מנהרות לחימה ברצועת עזה
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
.jpg)
.jpg)
מנהרות הלחימה של רצועת עזה הן רשת מנהרות שנחפרו על ידי ממשל חמאס וארגוני טרור פלסטיניים נוספים ברצועת עזה, כחלק מהכנותיהם לפגוע באזרחי ישראל אשר מתגוררים בעוטף עזה. מנהרות אלה נחפרו מתחת לגדר המערכת סביב רצועת עזה, לשם חדירה סמויה מהרצועה לתחומי ישראל. בנוסף נחפרה רשת מנהרות ברחבי רצועת עזה, שמשמשת לתנועה סמויה, כמקום מסתור, להחזקת חטופים וכאמצעי לתמרון מול צה"ל.
במהלך מלחמת חרבות ברזל הקדיש צה"ל מאמצים רבים לאיתור המנהרות, חשיפתן, השמדתן וגם לחימה בתוכן.
סוגי מנהרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנהרות חוצות גבול
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנהרות טרור שנחפרו לתוך שטח ישראל, ולעיתים לתוך יישובי עוטף עזה, במטרה לאפשר לחוליות טרור לחדור לשטח ישראל ולבצע פיגועי חטיפה ומיקוח במטרה להרוג כמה שיותר אזרחים וחיילים, ולחטוף ישראלים (הן אזרחים והן חיילים) לשטח הרצועה. רבים התייחסו למנהרות אלו כאל איום אסטרטגי וישראל השקיעה מאמץ ומשאבים רבים כדי למצוא להן מענה יעיל.
מנהרות פיקוד ותנועה סמויה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשת המנהרות שנחפרה בתוך רצועת עזה נועדה לאפשר למחבלים, במקרה של כניסה קרקעית של צה"ל לרצועה, לנוע בחופשיות ובאופן סמוי מתחת לקרקע, לצאת בפתחים שנבנו מראש, ולהפתיע את החיילים התוקפים או לסגת במהירות.
רשת המנהרות כוללת גם מפקדות, מחסני אמל"ח וכן בונקרים שנועדו להגן על בכירי חמאס במקרה של תקיפה אווירית והפצצות. רשת זו כוללת מאות קילומטרים של תוואי וזכתה לכינוי "מטרו" ולעיתים ל"מטרו של חמאס" או ה"מטרו של עזה".
מנהרות חבלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק מהמנהרות שנחפרות ממולכדות ומכילות מטעני חבלה וחומרי נפץ, על מנת לפוצצם מתחת למבנים וביצורים ישראליים.[1] כך למשל, הפיגוע במוצב JVT בציר פילדלפי ב-12 בדצמבר 2004 בו נהרגו 5 לוחמי גדוד הסיור המדברי, בוצע באמצעות מנהרת חבלה. מספר מנהרות חבלה נחפרו גם מתחת לציר הוברס. באחד המקרים, בפיגוע במוצב האורחאן בצומת גוש קטיף ביוני 2004, מנהרה שכזאת התפוצצה מתחת לכלי רכב צה"לי שניזוק מהפיצוץ והועף באוויר, אך לא היה מאויש בעת הפיצוץ. בפיגוע מנהרת תופת זה גם נהרג סמל ראשון רועי ניסים.
מנהרות ימיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חמאס חפר מנהרות גם לאורך ולרוחב רצועת החוף על מנת לאפשר כניסה חשאית לים של צוללי יחידת הקומנדו הימי של חמאס. מאמץ זה נועד להקשות על האיתור שלהם כדי שיוכלו לחדור לישראל דרך הים, בצלילה חשאית, ולבצע פיגועים.
התמודדות עם איום המנהרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
על ההתמודדות עם מנהרות הלחימה של רצועת עזה אחראי חיל ההנדסה הקרבית. היחידות שמתמודדות ומתמחות בלחימה מסוג זה הן יהל"ם, ובעיקר פלגות סמור, וכן גדודי ההנדסה קרבית, גדודי הסיור של חיל הרגלים (שכוללים פלחה"ן) ויחידות מיוחדות נוספות. היחידות שפועלות בשטח הן סמו"ר של יהל"ם ופלוגות הצמ"ה של אוגדת עזה, "אבירי הפלדה" ו"חתולי הפלדה".
איתור המנהרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]איתור המנהרות נעשה בשלושה מישורים:
- מודיעיני: מודיעין שאוספים אמ"ן והשב"כ על חפירת מנהרות ומיקומן.
- חישוף צבאי ועבודות עפר: פעילות הנדסית סביב ציר הוברס במטרה לזהות סימנים לחפירות מנהרות.
- טכנולוגיית חישה: ישראל השקיעה מאמצים בפיתוח פתרון טכנולוגי לאיתור כרייתן של מנהרות תת-קרקעיות.[2] בשנת 2015 החלה פרישה מבצעית של מערכת כזו מתוצרת "אלביט מערכות".[3][4] באפריל 2016 פורסם שבאמצעות המערכת החדשה אותרה מנהרה שחפר חמאס לאחר מבצע צוק איתן, והיא נוטרלה בידי חיל ההנדסה הקרבית.[5] בסוף אוקטובר 2017, בעקבות השמדת מנהרה גדולה שחפר הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, הותר לפרסום שפיקוד הדרום הקים את המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות הכוללת גאולוגים, פיזיקאים ומהנדסים, קציני הנדסה קרבית וקציני מודיעין שמנתחים את המידע הנאסף באמצעים שונים, מודיעיניים וטכנולוגיים, ומשתמשים בו לאתר מנהרות וחפירות.[6]
השמדת המנהרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]השמדת המנהרות בידי חיל ההנדסה נעשית במספר שלבים:
- אבטחת הזירה וניקויה מאיומים.
