מכלול המגורים של שוורין

מכלול המגורים של שוורין
**אתר מורשת עולמית**
	טירת שוורין כמרכז מכלול המגורים.
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2024, לפי קריטריונים 4
מדינה	גרמניה
כולל	38 רכיבים
שטח האתר	22,757.7 דונם
שטח אזור החיץ	26,919.5 דונם
קואורדינטות	53°37′34″N 11°25′01″E / 53.626111°N 11.416944°E
	(למפת גרמניה רגילה) שטוטגרט מינכן ברלין קלן ברמן המבורג פרנקפורט הנובר דיסלדורף לייפציג דרזדן נירנברג קיל בון מגדבורג ארפורט רוסטוק מיינץ פרייבורג שוורין לוקס. הולנד בלגיה צרפת דנמרק צ'כיה פולין אוסטריה שווייץ הים הבלטי הים הצפוני טירת שוורין

מכלול המגורים של שוורין הוא אוסף מבנים הכולל את טירת שוורין ועוד 37 בניינים מחוץ לאי הטירה בעיר שוורין, בירת המדינה הפדרלית מקלנבורג-מערב פומרניה בצפון גרמניה. זהו אתר מורשת עולמית של אונסק"ו מאז 27 ביולי 2024.^[1] המאמצים להכניס את האתר לרשימת המורשת העולמית החלו בשנת 2000 ביוזמת העמותה Pro Schwerin e. V. הרעיון להגיש מועמדות לאונסק"ו כ"אנסמבל טירת שוורין" אושר בשנת 2001 בהחלטה של נציגי העיר ובשנת 2007 בהחלטה מקבילה של הלנדטאג (פרלמנט) של מקלנבורג-מערב פומרניה. הבקשה הוגשה לאונסק"ו בפריז ב-1 בפברואר 2023.^[2]

הבניינים של המכלול כולו גדלו ללא הרף, החל מהבניינים הראשונים מהמאה ה-18, ולאחריהם הגיעה שיא פעילות הבנייה במאה ה-19. בהסתמך על מסורות אדריכליות אזוריות (סגנון יוהאן אלברכט (אנ')) וההיסטוריה של המדינה, הוא מתייחס להיסטוריה ארוכה של שלטון, כמו בפסל הרוכב של ניקלוט (אנ')^[א] בטירת שוורין.

תיאור

מכלול המגורים של שוורין, השוכן בצפון-מערב מדינת מקלנבורג-מערב פומרניה, נשמר בהרחבה ומציע גיוון פונקציונלי ומבני רב. הוא כולל תשתית מגורים מורכבת עם מבנים נפרדים עבור ממשל, מינהל, תרבות, חינוך, דת, צבא וספקים לחצר הדוכסות.

יותר מ-30 חלקים מממכלול שנשמרו עד היום הם חלק מהמורשת העולמית:^[3]

מכלול המגורים של שוורין^[4]
מס'	שם	תיאור
001	טירת שוורין	מבנה מסוג שלוס (אנ') בעיר שוורין, בירת מדינת מקלנבורג-מערב פומרניה בגרמניה. הטירה נמצאת על אי באגם שוורין (אנ'), האגם המרכזי של העיר. במשך שנים הטירה הייתה מקום משכנם של הדוכסים והדוכסים הגדולים מבית מקלנבורג ששלטו על מקלנבורג ולאחר מכן על מקלנבורג-שוורין. כיום חלקה של הטירה משמש כמשכן הלנדטאג (פרלמנט) של מדינת מקלנבורג-מערב פומרניה וחלקה האחר פתוח לתיירים. הטירה נחשבת לאחד המבנים החשובים בסגנון ההיסטוריציזם הרומנטי באירופה. כינויה של הטירה הוא "נוישוונשטיין של הצפון".
002	גן הטירה וגן הארמון	אחד מגני הבארוק החשובים ביותר בצפון גרמניה ושטחו 250 דונם. הוא תוכנן בצורתו הנוכחית משנת 1748 על פי תוכניותיו של ז'אן-לורן לה ז'ה (אנ'), אך לאחר מכן עוצב מחדש בצורה יסודית מספר פעמים במאות ה-19 וה-20 והורחב לפארק בן כמה חלקים. עם התעלה המשקפת את הארמון, השדרות, מקבצי העצים, המערה הגדולה והציורית, הביתנים וחלקות המים, הארקדות, ההיפודרום ומפל הדשא, עם פסלי הבארוק של בלתזר פרמוזר, הגן הוא שילוב מיוחד של אדריכלות, טבע ואמנות.
