מכבי חיפה במפעלים האירופיים
מכבי חיפה באירופה | |
---|---|
שחקני מכבי חיפה ובאיירן מינכן, רגעים לפני שריקת הפתיחה של המשחק בין הקבוצות באליאנץ ארנה במסגרת שלב הבתים של ליגת האלופות 2009/10 | |
מידע כללי | |
מספר הופעות | 186 |
מלך השערים | יניב קטן, אלון מזרחי (15) |
שיאן ההופעות | יניב קטן (70) |
הניצחון הגבוה | 8–0 מול חזר לנצ'ראן (2013) |
ההפסד הגבוה | 2–8 מול ארמיניה בילפלד (1985) |
הופעה ראשונה | 1985 |
דירוג אופ"א | 77 (13 באוגוסט 2024) |
מועדון כדורגל מכבי חיפה הוא אחד ממועדוני הכדורגל בישראל בעלי ההישגים הבולטים ביותר במפעלים האירופיים מאז החלו מועדוני כדורגל מישראל להתחרות בזירה זו.
מכבי חיפה הייתה הקבוצה הישראלית הראשונה שהעפילה לשלב הבתים של ליגת האלופות, הראשונה שעשתה זאת פעמיים והיחידה שעשתה זאת שלוש פעמים. בהופעתה הראשונה בליגת האלופות סיימה במקום השלישי בשלב הבתים והיא הקבוצה הישראלית היחידה שהגיעה להישג זה. חיפה הופיעה ברבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע (שלב שיא ישראלי במפעל), בשמינית גמר גביע אופ"א ובשמינית גמר הקונפרנס ליג, זכתה בראשות בית בגביע האינטרטוטו, ולזכותה רשום הניצחון הגבוה ביותר בהפרש שערים שהשיגה קבוצה ישראלית במשחק במפעל אירופי (ניצחון 8–0), ניצחון השיא בשלב בתים בכלל (5–0)[1] וניצחון שיא בשלב הבתים בליגת האלופות בפרט (3–0).
לאורך השנים פגשה חיפה שלל קבוצות מליגות שונות באירופה, מהחלשות ועד החזקות ביותר ביבשת, דוגמת פארמה, פריס סן ז'רמן, ליברפול, מנצ'סטר יונייטד, באיירן מינכן, יובנטוס, וטוטנהאם ועל חלקן אף הצליחה לגבור. חלק ממשחקים אלה נבחרו לרשימות המציינות את ההופעות המכובדות ביותר של קבוצות הכדורגל הישראליות במפעלים האירופיים.[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנות השמונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-80 של המאה ה-20 החלה מכבי חיפה לבסס את מעמדה כקבוצה מובילה בכדורגל הישראלי כשזכתה לראשונה בתארים. בעונת 1985/1986, לאחר שזכתה באליפות המדינה בכדורגל, השתתפה חיפה לראשונה במפעל אירופי, גביע האינטרטוטו. חיפה הוגרלה לאותו הבית עם סגנית האלופה בית"ר ירושלים, ארמיניה בילפלד מהבונדסליגה ושטורם גראץ מהבונדסליגה האוסטרית. חיפה ניצחה פעמיים את בית"ר ירושלים, את גראץ ניצחה במשחק הבית ואילו במשחק החוץ סיימה בתוצאת תיקו ואת בילפלד ניצחה בבית גם כן אך הובסה מולה בגרמניה בתוצאה 2–8. התוצאות הובילו אותה לראשות הבית ולזכייה ב-50 אלף פרנק שווייצרי.
את עונת 1985/1986 סיימה חיפה כסגניתה של הפועל תל אביב, שלה איבדה את האליפות במחזור הנעילה, והעפילה שוב למפעל האינטרטוטו. הקבוצה הוגרלה לאותו הבית עם הפועל תל אביב איתה סיימה פעמיים בתיקו 2–2, עם גראצר א.ק. האוסטרית אותה ניצחה פעמיים בתוצאה 1–0 ועם לינגבי מליגת העל הדנית, מולה רשמה ניצחון והפסד. חיפה סיימה במקום השני בבית עם מספר נקודות זהה לזה של המוליכה מדנמרק ולזה של שתי הנותרות ולכן זכתה ב-15 אלף פרנק שווייצרי.
את משחקי הקבוצה בישראל, ששוחקו לסירוגין באצטדיון רמת גן ובאצטדיונה הביתי בקריית אליעזר ומשכו צופים מעטים יחסית, ניהלו שופטים ישראלים בניגוד לכלל שהונהג בהמשך לשבץ שופטים נייטרלים. הכובשים הבולטים בשני הקמפיינים בעשור זה היו החלוץ זאהי ארמלי שכבש שישה שערים ורפי אוסמו שכבש שלושה.
שנות התשעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת העשור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעונת 1990/1991 שבה חיפה למפעל האינטרטוטו, כשבהרכב משתלבים שחקנים צעירים שיובילו אותה בהמשך העשור להישגים בזירה המקומית ובזירה האירופית, שחקני הבית ראובן עטר ואייל ברקוביץ' ושחקן הרכש הצעיר אלון חרזי. חיפה הוגרלה לשחק נגד שיופוק בניאס מהונגריה, לך פוזנאן מפולין ואלופת המדינה הטרייה בני יהודה וסיימה את הבית במקום השני לאחר שניצחה את שיופוק ופוזנן והביסה את בני יהודה. בעונת 1991/1992, לאחר שזכתה בדאבל הראשון בתולדותיה, הוגרלה חיפה לבית עם זארבריקן מגרמניה, ארברו משוודיה והפועל פתח תקווה סגניתה. מאמן הקבוצה שלמה שרף בחר שלא להעלות את ההרכב החזק ביותר ברוב המשחקים וחיפה סיימה את הבית במקום השלישי.
הגעה לשמינית גמר גביע המחזיקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1994 הצטרפה ההתאחדות לכדורגל בישראל כחברה מן המניין באופ"א, אולם כבר בשנת 1992 כשהצטרפה כעמיתה החלו קבוצות ישראליות להשתתף במפעליה הבכירים. בין הקבוצות הישראליות, הייתה חיפה השלישית להשתתף במפעל המאורגן על ידי אופ"א, אחרי הפועל פתח תקווה ומכבי תל אביב. זכייתה בגביע המדינה לעונת 1992/1993 הקנתה לה לראשונה כרטיס למפעל שכזה, כשהשתתפה בגביע אירופה למחזיקות גביע. משחקה הראשון היה נגד קבוצת F91 דודלאנג' מלוקסמבורג: חיפה ניצחה 1–0 משער של אלון מזרחי ובמשחק הגומלין בקריית אליעזר הביסה חיפה את יריבתה בתוצאה 6–1. בשלב הבא הוגרלה חיפה לשחק מול טורפדו מוסקבה מרוסיה. למשחק הגומלין הגיעה טורפדו ביתרון מזערי בן שער אחד. האווירה במשחק, שמשך מספר רב של צופים ביחס לזה שהגיע עד אז למשחקי הבית הבינלאומיים של הקבוצה, הייתה מתוחה עוד לפני שריקת הפתיחה. שחקני טורפדו עלו להתחמם בחצי המגרש שבו נהגו שחקני חיפה לערוך את החימום ובתגובה, בעט ראובן עטר ממרחק קצר כדור לפניו של שוער היריבה אלכסנדר פוצ'יבלוב, לימים שוער היריבה העירונית הפועל חיפה, ורק התערבות של מספר שחקנים מנעה תגרה המונית. חיפה נקלעה למצב של שוויון והייתה זקוקה לשני שערים על מנת להעפיל, ובעשרים הדקות האחרונות כבשו רומן פץ ושי הולצמן צמד שערים שהעניקו לקבוצה את הכרטיס לשלב שמינית הגמר שבו הוגרלה לשחק מול קבוצת הפאר האיטלקית פארמה. במשחק הבית הפסידה חיפה בתוצאה 0–1 לאחר שתומאס ברולין כבש שער בדקות הסיום, ובמשחק החוץ הובילה באותה תוצאה 90 דקות משער של אלון מזרחי. המשחק נשלח להארכה ולאחר מכן להכרעה בפנדלים, ובסוף ההתמודדות הודחה מהמפעל ואילו פארמה המשיכה עד לשלב הגמר ולזכייה בגביע.
השנים השחונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעונת 1993/1994 זכתה מכבי חיפה באליפות שנחשבת בין המרשימות ביותר בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי, ולאחריה ידעה שבע שנים נטולות אליפויות שנודעו בכינוי "שבע השנים השחונות". לאחר קמפיין מוצלח בעונה הקודמת, גם בזירה האירופית לא חוותה חיפה בשנים אלו הצלחות מרובות.
