מוניקה ורדימון

מוניקה ורדימון
לידה	1949 (בת 75 בערך); בוקרשט, הרפובליקה העממית הרומנית
מדינה	ישראל
עיסוק	שחקנית, זמרת
	פרופיל ב-IMDb

מוניקה ורדימון (נולדה ב-1949) היא שחקנית וזמרת בתיאטרון יידישפיל.

קורות חייה

ברומניה

מוניקה ורדימון נולדה וגדלה בבוקרשט שברומניה. לאחר גירושיו, אביה שהיה רופא שיניים, עזב את רומניה כשמוניקה הייתה בת 4. סבה מצד אמה, דוצו הרשקוביץ', היה רואה חשבון וסבתה מצד אמה, פליצ'יה הרשקוביץ' הייתה אחות ראשית. אמה, מריאטה מונטיאנו, הייתה טלגרפיסטית, בשלב מסוים פיטרו אותה מעבודתה בשל יהדותה והיא עבדה כפועלת בעבודות שחורות ולאחר מכן ניהלה חנות קוסמטיקה. מוניקה החלה לשיר כסולנית מגיל שש, במקהלה בה סבה עבד.

היא למדה בתיכון יון לוקה קרג'יאלה (I.L.Caragiale) בבוקרשט אותו סיימה בהצלחה. בתקופת לימודיה הייתה אלופת רומניה בשחייה בסגנונות פרפר וחתירה מגילאי 9 עד 19. בתום התיכון החלה בלימודי פיתוח קול אצל זמרת האופרטה לילי דושסקו והמשיכה בכך במשך שנים רבות. היא סיימה את בית הספר לאומנויות בהנהלתו של המלחין הרומני הידוע אדמונד דדה בבוקרשט. בהיותה בעלת קול של שלוש אוקטבות הדריכו אותה לכיוון האופראי, אבל מוניקה אהבה יותר מוזיקה קלה וג'אז.

ב-1969 התחתנה עם ברונו טסלר, גיטריסט, פסנתרן, שהקים גם להקה.

ברומניה נהפכה לזמרת מפורסמת מאוד בשם הבמה מוניקה מולדס, היא שרה להיטים שמלחינים בעלי שם כתבו במיוחד בשבילה, הושמעה מדי יום ברדיו והופיעה פעמים רבות בטלוויזיה ובסרטים. היא שיחקה בתיאטרון הרביו "טנסה" (Tanase) בבוקרשט (1976-1973). בשנת 1974 השתתפה בפסטיבל "מאמיה" (MAMAIA). מנהל אולימפיה (פריז), ברונו קוקאטריקס (Kokatrics), ואמרגנים רבים נוספים מכל העולם הציעו לה עבודות מחוץ לרומניה, אולם המשטר הקומוניסטי ששלט אז לא איפשר לה להיענות להצעות הרבות. היא הופיעה באירועים ממשלתיים רבים של נשיא רומניה ניקולאה צ'אושסקו (1971-1976), בין היתר באירוע בו השתתף השר יגאל אלון בביקורו ברומניה.

ברומניה השתתפה בתוכנית הבידור שנקראת duminical album ובתוכניות שירה בטלוויזיה.

בישראל

מוניקה ורדימון עלתה לישראל ביחד עם בעלה ב-1976. בישראל נקראה מוניקה טסלר. כשעלתה לארץ לא ידעה עברית ולא ידעה יידיש ומעולם לא סיימה אולפן כי מייד החלה להופיע בהצגות בתיאטרון הפרטי ברומנית. כעבור זמן קצר למדה יידיש והתחילה להופיע גם ביידיש. משזכתה להצלחה המשיכה מאז לשחק ולשיר בעיקר ביידיש. היא הפכה עם הזמן לכוכבת בתיאטרון היידי דאז.

