לוי ויימן-קלמן
לוי ויימן-קלמן (באנגלית: Levi Weiman Kelman, כינויו: הרב לוי, נולד ב-23 ביוני 1953), הוא רב רפורמי, שהקים את קהילת "כל הנשמה" ועמד בראשה במשך שלושים ושתיים שנים. הקהילה, שהיא הקהילה הרפורמית הגדולה בירושלים, משמשת מרכז לחיי רוח יהודית מתקדמת בירושלים, עומדת בחזית המאבק על פלורליזם דתי בישראל, ופועלת בשכונת בקעה בירושלים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ויימן-קלמן נולד בניו יורק, ארצות הברית לג'קלין (לבית לוי) ולרב וולף קלמן. נצר לעשרה דורות של רבנים רפורמים וקונסרבטיביים.
אביו, כיהן כסגן נשיא כנסת הרבנים הקונסרבטיבים. כאיש האגף הליברלי, היה מהשותפים למאבק למען סמיכת נשים לרבנות בתנועה. הסבא והסבא רבא מצד אביו היו רבנים שהגיעו משושלת של רבני חסידות הוסיאטין (חסידות רוז'ין), וסבו מצד אביו גם שימש כרב קהילה בטורונטו; סבו מצד אמו, הרב פליקס אלכסנדר לוי (אנ') כיהן כרב קהילת טמפל עמנואל בשיקגו, היה ראש הוועד המרכזי של הרבנים הרפורמים (CCAR) ודחף לקבלת מצע קולומבוס ב-1937, שהחליף את מצע פיטסבורג והציג, בין היתר, גישה אוהדת לציונות.
אחותו היא הרבה נעמה קלמן-אזרחי, מראשי היהדות הרפורמית בישראל, שהייתה עד לפרישתה לגמלאות דיקנית קמפוס היברו יוניון קולג' בירושלים, ושהייתה גם, בשנת 1992, לאישה הראשונה בישראל שנסמכה לרבנות.
בשנת 1970 סיים ויימן-קלמן את לימודיו התיכוניים בבית ספר תיכון סטייווסנט (אנ') בניו יורק.
בשנת 1974 קיבל תואר ראשון מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון.
בשנת 1977 הגיע לשנה אחת לישראל כחלק מתוכנית לימודיו ברבנות בסמינר התאולוגי היהודי של אמריקה (JTS) בניו-יורק. בשנה זו בילה זמן רב בקיבוץ גזר, ששם התהדקו קשריו עם אשתו לעתיד.
בשנת 1979 הוכשר לרבנות, עלה לישראל והתגורר בקיבוץ גזר עד שנת 1983. בתקופה זו שימש בשני תפקידים: מטפל בפעוטון לגיל הרך ורב בקיבוץ. כמו כן הוא סייע לחברים בהקמת הקהילה הידועה כיום כקהילת "ברכת שלום".[1]
בשנים 1983-1984 שימש כרב-משנה בבית הכנסת של מערב לונדון (אנ'), בית כנסת רפורמי בלונדון, אנגליה.
בשנת 1984 עבר להתגורר בירושלים, הקים את קהילת כל הנשמה ועסק בשימורה ובפיתוחה של הקהילה במשך 32 שנה. הוא מילא את תפקיד רב קהילת כל הנשמה עד שנת 2017 ואז פרש לגמלאות וקיבל את התואר "הרב המייסד של קהילת כל הנשמה". בשנת 2019 החליף אותו בתפקיד באופן קבוע הרב עודד מזור.
גם לאחר פרישתו, ממשיך ויימן-קלמן להיות חבר קהילה פעיל ותורם.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ויימן-קלמן נשוי משנת 1980 לפולה לבית ויימן, במאית סרטים תיעודיים. אב לשלושה ילדים בוגרים.
מתגורר בשכונת בקעה בירושלים.