בעונת 1994/1995, נטולת שחקן הבית המוביל ראובן עטר שעבר ליריבה העירונית הפועל, אך מחוזקת בשחקן הרכש חיים רביבו, הודחה חיפה כבר בשלב הראשון במוקדמות ליגת האלופות, המפעל הראשון בחשיבותו ביבשת, לאחר שהפסידה לקזינו זלצבורג האוסטרית בצמד משחקים. בעקבות הזכייה בגביע המדינה באותה שנה, שבה חיפה למפעל גביע המחזיקות, השלישי בחשיבותו ביבשת ובו עברה בקושי רב את קלאקסוויק מאיי פארו בדרך לצמד מפגשים מול ספורטינג ליסבון מפורטוגל שלאחריהם הודחה מהמפעל. את עונת 1995/1996 סיימה חיפה כסגניתה של מכבי תל אביב והעפילה לראשונה לגביע אופ"א: חיפה הודחה כבר בשלב הראשון על ידי פרטיזן בלגרד ולמחרת המשחק מכרה את כוכב הקבוצה רביבו לסלטה ויגו בדרך לעונה פיננסית, קרי, ויתור מראש על התמודדות במאבקי האליפות.[3] העונה הפיננסית נתנה אותותיה בטבלה וחיפה סיימה רק במקום החמישי ובעונת 1997/1998 השתתפה בגביע האינטרטוטו, המפעל הרביעי בחשיבותו, ששינה את פניו וייעודו והפך למפעל המעניק הזדמנות להעפיל לגביע אופ"א. חיפה, שסגל נבחרת ישראל הורכב לאורך רוב עשור זה משחקניה, התבססה בעונה זו על שחקנים בינוניים כעידן שום, רג'יד ברנסי, קובי גנון, אופיר קופל וגולן דרעי. בבית שאליו הוגרלה השיגה ניצחון בודד, על אנטליהספור הטורקית, והודחה.
הדחה ברבע גמר גביע המחזיקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקבוצה שבה להתמודד באחד משלושת המפעלים הבכירים בזירה האירופית בעונת 1998/1999 במסגרת גביע המחזיקות, לאחר שזכתה בגביע המדינה בתום העונה הקודמת. הקבוצה, בהדרכתו של המאמן הצ'כי המנוסה דושאן אוהרין, התבססה בעונה זו על שחקנים צעירים יחסית דוגמת יוסי בניון שנרכש מהיורדת הטרייה הפועל באר שבע ושחקני הבית יניב קטן, ניר דוידוביץ' ואלירן אלקיים חסרי הניסיון, לצד דור ביניים שכלל את אריק בנדו, אדורם קייסי וחיים סילבס וותיקים יותר כאלון חרזי, אבישי ז'אנו ואלון מזרחי, הכובש המצטיין, ששב לקבוצה. שלד הישראלים חוזק באיברהים דורו שהתחיל את עונתו השנייה בקבוצה, רדובן הרומטקו שנרכש בתחילת העונה וסרגיי בלנצ'וק, אולם הזרים כמעט ולא השפיעו על משחקה של חיפה ולא בלטו באופן משמעותי.
את השלב המוקדם עברה חיפה בקלות יחסית כשגברה על גלנטורן מצפון אירלנד. בשלב הבא הוגרלה חיפה לשחק מול הקבוצה הצרפתית המעוטרת פריס סן ז'רמן: במשחק הראשון שנערך ב-17 בספטמבר 1998 בפארק דה פראנס לעיניי 30 אלף צופים נקלעה חיפה לפיגור בדקה ה-84 מפנדל שכבש מרקו סימונה, אך השוותה בדקה ה-87 מרגלי יוסי בניון הצעיר. הגומלין נערך שבועיים לאחר מכן באצטדיון קריית אליעזר המלא מפה לפה. לאחר מחצית מאופסת כבש קייסי שער יתרון לרשתו של ברנאר לאמה אך ניקולא אודק השווה תוך שתי דקות, תוצאה שאמורה הייתה להוביל את המשחק להארכה. בדקה ה-78 כבש אלון מזרחי שער יתרון לאחר מבצע בהובלת יניב קטן שנכנס למשחק דקות ספורות קודם לכן. בדקה ה-87 ג'יי ג'יי אוקוצ'ה כבש שער שוויון שאמור היה לשלוח את האורחת לשלב הבא בזכות חוק שערי החוץ, אך שתי דקות מאוחר יותר כבש מזרחי שער ניצחון מבישול של בניון ששלח את חיפה לשלב שמינית הגמר. ממשחק צמוד ומלא תהפוכות זה זכורים בין היתר שידורו האמוציונלי והנלהב של שדרן "שירים ושערים" זוהיר בהלול[4] ברשת ב' של קול ישראל, וזה של מוטי חביב ומרדכי שפיגלר בטלוויזיה.
...אלון מזרחי מעניק למכבי חיפה יתרון של 1–2 גבירותי ורבותיי, 13 דקות לפני סיום ההתמודדות כאן בקריית אליעזר והר הגעש הירוק מתפרץ! זה היה שער גדול מבישול ענק של יניב קטן, שכמו גדול הלך לצד השמאלי לאחר שקיבל את הכדור מיוסי בניון, מירכז את הכדור, ואלון מזרחי ברגל שמאל הטיס את הכדור לרשת כדי להעניק למכבי חיפה יתרון של 1–2 גדול, ענק, חלומי כאן בקריית אליעזר!
— זוהיר בהלול, שידור השער השני במשחקה של חיפה מול סן ז'רמן, רשת ב' של קול ישראל
בשלב שמינית הגמר הוגרלה חיפה לשחק מול ס.ו. ריד האוסטרית. במשחק החוץ איבדה חיפה יתרון מוקדם מרגלי אלון מזרחי ונוצחה 1–2. במשחק הגומלין נותרו שתי הקבוצות ב-10 שחקנים בשלב מוקדם: חיפה הובילה 2–1 עד לדקה ה-75, תוצאה שאמורה הייתה לשלוח את המשחק להארכה, אך צמד שערים מרגלי בניון ודורו הכריעו את המשחק וחיפה העפילה לשלב המתקדם ביותר שאליו הגיעה קבוצה ישראלית במפעלים האירופיים עד אותם ימים. בדקות הסיום אירעה תקרית חריגה כששחקן ריד פארוק יודורוביץ' הורחק בכרטיס אדום לאחר שדחף בגסות ילד ששימש מחזיר כדורים אשר התמהמה בהשבת כדור חוץ.[5] בחלון ההעברות שבין השלבים נמכר הכובש העיקרי של חיפה, אלון מזרחי, לקבוצה הצרפתית ניס ובמקומו הובאו לחיפה החלוצים ויקטור פאצ'ה ורונן חרזי. ברבע הגמר פגשה חיפה את לוקומוטיב מוסקבה, החוד החיפאי לא השכיל לכבוש והקבוצה הודחה לאחר 0–4 בסיכום שני המשחקים, אחד מהם על מגרש מכוסה שלג.
את עונת 1998/1999 סיימה חיפה במקום השלישי המוביל לאינטרטוטו. מאמנה החדש של חיפה אלי כהן העלה בשני המשחקים מול קרבאך אגדם הרכב משני המבוסס על שחקנים צעירים מחליפים. בסיכום שני המפגשים בין הקבוצות הייתה 2–2, אולם הקבוצה האזרית עלתה בזכות שני שערי הזכות שכבשה במשחק הראשון באצטדיון הברפלד.
העשור הראשון של המאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]התבססות הקבוצה בזירה המקומית ופרשת הפקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]העשור הראשון של המאה ה-21 נחשב לתור הזהב בהיסטוריית המועדון, כשהישגיה הרבים בליגת העל (6 אליפויות, חלקן ברציפות) הובילו להופעות קבועות במפעלים האירופיים. לאחר מספר עונות פיננסיות והתבססות על שחקנים צעירים, בעונת 1999/2000, עונת התפר בין העשורים, התחזקה קבוצתו של אלי כהן בזרים ריימונדס ז'וטאוטאס, וסילי איבנוב, סרגיי קלשצ'נקו, רדוסלב מיכאלסקי, גיורגי גחוקידזה ויז'י בז'צ'ק, וכן בחלוץ הישראלי רפי כהן. בנוסף אליהם, בחלון ההעברות של חודש ינואר שב לקבוצת נעוריו ראובן עטר וחיפה שבה להיאבק על תואר האליפות אך סיימה כסגניתה של הפועל תל אביב, מיקום שזיכה אותה בהשתתפות בגביע אופ"א.
בעונת 2000/2001 שחררה קבוצתו של המאמן אברהם גרנט חלק מהזרים אך התחזקה בננאד פראליה, וליד באדיר ואנדריי אוסטרובסקי. למרות החיזוק, חיפה לא נחלה הצלחה בזירה האירופית ולאחר שעברה בשלב הראשון את סלביה מאזיר מבלארוס, הודחה לאחר צמד משחקים נגד ויטסה ארנהם. באמצע העונה שב החלוץ הניגרי יעקובו איגביני מהשאלה בהפועל כפר סבא וחיפה סיימה את העונה כאלופה לראשונה מזה שבע שנים. התואר העניק לה בפעם השנייה בתולדותיה הזדמנות להשתתף במוקדמות ליגת האלופות, בתחילת עונת 2001/2002.
- ערך מורחב – פרשת הפקס
בכוונה לצלוח את שלב המוקדמות ולהעפיל לראשונה לשלב הבתים של ליגת האלופות רכש בעלי המועדון יעקב שחר את שוער הפועל חיפה דודו אוואט כמחליף לניר דוידוביץ' הפצוע ואת הכוכב הקרואטי ג'ובאני רוסו שהספיק לזכות בגביע ובאליפות בחמש השנים ששיחק בישראל. חיפה ניצחה את האקה מפינלנד 5–0 בסיכום שני המפגשים ואמורה הייתה להתמודד עם ליברפול בשלב האחרון לפני שלב הבתים, אך ספגה מאופ"א הפסד טכני ששינה את התוצאה ל-1–3 לטובת האקה בעקבות שיתופו של וליד באדיר המורחק. זאת, בעקבות פרשנות שגויה לתוכנו של פקס שהגיע למשרדי המועדון לפני המשחק הראשון מול הקבוצה הפינית. קבוצתו של גרנט זכתה בתום העונה באליפות שנייה ברציפות ושבה להתמודד במוקדמות ליגת האלופות גם בעונה הבאה.