בשנים 1976–1991 השתתפה ורדימון בכשלושים הפקות ברומנית וביידיש בתיאטרון פרטי בראשות האמרגן נתן גלבוע היא הופיעה בארץ ובעולם. בין ההפקות בהן לקחה חלק: "פה שלאו" (Pe shlau), עם מוסקו אלקלעי וג'טה לוקה ושמעון בר; "זעה ווי דו גייסט"; עם יעקב בודו וטובה פורת; "די בלינדה ליבע", עם קרול מרקוביץ'; "צירי בירי בודו", עם יעקב בודו, "די גאסן זינגערן"; "מיין וייבס געליפטער", עם קרול מרקוביץ' ומנשה ורשבסקי; ו"איי ניי דיי". ב-1978 השתתפה בפסטיבל יידיש וזכתה במקום הראשון עם השיר "דריי מיידעלוך" של סיראוטקין.

במהלך תקופה זו יצאה למסע הופעות והצגות בעולם, כשמי שייצג אותה בברלין היה מפיק הסרטים אצי בראונר. במינכן הופיעה בתוכנית הטלוויזיה המפורסמת באותם ימים "דלי דלי" (Dali Dali), בהנחייתו של רוזנטל.

ב-1978 הופיעה עם דודו פישר בתיאטרון מוגדור בפריז עם להקה חסידית; באותה הופעה השתתף גם הרב שלמה קרליבך. היא הופיעה אצל הרב שמואל אבידור הכהן, בערבי שירה חסידית בתוכניותיו בימי שישי בטלוויזיה הישראלית. ב-1979 ערכה מסע הופעות עם יעקב בודו באוסטרליה.

ב-1981–1982 השתתפה בהצגה "דעם שמידס טאכטער" (בת הנפח) עם בן בונוס בניו יורק באולם The Town Hall, לאחר מסע הופעות מוצלח בדרום אמריקה.

בשנת 1983 החלה לשחק בעברית בשני סרטיו של הבמאי ג'ורג' עובדיה: הראשון "נורית 2", בתפקיד הראשי של נורית, לצידם של איתן מסורי, אריה אליאס ויעקב בן-סירא. השני, "הדודה מארגנטינה", בו גילמה את דמותה של הדודה לואיזה מארגנטינה, בסרט שיחקו גם ישראל גוריון ויוסף שילוח.

בשנת 1985–1986 חזרה להופיע בברודוויי בו כיכבה בהצגה "א שידוך פון הימל" (A match made in Heaven) וזכתה לביקורות משבחות ביותר ולאזרחות כבוד של מיאמי (Honorary citizen of Miami). דון נלסון כתב עליה בדיילי ניוז:

מוניקה טסלר מביאה לתפקיד של העוזרת הנמרצת קול מלא ורב-עוצמה כמו של אתל מרמן המנוחה, אבל בעל ניואנסים וטווח גדולים יותר.^[1]

ריצ'רד שפרד כתב על ההופעה בניו יורק טיימס:

שני הכוכבים הם מוניקה טסלר, כעוזרת הבית, ודוד מונטיפיורי, כרבי. גברת טסלר היא בעלת מראה חסון ונאה, עיניים נוצצות, אישיות חזקה וחוש הומור, וקול נעים לאוזן, קול עמוק שמאפיין את זמרות הפופ הישראליות בנות זמננו.^[2]

ביל קופמן כתב עליה בניוזדיי:

בולטת כמו אבן אודם על מגש של אבנים יקרות, מוניקה טסלר בתפקיד המשרתת שהיא גם שיקסה. טסלר היא בעלת קול נפלא ונוכחות בימתית מרשימה, חודרת בעיניה ומניעה את כתפיה באופן מפתה. כוכבת סרטים ישראלית ורומנית, טסלר מעבירה הרגשה ברורה והופכת למבצעת קברט מסעירה.^[3]

לאחר השתתפותה בשני פרקים של סדרת הטלוויזיה "המסעדה הגדולה" ב-1985, שיחקה בהצגה "חתונה במסעדה הגדולה" ב-1987, לצד כוכבים ישראלים כמו רחל אטאס, יעקב בן סירא, ז'אק כהן ועוד, שכתב וביים אלי שגיא. בארץ שרה את שירו של משה וילנסקי "קיץ" בתוכנית הפופולרית בקול ישראל "תשואות ראשונות". היא גם שרה בתוכניתו של דן אלמגור "שרתי לך ארצי" ב-1981.