- למידת המנהרה וסריקתה על ידי לוחמי סמו"ר, לרוב בסיוע רובוטים הנדסיים.
- חישוף השטח סביב פתח המנהרה וחפירתו באמצעות ציוד מכני הנדסי הכולל דחפורי D9 משוריינים, מחפרים ממוגנים ומקדחי-בורות.[7]
- הזרקת חומר נפץ באמצעות מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות. כאשר אין אפשרות לעשות זאת מניחים ידנית מטעני חבלה.
- פיצוץ המנהרה.
דרך חלופית, כאשר אין שליטה קרקעית על פתח המנהרה, היא הפצצת פתחי המנהרה או תוואי המנהרה מהאוויר.
ב-2017 פורסם שלצה"ל יש שיטה מסווגת ושקטה לנטרול המנהרות שמונעת שימוש חוזר בהן ושיקומן לאחר הנטרול. מדיווחים בעיתונות עולה כי צה"ל פיתח פצצת ספוג לאטימת פירי מנהרות ולמניעת שימוש בהן.[8]
ביצורים נגד מנהרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר באפריל 2016 החל צה"ל בפרישת מערכת חיישנים לגילוי מנהרות בציר הוברס המקיף את רצועת עזה.
בשנת 2017 החל צה"ל להקים את המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה, חומה תת-קרקעית בעומק של עשרות מטרים, ונועדה לעצור את חדירת המנהרות לשטח ישראל.[9] הקמת המכשול הסתיימה ב-2021 וסיכלה מאז הקמתה לפחות מנהרה אחת שחפרו ארגוני הטרור הפלסטינים לשטח ישראל.
תא"ל ערן אורטל כותב כי "מדינת ישראל גיבשה פתרון טכני לאיום המנהרות חוצות-הגבול - הקמת מכשול גבול משוכלל יותר". עוד הוא כותב, בהקשר להתמודדות מדינת ישראל וצה"ל עם מכשול המנהרות, כי: "בחינה של ההקשר האסטרטגי מעידה כי להתפתחות המואצת של המנהרות בשנים 2012–2014 תרמה מדיניות ישראלית שנמנעה באותן שנים מפעולות התקפיות יזומות בשטח הרצועה".[10]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חפירתן של מנהרות הלחימה החלה בתחילת המאה העשרים ואחת, לצד חפירת מנהרות הברחה ברצועת עזה בעיקר בציר פילדלפי, והתגברה לאחר מימוש תוכנית ההתנתקות. הפלסטינים הסבו את מנהרות ההברחות הסמוכות למוצבים למנהרות תופת או חפרו[11] מנהרות למטרה זו. חלק מהן שימשו למטרתן, חלקן התגלו טרם הפעלתן, וחלקן לא נחשפו. בנוסף למאמץ מודיעיני לאיתור מנהרות, עשתה ישראל מאמץ לפתח טכנולוגיה שתסייע לחשוף מנהרות. מטרה מרכזית של הפעולה הקרקעית במבצע צוק איתן הייתה איתור מנהרות בצד העזתי של הגבול. שיפור טכנולוגי מהותי באיתור מנהרות הביא באפריל 2016 לחשיפת שתי מנהרות ארוכות בגבול רצועת עזה. על הטכנולוגיה המתקדמת שסייעה למצוא את המנהרות הללו הוטל צו איסור פרסום.
ב-2021 טען חמאס שהכין רשת מנהרות באורך של 500 ק"מ ברצועת עזה,[12] אורך שהפך מאז להערכה הרשמית בקרב מומחים בתחום.[13] תא"ל (מיל.) פרופ' יעקב נגל, לשעבר היועץ לביטחון לאומי, העריך כי ייתכן שמדובר בהערכת חסר, ושייתכן שמדובר באלפי ק"מ של מנהרות.[14] בשנת 2024 העריך הניו יורק טיימס שבעזה יותר מ-5,700 פירי מנהרות המובילים למנהרות באורך כולל של 560 ק"מ עד 720 ק"מ.[15]
פרופ' קובי מיכאל העריך שמשמרות המהפכה האיראניים הם אלו שלימדו את חמאס חלק מהטכניקות לבניית המנהור ההתקפי.[16]
חפירת המנהרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בערוץ החדשות פוקס ניוז פורסם מכתבו של אחמד, פלסטיני בן 30, למכר של אביו (איציק עזר) המתגורר במרכז הארץ. הגבר סיפר כי חמאס השתלט על בית העסק של אביו והפך אותו למפעל רקטות. חסר אמצעים ונואש לכסף, הוא אולץ לעבוד בחפירת המנהרות ללא ידיעה על מקום החפירה או מטרתה. פעילי חמאס פיקחו על העבודה, נתנו הוראות, וחלק מהעובדים אף הוכו.[17] מהנתונים הנאספים נראה כי צוותים של פועלים מגיעים מכוסי עיניים אל אתר הבנייה. הם עובדים מסביב לשעון בשתי משמרות של כשמונה עד כשתים עשרה שעות ביום, וחופרים בממוצע כעשרה עד חמישה עשר מטרים.[18][19] כדי למנוע הדלפת מידע על המנהרות, חמאס הוציא להורג עשרות חופרי מנהרות בשל החשש שיעבירו מידע מודיעיני לישראל.[18]
בשנת 2016 אירעו מקרים אחדים של התמוטטות מנהרות, שבהם נהרגו אנשי חמאס ששהו במנהרות.[20] לפי ההערכה, בין 30 ל-40 חופרים נהרגו בקריסות אלה.[21]
מימון המנהרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארגון חמאס השקיע סכומי כסף ניכרים בפיתוח הרשת הנרחבת של המנהרות מתחת לרצועת עזה. ההערכה היא כי חמאס השקיע עשרות מיליוני דולרים מדי חודש בחפירת מנהרות חדשות ובתחזוקת הקיימות. עלות חפירת קילומטר מנהרה אחד מוערכת בכ-500 אלף דולר. על פי צה"ל, עלות מנהרה ממוצעת כשלושה מיליון דולר.[22]
שימוש במנהרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההישג הגדול ביותר של מנהרות הלחימה הוא חטיפתו של החייל גלעד שליט והריגת שניים מחבריו לטנק, ב-25 ביוני 2006, לאחר שחוליה שמנתה שבעה מחבלים חדרה מרצועת עזה לשטח ישראל דרך מנהרה שפתח היציאה שלה היה כ-100 מטרים מהגבול לתוך השטח הישראלי, בסמוך למעבר כרם שלום.