העפלה ראשונה לליגת האלופות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתום שתי עונות מוצלחות מונה גרנט למאמן נבחרת ישראל וכמחליפו נבחר מאמן הפועל כפר סבא ולשעבר עוזר מאמן נבחרת ישראל, יצחק שום. שום שמר על השלד הקיים ועיבה את הסגל בגיז'רמו ישראלביץ' ומיכאל זנדברג. בנוסף, שב לשורות הקבוצה יעקובו איגביני שלא השיג רישיון עבודה באנגליה, תנאי מחייב לשחקן בפרמייר ליג. חיפה, שנאלצה לארח את משחקיה מחוץ לישראל בעקבות האינתיפאדה השנייה, דילגה בקלות מעל בלשינה בויידרויסק מבלארוס. במשחק הגומלין בבלארוס נפצע השוער ניר דוידוביץ', ודודו אוואט, שעם תום חוזהו שב אוטומטית לשורות הפועל חיפה מהליגה הלאומית, נקרא לדגל ושב לקבוצתו מהעונה הקודמת.
בשלב המוקדמות האחרון לפני העפלה לשלב הבתים הוגרלה חיפה לשחק מול סגנית אלופת אוסטריה שטורם גראץ שנחשבה ליריבה נוחה יחסית להגרלות אפשריות אחרות; בהתייחסו ליחסי הכוחות בין הקבוצות צוטט מאמנה של גראץ כאומר: ”אין לי שני ניגרים וחצי נבחרת ישראלית ולכן מכבי חיפה פייבוריטית”, ואילו מאמנה של חיפה שום אמר לפני ההגרלה: ”הגיע הזמן שקבוצה ישראלית תגיע לליגת האלופות. לפיכך, אני קונה עכשיו בהגרלה את שטורם גראץ”.[6] חיפה אירחה את יריבתה באצטדיונה של צסק"א סופיה בבולגריה, ניצחה 2–0 מצמד שערים של יעקובו וניצבה כפסע מהעפלה היסטורית לליגת האלופות. במשחק הגומלין שנערך ב-28 באוגוסט 2002 הייתה זו הקבוצה המקומית שעלתה ראשונה ליתרון מוקדם אך רוסו השווה את התוצאה במהלך המחצית הראשונה. במחצית השנייה גראץ עלתה ליתרון 1–3 כשבתווך הורחק יעקובו מהמגרש, אך צמד שערים של אדורם קייסי ווליד באדיר ברבע השעה האחרונה למשחק השוו את התוצאה ל-3–3 וקבעו כי חיפה היא העולה לשלב הבתים של ליגת האלופות. בכך עשתה חיפה היסטוריה כשהייתה לקבוצה הישראלית הראשונה המעפילה לשלב הבתים של הטורניר.
חיפה הוגרלה כקבוצת הדרג הנמוך ביותר לבית ו' עם מנצ'סטר יונייטד מהפרמייר ליג, סגנית אלופת אירופה באייר לברקוזן ואלופת יוון אולימפיאקוס ואירחה את כל משחקיה באצטדיון GSP בניקוסיה. למרות אובדן הביתיות, עשרות אלפי אוהדים ליוו את הקבוצה למשחקים שנערכו בקפריסין.
משחקה הראשון של חיפה בשלב הבתים נערך ב-18 בספטמבר מול מנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד לעיניי כ-63 אלף צופים. כבר בדקה השמינית הימם יניב קטן את יושבי "תיאטרון החלומות" כשבעט לרשת כדור בין רגליו של השוער פביאן בארטז לאחר התקפה מתפרצת והיה לישראלי השני הכובש שער במפעל אחרי חיים רביבו והראשון שעושה זאת במדי קבוצה ישראלית. כעבור מספר דקות השווה ריאן גיגס את התוצאה, ושערים של אולה גונאר סולשיאר, חואן ורון ורוד ואן ניסטלרוי קבעו 1–4. רפי כהן צימק את התוצאה, ופנדל מרגלי דייגו פורלן קבע את תוצאת המשחק, 2–5.
במשחק השני פגשה חיפה את אולימפיאקוס שהביסה במחזור הראשון את לברקוזן 6–2. יעקובו איגביני, ששב מהרחקה, כבש שלושער וקבע את תוצאת המשחק 3–0 וחיפה השיגה לראשונה נקודות במפעל היוקרתי. בשני המחזורים הבאים פגשה חיפה פעמיים את באייר לברקוזן, בקפריסין ובגרמניה, והפסידה לה פעמיים, 0–2 ו-1–2 בהתאמה ובכך נפגעו סיכוייה להעפיל לשלב הבא. במחזור החמישי אירחה חיפה את מנצ'סטר יונייטד למשחק שני בין השתיים. יונייטד, שהבטיחה את העפלתה לשלב הבא, הגיעה בהרכב חסר יחסית אך לא נעדר כוכבים לחלוטין: במשחק שותפו פיל וגארי נוויל, ריו פרדיננד, ג'ון אושיי, מייקל סילבסטרה, פול סקולס, אולה גונאר סולשיאר, דייגו פורלאן ונוספים. חיפה עלתה ליתרון 1–0 במחצית הראשונה משער של יניב קטן בבעיטה מכ-25 מטרים והכפילה את התוצאה במחצית השנייה משער מרגליי ריימונדס ז'וטאוטאס, שזכה בתום המשחק לציון 10 הנדיר, בבעיטה מכ-30 מטרים. יעקובו קבע את תוצאת המשחק, 3–0, בפנדל בדקה ה-75.
הקמפיין נחתם במשחק מול אולימפיאקוס באצטדיון קאראיסקאקיס. הקבוצה הביתית צריכה הייתה לנצח בהפרש של 4 שערים לפחות כדי לסיים במקום השלישי ולנשור לגביע אופ"א, אך צמד שערים בהתקפות מתפרצות של באדיר ויעקובו בדקה ה-8 ובדקה ה-10 מנע אפשרות שכזו. אולימפיאקוס צימקה ל-2–1, אך קטן כבש את השלישי בדקה ה-41. עד תום המשחק הספיקה הקבוצה היוונית להשוות אך חיפה היא שתפסה את המקום השלישי ונשרה למפעל השני בחשיבותו.
ערוץ הקבוצות שהיה בבעלות חלקית של מכבי חיפה התלווה לקבוצה בשלבי המוקדמות ובשלב הבתים והפיק בעקבות הקמפיין את הסרט "חלום ירוק" המתעד את הנעשה בקבוצה בחודשים אלה.
חיפה נשרה ישירות לשלב השלישי הקודם לשלב שמינית הגמר והוגרלה לשחק מול א.א.ק. אתונה. חיפה, חסרה את ז'וטאוטאס זכר לפציעה במשחק האחרון מול יונייטד,[7] הובסה פעמיים בידי היוונים, 0–4 ו-1–4 ובכך סיימה את דרכה במפעלים האירופיים בעונה זו.
הירידה המשמעותית ביכולתה של הקבוצה בליגה המקומית במחצית השנייה של העונה והפסד האליפות במחזור האחרון (בגלל הפרש שערים נמוך משל האלופה מכבי תל אביב) היו בסיס להנחה הרווחת מאז, לפיה קבוצה ישראלית מתקשה לשמור על יכולת גבוהה ביותר ממסגרת אחת. מאז העפלתה הראשונה של מכבי חיפה לליגת האלופות, כל קבוצה ישראלית שהעפילה למפעל לא זכתה באליפות בתום אותה העונה (במסגרת 5 העפלות שונות); אך לאחר העפלתה של מכבי חיפה בפעם השלישית לליגת האלופות, זכתה באליפות בתום עונת 2022/2023 והייתה לקבוצה הישראלית הראשונה שבאותה העונה שיחקה במפעל האירופי הבכיר וגם זכתה באליפות.
ניסיונות העפלה לליגת האלופות בשנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר אובדן האליפות בעונת 2002/2003 השתתפה הקבוצה, תחת שרביטו של המאמן הצעיר רוני לוי שקודם מאימון קבוצת הנוער לזו הבוגרת, במוקדמות גביע אופ"א, וגם בקמפיין זה נאלצה לארח את משחקי הבית שלה מחוץ לישראל. לאחר צמד ניצחונות מול קוומברן טאון מויילס בתוצאה זהה, 3–0, שיחקה חיפה פעמיים מול פובליקום מסלובניה. חיפה הגיעה למשחק הגומלין עם יתרון 2–1 ונקלעה לפיגור 0–2 שמשמעותו הדחה מהמפעל, אולם שער של ג'ובאני רוסו ושער נוסף של עידן טל שהגיע כחיזוק באמצע העונה הקודמת קבעו שחיפה היא שתעפיל לשלב הבא ותפגוש את ולנסיה הספרדית.
במשחק הראשון שנערך ב-6 בנובמבר 2003 באצטדיון המסטאייה שמרה חיפה על שער נקי למרות לחץ כבד של ההתקפה הספרדית, וזאת הודות ליכולת יוצאת דופן שהפגין ניר דוידוביץ'. השוער, ששב בסוף העונה הקודמת מפציעה שהשביתה אותו לעונה שלמה ומנעה ממנו השתתפות בליגת האלופות, זכה לעדנה כשבחלק מעיתוני הספורט בישראל הוענק לו ציון 10 על ביצועיו במשחק ובתקשורת הספורט הספרדית זכה לכינוי "התמנון" שדבק בו עד סוף הקריירה.[8][9] במשחק הגומלין הובסה מכבי חיפה בתוצאה 0–4 והודחה. בליגת העל הצטיין דוידוביץ' וזכה בתואר כדורגלן העונה כשהוביל את קבוצתו לאליפות שמינית במספר ולמוקדמות ליגת האלופות בעונת 2004/2005.