היא השתתפה בשתי תוכניות שירה ובראיונות בערוץ 9. השתתפה בתוכניתו של דודו טופז בתחרות שירת עדות.

ב-1995 יצאה עם יעקב בודו לסיבוב הופעות בקנדה. ב-1988 הופיעה לראשונה בתיאטרון יידישפיל בהצגה "המגילה" מאת איציק מאנגער, בבימויו של שמואל בונים. היא נסעה עם ההצגה לפסטיבל בויסבאדן, גרמניה.

ב-1996 הצטרפה מוניקה ורדימון לתיאטרון יידישפיל בהנהלת שמואל עצמון^[4]. מאז השתתפה ברוב הצגותיו, אם בתפקידים ראשיים ואם בתפקידים משניים. היא שיפרה את היידיש בקורסים מטעם התיאטרון. היא בוגרת הסטודיו למשחק ביידיש בסטודיו למשחק ניסן נתיב בו למדה בשנים 1977–1978. ב-2008 זכתה בפרס פולאק כשחקנית השנה.

במסגרת תיאטרון יידישפיל השתתפה בפסטיבלים רבים בארץ ובעולם כמו ויסבאדן, ברלין, רוסטוק, פרנקפורט, מינכן, קלן, וינה, וילנה, ריגה, בפארמה איטליה, רומניה ופולניה. ההצגה "גבירטעיג", שכתב יהושע סובול, בבימוי יצחק שאולי, הופיעה כמעט בכל המקומות הללו.

ב-1998 שיחקה בסרטו של זאב רווח "פעמיים בוסקילה".

בשנת 2009 הוציאה ורדימון לאור תקליטור ביידיש "די לידער פון מיין הארץ" (השירים שבליבי). היא הפיקה אותו בקרקוב, פולין, בעזרת המלחין הפולני יז'ה קלוזוביץ, אותו הכירה כשעבדו ביחד על ההצגה "האחיות פארי", בתיאטרון יידישפיל. באלבום תריסר שירים אהובים עליה מהידועים ביידיש, ביניהם: איידישע מאמע, צימוקים ושקדים, צ'ידיבים-צ'ידיבום, בעלז, יענקעלע. השירים מוגשים בעיבודים חדשניים על גבול הג'אז (סגנון המאפיין את עבודתו של קלוזוביץ) עם תזמורת גדולה. ^[5]

היא שרה בתשע שפות: יידיש, אנגלית, צרפתית, רוסית, איטלקית, עברית, פורטוגזית, ספרדית, ורומנית.

ורדימון מופיעה במסגרת היידישפיל בשני פרויקטים של התיאטרון: 1. הצגת "געבירטיג" בפני תלמידי תיכון בטרם יציאתם לביקור שורשים בפולין. 2. ב"תיאטרון החסד" מופע מיוחד בפני שרידי שואה הנמצאים במוסדות גריאטריים בארץ.

מוניקה ורדימון נשואה מאז 1987, לראודור ורדימון, יליד ישראל שמשפחתו הייתה בעלת קולנוע אלנבי.

פרסים

1978 – פרס ראשון בפסטיבל היידיש עם השיר "דריי מעידעלעך".
1986 – אזרחות כבוד של מיאמי.
1998 – פרס שחקנית השנה של תיאטרון יידישפיל.
2000 – פרס התיאטרון הישראלי קומדיית השנה עם די גולדענע יאטן (נערי השנה).
2002 – פרס פולק לשחקנית השנה של תיאטרון יידישפיל.
2008/7 – פרס שחקנית השנה של תיאטרון יידישפיל.
2011 – פרס שחקנית השנה של תיאטרון יידישפיל.
2024 – פרס מפעל חיים מטעם אמ"י.