במהלך השנים התגלו מנהרות לחימה נוספות החוצות את הגבול מרצועת עזה לישראל.[23] מנהרה גדולה במיוחד, באורך של 1,800 מטר (מהם 300 מטר בשטח ישראל), שנחפרה בעומק של 22 מטר והייתה מדופנת ב-500 טון בטון ומלט, התגלתה על ידי צה"ל בחודש אוקטובר 2013. מוצא המנהרה היה סמוך לקיבוץ עין השלושה. לפי הערכת צה"ל חפירת המנהרה נמשכה כשנה וחצי, והסתיימה כחודשיים טרם גילוי המנהרה.[24] לאחר גילויה נהרסה המנהרה על ידי לוחמי יחידת סמו"ר של חיל ההנדסה הקרבית, באמצעות מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות,[25] ועל ידי חיל האוויר הישראלי.[26] מנהרה גדולה נוספת נחשפה במרץ 2014, ו-700 מטר מתוכה היו בשטח ישראל, בין הקיבוצים עין השלושה[27] ונירים.[28]
מנהרות במבצע צוק איתן
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מבצע צוק איתן
.jpg)
איום המנהרות זינק לתודעה הציבורית במבצע צוק איתן בעקבות מספר פיגועי חדירה, המתוארים להלן:
- בתחילת יולי 2014 זיהתה ישראל מנהרה גדולה בדרום רצועת עזה שהובילה לישראל. למקום הובא ציוד הנדסי לאיתור מדויק של המנהרה, והתכונה בצד הישראלי זוהתה על ידי חמאס. ב-7 ביולי 2014 נהרגו חמישה מחבלים מיחידת עילית של חמאס במנהרה זו,[29] וכעבור יומיים פוצץ החמאס שלוחה של המנהרה שחדרה לתוך שטח ישראל.[30]
- ב-17 ביולי 2014 סיכל צה"ל ניסיון חדירת 13 מחבלים דרך מנהרה מרצועת עזה סמוך לקיבוץ סופה.[31]
- ב-19 ביולי חדרו לישראל, באמצעות מנהרה, תשעה מחבלים, סמוך לקיבוץ בארי. בהיתקלות עם כוח צה"ל נהרגו שני חיילי צה"ל ומחבל אחד, ויתר המחבלים נמלטו.[32]
- ב-21 ביולי, בשעות הבוקר, חדרו מחבלים דרך מנהרה סמוך לקיבוצים ניר עם וארז. הם ירו טיל נ"ט והרגו ארבעה חיילי צה"ל. לאחר מכן הצליחו הכוחות לחסל לפחות עשרה מחבלים.[33]
- ב-28 ביולי, בשעות הערב, הייתה חדירה באמצעות מנהרה סמוך לקיבוץ נחל עוז. המחבלים ירו טיל נ"ט לעבר עמדת פילבוקס והרגו חמישה חיילים. הצבא הרג אחד מהמחבלים, והשאר חזרו לעזה דרך המנהרה.[34]
לאחר החדירה ב-17 ביולי החלה הפעולה הקרקעית במבצע צוק איתן, שמטרתה המרכזית היא איתור מנהרות בצד העזתי של הגבול, ובמסגרת זו אותרו כ-30 מנהרות שחדרו לשטח ישראל, ונחשפו כ-60 פירי מנהרות. במהלך המבצע כמעט כל המנהרות שנתגלו פוצצו והושמדו.
לצד מנהרות החדירה, בנו חמאס ושאר ארגוני הטרור רשת של מנהרות פיקוד ותנועה סמויה מתחת למעוזי חמאס, מפקדותיו ומחסניו, בכל רחבי השטח הבנוי ברצועת עזה ובפרט בעזה, בשג'אעייה, בח'אן יונס וברפיח. במנהרות נחפרו עמדות תת-קרקעיות שכללו עמדות פיקוד, עמדות מסתור, מלכודות לחטיפת חיילים, מחסנים תת-קרקעיים של אמצעי לחימה ובהן רקטות ארטילריות. רשת מנהרות זו רחבה ביותר וכוללת מאות פירי כניסה ויציאה. חלק ממנהרות אלו נפגעו במהלך הלחימה הקרקעית במבצע צוק איתן.