בקמפיין המוקדמות בעונה זו, חיפה הוגרלה לשחק כבר בשלב המוקדמות השלישי המוביל לשלב הבתים בזכות הניקוד שצברה בדירוג אופ"א בעונות הקודמות ושבה לארח את משחקיה על אדמת ישראל, אך נאלצה לנדוד לאצטדיון רמת גן מפני שאצטדיונה הביתי לא אושר לאירוח משחקים במסגרת זו. לקראת צמד המשחקים מול רוזנבורג הנורווגית שימר לוי חלקים מסגל הקבוצה שהובילו אותה לליגת האלופות שנתיים קודם לכן, הקפטן אריק בנדו, הקשר הקרואטי רוסו, הקשרים באדיר, זנדברג וטל והחלוץ יניב קטן, וחיזק את הקבוצה בצמד המגנים אורי אוזן ונג'ואן גרייב, ששב לקדנציה שנייה בקבוצה. לצורך חיזוק ההתקפה נרכשו הקשר הברזילאי גוסטבו בוקולי ממכבי אחי נצרת והחלוץ הארגנטינאי רוברטו קולאוטי מבוקה ג'וניורס. למשחק הגומלין ברמת גן הגיעה חיפה לאחר הפסד מזערי בתוצאה 1–2 ואף על פי שנותרה ב-10 שחקנים כבר מהדקה ה-25, עלתה ליתרון 2–0 במחצית הראשונה. חיפה הייתה כפסע מהעפלה שנייה לליגת האלופות, אך לאחר שתי הפסקות חשמל שהותירו את האצטדיון בעלטה איבדה את המומנטום ובתוספת הזמן ספגה שער מכדור חופשי שכפה הארכה. בחצי השעה שנותרה למשחק לא יכלה חיפה לרוזנבורג, ספגה שני שערים והודחה לגביע אופ"א לשלב המוקדמות האחרון לפני שלב הבתים. חיפה הוגרלה לשחק מול דניפרו דניפרופטרובסק מאוקראינה ולאחר 1–0 במשחק שנערך באצטדיון בלומפילד הפסידה חיפה על אדמת אוקראינה בתוצאה 0–2 והודחה מההמשך ההשתתפות במפעלים האירופיים באותה עונה. בזירה המקומית זכתה חיפה באליפות שנייה ברציפות וזכתה בהזדמנות נוספת לנסות להעפיל לליגת האלופות.
בסיבוב המוקדמות השני לעונת 2005/2006 הוגרלה חיפה לשחק מול מאלמה השוודית, כשהמנצחת תעפיל לשלב המוקדמות השלישי, האחרון לפני שלב הבתים. במשחק החוץ הובילה חיפה בתוצאה 2–1 במחצית והפסידה לבסוף 2–3 אך שערי החוץ העניקו לה רוח גבית לקראת משחק הגומלין בבלומפילד. במשחק שנערך ב-3 באוגוסט 2005 לעיני אצטדיון מלא ב-15 אלף אוהדי חיפה, עלתה חיפה ליתרון ראשון משער של קולאוטי, אך בחלוף 10 דקות השוו השוודים את התוצאה לאחר שהשוער דוידוביץ' השמיט כדור פשוט שהוגבה לעברו. שדרן המשחק מאיר איינשטיין הופתע מהטעות ובתארו את המהלך אמר "אוי דוידוביץ'", ציטוט שהוזכר בפעמים נוספות שבהן ביצע השוער שגיאה משמעותית בהמשך קריירת המשחק שלו.[10] חיפה שבה ועלתה ליתרון משער של חלוץ הרכש שלומי ארבייטמן שחגג את השער בהסרת חולצת המשחק מעל גופו וספג כרטיס צהוב. 10 דקות מאוחר יותר נגע ארבייטמן בכדור בידו, הורחק והותיר את חיפה ב-10 שחקנים. בדקה ה-89 כבשה מאלמה שער שוויון ששינה באחת את זהות העולה לשלב הבא. עבור חיפה הייתה זו השנה השנייה ברציפות שבה היא מודחת משלב המוקדמות בעקבות שער בדקות הסיום.
בליגת העל זכתה קבוצתו של רוני לוי באליפות שלישית ברציפות ובשלב המוקדמות השלישי לעונת 2006/2007 הוגרלה לשחק מול ליברפול שמפגש איתה באותו שלב נמנע חמש שנים קודם לכן בשל "פרשת הפקס". הקבוצה חוותה במהלך ההכנות בקיץ חילופי דורות משמעותיים: לג'ובאני רוסו שעזב שנה קודם לכן למכבי תל אביב, הצטרפו קפטן הקבוצה הוותיק אריק בנדו שעזב לבית"ר ירושלים שנרכשה על ידי ארקדי גאידמק יחד עם הקשרים המצטיינים מיכאל זנדברג ועידן טל, אך יניב קטן שב לשורותיה לאחר חצי עונה בווסטהאם יונייטד. המשחק הראשון בין הקבוצות נערך באנפילד, ובדומה לתרחיש במשחק מול מנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד שלוש שנים קודם לכן, שוב הייתה זו חיפה שעלתה ראשונה ליתרון מול אחת הקבוצות החזקות באנגליה לאחר שער מרגלי גוסטבו בוקולי אך קרייג בלאמי השווה כעבור ארבע דקות. חיפה שוב כשלה בדקות הסיום וספגה שער מרגליי מארק גונסאלס. את משחק הגומלין שוב נאלצה חיפה לארח מחוץ לישראל בשל מלחמת לבנון השנייה. במשחק שנערך בקייב בירת אוקראינה סיימה חיפה את המשחק בתיקו 1-1 (כיבוש של רוברטו קולאוטי לאחר בישול של שאבייר אנדרסון) ונשרה לשלב המוקדמות האחרון לפני שלב הבתים בגביע אופ"א.
הגעה לשמינית גמר גביע אופ"א
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניצחון בסיכום שני מפגשים על ליטקס לובץ' הבולגרית הקנה לחיפה את הכרטיס לשלב הבתים של גביע אופ"א לראשונה בתולדותיה. בכך הייתה חיפה, יחד עם הפועל תל אביב שהעפילה אף היא, לקבוצה הישראלית השנייה המעפילה לשלב זה שהונהג במפעל לראשונה בעונת 2003/2004, אחרי מכבי פתח תקווה, והראשונה שצוברת נקודות בשלב זה. הקבוצה, ששובצה בדרג החמישי הנמוך ביותר, הוגרלה לבית א' עם אוקזר הצרפתית, גלאזגו ריינג'רס סקוטית, פרטיזן בלגרד הסרבית וליבורנו האיטלקית וקיבלה היתר לשוב ולארח את משחקיה בישראל. חיפה ניצחה את אוקזר ופרטיזן בלגרד 3–1 ו-1–0 בהתאמה והפסידה לריינג'רס 0–2. שער שוויון בדקה ה-90 נגד ליבורנו מיקם את חיפה במקום השני בבית בתום חמישה מחזורים והעניק לה כרטיס לשלב 32 האחרונות שבו הוגרלה לשחק מול צסק"א מוסקבה.
את משחקיה מול הקבוצה הרוסית סיימה חיפה בתיקו מאופס במשחק שנערך ברוסיה וניצחה 1–0 במשחק הגומלין שנערך בבלומפילד שהעניק לה כרטיס לשלב שמינית הגמר, השלב המתקדם ביותר אליו הגיעה אי פעם במפעל זה. בשלב זה הוגרלה חיפה לשחק מול זוכת גביע המלך הספרדי, אספניול. למשחק הגומלין באצטדיון המונז'ואיק הגיעה חיפה לאחר תיקו 0–0 בבלומפילד. לאחר מחצית מאופסת, כבשה אספניול שלושה שערים תוך שמונה דקות ועד הסיום הוסיפה שער אחד שמשמעותו העפלה של אספניול לשלב רבע הגמר והדחה של חיפה.
העפלה שנייה לליגת האלופות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעונת 2006/2007 שוב לא הצליחה חיפה לחלק את כוחותיה בחוכמה ולנהל קמפיין מוצלח הן בזירה המקומית בליגת העל והן במסגרת הבינלאומית ואיבדה את האליפות לבית"ר ירושלים המחוזקת בשחקני העבר של חיפה. ההגמוניה עברה לקבוצה מבירת ישראל שזכתה באליפות גם בעונת 2007/2008, ואילו חיפה, שסיימה את שתי העונות במקום החמישי, הסתפקה בצמד מפגשים מול גלוריה ביסטריצה מרומניה שבהם עלתה בהרכבים משניים, ובסופם הודחה לאחר דו-קרב בעיטות הכרעה.
תואר האליפות שב לחיפה רק בעונת 2008/2009 תחת הדרכתו של אלישע לוי שביסס את סגל קבוצתו בעיקר על שחקנים צעירים יחסית דוגמת בירם כיאל, מוחמד גדיר, שלומי ארבייטמן, אייל גולסה וליאור רפאלוב לצד שחקנים מעט ותיקים יותר כדקל קינן והזרים ג'ון קולמה, טמבינקוסי פאנטיני ופיטר מסיללה.
לקראת ההתמודדות במוקדמות ליגת האלופות בעונת 2009/2010 החליפה חיפה את הבלם ליאוניד קרופניק בז'ורז'ה טיישיירה הפורטוגלי ואת החלוץ פאנטיני בולדימיר דבאלישווילי הגיאורגי. חיפה, שעקב היעדרה מהמפעלים האירופיים איבדה נקודות דירוג, שובצה לשלב הראשון של המוקדמות והיה עליה לעבור שלוש קבוצות על מנת להעפיל לשלב הבתים של ליגת האלופות.
