סילביה ביץ'

סילביה ביץ'
Sylvia Beach

לידה	14 במרץ 1887 בולטימור, ארצות הברית
פטירה	6 באוקטובר 1962 (בגיל 75) פריז, צרפת
שם לידה	Sylvia Nancy Woodbridge Beach
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות פרינסטון
שפות היצירה	אנגלית, צרפתית

סילביה ביץ' (באנגלית: Sylvia Beach;‏ 14 במרץ 1887 - 5 באוקטובר 1962) הייתה מוציאה לאור ואשת חברה פריזאית, שעיקר פרסומה נבע מהיותה המוציאה לאור של הרומן יוליסס בשפה האנגלית, בשנת 1922.

שנותיה הראשונות

ביץ', אמריקאית במקורה, נולדה בבולטימור, מרילנד, בשם ננסי וודברידג' ביץ'. ב-1901 עברה משפחתה להתגורר בצרפת בשל מינויו של אביה, שהיה כומר פרסביטריאני, לתפקיד בכנסייה האמריקנית בפריז. המשפחה חזרה לארצות הברית ב-1905. ביץ' המשיכה לבקר באירופה ואף התגוררה שנתיים בספרד. לקראת תום מלחמת העולם הראשונה החלה ללמוד בפריז ספרות צרפתית מודרנית, והפכה לחובבת של צרפת ותרבותה.

ב-1917 הכירה את אדריאן מוניה, שהייתה בעלת חנות הספרים "בית ידידי הספר" (La Maison des Amis des Livres ) - חנות לספרים בצרפתית בפריז. מוניה עודדה אותה לפתוח חנות לספרים באנגלית וב-1919 פתחה ביץ' את "שייקספיר אנד קומפני" ברחוב אודאון שבגדה השמאלית. את החנות מימנה באמצעות כספים שלוותה מאמה. אדריאן מוניה הייתה בת זוגה של ביץ' עד להתאבדותה ב-1955.

פריז של שנות העשרים הייתה אבן שואבת לסופרים, מוזיקאים ואנשי רוח, שנקראו לעיתים הדור האבוד. ביץ' התוודעה לרבים מהם ובהם גרטרוד שטיין, אנדרה ז'יד, עזרא פאונד, ארנסט המינגוויי, ופרנסיס סקוט פיצג'רלד ואף דאגה לערוך ביניהם היכרויות ומפגשים חברתיים, חלקם בחנות הספרים שלה. ארנסט המינגוויי כתב על "שייקספיר אנד קומפני" שהוא "מקום חמים ונעים עם תנור חימום גדול בחורף, שולחנות ומדפי ספרים, ספרים חדשים בחלון ותמונות של סופרים מפורסמים, מתים וחיים, על הקירות... לסילביה היו פנים מלאות חיים ומעוצבות בקווים חדים...מעולם לא הכרתי מישהו שהיה יותר נחמד אלי."

את ג'יימס ג'ויס הכירה ביולי 1920. ג'ויס, שהגיע רק חודש קודם לכן לפריז, כבר קנה לעצמו שם בזכות דבלינאים ודיוקן האמן כאיש צעיר. במפגש חברתי בביתו של המשורר הצרפתי יהודי אנדרה ספיר פנתה סילביה ביץ', שהעריצה את הסופר, אל ג'ויס בשאלה "האם זה הוא ג'יימס ג'ויס הגדול?" ונענתה בחיוב. ביץ' סיפרה לג'ויס על חנותה (בה מכרה גם מיצירותיו) והוא הגיע עד מהרה לביקור, שלאחריו נרקמו ביניהם יחסי ידידות.

הוצאת יוליסס לאור

יוליסס: כריכת המהדורה הראשונה שיצאה לאור בפריז ב-1922.

