לדלג לתוכן

לוחמת מנהרות במלחמת חרבות ברזל

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שיחה
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

לוחמת המנהרות במלחמת חרבות ברזל הייתה אחד מהמרכיבים המרכזיים באסטרטגיית ההגנה של חמאס בעזה נגד ישראל. חמאס ובני בריתו השקיעו משאבים רבים בהקמת מערכת מנהרות תת-קרקעיות רחבה ומורכבת, על סף עיר תת-קרקעית, שנועדה לשרת את מטרותיהם הצבאיות, הלוגיסטיות וההגנתיות. המנהרות שימשו הן לתנועה והן להחזקת אמצעי לחימה, ציוד רפואי, כמו גם להסתתרות ממטוסי הקרב וההפגזות. בראשית המערכה אורכה של הרשת התת-קרקעית בעזה הוערך בכ-400 ק"מ, אולם בינואר 2024 דווח שהיא עומדת על 560 ק"מ ל-720 ק"מ[1].

לוחמת המנהרות שינתה את פני הקרב במלחמת חרבות ברזל, וכל מערך הקרב נדרש להתאים את עצמו לאיום התת־קרקעי. צה"ל היה נתון לאתגרים לא מוכרים בהפעלת כוחות מול איום בלתי צפוי, שהתמקם תחת פני הקרקע. לוחמת המנהרות נחשבת לאחת מאסטרטגיות הלחימה המתוחכמות של חמאס, והייתה גורם משמעותי במלחמה, שהוביל לשינויים בתפיסות הלחימה של צה"ל, ולהתמודדות באמצעות טכנולוגיות חדשות של גילוי מנהרות והשמדתן.

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אילוסטרציה: "המטרו של עזה"
מנהרת הברחה ברפיח, 2009

מערכת המנהור של חמאס כללה סוגים שונים של מנהרות, לרבות מנהרות תקיפה שנועדו להובלת לוחמים וחימוש, מנהרות הברחה ששימשו להובלת מזון, דלק, ציוד רפואי ותחמושת ומנהרות הפעלה ששימשו כמרכזי פיקוד ושליטה של הדרג הגבוה. מנהרות התקיפה היו מנהרות קצרות או בינוניות שנחפרו בין בסיסים חמאס, בתי מגורים או חוות חקלאיות. הן נבנו במעמקי האדמה כדי להימנע מהתקפות צה"ל, שהשתמש במטוסי קרב וכלי טיס בלתי מאוישים. חלקן היו מצוידות בתשתיות מים, חשמל ואמצעי תקשורת. באמצעות הסוואתן המנהרות אפשרו התקפות פתע על לוחמי צה"ל, כשמחבלים יצאו מתוך פירי מנהרות בהפתעה. המנהרות איפשרו לחמאס להימנע מהתקפות ישירות ולהימנע ממעקב של חיל האוויר. בנוסף, הן מאפשרות הגנה מפני התקפות ישראליות, ושמשו כמקום מחבוא לאחסון ונשק והחבאת חטופים. יתרון זה אפשר לחמאס להמשיך לפעול גם תחת לחצים צבאיים כבדים.

בראשית המערכה אורכה של הרשת התת-קרקעית בעזה הוערך בכ-400 ק"מ, אולם בינואר 2024 דווח שהיא עומדת על 560 ק"מ ל-720 ק"מ[1]. עם יותר מ-5,700 פירים לכניסות וליציאות. רק בח'אן יונס נמצאו כ-160 ק"מ של מנהרות.

חשיפת מנהרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאמץ לאיתור וסיכול מנהרות הטרור ברצועת עזה מתבצע באמצעות המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות באוגדת עזה, שנמצאת תחת פיקודו של קצין בדרגת סרן, מהנדס חשמל וכימיה[2]. המעבדה פועלת בשיתוף אנשי מקצוע שונים, לרבות פיזיקאים, מהנדסים, אנשי מודיעין וגאולוגים. היא מתמקדת בשילוב טכנולוגיה, מודיעין ומבצעים, ומבצעת מחקר קרקע חדשני לאיתור המנהרות. המעבדה מפתחת טכנולוגיות חדשות לאיתור ומיפוי המנהרות, תוך שיפור טכניקות קיימות. בזכות שילוב יכולות טכנולוגיות, מודיעיניות ומבצעיות, היא הצליחה לאתר ולסכל מנהרות טרור ועל כך זכתה בתעודת הצטיינות מראש החטיבה הטכנולוגית ליבשה.