תפקידים

בברודוויי

שם הצגה ביידיש	שם בעברית	במאי	תפקיד	פרטנר	שנה
דעם שמידס טעכטארל	בת הנפח, תפקיד ראשי	בן בונוס		בן בונוס	1982-1981
א שידוך פין הימל	שידוך משמיים		עוזרת בית	דוד מונטיפיורי	1986-1985
קונצרט בלינקולן סנטר				ענת עצמון ושמוליק עצמון	2010

בתיאטרון יידישפיל

שם הצגה ביידיש	שם בעברית	מחזאי	תרגום ליידיש	המחזה/עיבוד (במקרה שהמקור אינו מחזה)	במאי	שנה
די מגילה	המגילה	איציק מאנגער		שמואל בונים; מוזיקה: דובי זלצר	שמואל בונים	1988
לייזערקע דויטשוואנץ און זיין שטורעמדיק לעבן	חייו הסוערים של לייזרקה דוישטוואנץ	איליה ארנבורג	משה סחר	מאצ'יי וויטישקו	מאצ'יי וויטישקו	1996
יאשע קאלב	יאשע עגל	ישראל יהושע זינגר	ישראל רובינצ'יק	יואל זילברג	יואל זילברג	1997
ראזשינקעס מיט מאנדלען	צימוקים ושקדים	שירים, דיאלוגים ומונולוגים	יעקב אלפרין, בן בנציון, משה סחר, ש. פרידמן	יואל זילברג	יואל זילברג	1997
סענדער בלאנק און זיינע יורשים	סאנדר בלאנק ויורשיו	שלום עליכם		יעקב רוטבאום	מיכאל לוריא	1997
אליין איז די נשמה ריין	לבד הנשמה נקייה	בן בנציון			שמואל עצמון	1997
די רומענישע חתונה	חתונה רומנית	משה שור			מיכל גרינשטיין ושמואל עצמון	1998
גוט יום-טוב יידיש	חג שמח יידיש			מיכאל גרינשטיין, יעקב אלפרין	שמואל עצמון	1998
די גאלדענע פאווע	טווס הזהב	מופע לכבוד 10 שנים לתיאטרון			שמואל עצמון	1998
דאס געזאנג פון מיין הארץ	המנגינה שבלב			יעקב אלפרין	שמואל עצמון	1998
שווער צו זיין א ייד	קשה להיות יהודי (מחזה מוזיקלי)	שלום עליכם		יוסף בולוף	שמואל עצמון	1999
האטעל אמעריקאנא	מלון אמריקנה	מוטי אברבוך	יוסף בראל	מוטי אברבוך	מוטי אברבוך	1999
געבירטיג	הלב היהודי פועם מהתרגשות	יהושע סובול			יצחק שאולי	2000
דער פארכישופטער שניידער	החייט המכושף	שלום עליכם		מוטי אברבוך ויעקב אלפרין	מוטי אברבוך	2000
די ראטשילד'ס	הרוטשילדים	שלדון הארניק; שירים ומוזיקה: ג'רי בוק ושרמן ילן			דרק גולדבי	2000