בשלב הראשון הוגרלה חיפה לשחק מול גלנטורן שאותה ניצחה 6–0 בקריית אליעזר ו-4–0 בחוץ, והעפילה לשלב הבא מול אקטובה מקזחסטן, קבוצה נטולת מסורת בזירה האירופית אך בעלת הישגים רבים בעשור זה בליגה המקומית. המשחק הראשון בין השתיים התקיים בקזחסטן והסתיים בתיקו מאופס. במשחק הגומלין שנערך שבוע לאחר מכן בקריית אליעזר עלתה אקטובה ליתרון בן שלושה שערים כבר לאחר רבע שעה מפתיחת המשחק. מאמן חיפה אמר לאחר המשחק כי לא האמין שקבוצתו תוכל להשיב בשערים משלה, לנצח במשחק ולהעפיל לשלב הבא,[11] אך חיפה הבקיעה שני שערים עד המחצית ובמחצית השנייה חתמה את תוצאת המשחק 4–3 לאחר שני שערים נוספים מרגלי דבאלישווילי. לימים, בחר ערוץ הספורט במשחק לאחד מחמשת המשחקים הבלתי נשכחים של מכבי חיפה בקריית אליעזר.[12] בשלב הבא פגשה חיפה את רד בול זלצבורג האוסטרית לצמד מפגשים שיקבע את זהות העולה לשלב הבתים. במשחק הראשון שנערך על הדשא הסינתטי ברד בול ארנה הוליכה חיפה במחצית הראשונה, אך במחצית השנייה ספגה שער שוויון מרגלי אלכסנדר ציקלר. דקות ספורות לפני סיום המשחק כבש שלומי ארבייטמן שער ניצחון שהגדיל משמעותית את סיכוייה של חיפה להעפיל לשלב הבתים. אצטדיון רמת גן, שבו ידעה חיפה אכזבות בשנים הקודמות, האיר לה פנים ובגומלין שנערך בו כעבור שבוע היא ניצחה 3–0 והעפילה בפעם השנייה בתולדותיה לליגת האלופות והייתה לקבוצה הישראלית הראשונה שעושה זאת.
חיפה הוגרלה בין קבוצות הדרג הרביעי לבית א' עם סגנית אלופת גרמניה באיירן מינכן, סגנית אלופת איטליה יובנטוס ואלופת צרפת בורדו. לקראת ההתמודדות יכולה הייתה חיפה להתחזק בשחקנים נוספים, אולם הסתפקה במגן בני סכנין עלי עותמאן ובטיאגו דוטרה ואייל שטרכמן האלמונים. חיפה פתחה את הקמפיין עם הפסד 0–3 לבאיירן מינכן באצטדיון רמת גן, ואת כל יתר משחקיה סיימה בהפסד מזערי בתוצאה 0–1. אף על פי שלא התבטלה בפני יריבותיה, רשמה חיפה שיא שלילי כשהייתה לקבוצה הראשונה שסיימה את שלב הבתים של ליגת האלופות ללא נקודות וללא שערי זכות[13] והייתה היחידה שרשמה את השיא השלילי הזה עד שבסיום שלב הבתים של ליגת האלופות בעונת 2016/2017 דינמו זאגרב עשתה שיא שלילי כמו של מכבי חיפה, ומאזן השערים שלה עמד על 15 שערי חובה לעומת 0 שערי זכות. לקמפיין ניתן הכינוי "אפס נקודות, אפס שערים" וקהלי הקבוצות היריבות של חיפה חיברו שירים מקניטים ברוח השיא השלילי. אולם סטטיסטית, בשל הפרש השערים השלילי הנמוך יחסית (עם 8 שערי חובה), ישנן קבוצות הממוקמות לפני חיפה בדירוג הקבוצות בעלות ההישגים הנמוכים ביותר במפעל,[14] כמו קבוצה ישראלית אחרת - מכבי תל אביב בעונת 2015/2016, שסיימה את כלל משחקיה עם אפס נקודות, שער זכות אחד ו-16 שערי חובה.
העשור השני של המאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניסיון ההעפלה השלישי לליגת האלופות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הקמפיין בליגת האלופות שבה חיפה להיאבק בזירה המקומית ושבה והוכיחה כי מאבק בשתי זירות הוא בבחינת משימה קשה עד בלתי אפשרית עבור קבוצה ישראלית: חיפה נחלשה באופן משמעותי בחצי השני של העונה ולאחר הפעלת שיטת הקיזוז הפסידה את תואר האליפות במחזור האחרון להפועל תל אביב. המקום השני הקנה לה בעונת 2010/2011 השתתפות במוקדמות גביע אופ"א, ששינה את שמו בינתיים לליגה האירופית. חיפה התקשתה מול דינמו מינסק ולאחר ניצחון 1–0 בחיפה הפסידה לה בחוץ בתוצאה 1–3 והודחה מהמפעלים האירופיים. פנויה למאבקים בליגה, הובילה חיפה את הטבלה בשלבים רבים של העונה כשעמודי התווך הם שחקנים תוצרת בית: השוער הוותיק דוידוביץ', הבלם אריק בנדו ששב לקבוצת נעוריו, הקפטן הוותיק יניב קטן והצעירים ליאור רפאלוב (כדורגלן העונה) ותומר חמד. חיפה ניצלה את המאמצים שהשקיעה הפועל תל אביב בליגת האלופות, הובילה את הטבלה ברוב שלבי העונה והשיבה את צלחת האליפות בסופה.
חיפה איבדה את שחקניה הבולטים בחלון ההעברות בקיץ כששחררה את חמד למיורקה ואת רפאלוב לקלאב ברוז', ואילו בנדו נאלץ לפרוש עקב בעיות רפואיות. את המשבצות של אלה מילאו עידן ורד שהגיע עונה קודם לכן מבית"ר ירושלים, ויאם עמאשה שנרכש מעירוני קריית שמונה והבלם הקרואטי יוריצה בולייאט. בשלב הראשון עברה חיפה את בוראץ באניה לוקה מבוסניה ובסיבוב השני גברה על מריבור הסלובנית לקראת צמד מפגשים מול ראסינג גנק מבלגיה. כל אחת מהקבוצות ניצחה בביתה 1–2, כשבמשחק הבית ברמת גן כובש אליניב ברדה הישראלי, שחקנה לשעבר של חיפה, את השער המצמק לזכות גנק. לאחר הארכה עבר המשחק להכרעה בדו-קרב פנדלים שבו ניצחה גנק והדיחה את חיפה לשלב הבתים של הליגה האירופית.
בליגה האירופית הוגרלה חיפה לבית י' עם שאלקה 04 מגרמניה, סטיאווה בוקרשט מרומניה וא.א.ק. לרנקה מקפריסין. חיפה אמנם הביסה את הקבוצה הרומנית (בתוצאת שיא לקבוצה ישראלית בשלב בתים במפעל אירופי) 5–0 בקריית אליעזר וגברה באותו אצטדיון גם על לרנקה, אולם הפסידה בכל יתר המשחקים, סיימה במקום השלישי בבית והודחה.
הליגה האירופית וכישלונות בזירה המקומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הקמפיין במוקדמות ליגת האלופות ובליגה האירופית העפילה חיפה בעשור זה רק פעם אחת נוספת למפעל אירופי לאחר שסיימה את עונת 2012/2013 כסגניתה של מכבי תל אביב. אריק בנדו, ששב למועדון עונה קודם לכן כמאמן ראשי לאחר פיטוריו של ראובן עטר המשיך בתפקידו גם בעונת 2013/2014 והוביל את הקבוצה בהתמודדות בליגה האירופית בעונה זו. מערך ההגנה הורכב מהשוער בויאן שראנוב שהחליף את דוידוביץ' הוותיק שפרש לאחר פציעה, דקל קינן ששב לקבוצה בתחילת העונה הקודמת, שחקן הבית טאלב טוואטחה, אדין צוצאליץ' הבוסני שהגיע לקבוצה שנתיים קודם לכן ואייל משומר ששימש מגן קבוע כבר מאמצע העשור הקודם. הקישור וההתקפה בראשות יניב קטן וגוסטבו בוקולי שתפסו אף הם מקום של קבע בהרכב הקבוצה מאז אמצע העשור הקודם חוזקו בחן עזרא שהגיע אף הוא בעונה הקודמת, בסגן מלך השערים שמעון אבו חצירא ובקשר הספרדי רובן ראיוס.
במסגרת שלב המוקדמות השיגה חיפה את הניצחון הגבוה ביותר שהשיגה קבוצה ישראלית במפעלים האירופיים כשגברה על חזר לנצ'ראן מאזרבייג'ן בחוץ בתוצאה 8–0. בשלב הבא עברה חיפה את ונטספילס מלטביה לאחר תיקו מאופס בחוץ וניצחון 3–0 בבית והעפילה לשלב הפלייאוף בו גברה במפגש הכפול על אסטרה ג'יורג'יו מרומניה, 2-0 בבית ו-1-1 בחוץ ו-1–3 בסיכום הכללי. כתוצאה מהניצחון העפילה חיפה לשלב הבתים בו הוגרלה לבית י"ב עם, א.ז. אלקמאר מהולנד, שחטאר קאראגנדי מקזחסטן ופאוק סלוניקי מיוון. חיפה ניצחה בביתה את שחטאר קאראגנדי, אך הפסידה פעמיים לאלקמאר, סיימה בתיקו עם קאראגנדי בחוץ ומול פאוק רשמה הפסד חוץ ותיקו ביתי. תוצאות אלו העניקו לחיפה 5 נקודות שהציבו אותה במקום השלישי המוביל להדחה מהליגה האירופית.