003	הארמון הישן	הארמון הישן (Altes Palais) הוא מבנה מעץ משולב עם לבנים בכיכר "הגן הישן". הבניין, ששימש בעבר כמעון של הדוכס, הוא כיום מקום מושבה של מנהלת הפרלמנט של המדינה. הארמון הישן נבנה בסוף המאה ה-18, הורחב צפונה בארבעה צירים בשנת 1799 ולאחר מכן נבנה מחדש מספר פעמים. הארמון הישן היה בתחילה מקום מגוריהם של נסיך הכתר פרידריך לודוויג ואשתו ילנה פבלובנה. הדוכס הגדול פאול פרידריך הרחיב אותו על ידי חיבורו לבית השכן בעזרת קשת והשתמש בו כמעון ביניים מ-1837 עד 1842, ואשתו אלכסנדרינה השתמשה בו כמעונה כאלמנה לאחר מותו של פאול פרידריך.
004	ארמון נוישטאדט	ארמון נוישטאדט (Neustädtisches Palais) הוא מבנה שנבנה בשנת 1779 על פי תוכניותיו של יוהאן יואכים בוש. עיצוב מחדש של ארמון נוישטאדט בסגנון הרנסאנס הצרפתי, שהיה שווה ערך במידה רבה לבניין חדש, בוצע על ידי הרמן וילברנד ב-1877/78. השתמרו המתחם בן שלוש האגפים, הדו-קומתיים עם בליטה מרכזית בת שלוש קומות והחצר. החזיתות עוצבו בטיח כאבני גזית וכרכובים בולטים. גאורג אדולף דמלר בנה אולם מאחור ב-1849, המבוסס על חדר הכס של טירת שוורין. ב-1883/84 הוסיף וילברנד גם אגף מגורים בחלק האחורי עבור הדוכסית מריה. החזית המטויחת מכילה אלמנטים של הבארוק והרנסאנס. בפנים בולטים גרם מדרגות הברזל היצוק בחדר המדרגות הצדדי, תקרות הסטוקו ודלתות הפאנלים. הנכס עליו ניצב כעת הארמון נרכש בשנת 1708 על ידי פרידריך וילהלם עבור אחיו כריסטיאן לודוויג השני שעליו נבנה לאחר מכן הלודוויגסהוף. בהוראת הדוכס פרידריך, נבנה בית האלמנה במקום בשנת 1779 עבור שרלוטה סופיה, אלמנתו של אחיו לודוויג, שהתגוררה בו עד מותה בשנת 1810. לאחר שהיה ריק במשך עשר שנים, שימש הבניין תחילה את שר האוצר של הדוכס הגדול לאופולד פון פלסן ושימש כתחליף של ארמון הדוכס הגדול בזמן השיפוץ של ארמון שוורין (1843–1857), ולאחר ההרחבה מ-1883, כמעון האלמנה של הדוכסית הגדולה מריה. לאחר התפטרותו של הדוכס הגדול האחרון פרידריך פרנץ הרביעי, הארמון הפך לנחלת המדינה החופשית מקלנבורג-שוורין ב-1920. בתקופת השלטון של מזרח גרמניה שימש המבנה כ"בית הידידות בין גרמניה לברית המועצות". לאחר איחוד גרמניה שימש הבניין תקופה קצרה את עיריית שוורין, שופץ ומשמש מאז את משרד המשפטים של המדינה.
005	חממה	בשנת 1838, הסב קרל היינריך וינש את בית הגנן לשעבר לחממה, בתוספת הרחבה בצד הדרומי מאת גאורג אדולף דמלר. הסגנון הוא נאו קלאסי עם תוספת מ-1934, שנועדה לאפשר מגורים במבנה. הדוכסית הגדולה אלכסנדרינה הייתה פטרונית המבנה ופסל בדמותה הוצב בסמוך ב-1907. בצוואתה קבעה הדוכסית הגדולה אלכסנדרינה שהחממה תשמש אך ורק מוסדות חברתיים. במשך תקופה ארוכה היא תפקדה כבית יתומים ומשמשת כיום פעוטון.
