מסילת תל אביב – פלשת
 | |
| תחנת הרכבת ראשון לציון – משה דיין בשנת 2011 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| עיר | תל אביב, חולון, בת ים, ראשון לציון, יבנה |
| מפעיל |
רכבת ישראל  |
| מידע על ההקמה | |
| עלות | כ-2.1 מיליארד שקלים |
| התחלת בנייה |
2000 (עד תל אביב ההגנה), 2003 (עד ראשון לציון משה דיין) |
| פתיחת המסילה |
2002 (עד תל אביב ההגנה), 2011 (עד ראשון לציון – משה דיין), 2012 (עד יבנה מערב), 2013 (עד אשדוד ואשקלון) |
| מידע על המסילה | |
| תחילת המסילה | תל אביב ההגנה |
| סיום המסילה | צומת פלשת |
| סוג המסילה | נוסעים |
| רוחב המסילה | 143.5 ס"מ |
| מסלולים | 2 |
| מספר התחנות | 6 |
| רשימת התחנות | |
| צומת חולון, חולון – וולפסון, בת ים – יוספטל, בת ים – קוממיות, ראשון לציון – משה דיין ויבנה מערב | |
  | |
| מסילת תל אביב – פלשת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מסילת הרכבת תל אביב – פלשת היא מסילת רכבת שמחברת בין הערים תל אביב, חולון, בת ים, ראשון לציון, יבנה וצומת פלשת, ואשר נבנתה כחלק מתוכנית החומש של רכבת ישראל. המסילה היא המשכה של מסילת החוף וחלק מהרצף המסילתי לאורך החוף, מנהריה שבצפון עד שדרות שבדרום (והלאה אל באר שבע).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת המסילה כללה מספר שלבים (חלקם נעשו במקביל) ונמשכה כעשר שנים:
- הקמת תחנת רכבת תל אביב ההגנה בדרום תל אביב-יפו.
- הוספת רציף 5 בתחנת רכבת תל אביב ההגנה, ובניית גשר עד למחלף חולון.
- העתקת "גשר חיל השריון" ושינוי תצורת מחלף קיבוץ גלויות שישמש גם כמחלף רכבתי בו "מסילת הרכבת תל אביב – פלשת" עוברת מעל ומתחברת למסילת איילון.
- הכשרת רצועת רכבת וסלילת מסילה מתל אביב עד ראשון לציון.
- הקמת תחנות הרכבת צומת חולון, חולון – וולפסון, בת-ים – יוספטל, בת-ים – קוממיות, ראשון לציון – משה דיין ויבנה מערב.
- עבודות תקשורת לחיבור הקו לרשת הרכבות הארצית.
בשנת 2005 זכתה חברת מנרב במכרז להקמת תחנת הרכבת יבנה – מערב וכ-4 ק"מ של מסילה בין ראשון לציון ליבנה. לתוכנית המסילה באזור יבנה הוגשו התנגדויות רבות של תושבים, מפני שתוואי המסילה קרוב עד כדי מרחק של 60 מטר מבתי המגורים שלהם.[1] בשנת 2009, זכתה חברת שפיר הנדסה במכרז להקמת המסילה מיבנה לבני דרום. בקטע זה, עקב התנגדויות התושבים, הוקמה בצמוד לשכונות הדרום מערביות של יבנה מנהרה באורך של כ-1.2 ק"מ, ובה הוקם בכל כמה עשרות מטרים פתח אוורור, על מנת לאפשר נסיעה של רכבות דיזל. בשטח זה הייתה קיימת בעבר מזבלה שכוסתה באדמה ויצרה גבעה מלאכותית, היה צורך לפנות את האדמה ולהקים את המנהרה בשיטת "חפירה וכיסוי" (Cut & Cover).[2]
בשנת 2007, בעת הקמת המסילה, הועתק "גשר חיל השריון" מזרחה למרחק 15 מטר. בתחילת שנות ה-80 תוכננו נתיבי איילון לכיוון דרום, אך המתכננים החליטו לא לכלול בתוכניותיהם את תוואי הרכבת המתוכנן. כתוצאה מכך ניצב הגשר בדיוק בתוואי המסילה. עלות העתקת הגשר הייתה כ-70 מיליון שקל והפרויקט כלל גם: פינוי חלקי של בית הספר הולץ, הקמת גשר חדש לרכבת וכן הסדרי תנועה ותיקונים שונים. העתקת הגשר עצמו נמשכה שלושה ימים באמצעים מכניים.[3] לטענת חברת נתיבי איילון בתקופה שבה נבנה הגשר, ההיתכנות להקמת מסילת הרכבת הייתה אפסית, וכדי לחסוך בעלויות לא נוצל כל רוחב התוואי המתוכנן (בעיקר עלות פינוי חלק ממתחם לודוויפול ובית הספר הולץ).[4]
ב-25 בספטמבר 2011 נפתח לפעילות רכבות נוסעים מקטע המסילה עד ראשון לציון, וב-25 בפברואר 2012 נפתח המקטע עד יבנה[5]. באזור משולש פלשת נבנתה הפרדה מפלסית מורכבת בין מסילת יבנה מערב–אשדוד, מסילת לוד–אשדוד–אשקלון, ושלוחת הרכבת לנמל אשדוד. ב-4 באוגוסט 2013 נחנך הקטע שבין יבנה לצומת פלשת המחבר את המסילה למסילת לוד-אשקלון בסמוך למושב בני דרום, צפונית מזרחית לנמל אשדוד. חיבור זה מאפשר נסיעה רציפה מאשקלון ומאשדוד לתל אביב בלא הצורך לעבור דרך רחובות ולוד.
