ניקולאיה וקרויו

ניקולאיה וקרויו
Nicolae Văcăroiu

לידה	5 בדצמבר 1943 (בן 80) אקרמן,
מדינה
השכלה	אקדמיית בוקרשט לכלכלה
מפלגה	המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (רומניה)
ראש ממשלת רומניה 1992–1996 (כ־4 שנים) → תאודור סטולוז'אן ויקטור צ'ורביה ←
נשיא רומניה בפועל אפריל 2007 – מאי 2007 (כ־31 ימים) → טראיאן בססקו טראיאן בססקו ←
פרסים והוקרה
מסדר ההצטיינות הלאומי של פרגוואי
חתימה

ניקולאי ואקארויו (ברומנית: Nicolae Văcăroiu; ‏נולד ב־5 בדצמבר 1943) הוא פוליטיקאי רומני, חבר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית שכיהן כראש ממשלת רומניה בשנים 1992–1996 וכנשיא הסנאט של רומניה בשנים 2000–2008.

ביוגרפיה

ניקולאיה וקרויו נולד ב-5 בדצמבר 1943 באקרמן בממלכת רומניה.

פעילות פוליטית

בנובמבר 1992 מונה וקרויו לראש ממשלת רומניה. כהונתו כראש ממשלה החלה בכמה רפורמות כלכליות מוגבלות בתחומי המחירים הפיסקליים, התקציביים, המוניטריים והתעשייתיים, שאפשרו את חידוש הצמיחה הכלכלית של רומניה החל משנת 1993. בין 1993 ל-1996 צמח התוצר מקומי גולמי ב-17.5%, לאחר התכווצות של 24.5% בשנים 1990–1992 מיד לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי. לאחר ירידה של 49% בייצור התעשייתי בין 1990 ל-1992, חלה עלייה של 22% בשנים 1993–1996. עם זאת, צמיחה זו לא הייתה בת קיימא, כאשר מפעלים רבים נותרו תחת ניהול חלש של המדינה, וייצרו הרבה במלאי רק כדי לדווח על נתוני הייצור העולים. עם זאת, השקעות זרות כמעט ולא היו קיימות, שכן הממשלה התנגדה לכל הפרטה משמעותית בתעשייה, אם כי באותה תקופה עדיין ניתן היה למכור מפעלים רבים במחירים סבירים. עיכובים אלה גרמו לרומניה להיכנס למיתון בסוף כהונתו של ואקארויו. במקום זאת, בחר ואקארויו בשיטת הפרטה לא יעילה: הפצה של כמה מפעלים לאוכלוסייה הכללית, עם אפשרות להירשם לחברות בבעלות המדינה, אבל בלי לספק כל מידע אמיתי ורלוונטי על המצב הכלכלי של אותם מפעלים. בסוף כהונתו, מצבם של רוב החברות הממשלתיות היה הרה אסון ורומניה התקרבה לפשיטת רגל.

מבחינה בינלאומית, באשר לסיכויי ההצטרפות לאיחוד האירופי, נחתם ב-1 בפברואר 1993 הסכם בין רומניה לקהילה האירופית, שנכנס לתוקף ב-1 בפברואר 1995. כמו כן, הגישה רומניה תחת וקרויו בקשה ראשונה לחברות בנאט"ו. בכל הנוגע ליחסים עם שכנים, הסדר ההסכמים הבילטרליים התעכב. מכיוון שיוגוסלביה הייתה תחת אמברגו בינלאומי בגלל פעולותיה בקרואטיה ובבוסניה, היחסים עמה הוקפאו. מולדובה ואוקראינה האשימו את רומניה באירדנטה, בין היתר משום שהקואליציה שתמכה בממשלתו של ואקארויו כללה כוחות לאומניים ושמרניים-קומוניסטיים (מפלגת האיחוד הלאומי הרומנית, מפלגת רומניה מארה ומפלגת העבודה הסוציאליסטית) ומשום שהיא התעקשה שההסכמים הדו-צדדיים מתייחסים להסכם ריבנטרופ-מולוטוב מ-1939, שכלל הוביל להפסדים טריטוריאליים של רומניה לברית המועצות, שממנה ירשו אוקראינה ומולדובה את גבולותיהן (מתחים אלה פחתו לאחר ביקוריהם של ואקארויו ואוליביו גרמן בקישינב ובקייב במחצית הראשונה של 1995). הונגריה, מצדה, ניהלה משא ומתן על הסכם בסיסי, אך רומניה סירבה לקבל את הכללתה באמנה זו של התחייבות לציית להמלצה 1201 של מועצת אירופה בנושא מיעוטים. ההסכם עם הונגריה נחתם בספטמבר 1996, ובמאי 1996 ניתן היה לחתום על ההסכם עם יוגוסלביה לאחר הסכם דייטון והסרת האמברגו על מדינה זו.

בעקבות השעייתו של הנשיא טראיאן בססקו על ידי הפרלמנט הרומני באפריל 2007, הפך ניקולאי ואקארויו לנשיא הזמני של רומניה לאחר שבית המשפט החוקתי של רומניה הכיר בהצבעת הפרלמנט, עד להכרזת תוצאות משאל ההדחה במאי 2007. בתקופת נשיאותו הזמנית היו לווקרויו, על פי חוקת רומניה, כל הסמכויות של נשיא, למעט שלוש מהן: הוא לא יכול היה לפזר את הפרלמנט, הוא לא יכול היה לנאום בפני הפרלמנט או לארגן משאל עם.

באוקטובר 2008 נבחר על ידי הפרלמנט לנשיא בית הדין לביקורת.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ניקולאיה וקרויו בוויקישיתוף