לדלג לתוכן

מט חיימוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מט חיימוביץ
לידה 3 בדצמבר 1970 (בן 53)
בת ים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל, ארצות הברית, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1982 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת הרווארד, הרווארד קולג', אוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט, בית הספר ג'וליארד, Collegiate School עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית, קרוסאובר ג'אז עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה צ'לו עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים דויטשה גרמופון, Oxingale Records עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • גראן פרי דו דיסק למוזיקה קאמרית (1991)
  • דיאפסון ד'ור (1991)
  • Avery Fisher Career Grant עריכת הנתון בוויקינתונים
www.oxingalerecords.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מט חיימוביץאנגלית: Matt Haimovitz,‏ נולד ב-3 בדצמבר 1970 בבת ים) הוא צ'לן אמריקאי-קנדי, יליד ישראל. חיימוביץ קנה לעצמו שם לא רק בגלל הטכניקה וכישרונו המוזיקלי, אלא גם הודות לקריירה ולבחירות הרפרטואר שלו הנחשבות לפחות קונבנציונליות. מורו בבית הספר "ג'וליארד", ליאונרד רוז, תיאר אותו כ"אולי גדול הכישרונות מבין תלמידיו" וכ"בעל חוש הסגנון ורגישות מוזיקלית בלתי רגילים".

חיימוביץ מנגן לעיתים קרובות על צ'לו בעל צליל מיוחד, שיוצר בשנת על 1710 בידי האומן הוונציאני מטאו גופרילר. הכלי הושאל לו על ידי אלמנתו של פבלו קזאלס, מרתה. [1]

משפחתו, החינוך המוזיקלי וראשית דרכו כסולן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיימוביץ נולד בעיר בת ים בישראל כבן של המהנדס הרי חיימוביץ ושל אשתו הפסנתרנית מרלנה, יהודים שעלו לארץ מרומניה. בגיל 5 היגר עם המשפחה לארצות הברית, שם התיישב בפאלו אלטו שבקליפורניה. בגיל 7 התחיל לקבל שיעורי צ'לו אצל המורה הידועה אייריני שארפ בסן פרנסיסקו. אחר כך מגיל 9 עבר ללמוד באקדמיה למוזיקה של המערב בסנטה ברברה אצל גאבור רייטו', אחד מתלמידיו של פבלו קזלס.

כבר בשלב מוקדם בילדותו זכה חיימוביץ לתשומת לב עקב כישוריו המוזיקליים הייחודיים וכילד ניגן עם התזמורת הקאמרית של פאלו אלטו ועם התזמורת הסימפונית הצעירה של סן פרנסיסקו. בגיל 10 הבחין בו הכנר יצחק פרלמן אשר שמע אותו מנגן בקמפוס המוזיקלי בסנטה ברברה. בעידודו של פרלמן, הוריו החליטו לעבור לניו יורק על מנת לאפשר לילד הפלא להיות במשך 3 שנים תלמידו של המורה והצ'לן האמריקאי המפורסם, ליאונרד רוז. חיימוביץ למד בבית ספר ג'וליארד, עד לשעת מותו של מורו בשנת 1984. ב-1983 הופיע חיימוביץ בקונצרט בכורה בקרנגי הול, כאשר נקרא למלא את מקום מורו רוז, בנגינת החמישייה בדו מז'ור מאת שוברט, כחלק מהרכב קאמרי שכלל את אייזק שטרן, מסטיסלב רוסטרופוביץ', את שלמה מינץ ואת פנחס צוקרמן.

אחרי מותו של ליאונרד רוז, חיימוביץ למד עם רון ליאונרד ובמידה פחותה יותר, אצל יו-יו מה. בגיל 14 ניגן לראשונה כסולן עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה. כעבור 3 שנים, בגיל 14 חתם על חוזהו הראשון עם חברת התקליטים דויטשה גרמופון. התקליט הראשון יצא לשוק בשנת 1989. התקליט כלל הקלטות של הקונצרטים לצ'לו מאת לאלו, ברוך וסן-סנס, עם התזמורת הסימפונית של שיקגו תחת שרביטו של ג'יימס לוין.

