משה שור
 | |
| לידה |
10 במאי 1874 פשמישל, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
8 ביולי 1941 (בגיל 67) הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית, ברה"מ |
| ענף מדעי |
מזרחנות, היסטוריה |
| מקום לימודים | |
| מוסדות |
|
  | |
משה שוֹר (בפולנית: Mojżesz Schorr; 10 במאי 1874, פשמישל, גליציה – 8 ביולי 1941, אוזבקיסטן) היה מורה ומנהיג רוחני, חוקר היהדות והמזרח הקדום וסנאטור יהודי בפולין.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]משה שור נולד בשנת 1874 בפשמישל שבגליציה (אז בתחומי אוסטריה, לימים בתחומי הרפובליקה הפולנית השנייה). קיבל חינוך מסורתי וכללי נרחב. למד פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטת וינה ומדעי היהדות בבית המדרש לרבנים בעיר. עבודתו הראשונה נתפרסמה בשנת 1896 על הנושא "לתולדות דון יוסף נשיא" על יסוד תעודות שבארכיון לבוב. הדיסרטציה שלו מטפלת בנושא היסטורי: "על המשטר הארגוני של יהודי פולין למן התקופה הקדומה ועד שנת 1772" (כלומר, עד חלוקת פולין; העבודה נשלמה בשנת 1899). כמלומד צעיר ומבטיח, המשיך שור לפרסם עבודות על תולדות יהודי פולין, ועורר תשומת לב בעולם המחקר. למרות זאת, הוא פנה לשטח מחקרי חדש - המזרח הקדום. לאחר ששימש שש שנים כמורה בבית ספר תיכון וכמורה לדת בסמינר הממשלתי למורים בלבוב, יצא בשנת 1902 לברלין ואחר כך לווינה להשתלם במדעי המזרח. זו הייתה תקופת מפנה בחקר המזרח, ושור החליט להקדיש לו את חייו.
ב-1910 שימש כדוצנט והחל מ-1916 כפרופסור באוניברסיטה בלבוב. הרצה על פילולוגיה שמית והיסטוריה שמית עתיקה. בשנים 1907–1910 פורסמו שלושה כרכים של חיבורו: "התעודות הבבליות מימי השושלת הבבלית הראשונה". עבודה זו הקנתה לו פרסום בינלאומי. עבודתו הגדולה השנייה מטפלת בתעודות החלק האזרחי והפרוצדורה המשפטית הבבלית הקדומה.
בשנת 1922 ירש את מקומו של הרב ד"ר שמואל אברהם פוזננסקי בבית הכנסת טלומצקה בוורשה וכרב ראשי[1]. שור השמיע מעל במה זו דרשות אמיצות על בניין הארץ ועל בעיות לאומיות אחרות. בשנת 1928 נבחר לאקדמיה הפולנית למדעים ובה בשנה ניגש יחד עם חבריו להקמת המכון לחכמת ישראל. במכון הורה תנ"ך, ובלשנות שמית. בשנים 1927–1930 שימש רקטור במכון, ששינה את שמו ל"מכון למדעי היהדות" בוורשה. באותן שנים עסק בניסיון להוציא לאור מהדורה שנייה מעודכנת של הספר אוצר הספרים, אשר חותנו, יעקב בן-יעקב (בנו של עורך המהדורה הראשונה, יצחק אייזיק בן יעקב), עדכן במשך 40 שנה לאחר צאת המהדורה הראשונה. מאמציו לא נשאו פרי וכתב היד אבד בשואה. בשנותיו האחרונות שימש נציג היהודים בסנאט הפולני, והצטיין במלחמתו נגד עלילות אנטישמיות. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה יצא לווהלין ונכלא על ידי הרוסים. שור מת בבית כלא באוזבקיסטן.
על שמו נקראו מספר רחובות בישראל, חלקם תחת השם "פרופסור שור".
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה שור, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- המכון למדעי היהדות בוורשה באתר "דעת"
- החדשים האחרונים של חיי הרב פרופ' משה שור, דבר, 23 בינואר 1942
- רשימת המאמרים של משה שור באתר רמב"י
משה שור (1874-1941), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הרב הכולל החדש בורשה, דואר היום, 22 ביוני 1922