במהלך המלחמה פרסם צה"ל את מנהרת הטרור הגדולה ביותר של חמאס, אשר התגלתה בצפון רצועת עזה, במרחק 400 מטרים בלבד ממעבר ארז[3]. המנהרה הייתה גודלה במיוחד. היא נחפרה, בהשקעת מיליוני דולרים, לעומק של 50 מטרים ולאורך 4 ק"מ, ואפשרה תנועת כלי רכב[4]. המנהרה לא חצתה לישראל, אך שימשה את חמאס לתקוף את כוחות צה"ל בשטח הרצועה ונמצאו בה אמצעי לחימה רבים. תיעוד מודיעיני מציג את מוחמד סינוואר, אחיו של יחיא סינוואר, אז מנהיג ממשל חמאס ברצועת עזה, נוסע בתוכה[5]. המנהרה כללה תשתיות ביוב, חשמל וקשר, ודלתות הדף שנועדו למנוע כניסת כוחות צה"ל. מספר מחבלי חמאס חוסלו בפעולת האיתור שלה.

נטרול המנהרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התגובה הישראלית כלפי מערכת המנהרות הייתה חדה וממוקדת, עם פיתוח כלים טכנולוגיים ואסטרטגיות מיוחדות. צה"ל השקיע משאבים רבים בהבנה ובפיתוח אמצעים לטיפול במנהרות, שהיה קריטי בכדי למנוע את יכולת ההפתעה של חמאס. ישראל פיתחה מערכות טכנולוגיה מתקדמות לגילוי מנהרות, כולל מכשירים חיישנים מתחת לאדמה, שמטרתן הייתה לזהות תנועה תת-קרקעית. בנוסף, פותחו כלים לשימוש במפגעים כדי לפגוע במנהרות מבלי לחשוף את הכוחות למתקפות ישירות. בנוסף, צה"ל השתמש במכונות חפירה מיוחדות בכדי לנטרל את המנהרות או לחסום את מעברי המנהרות הקיימים, אם זה על ידי חפירת "חומות תת-קרקעיות" או על ידי הצפה של המנהרות[6]. צה"ל השתמש בטכנולוגיות מתקדמות של לוחמה אלקטרונית כדי לשבש את התקשורת בין המנהרות[דרוש מקור].

כוחות צה"ל פעלו ברצועת עזה, תוך דגש על המאבק במנהרות של חמאס. לפי ד"ר אמיר בוחבוט, יחידות מיוחדות של צה"ל הצליחו לפתח שיטה שמאפשרת להם לא רק לאתר ולפרוץ את המנהרה, אלא גם להוכיח תצורת לחימה חדשנית המאפשרת התקדמות תוך ניהול לחימה במחבלים בתוואי תת־קרקעי. מדובר במנהרות גדולות וכוללות מרחבים משמעותיים בעלי חשיבות אסטרטגית לדרג הפיקוד וההנהגה העליונה של חמאס[7].

במערכת הביטחון הגדירו את התווך התת-קרקעי כממד נוסף של הלחימה במלחמה, עם מאמצים ממוקדים בהשמדת מנהרות לחימה אסטרטגיות, המשמשות את חמאס להעברת כוחות למתקפות רחבות, ובפיצוץ מפקדות וחמ"לים תת-קרקעיים של הצמרת. אולם תורת הלחימה נגד המנהרות התפתחה תוך כדי לחימה, כשההבנה היא כי לא ניתן להשמיד כל מנהרה, אך השמדת מערך המנהרות נותרה יעד מרכזי של צה"ל[8]. לדוגמה, בנובמבר 2024 השמידו לוחמי חטיבה 5, תחת מבצע של אוגדה 252 מפעל תת-קרקעי לייצור אמצעי לחימה של חמאס, סמוך לשכונת זייתון[9]. במפעל, שהיה ממוקם בלב אוכלוסייה אזרחית, נמצאו מחרטות, חלקים לייצור רקטות, פגזים ורימונים, ואמצעי צלילה לשימוש בפלישה דרך הים. כמו כן, אותרו חדרי שהייה לטווח ארוך, לרבות מטבח, מיטות ומשרדים לשימוש המחבלים. בנוסף, בדצמבר 2023 צה"ל השתלט על "רובע הבכירים" של חמאס במרכז העיר עזה, ונמצא במתחם המתחם רשת טרור תת-קרקעית, ששימשה את בכירי הארגון כמו איסמעיל הנייה ויחיא סינוואר. צה"ל השמיד את רשת המנהרות האסטרטגית בצורה מבוקרת[10].