בעשור זה חיפה נחלה כישלונות בליגת העל כשיצאה מהמאבק על תואר האליפות בשלב מוקדם של העונה. בשנים שבהן לא הצליחה הקבוצה לסיים במקום המוביל למפעל אירופי טענו אנשי המועדון כי אי-השתתפות במפעלים האירופיים בראשית העונה עשויה לתרום להכנה טובה יותר לקראת הליגה, אך גם בעונות שבהן זכתה חיפה למנוחה רבה יותר בפגרת הקיץ ולהכנה ארוכה יותר היא לא הציגה יכולת טובה יותר בתחילת העונה הבאה.[15]
בעונת 2015/2016 זכתה חיפה בגביע המדינה בכדורגל ועל כן החלה את משחקיה בעונת 2016/2017 בסיבוב השני של מוקדמות הליגה האירופית. חיפה הוגרלה מול נומה קאליו מליגת העל האסטונית. שני המשחקים הסתיימו בתיקו 1-1. את שער השוויון שכפה הארכה במשחק הגומלין ספגה חיפה דקה לסיום והודחה בתום דו-קרב בעיטות הכרעה. ההדחה המוקדמת הייתה אחת הסיבות לפיטוריו של המאמן רוני לוי שבוע לאחר מכן.
תחת מרקו בלבול, אשר אימן את הקבוצה בעונת 2018/2019, שינתה הקבוצה את פניה, התייצבה וסיימה את העונה במקום השני בליגה, וזכתה לראשונה מזה מספר שנים לשוב ולהשתתף במפעלים האירופיים.
בעונת 2019/2020 שמרה חיפה על מרבית סגל הקבוצה, ובניגוד לעונות הקודמות גם בעמדת המאמן לא חל שינוי. השחקנים הבולטים שהצטרפו לקבוצה בשלב זה של העונה, ועוד לפני החתמת השחקנים הזרים, היו שחקני בני יהודה, דולב חזיזה ויובל אשכנזי. חיפה החלה את ההתמודדות בסיבוב הראשון של מוקדמות הליגה האירופית מול קבוצת מורה מליגת העל הסלובנית. לאחר שצלחה את הסיבוב הראשון, הוגרלה חיפה לשחק מול שטרסבורג. ניצחון 1–2 באצטדיון סמי עופר לא הספיק לחיפה כדי למחוק פיגור 1–3 מהמשחק הראשון בצרפת והיא הודחה מהמפעל. בזירה המקומית, שבה חיפה להתמודד בקרב צמוד על כתר האליפות לאחר מספר שנים שבהם יצאה מההתמודדות בשלב מוקדם של העונה. לבסוף, סיימה גם את העונה הזו במקום השני שהקנה לה כרטיס לסיבוב המוקדמות הראשון בליגה האירופית.
שנות העשרים של המאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניסיון ההעפלה לליגה האירופית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשל התפשטות נגיף קורונה, נקבע כי המשחקים בשלבי המוקדמות בעונת 2020/21 ייערכו בשיטת נוקאאוט ללא משחק גומלין. בשני השלבים הראשונים גברה חיפה על ז'לייזניצ'אר סרייבו בתוצאה 1–3 ועל קייראט אלמטי בתוצאה 1–2 בחיפה, ובסיבוב השלישי גברה על רוסטוב 1-2 בחוץ. בפלייאוף הליגה האירופית הוגרלה חיפה לשחק נגד טוטנהאם הוטספר בחוץ לה הפסידה 2–7 והודחה. בזירה המקומית נחלה חיפה הצלחה לאחר שזכתה לראשונה מזה עשור שנים באליפות המדינה, בהובלת המאמן ברק בכר. סגל הקבוצה בעונה זו הורכב מהשלד שנותר מהעונות הקודמות - השוער ג'וש כהן, קפטן הקבוצה נטע לביא, הקשר צ'ארון שרי והחלוץ ניקיטה רוקאביציה, וחוזק בשחקנים בולטים דוגמת הבלם בוגדן פלאניץ', הקשר חוסה רודריגס ועומר אצילי שהצטרף לקבוצה באמצע העונה.
מוקדמות ליגת האלופות וההשתתפות הראשונה בקונפרנס ליג
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הזכייה באליפות, הוגרלה מכבי חיפה נגד קאיראט אלמטי בסיבוב המוקדמות הראשון של ליגת האלופות. בסיכום שני המשחקים בחיפה ובאלמטי הפסידה חיפה 1–3 והודחה לסיבוב המוקדמות השני של הקונפרנס ליג, לצמד המשחקים הראשון שלה במפעל החדש.
בקונפרנס ליג פגשה תחילה מכבי חיפה את דינמו טביליסי הגאורגית, עליה גברה 2–7 בסיכום שני המשחקים, והעפילה לסיבוב המוקדמות השלישי. בסיבוב זה שיחקה נגד טורשהאבן מאיי פארו, ולאחר ניצחון 2–7 ביתי והפסד 0–1 בחוץ, עלתה לסיבוב הפלייאוף נגד נפטצ'י באקו מאזרבייג'ן עליה גברה 0–4 בחיפה, לאחר תיקו 3-3 בבאקו, והעפילה לשלב הבתים. מכבי חיפה הוגרלה מהדרג הרביעי לבית ה' יחד עם סלביה פראג (צ'כיה), פיינורד (הולנד) ואוניון ברלין (גרמניה). את שלב הבתים פתחה מכבי חיפה במשחק ביתי נגד פיינורד (שהסתיים בתוצאה 0-0), כאשר משחק זה היה אחד משני המשחקים הראשונים ששוחקו אי פעם בשלב רשמי של הקונפרנס ליג. מלבד מחזור הפתיחה של שלב הבתים, במחזור השלישי ניצחה מכבי חיפה 0-1 את סלביה פראג, אך הפסידה בשאר משחקיה וסיימה במקום הרביעי בבית ה'.
העפלה שלישית לליגת האלופות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר זכייה באליפות נוספת בעונת 2021/22, ובהמשך להדחתן של הקבוצות הרוסיות מהמפעלים האירופיים (בעקבות מלחמת רוסיה - אוקראינה), מכבי חיפה פתחה את עונתה האירופית בסיבוב המוקדמות השני של ליגת האלופות במקום סיבוב המוקדמות הראשון (כפי שהייתה אמורה על פי דירוג הליגות של אופ"א).
ביולי 2022 השיגה הקבוצה ניצחון יוקרתי כשגברה בסיבוב השני למוקדמות ליגת האלופות 4–0 על אולימפיאקוס באצטדיון קאראיסקאקיס (לאחר 1–1 במשחק הראשון בסמי עופר) מצמד שערים של פרנצדי פיירו, צ'רון שרי ומוחמד אבו פאני.[16] בסיבוב המוקדמות השלישי פגשה מכבי חיפה את אפולון לימסול, ואחרי ניצחון 4-0 באצטדיון סמי עופר במשחק הראשון, הפסידה לקפריסאים 2-0 בגומלין אך עלתה שלב בזכות 4-2 בסיכום. בשלב הפלייאוף פגשה את הכוכב האדום בלגרד, עליה גברה במשחק הראשון באצטדיון סמי עופר 3–2.[17] במשחק השני שהתקיים בבלגרד חזרה מכבי חיפה מפיגור כפול לתיקו 2–2, והעפילה בפעם השלישית בתולדותיה לליגת האלופות, והפכה למועדון הישראלי הראשון שעשה זאת.[18]
בשלב הבתים הוגרלה לבית ח' יחד עם פריז סן ז'רמן, יובנטוס ובנפיקה ליסבון. במשחק הפתיחה הפסידה 0–2 לבנפיקה ליסבון במשחק חוץ. במחזור השני הפסידה באצטדיון סמי עופר 1-3 לפריז סן ז'רמן, כאשר את השער לזכותה כובש צ'רון שרי. במחזור השלישי הפסידה ליובנטוס 1–3 במשחק חוץ, כאשר דין דוד כבש לזכותה. במחזור הרביעי אירחה חיפה את יובנטוס באצטדיון סמי עופר וניצחה 2–0 משערים של עומר אצילי. במחזור החמישי הפסידה 2–7 לפריז סן ז'רמן במשחק חוץ, כאשר את צמד השערים לזכותה הבקיע עבדוליי סק, ואיבדה סיכוי להעפיל לשלב הבא בליגת האלופות.[19] במחזור הסיום של שלב הבתים אירחה את בנפיקה ובתום הפסד 1–6 סיימה במקום הרביעי בבית (למרות שוויון נקודות עם יובנטוס, סיימה רביעית בעקבות הפרש שערים נמוך יותר).
