס", האפיזודה סקילה וכריבדיס

26 באפריל. הו חיי! יוצא אני לפגוש בפעם המיליון את ממשותו של ניסיון החיים ולחשל במפּחת נשמתי את תודעת גזעי שלא נבראה. 27 באפריל. אב קדמון, אומן קדמון, היה בעזרי עתה ולעדי עד.

— מילות הסיום של "דיוקן האמן"

ההיסטוריה היא סיוט שממנו אני מנסה להתעורר.

— "יוליסס", האפיזודה נסטור

אני מפחד מן המילים הגדולות האלה. הן מאמללות אותנו כל-כך.

— "יוליסס", האפיזודה נסטור

האמן, כאלוהי הבריאה, נשאר בתוך מעשה ידיו או מאחוריו או מעבר לו או מעליו, בלתי נראה, מזוכך לאין קיום, שווה נפש, עושה את ציפורניו.

— "דיוקן האמן", פרק חמישי

קישורים חיצוניים

• סטיבן דדאלוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)