006	בית הפרש	בית הפרש (Kavaliershaus) הוא כינוי בגרמניה לאגף או לבית נפרד שלא שימש למגורי הדוכס אלא למגורי עובדי משק הבית
007	תיאטרון החצר	שורשי התיאטרון של מקלנבורג בתזמורת שהוקמה בחצר הדוכס ואחר כך הורחבה ללהקת תיאטרון. המבנה הראשון בתכנון של גאורג אדולף דמלר נחנך בינואר 1836 ונשרף בזמן הופעה ב-1882. המבנה שהחליף אותו תוכנן על ידי אדריכל החצר גאורג דניאל והושלם בין 1883 ל-1886. הלקוח היה פרידריך פרנץ השלישי. מאחורי החזית הנאו-רנסאנסית שלו, תכנן האדריכל גאורג דניאל אודיטוריום נאו-בארוקי בן שלוש קומות וכ-540 מושבים, כמו גם מבואה מרשימה. המבנה החדש נחנך ב-1886. ב-15 בנובמבר 1918 שונה שם התיאטרון לתיאטרון המדינתי. בשנת 1926, הוא קיבל את השם תיאטרון מקלנבורג המדינתי. התיאטרון המשיך לפעול עד 31 באוגוסט 1944, היום במלחמת העולם השנייה שבו נסגרו כל התיאטראות על ידי שר התעמולה של גרמניה הנאצית יוזף גבלס. מאז מלחמת העולם השנייה התיאטרון פועל ברציפות ואף שימש את תזמורת האופרה של מקלנבורג בניצוח של קורט מאזור.
008	המוזיאון המדינתי ומגורי המנהל	המוזיאון המדינתי הוא מוזיאון לאמנות. בניין המוזיאון החדש נחנך ב-1882 מטעם הדוכס הגדול פרידריך פרנץ השני. האדריכל הרמן וילברנד (1816–1899), תלמידו של פרידריך אוגוסט שטילר, תכנן את בניין המוזיאון החדש בסגנון "הרנסאנס היווני" בין 1877 לחנוכתו ב-26 במאי 1882, בשיתוף מנהל אוספי האמנות, אדוארד פרוש (1804–1878). המוזיאון ממוקם ישירות על אגם שוורין וכיכר "הגן הישן". מוזיאון מדינת שוורין ידוע באוסף של ציורים הולנדים ופלמיים מהמאות ה-17 וה-18, "קרן ארנסט ברלך בלקו" ואוסף של יצירות מרסל דושאן.
009	קתדרלת שוורין (אנ')	קתדרלת שוורין של מריה ויוחנן הקדושים נבנתה בין השנים 1270 ו-1416. זוהי כנסיית הבישוף של הכנסייה הלותרנית האוונגליסטית בצפון גרמניה. היא אחת היצירות העיקריות של אדריכלות גותית בלבנים, זהו אחד המבנים המוקדמים ביותר של אדריכלות זו. היא נבדלת ממבנים דומים של תקופתה במיוחד בטרנספט שלה. היא השפיעה על בנייתן של כנסיות אחרות באמצעות העיצוב המקורי של המקהלה. זוהי הקתדרלה האמיתית היחידה במקלנבורג-מערב פומרניה והמבנה היחיד שנותר מימי הביניים בשוורין.
010	כנסיית ניקולאי הקדוש	כנסיית ניקולאי הקדוש, הנקראת גם שלפקירכה, היא כנסייה פרוטסטנטית ברובע שלפשטדט של שוורין. בניין הלבנים נבנה בסגנון הבארוק בין השנים 1709–1711 מטעמו של הדוכס פרידריך וילהלם הראשון ועל פי עיצובו של יאקוב רויץ. זוהי אחת מכנסיות הבארוק הבודדות בצפון גרמניה ובניין הכנסייה הגדול הראשון שלאחר הרפורמציה במקלנבורג.
011	כנסיית פאול	כנסיית פאול היא כנסייה נאו-גותית לותרנית אוונגליסטית. הכנסייה נבנתה בין השנים 1863 (הנחת אבן היסוד) ל-1869 (חנוכה). הבניין, שנמצא גבוה על גבעה שהורחבה לצורך הבנייה, נבנה בשיטות המודרניות ביותר באותה תקופה. יש לו מבנה גג פלדה ותחרת חלונות עשויה מלבני קלינקר עמידות בפני מזג אוויר. בניגוד לכנסיות נאו-גותיות רבות אחרות, הריהוט בכנסיית סנט פול נשמר. אלה כוללים את חלונות הוויטראז' המתארים את תולדות הגאולה, הדוכן והמזבח עם ציורים של קרל גוטפריד פפאנשמידט ותיבה של הנסיך.