במלחמת חרבות ברזל נקט צה"ל גישה אסטרטגית לזירת המנהרות של חמאס, אשר הפכה לאחד מהאתגרים המרכזיים בלחימה מול הארגון[11]. מערכת המנהרות בעזה נתפסת כמערכת מורכבת ודינמית, המקבילה במבנה שלה לגוף האדם. כדי להשבית אותה בצורה אפקטיבית, יש לפגוע במרכזי הכובד החיוניים שלה, ולא בכל תוואי המנהרה. בעבר, ההתמקדות הייתה בהשמדה כוללת של המנהרות לאורך תוואי. אולם צה"ל שינה את גישת הפעולה, ונוקט בדרכים ממוקדיות יותר, הנשענות על מודיעין מדויק, שמאפשר פגיעה קריטית במרכזי הכובד של המערכת התת-קרקעית. הוא עושה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות למיפוי המנהרות, לצד כלים כבדים כגון דחפורים ומקדחים, במטרה לאתר ולהשמיד תשתיות אסטרטגיות של חמאס. זאת למרות הקשיים המבצעיים, שכן כל משימה ייחודית שלעצמה בשל ההבדלים בתנאי הקרקע, תוואי המנהרות ואופי כוחות האויב שעורבים בתוכה[11]. הפגיעה במנהרות לא רק משבשת את יכולות חמאס, אלא גם תורמת לשיפור התמרון והאפקטיביות הכוללת של הלחימה, כדי למנוע מהארגון לשקם את תשתיותיו בעתיד.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 יותר מ-5,700 פירי מנהרות: על הרשת התת-קרקעית של חמאס בעזה, באתר ‏מאקו‏, 16 בינואר 2024
  2. ^ מערכת את"צ, הכירו את ה"מוח" שחושף את מנהרות הטרור של חמאס, באתר צה"ל, 15 באפריל 2018
  3. ^ יואב זיתון, פאתי בית חאנון, הותר לפרסום: נחשף מתחם טרור תת-קרקעי עצום סמוך לגבול הרצועה | תיעוד מבטן האדמה, באתר ynet, 17 בדצמבר 2023
  4. ^ בעומק 50 מטרים וברוחב שמאפשר מעבר כלי רכב: זו מנהרת הטרור הגדולה ביותר שנחשפה עד כה בעזה, באתר ‏מאקו‏, 17 בדצמבר 2023
  5. ^ מתן צורי, יואב זיתון, תיעוד חריג: אחיו של סינוואר נוסע בתוך מנהרת הענק, סמוך לגבול עם ישראל, באתר ynet, 17 בדצמבר 2023
  6. ^ איתי בלומנטל, צה"ל הודיע רשמית על השימוש בהזרמת מים לנטרול מנהרות בעזה: "רק בתוואים מתאימים", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 בינואר 2024
  7. ^ מעריב אונליין,103FM, ‏"נלחמים בהם בתוך המנהרות": השיטה החדשה שפיתח צה"ל מבהילה את בכירי חמאס, באתר מעריב אונליין, 8 בפברואר 2024
  8. ^ יותר מ-5,700 פירי מנהרות: על הרשת התת-קרקעית של חמאס בעזה, באתר ‏מאקו‏, 16 בינואר 2024
  9. ^ צה"ל השמיד מפעל לייצור אמצעי לחימה במרכז רצועת עזה, באתר ‏מאקו‏, 2 בנובמבר 2024
  10. ^ ניר דבורי, ‏תיעוד: כך הושמדה רשת המנהרות של "רובע הבכירים של חמאס" בעיר עזה, באתר ‏מאקו‏, 21 בדצמבר 2023
  11. ^ 1 2 הילה גד, איך פוגעים ב"לב" של חמאס? ריאיון עם האיש שמכיר את המנהרות לעומק, באתר צה"ל, 8 באוגוסט 2024
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=לוחמת_מנהרות_במלחמת_חרבות_ברזל&oldid=40201473"