תוצאות המשחקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]טרם ההצטרפות לאופ"א
[עריכת קוד מקור | עריכה]עונה | מסגרת | סיבוב | קבוצה | משחק ראשון | משחק שני | מיקום סופי |
---|---|---|---|---|---|---|
1985 | גביע האינטרטוטו | שלב הבתים (בית 8) | בית"ר ירושלים | 3–0 | 3–1 | מקום 1/4 |
ארמיניה בילפלד | 2–1 | 2–8 | ||||
שטורם גראץ | 1–1 | 2–1 | ||||
1986 | שלב הבתים (בית 8) | הפועל תל אביב | 2–2 | 2–2 | מקום 2/4 | |
ג.א.ק גראץ | 1–0 | 1–0 | ||||
לינגבי בולדקלאב | 1–2 | 0–4 | ||||
1990 | שלב הבתים (בית 3) | שיאפוק בניאס | 3–0 | 0–0 | מקום 2/4 | |
לך פוזנן | 4–2 | 0–1 | ||||
בני יהודה | 2–2 | 5–0 | ||||
1991 | שלב הבתים (בית 10) | פ.צ. זארבריקן | 0–6 | 1–5 | מקום 3/4 | |
ארברו ס.ק. | 0–3 | 0–1 | ||||
הפועל פתח תקווה | 3–2 | 2–0 |
לאחר ההצטרפות לאופ"א
[עריכת קוד מקור | עריכה]עונה | מסגרת | סיבוב | קבוצה | משחק ראשון | משחק שני | סה"כ |
---|---|---|---|---|---|---|
1993/1994 | גביע המחזיקות | שלב המוקדמות | דודלאנג' | 1–0 (חוץ) | 6–1 (בית) | 7–1 |
סיבוב ראשון | טורפדו מוסקבה | 0–1 (חוץ) | 3–1 (בית) | 3–2 | ||
סיבוב שני | פארמה | 0–1 (בית) | 1–0 (חוץ) | 1–1[20] | ||
1994/1995 | ליגת האלופות | שלב המוקדמות | קזינו זלצבורג | 1–2 (בית) | 1–3 (חוץ) | 2–5 |
1995/1996 | גביע המחזיקות | שלב המוקדמות | קלאקסוויק | 4–0 (בית) | 2–3 (חוץ) | 6–3 |
סיבוב ראשון | ספורטינג ליסבון | 0–0 (בית) | 0–4 (חוץ) | 0–4 | ||
1996/1997 | גביע אופ"א | סיבוב מקדים | פרטיזן בלגרד | 0–1 (בית)[21] | 1–3 (חוץ) | 1–4 |
1997 | גביע האינטרטוטו | שלב הבתים (בית י"א) | פרולטר זרניאנין | 0–4 (חוץ) | מקום 5/5 | |
פובליקום | 0–1 (בית) | |||||
אנטליהספור | 2–0 (חוץ) | |||||
לוקומוטיב ניז'ני נובגורוד | 0–4 (בית) | |||||
1998/1999 | גביע המחזיקות | שלב המוקדמות | גלנטורן | 1–0 (חוץ) | 2–1 (בית) | 3–1 |
סיבוב ראשון | פריס סן-ז'רמן | 1–1 (חוץ) | 3–2 (בית) | 4–3 | ||
סיבוב שני | ריד | 1–2 (חוץ) | 4–1 (בית) | 5–3 | ||
רבע הגמר | לוקומוטיב מוסקבה | 0–3 (חוץ) | 0–1 (בית) | 0–4 | ||
1999 | גביע האינטרטוטו | סיבוב ראשון | קרבאך אגאדם | 1–2 (בית)[22] | 1–0 (חוץ) | 2–2[23] |
2000/2001 | גביע אופ"א | שלב המוקדמות | סלביה מאזיר | 1–1 (חוץ) | 0–0 (בית) | 1–1[24] |
סיבוב ראשון | ויטסה ארנהם | 0–3 (חוץ) | 2–1 (בית) | 2–4 | ||
2001/2002 | ליגת האלופות | סיבוב שני | פ.צ. האקה | 1–0 (חוץ) | 0–3 (בית) | 1–3[25] |
2002/2003 | ליגת האלופות | סיבוב שני | בלשינה בוברויסק | 4–0 (בית)[26] | 1–0 (חוץ) | 5–0 |
סיבוב שלישי | שטורם גראץ | 2–0 (בית)[27] | 3–3 (חוץ) | 5–3 | ||
שלב הבתים (בית ו') | מנצ'סטר יונייטד | 2–5 (חוץ) | 3–0 (בית)[26] | מקום 3/4 | ||
אולימפיאקוס | 3–0 (בית)[26] | 3–3 (חוץ) | ||||
באייר לברקוזן | 0–2 (בית)[26] | 1–2 (חוץ) | ||||
גביע אופ"א | סיבוב שלישי | א.א.ק. אתונה | 0–4 (חוץ) | 1–4 (בית)[26] | 1–8 | |
2003/2004 | גביע אופ"א | שלב מוקדמות | קוומבראן טאון | 3–0 (חוץ) | 3–0 (בית)[28] | 6–0 |
סיבוב ראשון | פובליקום | 2–1 (בית)[28] | 2–2 (חוץ) | 4–3 | ||
סיבוב שני | ולנסיה | 0–0 (חוץ) | 0–4 (בית)[29] | 0–4 | ||
2004/2005 | ליגת האלופות | סיבוב שלישי | רוזנבורג | 1–2 (חוץ) | 2–3 (בית)[30][31] | 3–5 |
גביע אופ"א | סיבוב ראשון | דניפרו דניפרופטרובסק | 1–0 (בית)[32] | 0–2 (חוץ) | 1–2 | |
2005/2006 | ליגת האלופות | סיבוב שני | מאלמו | 2–3 (חוץ) | 2–2 (בית)[32] | 4–5 |
2006/2007 | ליגת האלופות | סיבוב שלישי | ליברפול | 1–2 (חוץ) | 1–1 (בית)[33] | 2–3 |
גביע אופ"א | סיבוב ראשון | ליטקס לובץ' | 1–1 (בית)[34] | 3–1 (חוץ) | 4–2 | |
שלב הבתים (בית א') | אוקזר | 3–1 (בית)[32] | מקום 2/5 | |||
גלאזגו ריינג'רס | 0–2 (חוץ) | |||||
פרטיזן בלגרד | 1–0 (בית)[35] | |||||
ליבורנו | 1–1 (חוץ) | |||||
32 האחרונות | צסק"א מוסקבה | 0–0 (חוץ) | 1–0 (בית)[32] | 1–0 | ||
שמינית הגמר | אספניול | 0–0 (בית)[32] | 0–4 (חוץ) | 0–4 | ||
2007 | גביע האינטרטוטו | סיבוב שני | גלוריה ביסטריצה | 0–2 (בית) | 2–0 (חוץ) | 2–2[36] |
2009/2010 | ליגת האלופות | סיבוב שני | גלנטורן | 6–0 (בית) | 4–0 (חוץ) | 10–0 |
סיבוב שלישי | אקטובה | 0–0 (חוץ) | 4–3 (בית) | 4–3 | ||
פלייאוף | רד בול זלצבורג | 2–1 (חוץ) | 3–0 (בית)[31] | 5–1 | ||
שלב הבתים (בית א') | באיירן מינכן | 0–3 (בית)[31] | 0–1 (חוץ) | מקום 4/4 | ||
בורדו | 0–1 (חוץ) | 0–1 (בית)[31] | ||||
יובנטוס | 0–1 (חוץ) | 0–1 (בית)[31] | ||||
2010/2011 | הליגה האירופית | שלב שלישי | דינמו מינסק | 1–0 (בית) | 1–3 (חוץ) | 2–3 |
2011/2012 | ליגת האלופות | סיבוב שני | בוראץ באניה לוקה | 5–1 (בית) | 2–3 (חוץ) | 7–4 |
סיבוב שלישי | מריבור | 2–1 (בית) | 1–1 (חוץ) | 3–2 | ||
פלייאוף | ראסינג גנק | 2–1 (בית)[31] | 1–2 (חוץ) | 3–3[37] | ||
הליגה האירופית | שלב הבתים (בית י') | א.א.ק. לרנקה | 1–0 (בית) | 1–2 (חוץ) | מקום 3/4 | |
שאלקה 04 | 1–3 (חוץ) | 0–3 (בית) | ||||
סטיאווה בוקרשט | 5–0 (בית) | 2–4 (חוץ) | ||||
2013/2014 | הליגה האירופית | סיבוב שני | חזר לנצ'ראן | 2–0 (בית) | 8–0 (חוץ) | 10–0 |
סיבוב שלישי | ונטספילס | 0–0 (חוץ) | 3–0 (בית) | 3–0 | ||
פלייאוף | אסטרה ג'יורג'יו | 2–0 (בית) | 1–1 (חוץ) | 3–1 | ||
שלב הבתים (בית י"ב) | א.ז. אלקמאר | 0–1 (בית) | 0–2 (חוץ) | מקום 3/4 | ||
שחטאר קאראגנדי | 2–2 (חוץ) | 2–1 (בית) | ||||
פאוק סלוניקי | 2–3 (חוץ) | 0–0 (בית) | ||||
2016/2017 | הליגה האירופית | סיבוב שני | נומה קאליו | 1–1 (בית) | 1–1 (חוץ) | 2–2[38] |
2019/2020 | הליגה האירופית | סיבוב ראשון | נ.ש. מורה | 2–0 (בית) | 3–2 (חוץ) | 5–2 |
סיבוב שני | ראסינג שטרסבורג | 1–3 (חוץ) | 2–1 (בית) | 3–4 | ||
2020/2021[39] | הליגה האירופית | סיבוב ראשון | ז'לייזניצ'אר סרייבו | 3–1 (בית) | 3–1 | |
סיבוב שני | קאיראט אלמטי | 2–1 (בית) | 2–1 | |||
סיבוב שלישי | רוסטוב | 2–1 (חוץ) | 2–1 | |||
פלייאוף | טוטנהאם הוטספר | 2–7 (חוץ) | 2–7 | |||
2021/2022 | ליגת האלופות | סיבוב ראשון | קאיראט אלמטי | 1–1 (בית) | 0–2 (חוץ) | 1–3 |
הקונפרנס ליג | סיבוב שני | דינמו טביליסי | 2–1 (חוץ) | 5–1 (בית) | 7–2 | |
סיבוב שלישי | HB טורסהאבן | 7–2 (בית) | 0–1 (חוץ) | 7–3 | ||