012	המטבעה	המטבעה (Münze) היא מבנה קלאסי עם שני אגפים שנבנה סביב 1715 כמגורים. ב-1778 הוא הוסב למטבעה שטבעה מטבעות של הדוכסות עד 1847. כיום שוכן בבניין משרד הכנסייה הממלכתית של הכנסייה הלותרנית האוונגליסטית בצפון גרמניה עם סניף שוורין.
013	ארמון השר	ארמון השר (Ministerpalais) נבנה במקור כשני מבנים נפרדים בני 2 קומות עם שתי עליות גג וגג מנסארד. פתחי החלונות מלבניים עם חלונות עם מסגרת עץ. בצידו הצפוני של הנכס נמצאים אגף השירות לשעבר בן שתי הקומות ובית המשרתים. בקצה המזרחי של הנכס נמצאות האורוות לשעבר. הפתחים הגדולים בגודל השער בחזית מרמזים על תפקידו הקודם. בשנת 1783, הבעלים, הרוזן ברנהרד פרידריך פון באסביץ, שילב את החלק החיצוני של שני בתים בורגניים לבית אחד. ב-1820 הפך הדוכס הגדול לבעלים של הבניין ובמסגרת שינויים, המבנה, שכבר נראה מבחוץ כבניין אחד, אוחד מבפנים וצויד באולם אירועים. לאחר השינויים שימש כמעונו הרשמי של נשיא הלשכה, ובהמשך כמעון לשרים שונים. ב-1896 עבר מודרניזציה והוסב לארמון ראש הממשלה. מאז 1969 שוכן בו בית הספר למוזיקה של שוורין.^[5]
014	בניין המשרדים של הדוכס הגדול	מבנה בן שלוש קומות מ-1845 ששירת את ניהול אחזקות הקרקע של הריבון. כיום משמש את בית הספר המקצועי הפרוטסטנטי ובית הספר לאחיות גריאטרית וכן המכללה הטכנית הפרוטסטנטית לפדגוגיה חברתית.
015	בית המנהל של הדוכס הגדול	בניין נאו-קלאסי בן 2 קומות שנבנה ב-1884 למשרדי של מנהל האחוזה. כיום משרדים של מדינת מקלנבורג.
016	בניין מנהל הממשל I	בניין מנהל הממשל I (Kollegiengebäude I) הוא מבנה קלאסי גדול בן 3 אגפים בכיכר "הגן הישן" עם חצר שנבנה בשנים 1825–1834 על חורבות מנזר פרציסקני. הבניין נשרף ב-1865 ונבנה מחדש ב-1867. המבנה שימש למטרות ממשלתיות ומנהליות מאז בנייתו. עד 1918 זה היה מקום מושבו של משרד המדינה של הדוכסות הגדולה, עד 1933 של הקבינט הבורגני ומ-1933 עד 1945 של מושל הרייך של המפלגה הנאצית עבור מקלנבורג. לאחר מלחמת העולם השנייה הוא שימש את ממשלת מדינת מקלנבורג ומשנת 1952 את הנהגת מחוז שוורין. בתקופת איחוד גרמניה שכנה כאן הרשות המנהלית האזורית של מחוז שוורין ובאוקטובר 1990 היא הפכה למקום מושבו של משרד הקנצלר של המדינה.
017	בניין מנהל הממשל II	בניין מנהל הממשל II (Kollegiengebäude II) הוא מבנה קלאסי מאוחר גדול בן 4 קומות סביב חצר מרכזית שנבנה בשנים 1890/92 כהרחבה לבניין מנהל הממשל I ומחובר אליו. כיום המשרדים של משרד המדע, התרבות, העניינים הפדרליים והאירופיים של מדינת מקלנבורג-מערב פומרניה.
018	פרידריציאנום	פרידריציאנום (Fridericianum) הוא בית ספר תיכון. הוא נוסד בשנת 1553, אחד מבתי הספר הוותיקים בעולם דובר הגרמנית. התלמידים בבית הספר, המכונה גם "פריץ", מגיעים לא רק מהעיר שוורין אלא גם מיישובים רבים מסביב במחוזות הסמוכים. המבנה הראשי נבנה במרץ 1914 כבית ספר לבנות. אחרי מלחמת העולם השנייה הוא היה בית ספר סובייטי עד 1993 וב-1996 עבר הפרידריציאנום אליו. כאשר במקביל בוצע במבנה שיפוץ משמעותי.