עד דצמבר 1920 סיים ג'ויס את כתיבת הפרק החמישה-עשר של יוליסס, "קירקי", שהוא גם הארוך ביותר בו, והחל בכתיבת שלושת הפרקים האחרונים. סיום הספר נראה באופק, אך הסיכויים להוציאו לאור בארצות הברית או בבריטניה נראו קלושים, לאור הצלחת התביעה במשפט שהתנהל בתחילת 1921 נגד המגזין "ליטל רוויו" שפרסם קטעים מיוליסס. בעקבות פגישה שארגנו ביץ' ומונייה לג'ויס עם הסופר והמבקר ולרי לרבו, קרא האחרון קטעים מיוליסס והביע את התפעלותו ונכונותו לעזור בהוצאת הספר לאור.

ביץ' שאלה את ג'ויס אם יאות לתת בידיה את מלאכת ההוצאה לאור, והסופר, שבע אכזבות ממאבקי ההוצאה לאור של ספרו "דבלינאים", הסכים. ביץ' החליטה להוציא את הספר באלף עותקים ובמחירים גבוהים. מתוכם, 100 הודפסו על נייר משובח במיוחד ונמכרו בחתימת הסופר במחיר של 350 פרנק לעותק - מחיר יקר מאוד באותם הימים. מרבית העותקים נמכרו ב-150 פרנק לעותק, מחיר לא זול לזמנו.

את צבע הכריכה - כחול ולבן - בחר ג'ויס עצמו על פי צבעי דגל יוון. ב-2 בפברואר 1922 יצא הספר לאור, לא מעט בשל התעקשותה של ביץ' להעניק לג'ויס את העותק הראשון ביום הולדתו הארבעים של הסופר. היא השקיעה מאמצים רבים בתהליך, שהיה כרוך בתיקונים והגהות רבות של מאות עמודי הספר. לאחותה כתבה: "יוליסס יהפוך את החנות שלי למפורסמת".

השנים שאחרי

חנות הספרים "שייקספיר אנד קומפני", 2004. החנות אינה שוכנת באתר המקורי בו שכנה חנותה של ביץ'

בשנות השלושים, עם פרוץ המשבר הכלכלי העולמי, נקלעו עסקי הספרים של ביץ' להפסדים. ב-1936 שקלה לסגור את חנותה, אולם תמיכה שקיבלה מידידיה הרבים סייעה בידה להחזיק מעמד עד הכיבוש הנאצי של פריז. בסוף 1941 נאלצה לסגור, ואחסנה את ספריה בדירת מסתור. היא נעצרה על ידי הנאצים, בשל היותה אזרחית אמריקאית, ושהתה כשישה חודשים במעצר. לאחר שחרור פריז ב-1944, לא שבה ביץ' לעסקי הספרים. לאחר שבת זוגה, מונייה, התאבדה ב-1955, כתבה ספר זכרונות על פריז שבין שתי מלחמות העולם. היא חיה בפריז עד מותה ב-1962, ונקברה בפרינסטון, ארצות הברית.

ב-1951 פתח ג'ורג' ויטמן, אמריקאי שהיה בקשרי ידידות עם ביץ', חנות ספרים בפריז בשם מיסטרל. סילביה ביץ' הורישה לו במותה את ספרייתה הפרטית. ב-1964 שינה ויטמן את שמה של החנות ל"שייקספיר אנד קומפני", ולזכרה קרא לספרייה שבקומה הראשונה "ספריית סילביה ביץ'". וייטמן קרא לבתו, שנולדה ב-1981, סילביה ביץ'. סילביה ביץ' וייטמן היא כיום הבעלים של החנות שנמצאת במקום אחר ממקומה של החנות המקורית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סילביה ביץ' בוויקישיתוף

• מאמר על סילביה ביץ', באתר הניו יורק טיימס
• כתבה על חנות הספרים שייקספיר אנד קומפני
• סילביה ביץ', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• סילביה ביץ', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• סילביה ביץ', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• סילביה ביץ', במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)