אחרי מבצע צוק איתן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות מבצע צוק איתן נושא המנהרות החודרות נכנס ללב התודעה הציבורית, ואחת הביקורות המרכזיות על הקבינט המדיני-ביטחוני וצה"ל במבצע היה על חוסר מוכנות לאיום המנהרות. בעקבות המבצע שכלל צה"ל את תורת הלחימה שלו בנושא התווך התת-קרקעי, הגדיל את סדר הכוחות של יהל"ם שמיועדים לטפל ולהשמיד את המנהרות, ואימן גדודי הנדסה קרבית, סיירות חיל רגלים ויחידות קומנדו ללחימה בתוך המנהרות. מערכת הביטחון שמה דגש על פיתוח פתרון טכנולוגי לאיתור המנהרות וכן פיתוח שיטות יעילות להשמידן, בין השאר באמצעות מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות, שהוכיחה את עצמה בפעילות מבצעית.
_in_Israeli_side_of_the_border.jpg)
באפריל 2016 אותרה ונחשפה, באמצעות טכנולוגיה חדשה לאיתור מנהרות, מנהרה באזור כרם שלום שחפר חמאס לאחר מבצע צוק איתן. המנהרה הייתה מדופנת במלט ובטון, בעומק 40 מטר, וחדרה 150 מטר לתוך ישראל. המנהרה נוטרלה בידי חיל ההנדסה הקרבית.[5] בתחילת מאי חשפו כוחות חיל ההנדסה הקרבית מנהרה נוספת שחדרה אל תוך שטח ישראל. פעילות החישוף ואיתור המנהרה נעשתה תחת אש מרגמות מצד חמאס.[35]
ב-30 באוקטובר 2017 ביצע צה"ל את פיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים: כוחות צה"ל פוצצו מנהרת טרור שחפר הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני אל תוך שטח ישראל, לעבר קיבוץ כיסופים, ואותרה באמצעות טכנולוגיה מתקדמת ומסווגת. בפיצוץ המנהרה נהרגו 14 מחבלים, מהג'יהאד האסלאמי ומחמאס. כחודש וקצת לאחר מכן, ב-10 בדצמבר 2017, הודיע דובר צה"ל[36] שכוחות צה"ל איתרו ונטרלו מנהרת טרור של ארגון הטרור חמאס, שחדרה לתוך שטח ישראל והגיעה סמוך לקיבוץ נירים.[37]
ב-14 בינואר 2018 ניטרל צה"ל מנהרת טרור שנחפרה על ידי חמאס מתחת למעבר כרם שלום וחדרה לתוך שטח ישראל וגם לתוך שטח מצרים. לפי ההערכות, עקב קרבתה לצינורות גז וסולר, המנהרה יועדה לביצוע פיגוע תופת במעבר כרם שלום ולפוצצו על יושביו. המנהרה אותרה באמצעות טכנולוגיה מתקדמת ונוטרלה בידי פיקוד הדרום וחיל ההנדסה הקרבית אחרי שפתח המנהרה ברפיח הופצץ על ידי חיל האוויר הישראלי.[38][39]
ב-18 במרץ 2018 נטרלו כוחות צה"ל שתי מנהרות טרור: מנהרה אחת הופצצה מהאוויר ומנהרה שנייה, שחודשה על ידי חמאס באזור רפיח, סוכלה על ידי חיל ההנדסה הקרבית תוך שימוש בציוד מכני הנדסי ואמצעים נוספים.[40][41]
ב-14 באפריל 2018 סיכלו חיל ההנדסה הקרבית ופיקוד הדרום, בשיתוף אמ"ן, חיל האוויר הישראלי ומפא"ת, מנהרת טרור מסועפת שחפר חמאס מג'באליה וחדרה לשטח ישראל.[42] המנהרה היא הארוכה ביותר שסוכלה, אורכה למעלה מ-9 ק"מ והיא מתחברת לרשת מנהרות מסועפת מתחת לג'באליה. המנהרה נוטרלה באמצעות הזרקת חומרים שטיבם לא פורסם.[43]
ב-12 במאי 2018 בערב תקף חיל האוויר הישראלי בצפון רצועת עזה עמדה של חמאס ומנהרת טרור שחפר חמאס אל כיוון מעבר ארז.[44][45]
ב-29 במאי 2018 תקף צה"ל מנהרת טרור והברחה בדרום הרצועה ליד מעבר כרם שלום, שנחפרה במתווה ציר ה-ח' ועברה דרך שטח מצרים ומשם חדרה כ-900 מטר לתוך שטח ישראל.[46][47]
ב-3 ביוני 2018 תקף חיל האוויר הישראלי מנהרת טרור ימית שנחפרה בצפון הרצועה ונועדה לאפשר לצוללי הקומנדו הימי של חמאס לצאת בחשאי אל תוך הים ומשם לצלול לעבר שטח ישראל כדי לבצע פיגועים.[48]
ב-14 ביולי 2018 הפציץ חיל האוויר הישראלי שתי מנהרות טרור התקפיות, אחת בצפון הרצועה (באזור בית חאנון) והשנייה בדרומה (באזור רפיח).[49]
ב-11 באוקטובר 2018 ניטרל חיל ההנדסה הקרבית מנהרת טרור מסועפת ומתקדמת שיצאה מח'אן יונס וחדרה 200 מטר לתוך שטח ישראל, אחרי שגילה אותה לפני מספר חודשים ולמד אותה.[50][51]
ב-20 באוקטובר 2020 פורסם כי חיל ההנדסה הקרבית ניטרל מנהרת טרור שיצאה מח'אן יונס וחדרה עשרות מטרים לתוך שטח ישראל, אחרי שאותרה באמצעות המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה.[52]
השמדת מנהרות במבצע שומר החומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מבצע שומר החומות
מרכיב מרכזי של פעילות צה"ל במבצע שומר החומות היה הפצצת מנהרות הלחימה ברצועת עזה והריסתן. במהלך המבצע הופצצו יותר ממאה קילומטרים של מנהרות. לפי ההערכות נגרם נזק קשה ל"מטרו" (כינוי לרשת המנהרות שחפר חמאס מתחת לעזה) וייתכן שעשרות מחבלים ששהו בפנים בעת ההפצצה נהרגו.