חיימוביץ עשה עד שנת 1996 גם לימודי תואר ראשון באוניברסיטת הרווארד, שבמהלכם הכיר את אשתו לעתיד, המלחינה לונה פרל וולף. יחד איתה השתקע המונטריאול, בקנדה ובשנת 2007 לזוג נולדה ילדה.

הקריירה בשנות בגרותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996, עם תום לימודיו בהרווארד ולאחר סיום החוזה עם דויטשה גרמופון, חש חיימוביץ' חוסר נחת מסוים מהמסלול השגרתי שבקריירות המוזיקאים הקלאסיים בני זמנו. בצד קשרי העבודה עם תזמורות מפורסמות למוזיקה קלאסית כמו הפילהרמונית מניו יורק, התזמורת הקאמרית בריטית, התזמורת הסימפונית של בוסטון בניצוחו של ליאונרד סלטקין או התזמורת הסימפונית של קליבלנד בניצוחו של שארל דיטואה, התזמורות הסימפוניות של לוס אנג'לס, מונטריאול, סן פרנסיסקו,תזמורת פריז, תזמורת פילהרמוניה מלונדון, תזמורת Suisse Romande, תזמורות הרדיו מפרנקופרט, מקלן, לייפציג, של הנובר, הפילהרמונית הישראלית מתל אביב, הפילהרמונית היפנית החדשה, תזמורת האופרה של בייג'ינג וכו', החל חיימוביץ לבחון יותר ויותר רפרטוארים פחות מוכרים מתחום הקלאסיקה או בכלל, מחוץ ל"מוזיקה משכילה". הרבה מהרסיטלים שלו מתקיימים מאז במקומות בלתי קונבנציונליים כמו מסעדות ובתי קפה, מועדוני לילה או אולמות המיועדים למוזיקת ג'אז, פופ, רוק או פולק. בשנת 2002 עשה האמן סיור קונצרטים מעורר הדים רבים ברחבי צפון אמריקה, שכלל ביצוען של הסוויטות לצ'לו של באך באולם CBGB במנהטן, בTractor Tavern של סיאטל, ובמועדוני לילה ומסעדות.

הסיור הבא, תחת הכותרת "המנון" (Anthem) הציג בפני הקהל האמריקאי קטעי מוזיקה מקומית שכללו גם את גרסתו המאולתרת של ג'ימי הנדריקס להמנון ארצות הברית, "הדגל זרוע הכוכבים". בקונצרטים אלה חיימוביץ שיתף פעולה עם עמיתיו להקת הצ'לי "אוצ'לו" שייסד באוניברסיטת מקגיל (איתה ביצע, בין היתר, גם את הקטע "קשמיר" של להקת לד צפלין), כמו כן עם להקת המוזיקה העתיקה והים תיכונית "קונסטנטינופול" ממונטריאול. כאמור, מקום חשוב ברפרטואר של מט חיימוביץ תופסת מוזיקת המאה ה-20 - יצירות של מלחינים כמו בארטוק, קודאי, ליגטי, ברבר, שוסטקוביץ', לוטוסלבסקי, בריו, אוסוולדו גוליחוב, אדריאן פופ, אליוט קרטר, ג'ורג' קרמב ואחרים.

בשנת 2000 הקים חיימוביץ חברת תקליטים משלו, אוקסינגייל, שבה הוציא לאור הקלטות של עצמו ושל מבצעים אחרים. בשנים 2004-1999 לימד באוניברסיטת אמהרסט במדינת מסצ'וסטס, והחל משנת 2004 מכהן כפרופסור בבית הספר שוליך למוזיקה, במסגרת אוניברסיטת מקגיל במונטריאול, וכמו כן באקדמיית דמיין פורגט באזור שרלוואה בקוויבק.