019	ארכיון המדינה	ארכיון המדינה (Landeshauptarchiv) שוכן בבניין בן שתי קומות שאליו צמודים שני מגדלים בגובה של שבע קומות שנבנה בשנים 1909–1911. מאז בנייתו, ארכיון המדינה הכיל את האוסף השלם ברובו של מסמכים ותיעודים שנוצרו במשך מאות שנים, ושוכנו בעבר בארמון המגורים עד 1911.
020	בית הגנן	בית הגנן של חצר הדוכסות הישנה (Altes Hofgärtnerhaus) נבנה עבור גנן החצר כריסטיאן דניאל פרידריך קלט. הוא קיבל את הנכס במתנה מהדוכס הגדול. זהו חלק בלתי נפרד ממשתלת חצר הדוכסות לשעבר עם המבנים והמתקנים המקוריים שלו.
021	חצר הציד של הדוכס הגדול	במקור: Großherzoglicher Jägerhof. בשנת 1852 הזמין הדוכס פרידריך פרנץ השני את אדריכל החצר הרמן וילברנד לבנות בקתת ציד חדשה. מ-1854 עד 1855 בנה וילברנד את המכלול של ארבעה מבנים. הכניסה לבקתת הציד הייתה בין שני מבנים דו-קומתיים זהים, שחוברו בקיר ובשערים מברזל יצוק. לכך מחוברים מבני האורווה לשעבר שהשתמרו. בקתת הציד נחנכה ב-1855 והורחבה ב-1862 וכוללת את מחסן התחמושת של הציד. כמו המתחם כולו, גם בנייני המגורים של חצר הציד בנויים מלבנים אדומות. רצפותיהם וכרכובי החלונות מסודרים באופן קצבי בחזיתות על ידי לבנים מזוגגות. המבנים עוטרו בראשי חיות מאבן (למשל של צבאים, חזירי בר, איילים) על ידי הפסל היינריך פטרס. כניסות הבית נמצאות זו מול זו ונכנסות אליהן מהאמצע. בית מס' 2 מאכלס כיום את ארכיון העיר ובמספר 3 נותני שירותים שונים.
022	מוסד גנן החצר	נבנה עבור אדריכל הנוף של חצר הדוכסות תיאודור קלט, מוסד גנן החצר (Hofgärtner-Etablissement) ממוקם בגבול המזרחי של גן הארמון. מוסד גנן החצר הוא בניין מגורים שנבנה בסגנון בתים כפריים מתקופת הרנסאנס האיטלקי. הוא מורכב מבניין ראשי בעל גמלון בן שתי קומות והרחבה בת קומה וחצי בצד המערבי.
023	האורוות	האורוות (Marstall) הם מבנה מלבני גדול קלאסי בן שתי קומות עם חצר פנימית שנבנה על חצי אי בסמוך לטירת שוורין בשנים 1838–1842. מאז 1990, הבניין משמש כמקום מושבו של משרד החינוך, המדע והתרבות של מקלנבורג-מערב פומרניה. האורוות שופצו בהרחבה בין השנים 2003 ו-2007. מאז 2009 משמש הבניין גם מקום מושבו של משרד העבודה, השוויון והרווחה של מקלנבורג-מערב פומרניה.
024	אורוות בית החולים הווטרינרי של הדוכס הגדול	אורוות בית החולים הווטרינרי של הדוכס הגדול (Großherzoglicher Krankenpferdestall) מבנה בן שלוש קומות, כשבקומה העליונה יש דירות מגורים.
025	המכבסה של הדוכס הגדול	מכבסת הקיטור של הדוכס הגדול (Großherzogliche Dampfwäscherei) היא בניין ארוך בן שתי קומות שצמוד אליו במאונך מבנה בן שתי קומות. הבניין מעוטר בפסים של לבנים אדומות. הציוד המקורי של המכבסה לא שרד, והמבנה שימש במשך תקופה מבשלת בירה. כיום שוכנת במבנה מסעדה.
026	מחסן המצעים של הדוכס הגדול	מחסן המצעים של הדוכס הגדול (Großherzogliche Leinen- und Bettenkammer) הוא מבנה בן שלושה אגפים בני שתיים וחצי קומות שהושלם ב-1876.