השמדת מנהרות אחרי מבצע שומר החומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשבוע לאחר מבצע עלות השחר, ב-15 באוגוסט 2022 פלגת סמו"ר של יהל"ם וכוחות הנדסה של אוגדת עזה סיכלו מנהרת טרור בעלת הסתעפויות ועומק עשרות מטרים שחמאס חפר לעבר ישראל.[53][54]
במהלך מבצע מגן וחץ, ב-11 במאי 2023, הושמדה מנהרת טרור של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.
לחימה והשמדת מנהרות במלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מלחמת חרבות ברזל
עם תחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל החלו כוחות היבשה בהובלת חיל ההנדסה הקרבית בהשמדה שיטתית של פירי מנהרות כדי לשלול יכולת תנועה מהאויב וללכוד אותו בתוך המנהרות ללא אספקה ויכולת לצאת ולתקוף את כוחות צה"ל. כלי צמ"ה ממוגנים – בעיקר דחפורי D9 ומחפרים ארוכי-זרוע – מחשפים את השטח וחושפים את הפירים, ואז לוחמי פלגות סמו"ר של יהל"ם מטפלים במנהרה, חוקרים אותה בעזרת אמצעים טכנולוגיים ולבסוף משמידים אותה.[55]
המנהרה הגדולה ביותר שאותרה כללה נתיבי נסיעה לג'יפים, מסילה, אולמות שהייה לחודשים וצינורות לשאיבת מי תהום.[56][57]
בדצמבר 2023, כחודשיים לאחר פרוץ המלחמה הודיע צה"ל שהרס כ-500 פירי מנהרות מתוך 800 הפירים שחשף.[58] זאת מתוך הערכה שישנם כ-5,700 פירים ברחבי הרצועה.
בינואר 2024 כוחות יהל"ם, חטיבת עוז ויחידות מיוחדות נוספות לחמו במנהרות התת-קרקעיות של ח'אן יונס תוך שהם הורגים מחבלים רבים, שובים מחבלים שהסתתרו שם, מפיקים מודיעין, ממפים את המנהרות ולבסוף משמידים אותן.
בסוף ינואר 2024 החל צה"ל בהצפת מנהרות במים ומי ים, פרויקט שכונה תוכנית אטלנטיס.[59]
ביולי 2024 פורסם כי מערך המנהרות עדיין נמצא בכשירות גבוהה. רבות מהמנהרות שנפגעו שוקמו, וכן נבנו מחדש מפעלי בטון המספקים את הרכיבים שנדרשים לבניית מנהרות.[60]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מנהרות ההברחה של רצועת עזה
- המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הדרום)
- המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה
- סמו"ר
- חיל ההנדסה הקרבית
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איתן יצחק, מתחת לאדמה, מערכות 422, 2008
- יוחאי עופר ואסף גבור, תעשיית המנהרות של חמאס: לפני אוכל לאזרחים, באתר nrg, 18 באוקטובר 2013
- רון בן ישי, חמאס מקים מערך מנהרות לעימות עם צה"ל, באתר ynet, 5 בפברואר 2007
- אבי יששכרוף, תיעוד: כך פועל "צוות מנהרות הטרור" של חמאס, באתר וואלה, 17 בנובמבר 2013
- רוני דניאל, כך מתמודד צה"ל עם איום המנהרות, באתר מאקו, 17 ביולי 2014
גילי כהן, מול הטכנולוגיה והמודיעין של צה"ל, חמאס יורד מתחת לפני הקרקע, באתר הארץ, 19 ביולי 2014- אליאור לוי, עזה תחתית: כך הפכה הרצועה לעיר מנהרות תת-קרקעיות, באתר ynet, 19 ביולי 2014
- יואב זיתון, רובוטים, כלבים וחומר נפץ נוזלי: כך מטפל צה"ל במנהרות, באתר ynet, 23 ביולי 2014
- קשת רוזנבלום, מלחמת חפירות, איך חופרים מנהרות בעזה ולמה קשה לאתר אותן, באתר הארץ, 24 ביולי 2014
- אבי בר-אלי, המחדל || כך לא חוסל טרור המנהרות: מכרז משרד הביטחון, הזוכה האלמונית וההון שבוזבז, באתר הארץ, 21 ביולי 2014
- הראל עילם, המדע עדיין לא הצליח למצוא פתרון למנהרות, באתר כלכליסט, 28 ביולי 2014
- יואב זיתון, חקירת חופרי המנהרות: התחילו לפני 7 שנים, באתר ynet, 29 ביולי 2014
- עמוס הראל, מתקדמים בקצב הדחפור ממנהרה למנהרה, באתר הארץ, 31 ביולי 2014
- גילי כהן, כשל המנהרות: רק בזמן הלחימה הופץ נוהל להשמדתן, החיילים בשטח אלתרו, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2014