החל מינואר 2016, הוארך הקו דרך מסילת אשקלוןמיזםבאר שבע עד לאופקים ובאר שבע.
באמצע שנת 2020 החלו להתבצע במסילה עבודות להתקנת מערכת הזנה חשמלית עילית על ידי חברת SEMI הספרדית והן הסתיימו בסוף שנת 2021. זאת המסילה השלישית (יחד עם מסילת השרון ומסילת הירקון) שחושמלה במלואה אחרי מסילת איילון וקו הרכבת המהיר לירושלים. המערכת מספקת מתח חילופין של 25 אלף וולט בתדירות של 50 הרץ ומאפשרת לציוד נייד רכבתי בעל פנטוגרף לפעול במסילה. כיום יש לרכבת ישראל קטרי בומברדייה טראקס הגוררים קרונות דאבל דק מאותו יצרן, וכמו כן קרונועים חשמליים מדגם Desiro HC תוצרת סימנס.
תוכניות עתידיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעתיד מתוכנן חיבור של המסילה מתחנת ראשון לציון מערב לתחנת הראשונים. מתחנת הראשונים מתוכננת מסילה (מסילת ראשון לציוןמיזםמודיעין) בין מסלוליו של כביש 431 עד לתחנת הרכבת מודיעין מרכז, עם פיצול לקו הרכבת המהיר לירושלים באזור מחלף ענבה. בכך יתאפשר חיבור מסילתי ישיר בין פרבריה הדרומיים של תל אביב (וגם בין קו אשדוד-רחובות-באר יעקב) למודיעין-מכבים-רעות ולירושלים.
חיבור ראשון לציון מערב עם הראשונים יאפשר גם מסלול רכבת מעגלי בדרום המטרופולין – תל אביב-חולון-בת ים-ראשון לציון-לוד-תל אביב עם אפשרות למעבר בנמל התעופה בן-גוריון.
בעבר תוכנן החיבור דרך שכונות מערב העיר והתחנה המרכזית. לשם כך נבנתה מנהרה מתחת לנתיבי איילון שפתחה נמצא מעט דרומית לרציפי תחנת ראשון לציון מערב וכן הושארה רצועה למעבר מסילת רכבת ליד שדרות יצחק רבין בראשון לציון, ומקום לבניית תחנות רכבת מול תחנת האוטובוסים המרכזית של ראשון לציון וגם באזור המכללות. עקב התנגדות של עיריית ראשון לציון תוכנית זו בוטלה ובמקומה תיבנה תחנת הרכבת ראשון לציוןמיזםמעוין שורק באזור התעשייה של ראשון לציון.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל רכבת ישראל | ||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאל יעקובסון, הקטרים באים: קו הרכבת החדש של גוש דן נחשף, באתר Xnet, 11 ביולי 2011
עידן רוט, מיום ראשון: קו הרכבת החדש מראשון לציון לתל אביב יחל לפעול, באתר nana10, 14 בספטמבר 2011[6]; במקור, מתוך מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10- נועם דביר, סיבוב אדריכלי בתחנות החדשות בקו ת"א - ראשל"צ, באתר הארץ, 12 בינואר 2012
רכבת נוסעים עוברת במסילה החל מצומת פלשת לכיוון תל אביב, סרטון באתר יוטיוב- רכבת נוסעים עוברת במסילה מתל אביב ועד באר שבע, סרטון באתר יוטיוב, דצמבר 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שרון קדמי, מנרב זכתה במכרז רכבת ישראל לקו ראשל"צ-אשדוד ולהקמת תחנת הרכבת ביבנה בהיקף 130 מיליון שקל, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2005
- ^ גיא ליברמן, שפיר הנדסה זכתה במכרז קו הרכבת מיבנה לבני דרום, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2009
- ^ ליאור ברון , עושים סוף למחדל: גשר הולץ יוזז מזרחה; העלות - 70 מיליון שקל - חברה שוויצרית החלה בהעתקת הגשר לצורך הנחת מסילת הרכבת לראשל"צ מערב, באתר גלובס, 18 באוגוסט 2007
- ^ ענת ג'ורג'י, איילון דרום יעבור שינויים ב-700 מיליון שקל כדי לאפשר מעבר רכבת לראשון לציון, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2002
- ^ אבי בר-אלי, הסכם ברכבת ישראל על יישום תוכנית הבטיחות; "רכבת בטוחה היא התשובה לחלק מבעיות הדיור", באתר TheMarker, 4 באוגוסט 2011
- ^ בכתבה ישנה טעות במועד פתיחת הקו - מצוין כי זה יפתח ביום ראשון שלאחר שידור הכתבה, בעוד התאריך המיועד הוא 25 בספטמבר 2011, שבוע מאוחר יותר
| קו הרכבת אשקלון — הרצליה (קו השרון - אשקלון) אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מערב • ראשון לציון – משה דיין • בת ים – קוממיות • בת ים – יוספטל • חולון – וולפסון • צומת חולון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • בני ברק – רמת החייל • פתח תקווה – קריית אריה • פתח תקווה – סגולה • ראש העין – צפון • כפר סבא – נורדאו • הוד השרון – סוקולוב • רעננה – דרום • רעננה – מערב • הרצליה |
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)