הקמת קהילת כל הנשמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפעל החיים של ויימן-קלמן הוא הקמת 'קהילת כל הנשמה' שמשקפת, במידה רבה, את דמותו:
באביב 1984 לאחר שעזב את קיבוץ גזר שאף ויימן-קלמן להקים קהילה רוחנית שוויונית, השמה דגש על צדק חברתי. הוא התחיל, יחד עם חברים וחברות, לקיים מניין שבועי בסלון של דירתו הפרטית. השמועה פשטה בקרב תושבי בקעה יוצאי הארצות דוברות האנגלית והמניין הלך וגדל. מאחר שרצה שיוך ארגוני פנה הרב לוי תחילה לתנועה הקונסרבטיבית, אך בהמשך העדיף את התנועה הרפורמית, משום שהקונסרבטיבים היו מסורתיים מדי לטעמו.[2]
לקראת הימים הנוראים חיפש וייימן-קלמן מקום גדול יותר להתפלל בו וכך הגיע למועדון מפלגת העבודה ששכן אז ברחוב מרדכי היהודי. מעל למאה מתפללים הגיעו לתפילת כל נדרי. הרבנים השכונתיים של שכונת בקעה (הרב אברהם דב אוירבך, הרב האשכנזי, והרב אליהו אברז'ל הרב הספרדי) לחצו על פעילי המפלגה לסלק אותם מהמועדון. ועד השכונה של בקעה (שכונה שהייתה אז חלוצת ההתארגנויות השכונתיות), הזמין את חברי הקהילה לעבור להתפלל במתנ"ס ברחוב יששכר בשכונה.
הקהילה המשיכה להתפתח ולגדול וכאשר הגיעו הימים הנוראים לאחר שנה, הם היו צריכים לעבור לאולם הספורט של המתנ"ס. למעלה ממאתיים מתפללים מילאו את האולם והמניין שהחל בסלון ביתו של ויימן-קלמן היה לבית הכנסת הגדול ביותר בשכונת בקעה.
בשמחת תורה התפללו שוב חברי הקהילה באולם הספורט של המתנ"ס. לקראת סוף ההקפות הגיע רב השכונה הספרדי, הרב אברז'ל, מבית הכנסת "קול שדי" ברחוב שמשון ביחד עם כשלושים איש למתנ"ס, מאחר שנמסר לו שנשים רוקדות שם עם ספרי תורה. המפגש בין שתי הקבוצות התפתח לתקרית אלימה מצד אנשיו של אברז'ל, בזמן שחברי הקהילה מצדם המשיכו בשירה ובריקודים. בסופו של דבר הגיעה המשטרה. התקרית המשיכה בשרשרת של אירועים שפרסמו את הקהילה בארץ ואף הפכו לסיפור בין-לאומי: בין האישים שהתבטאו בנושא היו הרב מרדכי אליהו, הרב הראשי הספרדי דאז, שתמך בעמדת הרב אברז'ל, הסופר דויד גרוסמן והעיתונאי תומאס פרידמן, שאף כתב על הפרשה בספרו מביירות לירושלים.[3] קהילת "כל הנשמה" הפכה, בעקבות האירוע, לסמל למאבק על חופש הפולחן בישראל.[4]
זמן קצר לאחר התקרית התערב בפרשה ראש העירייה, טדי קולק, והבטיח למצוא לקהילה שטח שכונתי שבו יוכלו לבנות בניין משלהם. הקהילה קיבלה לבסוף בניין בפינת הרחובות אשר והרכבת, ושם התמקמה בשנת 1992. במשך הזמן נבנה מבנה חדש נוסף באותו מתחם וכיום משמש המבנה הישן את גני הילדים של הקהילה.