- איתי בלומנטל, "עדות של חופר מנהרות עזתי במכתב שהוברח לישראל: 'לא ידעתי שעזרתי לחמאס'", באתר ynet, 16 באוגוסט 2014
- מיכל גלברד, עמוק באדמה: כוחות ההנדסה חושפים את הזירה התת-קרקעית, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 20 באוגוסט 2014
- עמוס הראל, גילי כהן, בלי תוכניות, אימונים וציוד - כך התמודד צה"ל עם המנהרות, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2014
- יפתח שפיר וגל פרל, לוחמה תת-קרקעית: אתגר חדש־ישן, בתוך הספר "'צוק איתן' השלכות ולקחים", המכון למחקרי ביטחון לאומי, נובמבר 2014, עמודים 49–53
- מצגת על איום המנהרות, מאי 2015, יוסי לנגוצקי
- יואב זיתון, הותר לפרסום: מנהרה התקפית של חמאס נחשפה בשטח ישראל, באתר ynet, 18 באפריל 2016
- Hamas Terror Tunnel Uncovered in Southern Israel, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל, 18 באפריל 2016
- רוני דניאל, ישראל בדרך לחיסול איום המנהרות?, באתר מאקו, 18 באפריל 2016
- This Is The IDF’s Plan To Combat Hamas Terror Tunnels, הבלוג הרשמי של צה"ל, 27 בנובמבר 2016
- The Gaza Tunnel Industry, באתר צה"ל באנגלית
שקד כהן, כך חשפו באמ"ן מאות קילומטרים של מנהרות "המטרו" של חמאס, באתר צה"ל, 27 במאי 2021- דני קושמרו זיו ביניונסקי, בתוך מנהרת הטרור הכי מסוכנת של חמאס, 70 מטר מתחת לאדמה, באתר מאקו, 1 באפריל 2022
- אל"ם (מיל') ד"ר שאול שי, התווך התת-קרקעי בעזה, באתר מערכות, 31 באוקטובר 2023
- אדוה דדון, זה אולי האתגר הכי גדול של צה"ל במלחמה: "יש מנהרות שהבריחו בהן משאיות, טילים בגודל של חדר", באתר מאקו, 12 בנובמבר 2023
אל"ם ירון סימסולו, לחימה בשטח רווי הריסות (פודקסט), אתר מערכות, 2024
המלחמה שמתחת לאדמה: הצפת מנהרות הטרור ופריצת דרך של מערכת הביטחון, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 04:06), 31 בינואר 2024- רובוטים שימשו לסריקה וללחימה במנהרות ברצועה, באתר הארץ, 1 במאי 2024
- אורי איזק, מאות קילומטרים של טרור: הסודות שגילה צה"ל על מנהרות חמאס, באתר מאקו, 25 ביולי 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אמיר בוחבוט, צה"ל סיכל פיגוע במעבר קרני, באתר nrg, 14 בספטמבר 2006
אחיקם משה דוד, נמנע פיגוע ענק נגד צה"ל ברצועת עזה, באתר nrg, 9 בנובמבר 2012
מתן חצרוני, אחרי חשיפת מנהרת הטרור: עוד שלוחת מנהרת תופת התגלתה בעזה, באתר mako, 15 באוקטובר 2013 - ^ גילי כהן, מול הטכנולוגיה והמודיעין של צה"ל, חמאס יורד מתחת לפני הקרקע, באתר הארץ, 19 ביולי 2014
אבי בר-אלי, המחדל - כך לא חוסל טרור המנהרות: מכרז משרד הביטחון, הזוכה האלמונית וההון שבוזבז, באתר הארץ, 21 ביולי 2014 ענבל אורפז, מחדל המנהרות // מכ"מ, מיקרופון וכוח המשיכה: כך מגלים מנהרות ומונעים פיגועים, באתר TheMarker, 21 ביולי 2014 גילי כהן, צה"ל יציב מערכת ניסיונית לגילוי מנהרות בגבול רצועת עזה, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2014
- ^ יובל אזולאי, צה"ל פורס מערכת לגילוי מנהרות בעזה: עד 2 מ' ד' לק"מ, באתר גלובס, 16 באפריל 2015
אודי עציון ומתן צורי, מערכת גילוי מנהרות חדשה פועלת בדרום, באתר ynet, 16 באפריל 2015 - ^ ניר דבורי, מערכת חדשה תתריע על מנהרות מעזה, באתר מאקו, 7 ביולי 2015.
- ^ 1 2 יואב זיתון, הותר לפרסום: מנהרה התקפית של חמאס נחשפה בשטח ישראל, באתר ynet, 18 באפריל 2016.
- ^ יואב זיתון, השמדת המנהרה: "המוח" תכנן, 14 מחבלים הרוגים ונעדרים, באתר ynet, 1 בנובמבר 2017.