פלייאוף | נפטצ'י באקו | 3–3 (חוץ) | 4–0 (בית) | 7–3 | ||
שלב הבתים (בית ה') | סלביה פראג | 1–0 (בית) | 0–1 (חוץ) | מקום 4/4 | ||
פיינורד | 0–0 (בית) | 1–2 (חוץ) | ||||
אוניון ברלין | 0–3 (חוץ) | 0–1 (בית) | ||||
2022/2023 | ליגת האלופות | סיבוב שני | אולימפיאקוס | 1–1 (בית) | 4–0 (חוץ) | 5–1 |
סיבוב שלישי | אפולון לימסול | 4–0 (בית) | 0–2 (חוץ) | 4–2 | ||
פלייאוף | הכוכב האדום בלגרד | 3–2 (בית) | 2–2 (חוץ) | 5–4 | ||
שלב הבתים (בית ח') | פריס סן-ז'רמן | 1–3 (בית) | 2–7 (חוץ) | מקום 4/4 | ||
יובנטוס | 1–3 (חוץ) | 2–0 (בית) | ||||
בנפיקה ליסבון | 0–2 (חוץ) | 1–6 (בית) | ||||
2023/2024 | ליגת האלופות | סיבוב ראשון | חאמרון ספרטנס | 4–0 (חוץ) | 2–1 (בית) | 6–1 |
סיבוב שני | שריף טירספול | 0–1 (חוץ) | 4–1 (בית)[40] | 2-4 | ||
סיבוב שלישי | סלובן ברטיסלאבה | 2–1 (חוץ) | 3–1 (בית) | 5–2 | ||
פלייאוף | יאנג בויז | 0-0 (בית) | 0–3 (חוץ) | 0–3 | ||
הליגה האירופית | שלב הבתים (בית ו') | ראן | 3-0 (חוץ) | 3-0 (בית)[41] | מקום 3/4 | |
פנאתינאיקוס | 0-0 (בית) | 1-2 (חוץ) | ||||
ויאריאל | 2-1 (בית)[42] | 0-0 (חוץ) | ||||
הקונפרנס ליג | שלב הנוקאאוט הראשוני | גנט | 0-1 (בית)[43] | 1-1 (חוץ) | 1-2 | |
שמינית הגמר | פיורנטינה | 4-3 (בית)[43] | 1-1 (חוץ) | 5-4 | ||
2024/2025 | הקונפרנס ליג | סיבוב שני | סבאך | 3-0 (בית)[44] | 3-6 (חוץ) | 6-6[45] |
סטטיסטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לפני ההצטרפות לאופ"א
לפי תחרות
מסגרת | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערי זכות | שערי חובה | הפרש | % הצלחה |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
גביע האינטרטוטו | 24 | 11 | 5 | 8 | 40 | 44 | 4- | 52.78% |
- לאחר ההצטרפות לאופ"א
לפי תחרות
מסגרת | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערי זכות | שערי חובה | הפרש | % הצלחה |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ליגת האלופות | 60 | 23 | 10 | 27 | 107 | 93 | 14 | 43.89% |
הליגה האירופית/גביע אופ"א | 56 | 23 | 14 | 19 | 79 | 79 | 0 | 49.4% |
הקונפרנס ליג | 14 | 6 | 3 | 5 | 25 | 16 | 9 | 50% |
גביע המחזיקות | 18 | 9 | 2 | 7 | 29 | 22 | 7 | 53.7% |
גביע האינטרטוטו | 8 | 3 | 0 | 5 | 6 | 13 | 7- | 37.5% |
כללי | 156 | 64 | 29 | 63 | 243 | 221 | 22+ | 47.22% |
נכון ל-21 בפברואר 2024
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הקבוצה באירופה, באתר מכבי חיפה
- מכבי חיפה, באתר אופ"א
- מכבי חיפה, באתר ליגת האלופות
- מכבי חיפה, באתר הליגה האירופית
- מכבי חיפה, באתר הקונפרנס ליג
- עמיחי שלו, פרוזאק ירוק לדיכאון ישראלי, באתר ynet, 30 באוקטובר 2002
- אבינעם פורת, בין המתוק לחמוץ: הביקורים הקודמים של מכבי חיפה בליגת האלופות, באתר ynet, 24 באוגוסט 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שיא משותף עם מכבי תל אביב
- ^ אורי קופר, דירוג ההופעות הגדולות של ישראליות באירופה, באתר ynet, 6 במאי 2014
- ^ שחר פרנהיימר, אליך, פרימו, באתר וואלה, 21 בינואר 2005
- ^ אופירה אסייג, זוהיר בהלול: צוק איתן גרם לי ללכת לפוליטיקה, באתר ONE, 14 בינואר 2015
- ^ מור רכס, הבורג השתחרר: השחקנים שלקחו את החוק לידיים, באתר ONE, 25 בינואר 2013
- ^ דורון ברגרפרוינד ואלי שווידלר, הכי פחות אטרקטיווית, הכי נוחה שיש, באתר הארץ, 27 ביולי 2002
- ^ גור מוטולה, חיפה: ז'וטאוטאס ייעדר 6–8 שבועות, באתר ynet, 30 באוקטובר 2002
- ^ שלמה וייס ויצחק גולדשטיין, עשרת המשחקים הטובים ביותר של דוידוביץ', באתר הארץ, 18 במאי 2013
- ^ רון עמיקם, ציון 10, באתר nrg, 26 באוגוסט 2005
- ^ לדוגמה, לכתבה על משחקה של חיפה נגד מכבי נתניה ארבע שנים לאחר מכן, שבו ביצע השוער טעות שהובילה לשער של נתניה, העניק "ישראל היום" את הכותרת: אוי דוידוביץ', פרק 3652
- ^ עדי סרדס, חיפה ביום שאחרי: "לא האמנו שנחזור מ-3:0", באתר ynet, 5 באוגוסט 2009
- ^ אור ריטר, זה היה ביתי: 5 הרגעים הבלתי נשכחים מחיפה, באתר ערוץ הספורט, 14 במאי 2014
- ^ דורון בן דור, סיימה על האפס: חיפה שברה שיא שלילי בצ'מפיונס, באתר ONE, 8 בדצמבר 2009
- ^ תומר יצחק, הקבוצות הכי גרועות בליגת האלופות: היכן מדורגת מכבי תל אביב?, באתר וואלה, 9 בדצמבר 2015
- ^ איציק יצחקי, מכבי חיפה פנתה רשמית לרוני לוי. בוקולי סיים את דרכו בקבוצה, באתר וואלה, 5 במאי 2015
- ^ האיטי בגן עדן: מכבי חיפה הדיחה את אולימפיאקוס עם 0:4 ענק, באתר וואלה, 27 ביולי 2022
- ^ חבר מכוכב אחר: מכבי חיפה ניצחה 2:3 את הכוכב האדום בפלייאוף האלופות, באתר ספורט1, 18 באוגוסט 2022
- ^ דורון בן דור, הכוכבים הירוקים: מכבי חיפה בליגת האלופות, באתר ONE, 23 באוגוסט 2022
- ^ סק בלי כיסוי: מכבי חיפה הובסה 7:2 אצל פריז סן ז'רמן, צמד לבלם, באתר וואלה, 25 באוקטובר 2022
- ^ פארמה ניצחה 1–3 בפנדלים
- ^ המשחק נערך באצטדיון העירוני בהרצליה
- ^ המשחק נערך באצטדיון בראשון לציון
- ^ קרבאך עלתה בשערי חוץ
- ^ מכבי חיפה עלתה בשערי חוץ
- ^ מכבי חיפה ניצחה במשחק הגומלין 4–0, אופ"א קבעה ניצחון טכני להאקה 0-3
- ^ 1 2 3 4 5 המשחק נערך בניקוסיה, קפריסין מכיוון שאופ"א אסרה אירוח משחקים בישראל
- ^ המשחק נערך בסופיה, בולגריה מכיוון שאופ"א אסרה אירוח משחקים בישראל
- ^ 1 2 המשחק נערך באיזמיר, טורקיה מכיוון שאופ"א אסרה אירוח משחקים בישראל
- ^ המשחק נערך ברוטרדם, הולנד מכיוון שאופ"א אסרה אירוח משחקים בישראל
- ^ לאחר הארכה
- ^ 1 2 3 4 5 6 המשחק נערך באצטדיון רמת גן
- ^ 1 2 3 4 5 המשחק נערך אצטדיון בלומפילד
- ^ המשחק נערך בקייב, אוקראינה מכיוון שאופ"א אסרה אירוח משחקים בישראל
- ^ המשחק נערך בניימכן, הולנד מכיוון שאופ"א אסרה אירוח משחקים בישראל
- ^ המשחק נערך בבלומפילד
- ^ גלוריה ניצחה 2–3 בפנדלים
- ^ גנק ניצחה 1–4 בפנדלים
- ^ נומה קאליו ניצחה 3–5 בפנדלים
- ^ המשחקים בעונה זו שוחקו בשיטת נוקאאוט ללא גומלין בשל התפשטות נגיף קורונה
- ^ לאחר הארכה
- ^ המשחק נערך בפושקש ארנה בבודפשט, הונגריה בשל מלחמת חרבות ברזל
- ^ המשחק נערך בא.א.ק. ארנה בלרנקה, קפריסין בשל מלחמת חרבות ברזל
- ^ 1 2 המשחק נערך באצטדיון יוז'ף בוז'יק בבודפשט, הונגריה בשל מלחמת חרבות ברזל
- ^ המשחק נערך באצטדיון ואקטרי בקישווארדה, הונגריה בשל מלחמת חרבות ברזל
- ^ סבאח ניצחה 3-2 בפנדלים