נשיא רומניה
איוש נוכחי | קלאוס יוהאניס (21 בדצמבר 2014) |
---|---|
תאריך כניסה לתפקיד | 21 בדצמבר 2014 |
תחום שיפוט | רומניה |
מעון | ארמון קוטרוצ'ן |
ייסוד המשרה | 28 במרץ 1974 |
איוש ראשון | ניקולאה צ'אושסקו |
www | |
נשיא רומניה (ברומנית: Președintele României) עומד בראש המדינה הרומנית והוא נבחר ישירות לתקופת כהונה בת חמש שנים. כהונתו מוגבלת לשתי קדנציות רצופות בלבד כאשר בכהונתו הראשונה הנשיא רשאי לא להיות חבר באף מפלגה. סמכויותיו של הנשיא רחבות ודומות לאלו של נשיא צרפת, ולא לסמכויות סמליות כמו לנשיא מדינת ישראל.
סמכויותיו של נשיא רומניה:
- ממנה את הממשלה (על בסיס הצבעת אמון מהפרלמנט).
- מציע את מועמדותו של ראש הממשלה.
- לוקח חלק בישיבות הממשלה.
- מסכם הסכמים עם שותפים בינלאומיים.
- עומד בראש הכוחות המזוינים של המדינה.
- מחליט על משאלי עם.
- מתן חנינות (על בסיס אישי).
- בעל זכות לפזר את הפרלמנט.[1]
נשיאה הנוכחי של רומניה הוא קלאוס יוהאניס.
נשיאי רומניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מפלגות פוליטיות
המפלגה הקומוניסטית הרומנית חזית ההצלה הלאומית מפלגת האיכרים הלאומית הנוצרית-דמוקרטית המפלגה הסוציאל-דמוקרטית המפלגה הליברל-דמוקרטית המפלגה הלאומית ליברלית
הרפובליקה הסוציאליסטית רומניה (1965–1989)
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשיא | תקופת כהונה | מפלגה פוליטית | ||||
---|---|---|---|---|---|---|
מס. | דיוקן | שם (לידה–מוות) |
נכנס לתפקיד | עזב את התפקיד | זמן בתפקיד | |
1 | ניקולאה צ'אושסקו Nicolae Ceauşescu (1918–1989) |
28 במרץ 1974 | 22 בדצמבר 1989 | 15 שנים, 249 ימים | המפלגה הקומוניסטית הרומנית | |
צ'אושסקו שמר על ארצו תחת מדינה קומוניסטית. למרות חברותה של ארצו בברית ורשה, צ'אושסקו הכיר במדינת ישראל, תמך בלאומיות הרומנית וגינה את פלישת ברית ורשה לצ'כוסלובקיה ב-1968. עם נאומו התזות של יולי ב-1971, צ'אושסקו החל ברפורמה מעין-מאואיסטית ונאו-סטליניסטית. הוא ואשתו הודחו במהלך המהפכה הרומנית ב-1989 והוצאו להורג שלושה ימים מאוחר יותר. |
רומניה (1989–היום)
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשיא | תקופת כהונה | מפלגה פוליטית | ||||
---|---|---|---|---|---|---|
מס. | דיוקן | שם (לידה–מוות) |
נכנס לתפקיד | עזב את התפקיד | זמן בתפקיד | |
— | יון איליאסקו Ion Iliescu (1930–) |
26 בדצמבר 1989 | 20 ביוני 1990 | 176 ימים | חזית ההצלה הלאומית | |
חבר במעמד גבוה לשעבר במפלגה הקומוניסטית הרומנית, איליאסקו היה מבין מיסדיה העיקריים של חזית ההצלה הלאומית במהלך המהפכה הרומנית ב-1989. כטריומווירט של מפלגה זאת, איליאסקו כיהן כראש המדינה של רומניה בפועל קרוב לחצי שנה במהלך מעברה לקפיטליזם. | ||||||
2 | 20 ביוני 1990 | 29 בנובמבר 1996 | 6 שנים, 161 ימים | חזית ההצלה הלאומית | ||
נשיא רומניה הראשון שנבחר בצורה חופשית ודמוקרטית, איליאסקו היה "סוציאל-דמוקרטי עצמאי" בהיבטים גאופוליטיים. הוא זכה למוניטין פופוליסטי לאחר טיפולו בהתערבויות הכורים של המינריאדה בבוקרשט. בכהונה הראשונה שלו, הוצגה חוקת רומניה הנוכחית. | ||||||
3 | אמיל קונסטנטינסקו Emil Constantinescu (1939–) |
29 בנובמבר 1996 | 20 בדצמבר 2000 | 4 שנים, 21 יום | מפלגת האיכרים הלאומית הנוצרית-דמוקרטית1 | |
קונסטנטינסקו היה המועמד המצליח של האמנה הדמוקרטית הרומנית הנוטה לימין אשר זכתה בבחירות הכלליות ב-1996, כתוצאה מכך סלל את הדרך להעברת השלטון השלווה הראשונה ברומניה לאחר 1989. במהלך כהונתו כנשיא, קונסטנטינסקו נאבק ביישום האיטי של תהליך המודרניזציה וההפרטה שהיה שקוע בבירוקרטיה מוגזמת. בכל זאת, קואליציית מפלגתו הצליחה להשיג שלושה ראשי ממשלה שיזמו רפורמות כלכליות ליברליזציה תחת נשיאותו של קונסטנטינסקו, אם כי ההתקדמות הכוללת בטווח הקצר הייתה איטית מהצפוי בתחילה. | ||||||