שווער צו זיין א יידנע	קשה להיות יהודייה			שמואל עצמון ויעקב אלפרין	שמואל עצמון ויעקב אלפרין	2001
די גאלדענע יאטן	נערי הזהב	ניל סיימון	מרים הופמן		יון לוצ'יאן	2001
צו זינגען און צו לאכן	לשיר ולצחוק				שמואל עצמון	2001
איריד פון געלעכטער	יריד הצחוק	דער טונקעלער		שמואל עצמון ומוטי אברבוך	שמואל עצמון ומוטי אברבוך	2003
די פארי שוועסטרס	האחיות פארי	מיכאלה רונזיני	פיטר שאלשה (עיבוד)	פיטר שאלשה		2004
די אייביקע דזשיגאן און שומאכער	דז'יגאן ושומאכער לנצח	קובי לוריא		שמואל עצמון	שמואל עצמון	2004
דער ווילנער חזן	החזן מווילנה	אוסיפ דימוב			יואל זילברג	2005
פארוואס לאכט די כלה	למה צחקה הכלה	אסתר בר-חיים		מוטי אברבוך	מוטי אברבוך	2005
א זיווג פון הימל	זיווג משמיים	מילים ופזמונים: יעקב אלפרין			שמואל עצמון	2005
א יידישע מאמע אין 10 לעקציעס	אמא יהודייה בעשרה שיעורים	פאול פוקס	לאה גרפינקל	יצחק שאולי	יצחק שאולי	2005
די הילצערנע שיסל	קערת העץ	אדמונד מוריס	שמואל עצמון	יצחק שאולי	יצחק שאולי	2006
יידישע געשעפטן.Com		מונטאגיו גלאס	שמואל עצמון ויעקב אלפרין		יון לוצ'יאן	2006
מסעות בנימין השלישי	מחזה מוזיקלי מאת מנדלי מוכר ספרים			יואל זילברג	יואל זילברג	2006
מזל טוב יידן!		יעקב אלפרין	יעקב אלפרין	שמואל עצמון	שמואל עצמון	2007
יאשקע מוזיקאנט		אוסיפ דימוב			יצחק שאולי	2007
דאס גרויסע געווינס	הזכייה הגדולה	שלום עליכם			יצחק שאולי	2008
20 ביז 120	20 עד 120				יצחק שאולי	2009
ווער איז ווער					יאן שורני	2010
נאפאלעאנס אוצר	האוצר של נפוליאון	קומדיה מוזיקלית על פי מחזה מאת שלום עליכם		עיבוד מחודש: מוטי אברבוך; פזמונים: מיכאל פלזנבאום	מוטי אברבוך	2011
די גאלדענע באנק	ספסל הזהב	רון קלארק			יצחק שאולי
הערשעלע אסטראפאליער	הרשלה אוסטופולר – הצגה מוזיקלית	משה גרשנזון	אלינור ראיסה, יוסף וציפורה גליקסון. מוזיקה, עיבודים ושירים: חנה מלוטק, זלמן מלוטק ואלינור ראיסה	אלינור ראיסה
ביי מיר ביסטו שיין	האחיות ברי	ליהיא ברזל-מלמד	אריה בלינדר		ליהיא ברזל-מלמד	2016