"כל הנשמה" היא קהילה ששותפים בה אנשים רבים, אך אין ספק שהרב לוי הוא הדמות המובילה בקהילה וכי עברו, חוויותיו ותפיסת עולמו הם שעיצבו את תהליך התפתחותה של הקהילה ואת הפולחן הדתי שהיא מקיימת. הרב לוי הוא מנהיג דתי כריזמטי, המושך אחריו אנשים. הוא מנהיגה הרוחני של הקהילה ובלעדיו לא הייתה "קהילת כל הנשמה" מה שהיא. סגנון התפילה ב"כל הנשמה" הוא רוחני מאוד, בסגנון העידן החדש. את התפילות נהג הרב לוי להתחיל ולסיים בבקשה מהמתפללים לנשום עמוק, והוא שילב בתפילות גם קטעי מדיטציה.
בסוף כל תפילה שרים את השיר "כל הנשמה תהלל יה, הללויה". הניגון, השונה מהמוכר, הוא ניגון נוצרי (Jubilate Deum Hallelujah) שהרב לוי התוודע אליו בצעירותו, בדצמבר 1977, כששהה שהות קצרה בקרב חברי הקהילה הדתית של טייזיי (אנ') בצרפת. ויימן-קלמן התאים לניגון הנוצרי מילים בעברית שהן הפסוק האחרון בספר תהילים.[5] ניגון זה התחיל ב"כל הנשמה" אך הפך לניגון מוכר בכל הקהילות הרפורמיות בעולם, מה שמעיד ללא ספק על מרכזיותה של הקהילה הירושלמית בעולם הרפורמי.
במתחם "כל הנשמה" מתקיימות גם פעילויות נוספות מלבד תפילה. מתקיימים בה אירועי תרבות והרצאות, חוג יוגה, פעילות חינוכית של בתי מדרש ולימוד, פעילות הנוער ופעילות גני ילדים. גם חלק מפעילות הצדקה של הקהילה מתקיימת במבנה עצמו, ובמיוחד תוכנית ללימוד אנגלית באופן חוויתי לילדים ונוער מהסביבה המגיעים מרקע של מצוקה. למרות ש"כל הנשמה" רואה עצמה כקהילה המשרתת את החברים בה, התפיסה האידאולוגית והערכית היא שיש לקהילה תפקיד במתן שירותים חברתיים לאוכלוסיית האזור. כאמור, זוהי תפיסה דתית-חברתית שאינה ייחודית לישראל או ליהודים. יחד עם זאת, הדבר המרכזי הוא שירותי הדת שהקהילה מציעה, ואכן, בחגי תשרי ובפורים מגיעים ל"כל הנשמה" אנשים רבים מהסביבה, רובם חילונים, שאינם חברי קהילה. שירותי הדת של "כל הנשמה" נצרכים על ידי הסביבה גם בנקודות ציון בחיים – בעיקר בר מצווה ובת מצווה אך גם במקרה של מוות במשפחה. כיום גם הגנים של "כל הנשמה" משמשים יותר כשירות לציבור מאשר כמענה לצורך פנים-קהילתי, מפני שכבר אין הרבה ילדים קטנים בתוך הקהילה. הגנים מושכים משפחות דתיות אורתודוקסיות, שאינן רואות ב"כל הנשמה" אלטרנטיבה דתית מתאימה ומשפחות חילוניות, שאינן מעוניינות בהכרח להצטרף לקהילה דתית. גני הילדים אף אינם מקור הכנסה משמעותי בעבור הקהילה, והסיבה להמשך פעילותם נובעת מאידאולוגיה. מבחינת הקהילה גם אם משפחות הגנים לא תישארנה בקהילה, יש ערך בעצם חשיפתן למה שהיהדות המתקדמת מציעה.
תפקידים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ויימן-קלמן מילא במשך השנים תפקידים נוספים במקביל לתפקידו העיקרי כרב קהילת כל הנשמה. ביניהם:
- בשנים 1990-2015 היה מרצה בקמפוס הירושלמי של היברו יוניון קולג' ולימד שם תפילה, תלמוד, התפתחות רוחנית, ליטורגיה ורבנות מעשית.