(2) | יון איליאסקו Ion Iliescu (1930–) |
20 בדצמבר 2000 | 20 בדצמבר 2004 | 4 שנים | המפלגה הסוציאל-דמוקרטית | |
איליאסקו נבחר לכהונתו השלישית הלא רצופה בשנת 2000. במרץ 2004, עם סיום כהונתו האחרונה, רומניה הצטרפה אל הארגון האמנה הצפון-אטלנטית (נאט"ו), כחלק מגל ההתרחבות השני בגודלו במרכז ומזרח אירופה. | ||||||
4 | טראיאן בססקו Traian Băsescu (1951–) |
20 בדצמבר 2004 | 21 בדצמבר 2014 | 10 שנים, יום אחד[2] | המפלגה הליברל-דמוקרטית2 | |
נבחר עם תמיכתה של מפלגת ברית הצדק והאמת הנוטה ימינה, בססקו זכה בנשיאות בשנת 2004 על מצע המכוון לשחיתות פוליטית נרחבת. במהלך כהונתו הראשונה, רומניה הצטרפה אל האיחוד האירופי. זה היה גם במהלך המנדט הראשון שלו כנשיא שהצליח לפתור משבר בני ערובה בעיראק, מה שהביא להצלתם של שלושה עיתונאים רומנים. למרות ההתנגדות הקשה של מפלגות השמאל (בעיקר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית), הוא גינה בפומבי את המשטר הקומוניסטי לשעבר. כהונתו השנייה התאפיינה בניצחון מוחץ של קואליציית האופוזיציה, בעיקר האיחוד סוציאל-ליברלי, הן בבחירות המקומיות והן בבחירות המחוקקות של 2012, על רקע הפסדים כבדים למפלגה הנשיאותית (כלומר המפלגה הליברלית הדמוקרטית). מבחינה בינלאומית, בססקו יישר את רומניה קרוב יותר לארצות הברית, האיחוד האירופי ונאט"ו, בכך שמר על מדיניות חוץ פרו-מערבית לאורך שתי כהונותיו. הוא הושעה פעמיים, בשנים 2007 ו-2012. שני משאלי הדחה נפסלו על ידי בית המשפט לחוקה בטענה של אחוז הצבעה נמוך, ובכך סללו את דרכו לקאמבק לנשיאות. | ||||||
5 | קלאוס יוהאניס Klaus Iohannis (1959–) |
21 בדצמבר 2014 | מכהן | 7 שנים, 166 ימים | המפלגה הלאומית ליברלית |
הערות:
1אמיל קונסטנטינסקו היה המועמד של מפלגת האיכרים הלאומית הנוצרית-דמוקרטית שמועמדותו נתמכה כחלק מהוועידה הדמוקרטית הרומנית הנוטה לימין בשנים 1992 ו-1996.
2טראיאן בססקו היה המועמד לנשיאות של המפלגה הדמוקרטית שמועמדותו נתמכה כחלק מהוועידה הדמוקרטית הרומנית הנוטה לימין בשנת 2004, לצד המפלגה הלאומית הליברלית. בשנת 2009, בחירתו החוזרת נתמכה רק על-ידי המפלגה הליברל-דמוקרטית לצד פלג מסוים של מפלגת האיכרים הלאומית הנוצרית-דמוקרטית.
נשיאים בפועל (1990–היום)
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשיא | תקופת כהונה | מפלגה פוליטית | ||||
---|---|---|---|---|---|---|
מס. | דיוקן | שם (לידה–מוות) |
נכנס לתפקיד | עזב את התפקיד | זמן בתפקיד | |
— | ניקולאיה וקרויו Nicolae Văcăroiu (1943–) |
20 באפריל 2007 | 23 במאי 2007 | 33 ימים | המפלגה הסוציאל-דמוקרטית | |
ואקארויו, נשיא הסנאט, שירת כנשיא זמני לאחר השעייתו הראשונה של בססקו. | ||||||
— | קרין אנטונסקו Crin Antonescu (1959–) |
10 ביולי 2012 | 27 באוגוסט 2012 | 48 ימים | המפלגה הלאומית ליברלית | |
אנטונסקו, נשיא הסנאט, שירת כנשיא זמני לאחר השעייתו השנייה של בססקו. |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של נשיא רומניה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ilovevaquero, נשיא רומניה, תפקידיו וסמכויותיו העיקריות.
- ^ הודח פעמיים, פעם הראשונה ב-2007 ופעם שנייה ב-2010.
נשיאי רומניה | ||
---|---|---|
הרפובליקה הסוציאליסטית רומניה (1974-1989) | ניקולאה צ'אושסקו | |
רומניה (מאז 1989) | יון איליאסקו • אמיל קונסטנטינסקו • יון איליאסקו • טראיאן בססקו • קלאוס יוהאניס |