027	בית דמלר	גאורג אדולף דמלר היה האדריכל ומתכנן הערים החשוב ביותר בשוורין במאה ה-19. מאסטר בנאי ב-1832, מאסטר בנאי ממלכתי ובנאי חצר הדוכס ב-1835, ומפקח בניין החצר ומאסטר בנאי הארמון ב-1841, הוא תכנן את רוב התוכניות להרחבה המפוארת של שוורין. בשנת 1843 הוא בנה לעצמו בית (Demmlersches Wohnhaus) בן שלוש קומות, מטויח, משרטט היסטורי ורומנטי בסגנון טיודור, במיקום מרכזי כדירתו ומשרדו, עם מגדל פינתי מסיבי בן ארבע קומות מתומן, שני מגדלים מלבניים בני ארבע קומות עם גגות אוהלים מימי הביניים, אחד מהם בעל גגות צדדיים ושני גגות. חלונות קשת עגולים מובחנים. בקומת הקרקע בוצעו שיפוצים רבים עבור החנויות. נכון ל-2020, שוכנת בבניין, בין היתר, מחלקת שירות הלקוחות של החברה העירונית Stadtwerke Schwerin (SWS).
028	מכלול הווילות בוורדרשטראסה מ-125 עד 139	הווילות המדורגות הנאו-קלאסיות המטויחות בעלות שתיים ושלוש קומות מ-1862 עד 1867 בסגנון נאו-רנסאנס נבנו על ידי משקיעים ביוזמת ובמימון הזנק מהדוכס הגדול פרידריך פרנץ השני, כמקבילה אסתטית ראויה לארמון וכקשר אטרקטיבי בין הארמון לאורווה.
029	הווילה בוורדרשטראסה 141	ראו לעיל
030	בית היין של אולה	מסעדת היין של אולה נפתחה בשנת 1906 בבניינים הנאו-קלאסיים בני שלוש וארבע קומות משנת 1905, שתוכננו על ידי האדריכל הברלינאי גיאורג רונש. כיום כולל חנות יין וביסטרו, מסעדה, אולם אבירים, חדר בכחוס והמלון עם 16 חדרים ושתי סוויטות.
031	בית היין של ולר	בית מסגרת עץ בן שתי קומות נבנה בסביבות 1750. בשנת 1819 קנה סיטונאי היין ולר (FA Wöhler) את הבית והשתמש בו. בוצעו שיפוצים גדולים ונוצרו חדרי האירוח ובר היין, הנמצאים בשימוש עד היום. המבנה שופץ בין 1997 ל-2001 וחלקו העליון משמש כמלון.
032	שלוסשטראסה 17	הבית בשלוסשטראסה 17 הוא בניין מגורים ומסחר היסטורי בן ארבע הקומות משנת 1909 עם הגמלון המדורג הגבוה והמיוחד הפונה לפושקינשטראסה וחלון המפרץ בן שתי הקומות. גם החלונות המעוגלים-קשתות והכניסה קובעים את העיצוב. בנוסף למסעדה בקומת הקרקע, היו בבניין שבע דירות. הבניין שופץ בשנים 1990 ו-1994.
033	תחנת הרכבת של שוורין	מבנה התחנה הנוכחי נבנה בשנים 1889–1890 תוך שימוש בלבנים בהירות לחזית התחנה.
034	קסרקטין הארטילריה הישן	קסרקטין הארטילריה הישן (Alte Artilleriekaserne) נבנה ב-1862 עבור החיילים מחיל התותחנים של הדוכסות.
035	קסרקטין הארטילריה החדש	קסרקטין הארטילריה החדש (Neue Artilleriekaserne) כולל כמה מבנים מ-1899 עבור החיילים והקצינים של הדוכסות.
036	מועדון הקצינים	במקור Offizierscasino, נבנה ב-1900 ושימש כחדר האוכל של הקצינים.
037	הנשקייה	הנשקייה (Arsenal) נבנתה בין 1840 ל-1844 על פי תוכניות של אדריכל החצר גאורג אדולף דמלר. בזמנו היה זה אחד מפרויקטי הבנייה הגדולים. הבניין מצופה בכשישה מיליון רעפים. כיום משמש את משרד הפנים, הבינוי והדיגיטציה של מדינת מקלנבורג-מערב פומרניה.
038	בית המפקד	במקור Kommandantenhaus. הבית שנבנה עבור מפקד הצבא של מקלנבורג-שוורין בתקופת הדוכס הגדול פאול פרידריך, הגנרל הרטוויג פון אלדרהורסט.