- בשנים 1996-1997 יצא לשנת שבתון וכיהן כרב של הקהילה המאוחדת הרפורמית של הונג קונג.
- היה חבר מייסד של העמותה שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם. (כיום: עֲשׂוֹת משפט - קול רבני לזכויות האדם), וגם כיהן כיו"ר העמותה.
- חבר מועצת הרבנות הרפורמית בישראל (כיהן בעבר כיו"ר המועצה).
- חבר מייסד של המועצה הבין-לאומית לשלום.
- חבר המועצה הבין-דתית המתאמת בישראל (כיהן בעבר כיו"ר המועצה).
ספרי תפילה בעריכתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לוי ויימן קלמן, מעין טורנר ושאול ורדי (עורכים), העבודה שבלב: סידור תפילה נוסח קהילת כל הנשמה (סדר תפילות לשבת, מהדורה עברית ומהדורה עברית-אנגלית), ירושלים: קהילת כל הנשמה.
- לוי ויימן-קלמן (עורך ראשי) ועודד מזור (עורך אחראי), השמחה שבלב - מחזור לרגלים ולשבתותיהם, ירושלים: קהילת כל הנשמה ומועצת הרבנים המתקדמים בישראל (תשע"ה).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כל הנשמה (עריכה ורעיון: הירש גודמן, כתיבה: חנן שר), חוברת לרגל חגיגות 25 שנה, ירושלים, הוצאה עצמית, 2010(?).
- הילה צבן, בקעה של מטה, ירושלים של מעלה? ג'נטריפיקציה והגירה גבוהה בשכונת בקעה בירושלים, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2013 (בעיקר הפרק: "רוחניות באווירה קהילתית - בית הכנסת הרפורמי 'כל הנשמה' ", עמ' 142-150).
- אילן אזרחי, "חקר מקרה: המתקפה על קהילת 'כל הנשמה' בירושלים, 1986", בספר: אלעזר בן לולו ועופר שיף (עורכים), התנועה הרפורמית בישראל: מבטים על זהות ועל קהילה, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2022, עמ' 185-203.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קהילת כל הנשמה - היסטוריה קצרה של קהילת "כל הנשמה" מאת: הרב לוי ויימן-קלמן, מייסד הקהילה
הרב לוי ויימן-קלמן בדברים ליום מרטין לותר קינג, סרטון באתר יוטיוב, 27 בינואר 2019- לוי ויימן קלמן, שבת גאווה, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2010
- משה שטיינמץ, זמן ירושלים מציג: הדמויות המשפיעות של הקהילה הגאה בעיר הקודש, זמן ירושלים, 24 ביוני 2009
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קהילת ברכת שלום, באתר קהילת ברכת שלום
- ^ פרק זה מתבסס על שלושה מקורות עיקריים: א. דברים שכתב ויימן-קלמן באתר של קהילת כל הנשמה. ב. כל הנשמה (עריכה ורעיון: הירש גודמן, כתיבה: חנן שר), חוברת לרגל חגיגות 25 שנה, 2010. ג. הילה צבן, בקעה של מטה, ירושלים של מעלה? ג'נטריפיקציה והגירה גבוהה בשכונת בקעה בירושלים, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2013 (בעיקר הפרק: "רוחניות באווירה קהילתית - בית הכנסת הרפורמי 'כל הנשמה' ", עמ' 142-150).
- ^ תומאס פרידמן, תרגום: יונתן פרידמן, מביירות לירושלים, ספרית מעריב - הד ארצי, 1990
- ^ אילן אזרחי, חקר מקרה: המתקפה על קהילת 'כל הנשמה' בירושלים, 1986, התנועה הרפורמית בישראל: מבטים על זהות ועל קהילה, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2022, עמ' 185-203
- ^ כל הנשמה, חוברת לרגל חגיגות 25 שנה, ירושלים: הוצאה עצמית, 2010(?), עמ' 23