פרסים ואותות כבוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1986 - Avery Fisher Career Grant
  • 1991 - גראן פרי די דיסק Grand Prix du Disque
  • 1996 - הפרס לאויס סדלר (Louis Sudler) של אוניברסיטת הרווארד -
  • 1999 - הפרס הבינלאומי של האקדמיה למוזיקה קיגי בסיינה, איטליה

(היה הצ'לן הראשון שזכה בפרס זה)

  • הפרס ג'סט פליין פולקס Just Plain Folks Award - להקלטה הטובה של השנה (אוקסינגייל רקורדס) - בשביל התקליט עם שש הסויטות לצ'לו סולו מאת באך (נבחר כ Top Pick גם על ידי העיתון יו אס ניוז אנד וורלד רפורט)

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ברוך:כל נדרי, לאלו - קונצרט לצ'לו בלה מינור, 1989

עם התזמורת הסימפונית שיקגו, תחת שרביטו של ג'יימס לוויין- פריצת הדרך של חיימוביץ - חברת דויטזה גרמופון.

  • היידן - קונצרטו לצ'לו ותזמורת ברה מז'ור,

בוקריני - קונצרטו לצ'לו בעיבודו של גריצמכר, קרל פיליפ עמנואל באך - קונצרטו לצ'לו בלה מז'ור - עם התזמורת הקאמרית האנגלית, בניצוחו של אנדרו דייוויס .

  • מט חיימוביץ מנגן בריטן,רגר,קראמב, ליגטי (1992): בריטן - סוויטה מס.1 אופוס 72, קראמב - סונאטה (1955), ליגטי - סונאטה (1953-1948),

רגר - סוויטה מס.1 בסול מז'ור אופוס 131.

  • "הצ'לו של המאה העשרים" כרך 1, קודאי - סונאטה לצ'לו סולו אופוס 8,

בריטן - סיוטה מס.3 אופוס 87, בריו -הלכו המלים (בצרפתית "Les mots sont allés" ) לצ'לו סולו, הנצה -קפריצ'יו.

  • "הצ'לו של המאה העשרים" כרך ב, הינדמית - סונאטה לצ'לו סולו אופוס 25 מס.3, דוידובסקי - סינכרוניזמים מס.3, בריטן - סוויטה לצ'לו סולו מס.2, אופוס 80, סשנס - 6 קטעים, הרביסון - סוויטה, לונה פרל וולף - מנגינות עבריות.
  • "הצ'לו של המאה העשרים", כרך ג ("שערים פתוחים" - „Portes ouvertes”,:בריטן - סונאטה לצ'לו מסץ65 על נושא מאת זאכר, דביסי - סונאטה לצ'לו ברה מינור,

דיטייה - 3 מחזורים על נושא השם זאכר, רגר - סוויטה בלה מנור אופוס 131, וברן - שלשה קטעים קטנים אופוס.11. - (יחד עם הפסנתרן קאסאר.

רקוויאם לשלשה צ'לי ופסנתר מאת דויד פופר.

  • אנתם (המנון) 2003.
  • גולאש, 2005
  • יוזף היידן: קונצ'רטי לצ'לו, מוצרט

קונצרט לצ'לו - 2005

  • סן סנס - קונצרטי לצ'לו, ברוך - כל נדרי, לאלו - קונצרטו לצ'לו ותזמורת ברה מינור - 2005
  • מט חיימוביץ - מוצרט הבנאי (או הבונה החופשי) - 2006
  • אחרי המבול Après Moi, le Déluge יצירה מאת אשתו, לונה פרל וולף, על אודות האסון של ההוריקן קטרינה בניו אורלינס, 2006
  • דייוויד סנפורד והקולקטיב מפיטסבורג - לייב בקניטינג פקטורי - 2007: סקרצו גרוסו - יצירה מאת המלחין דייוויד סנפורד והמוקדשת למט חיימוביץ ולהקת הג'אז Pittsburgh Collective*אחרי קריאת שייקספיר - 2007
  • צ'לו ויניל -2007.
  • Odd Couple זוג מוזר - 2008
  • הוריאציות גולדברג מאת באך - 2008.

ביבליוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הערך בוויקיפדיה באנגלית
  • נתן דונביץ' - "ארבעה מיתרים לתהילה - גדולי הצ'לנים" - הוצאה לאור זמורה - ביתן, גני אביב- לוד, 2002

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מט חיימוביץ בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ נתן דונביץ' - "ארבעה מיתרים לתהילה - גדולי הצ'לנים" - הוצאה לאור זמורה - ביתן, גני אביב- לוד, 2002