- ^
כך מפוצץ צה"ל פתח מנהרה בעזה. צפו, באתר ynet, 19 ביולי 2014
- ^ אסף גולן, הנשק המשוכלל מול הטרור: כיצד ובאילו פצצות יפצח צה"ל את המנהרות והבונקרים של חמאס?, באתר ישראל היום, 7 בנובמבר 2023
- ^ נחום ברנע, הפתרון למנהרות: חומת בטון מעל לקרקע ומתחתיה, באתר ynet, 16 ביוני 2016.
- ^ מפגש מעצב: ״במעמד צד אחר״ אתגר האסטרטגיה הישראלית- התפתחות איום המנהרות בצל האיום הרקטי, בין הקטבים, גיליון מס' 15 בנושא ביטחון שוטף - חלק א'.
- ^ עמוס הראל, חמאס ניסה לפוצץ מוצב צה"ל ליד רפיח, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2003
- ^ Joshua Berlinger, The 'Gaza metro': The mysterious subterranean tunnel network used by Hamas, CNN, 2023-10-15 (באנגלית)
- ^ גיהנום מתחת לאדמה: האתגר הענק של צה"ל - זה מספר המנהרות של חמאס, באתר מעריב אונליין, 24 באוקטובר 2023
- ^ אריאל ויטמן, "יש בעזה מאות ק"מ של מנהרות": המומחה שמסביר מה מחכה לצה"ל, באתר גלובס, 17 באוקטובר 2023
- ^ יותר מ-5,700 פירי מנהרות: על הרשת התת-קרקעית של חמאס בעזה, באתר מאקו, 16 בינואר 2024
- ^ יובל מן, עזה של מטה: אתגר המנהרות של צה"ל, באתר ynet, 20 בדצמבר 2023
- ^ עדות חופר מנהרות במכתב שהגיע לישראל: "לא ידעתי שעזרתי לחמאס", באתר nana10, 16 באוגוסט 2014
- ^ 1 2 שמעון איפרגן, עשרות חופרי מנהרות הוצאו להורג על ידי חמאס, באתר מאקו, 10 באוגוסט 2014
- ^ Nicholas Pelham, Gaza's Tunnel Phenomenon: The Unintended Dynamics of Israel's Siege in Journal of Palestine Studies Vol. 41, No. 4 (Summer 2012),p.10
- ^ אסף גבור, מנהרה של חמאס קרסה בעזה: 5 פעילים נפגעו, באתר nrg, 28 בפברואר 2016
שמעון סימן-טוב, שוב מנהרה קרסה ברצועת עזה: פעיל חמאס נהרג וחמישה נפצעו, באתר וואלה, 3 במרץ 2016 - ^ "ידיעות אחרונות", 19 באפריל 2016. אלכס פישמן, עמ' 10.
- ^ Everything You Need to Know About Hamas’ Underground City of Terror, באתר צה"ל, 31 ביולי 2014
- ^ אמיר בוחבוט, צה"ל חשף מנהרת ענק בעזה, באתר nrg, 30 באוגוסט 2006.
אחיקם משה דוד, הותר לפרסום: מנהרה פלסטינית נחשפה סמוך לקיבוץ ניר עוז, באתר nrg, 15 בינואר 2013 - ^ גילי כהן, בצה"ל מעריכים כי בניית המנהרה נמשכה כשנה וחצי, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2013.
יואב זיתון, שלב אחרי שלב: כך נחשפה המנהרה מעזה, באתר ynet, 13 באוקטובר 2013 - ^ אמיר בוחבוט, אחרי התקרית: הכלי המיוחד שהשמיד את המנהרה בעזה, באתר וואלה, 2 בנובמבר 2013
- ^ גילי כהן, צה"ל: ארבעה מפקדים בכירים בתחום המנהרות בחמאס נהרגו הלילה בתקיפה, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2013.
יואב זיתון, צה"ל: מקדח של הלוחמים הפעיל את המטען, באתר ynet, 1 בנובמבר 2013 - ^ אור הלר, "חזבאללה מסוגל לחמם את הגזרה, אנו מוכנים לכל תרחיש", "ישראל דיפנס", 10.04.2014.
- ^ יואב זיתון ואילנה קוריאל, מנהרת טרור בשטח ישראל: 'המטרה - חטיפה', באתר ynet, 21 במרץ 2014. גילי כהן, ממדי המנהרה שנחשפה מתגלים: 700 מטר בתוך שטח ישראל, באתר הארץ, 24 במרץ 2014
- ^ דורון פסקין, מנהרות הלחימה של עזה הפכו לענף יצוא של חמאס, באתר כלכליסט, 20 ביולי 2014
- ^ יואב זיתון, פרטים חדשים על המנהרה שנחשפה: "ניסיון לפיגוע שלא הכרנו כמותו", באתר ynet, 15 ביולי 2014.
- ^ יוחאי עופר, צה"ל סיכל פיגוע חדירה גדול דרך מנהרת טרור, באתר nrg, 17 ביולי 2014.
- ^ יואב זיתון, אחיה ראב"ד, נועם דביר ורועי קייס, קצין וחייל נהרגו בחדירת המחבלים ממנהרה, באתר ynet, 19 ביולי 2014.