פסטיבלים בינלאומיים בהם השתתפה עם תיאטרון יידישפיל

שנה וחודש	הצגה	פסטיבלים
מאי 1988	די מגילה	ויסבאדן וקלן, גרמניה
אוקטובר 1996		בוקרשט, רומניה
נובמבר 1996		וינה, אוסטריה
ספטמבר 1998		פארמה, איטליה
אוקטובר 2001	געבירטיג	וינה, אוסטריה
אוקטובר 2003		וינה, אוסטריה
יולי 2004	געבירטיג ודי פארי שוועסטרס	צ'יווידאלה דל פריולי (אנ'), איטליה
אוקטובר 2004	שווער צו זיין א יידנע	סיור בגרמניה
אוקטובר 2005		וינה, אוסטריה
יולי 2006		קראקוב ובילוגריי, פולין

בתיאטרון של נתן גלבוע

שם ההצגה	תרגום לעברית	מחזאי	במאי	שנה
O noapte de vis (רומנית)	לילה של חלום	מיכאל סבסטיאן	יונה רודן	1976
Pe shleau	לדבר דוגרי		מוסקו אלקלעי	1976
די גאסן זינגערן	זמרות הרחוב		יונה רודן	1977
א ביסל גליק א ביסל מזל	קצת אושר וקצת מזל		יונה רודן	1977
O viata are omul (רומנית)	חיים רק פעם אחת		יונה רודן	1977
רייזלע פון שנחאי	רייזל משנחאי		יונה רודן	1977
Stroie nu te lasa (רומנית)	סטרויה, אל תרים ידיים		סטרויה	1978
די בלינדע ליבע			יונה רודן	1978
מיין גולדענע שטערן	כוכב הזהב שלי		יונה רודן	1978
איך וויל א קינד	אני רוצה ילד		יונה רודן	1978
רומנישע קרייצ'מע	הפונדק הרומני		יונה רודן	1979
אי מויד א ברען	הבחורה אש		יונה רודן	1979
דאס פינטעלע ייד	הפסיק הקטן של היהודי		יונה רודן	1980
מלכלה מאכט קריערע	מלכה עושה קריירה		יונה רודן	1980
בלומען ברענגען גליק	פרחים מביאים מזל		יונה רודן	1981
מוזיק איז מיין לעבן			יונה רודן	1982
דאס קאבארעט מיידל			יונה רודן	1982
Apa trece noi raminem	המים עוברים – אנחנו נשארים		יונה רודן	1985
Ai n-ai dai			יונה רודן
מיין זונס בר מיצוה		מוזיקה: לוסטיג	קרול פלדמן	1990
זעה ווו דו גייסט			מיכאל גרינשטיין	1990
מיין וייבס געליבטער	המאהב של אשתי		יונה רודן	1991
צ'ירי בירי בודו			מיכאל גרינשטיין	1992
ווו ביי אונדז ביי קיינכם	אצלנו יותר טוב מאצל כל אחד אחר		יונה רודן	1992
Suflet candriu de papugiu (ברומנית)	נשמה מטורפת של פפוג'יו		יונה רודן	1995
דאס געזאנג פון ליבע	שירה מהלב		יונה רודן	1995

בקולנוע

סרט	במאי	תפקיד	שנה
הדודה מארגנטינה	ג'ורג' עובדיה	הדודה לואיזה	1983
נורית 2	ג'ורג' עובדיה	שושנה	1983
פעמיים בוסקילה	זאב רווח	קלרה שטוכמאייר	1998

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מוניקה ורדימון בוויקישיתוף

מוניקה ורדימון, ברשת החברתית פייסבוק
מוניקה ורדימון, סרטונים בערוץ היוטיוב
מוניקה ורדימון, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
מוניקה ורדימון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מוניקה ורדימון, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
מוניקה ורדימון, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
מוניקה ורדימון באתר תיאטרון יידישפיל
שחר אמאנו, שלומית צור ויפה נבו, הזמרים הכי מצליחים שאתם לא מכירים, באתר mynet‏, 14 באפריל 2009

הערות שוליים

^ 'Match'", Daily News) ((Don Nelson, "Corny (but comfy
^ (Richard F. Shepard, "Stage: Yiddish Musical, 'Match Made in Heaven'". The New York Times)
^ .Bill Kaufman, "A Traditional Yiddish musical comedy", Newsday Theater Review, Tuesday, November 5, 1985
^ felix, מוניקה ורדימון – yiddishpiel.co.il, באתר yiddishpiel.co.il
^ אריאל שנבל, "בית יהודי חם", מקור ראשון, 16 באוגוסט 2009.

[1] 'Match'", Daily News) ((Don Nelson, "Corny (but comfy

[2] (Richard F. Shepard, "Stage: Yiddish Musical, 'Match Made in Heaven'". The New York Times)

[3] .Bill Kaufman, "A Traditional Yiddish musical comedy", Newsday Theater Review, Tuesday, November 5, 1985

[4] x, מוניקה ורדימון – yiddishpiel.co.il, באתר yiddishpiel.co.il

[5] אריאל שנבל, "בית יהודי חם", מקור ראשון, 16 באוגוסט 2009.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]