- ^ ניר דבורי, כוחות צה"ל חיסלו מחבלים שחדרו לשטח ישראל, באתר ערוץ 2, 21 ביולי 2014
תיעוד: הדקות שאחרי הקרב בניר עם, באתר ישראל היום, 29 ביולי 2014 - ^ גילי כהן, החדירה בנחל עוז: ארבעה חמושים ירו נ"ט לעבר עמדת צה"ל וניסו לחטוף גופה, באתר הארץ, 29 ביולי 2014
כתבי חדשות 2, מקור צבאי: "הסרטון של חמאס אמין אך ערוך", באתר מאקו, 30 ביולי 2014 - ^ יואב זיתון, מתן צורי ואליאור לוי, הותר לפרסום: אותרה מנהרה נוספת לשטח ישראל, באתר ynet, 5 במאי 2016.
- ^ נוטרלה ונהרסה מנהרת טרור של חמאס שחצתה לשטח ישראל, באתר צה"ל, 10 בדצמבר 2017
- ^ יואב זיתון, מתן צורי ואליאור לוי, בפעם השנייה בחודש וחצי: נחשפה מנהרת טרור בשטח ישראל, באתר ynet, 10 בדצמבר 2017.
- ^ הותר לפרסום: הושמדה מנהרת טרור מתחת למעבר כרם שלום, באתר ישראל היום, 14 בינואר 2018
- ^ יואב זיתון, מנהרת טרור של חמאס הושמדה: "מתחת למעבר הסחורות וחדרה גם למצרים", באתר ynet, 14 בינואר 2018.
- ^ אמיר בוחבוט ויניר יגנה, שתי מנהרות הותקפו: מטוסי קרב הפציצו בעזה; תוואי ישן נחסם ברפיח, באתר וואלה, 18 במרץ 2018.
- ^ סוכל ניסיון חמאס לחידוש תוואי מנהרת טרור התקפית במרחב כרם שלום, באתר צה"ל, 18 במרץ 2018
- ^ סוכלה מנהרת טרור התקפית של חמאס שחדרה לשטח ישראל, באתר צה"ל, 15 באפריל 2018
- ^ יואב זיתון ומתן צורי, נחשפה מנהרת טרור התקפית: "הארוכה והעמוקה ביותר עד כה", באתר ynet, 15 באפריל 2018,
ניר דבורי ותמיר סטיינמן, הושמדה מנהרת טרור שחדרה לישראל, באתר מאקו, 15 באפריל 2018. - ^ ידיעה 1 וידיעה 2 בחדשות 0404, 12 במאי 2018.
- ^ מטוסי קרב נטרלו מנהרת טרור התקפית של חמאס. צפו, באתר צה"ל, 12 במאי 2018
- ^ יואב זיתון, 900 מטר בשטח ישראל: מנהרת טרור הותקפה, באתר ynet, 29 במאי 2018.
- ^ כלי טיס תקפו מעל 35 יעדי טרור ומנהרה שחצתה לשטח ישראל, באתר צה"ל, 30 במאי 2018
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
סוג לא תואם [ 3 ] כך הותקפה מהאוויר מנהרת הטרור הימית של חמאס, באתר צה"ל, 10 ביוני 2018.
- ^ מטוסי קרב תקפו מנהרות טרור ויעדים צבאיים של חמאס של חמאס, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 14 ביולי 2018.
- ^ איתי בלומנטל ומתן צורי, הותר לפרסום: צה"ל נטרל והשמיד מנהרת טרור שחדרה לישראל, באתר ynet, 11 באוקטובר 2018.
- ^ רוני דניאל, נוטרלה מנהרת טרור שחדרה לישראל, באתר מאקו, 11 באוקטובר 2018
- ^ ניר דבורי, הותר לפרסום: כוחות צה"ל איתרו וחשפו מנהרת טרור מעזה שחדרה לתוך שטח ישראל, באתר מאקו, 20 באוקטובר 2020
- ^ רוני מינצנט, סוכלה מנהרת טרור של חמאס בצפון הרצועה. צפו בתיעוד, באתר צה"ל, 15 באוגוסט 2022
- ^ יואב זיתון, צה"ל השמיד מנהרת טרור של חמאס, אחרי המבצע בעזה: "נקווה שיתייאשו", באתר ynet, 15 באוגוסט 2022.
- ^ אדוה דדון, זה אולי האתגר הכי גדול של צה"ל במלחמה: "יש מנהרות שהבריחו בהן משאיות, טילים בגודל של חדר", באתר מאקו, 12 בנובמבר 2023.
- ^ יואב זיתון, פאתי בית חאנון, הותר לפרסום: נחשף מתחם טרור תת-קרקעי עצום סמוך לגבול הרצועה | תיעוד מבטן האדמה, באתר ynet, 17 בדצמבר 2023.
- ^ יובל קרני, יואב זיתון, ישראל ידעה על מנהרת הטרור הענקית 4 שנים - ולא עשתה דבר: "הממשלה רצתה שקט", באתר ynet, 21 בדצמבר 2023.
- ^ לילך שובל, עזה של מטה: צה"ל חשף יותר מ-800 פירי מנהרות - עשרות קילומטרים של תוואי הושמדו, באתר ישראל היום, 3 בדצמבר 2023
- ^ המלחמה שמתחת לאדמה: הצפת מנהרות הטרור ופריצת דרך של מערכת הביטחון, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 04:06), 31 בינואר 2024.
- ^ עמית סגל, בצה"ל מעריכים: מנהרות חמאס בכשירות גבוהה, באתר מאקו, 8 ביולי 2024
