ימים נוראים
ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסוימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעיתים גם את הושענא רבה.
המושג יָמִים נוֹרָאִים מופיע במקורות שונים, החל מספרות ימי הביניים, בשלוש משמעויות קרובות, העוסקות כולן בקשר לראש השנה ויום הכיפורים בלוח העברי:
- במשמעות המצומצמת ביותר: ראש השנה ויום הכיפורים.
- במשמעות רחבה יותר: הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, המכונים 'עשרת ימי תשובה' (מא' עד י' בתשרי).
- במשמעות הרחבה ביותר: כל ימי אמירת הסליחות החל מחודש אלול[1].
כל התקופות הללו מסמלות שלבים בתהליך הולך וגובר של חשבון נפש, צדקה, תשובה ובקשת סליחה וכפרה.
משמעות הביטוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]המלה "נורא" משמעותה, בהקשר זה, מטיל אימה או מעורר יראת כבוד, והיא משקפת את מסורת ישראל לפיה דן בימים אלה בית דין של מעלה בגורלו של כל אדם.
המושג נורא מושאל מכמה פסוקים בתנ"ך בהם מופיע התואר "נורא" כתואר לאל: "כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ" (תהילים מ"ז), "ומראהו כמראה מלאך האלוהים נורא מאוד" (שופטים י"ג). כמו כן יש לציין בהקשר זה את תיאורו של הנביא מלאכי על יום הדין באחרית הימים: ”הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא”
מקור המושג
[עריכת קוד מקור | עריכה]המונח "ימים נוראים" נמצא לראשונה אצל המהרי"ל[2], ושם הוא מתייחס לראש השנה וליום הכיפורים בלבד. בספר המנהגים שלו אנו מוצאים: "בכל שנה ושנה בסוף חדש אלול ימי סליחות של ימים הנוראים מתחילין ביום ראשון...", ומאידך הוא כותב "אם יחייהו השם יתברך עוד להתפלל ימי-הנוראים, אז היה רוצה לשנות הרבה מלות בתפילה".
תחולת המושג "ימים הנוראים"
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המושג 'ימים נוראים' במשמעותו הרחבה כולל את האפשריות דלהלן:
- ימי הסליחות שלפני ראש השנה.
- ראש השנה.
- עשרת ימי תשובה המכונים גם "בין כסה לעשור" בשל מקומם בלוח העברי.
- "שבת שובה" (או "שבת תשובה"), השבת בין ראש השנה ליום כיפור. ההפטרה של שבת זו, שעיקרה הפסוקים בספר הושע, פרק י"ד פסוקים ב-י, מתחילה בפסוק: "שובה ישראל עד ה' אלוהיך". נוהגים שבשבת שובה דורש הרב לפני בני הקהילה בענייני תשובה וסליחה.
- יום הכיפורים.
- הושענא רבה - יש מנהגים בהושענא רבה הדומים לימים הנוראים, למשל שימוש במנגינות של ראש השנה ויום הכיפורים בתפילות, ולבישת הקיטל בקהילות אשכנזיות.
כאמור, בחלק מהמקורות, המושג ימים נוראים כולל את ראש השנה ויום הכיפורים בלבד. כך למשל מתייחס לרוב המושג "תפילות הימים הנוראים" לתפילות ראש השנה ויום כיפור ולא לתוספות של עשרת ימי תשובה. בערוך השולחן, אורח חיים תקפ"א ד', כתוב שאין לאבל להתפלל בימים נוראים לפני העמוד ומהשוואה למשנה ברורה נראה שהכוונה אך ורק לימי ראש השנה ויום כיפור. "ספר המועדים" מצטט תרגום למאמר של הרמן כהן: "ראש השנה קשור ביום הכיפורים ... שני החגים הללו, הנקראים בשם "ימים נוראים" ... "
בעברית של ימינו, בציבורים רבים, נוצרה חפיפה בין המושג ימים נוראים למושג עשרת ימי תשובה. כך למשל, ב-100 מושגי יסוד של משרד החינוך, מוגדר המושג "ימים נוראים" באתר הרשמי של משרד החינוך כך: "ימים נוראים - בשם זה מכונים הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים (מא' תשרי עד י' בתשרי)."
מקורות אחרים כללו בימים הנוראים גם את ימי אמירת הסליחות מחודש אלול. אצל המגן אברהם הדבר כתוב בצורה מפורשת: "נראה דמיום ראשון של סליחות ואילך מיקרי ימים נוראים לכל...".
מאפייני הימים הנוראים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אף יהודים שאינם רגילים לפקוד את בתי הכנסת במהלך השנה, נוהגים רבים מהם להגיע לבית הכנסת במהלך הימים הנוראים על מנת להתפלל.
בתשובות הצמח צדק (ליובאוויטש) מופיע אזכורים שונים לכך שבימים נוראים היו רבים מגיעים לבתי הכנסת[3], ובתשובה אחת הוא מספר אף על דוחק שהיה בעזרת הנשים בימים הנוראים[4].
בהלכה מצוין שכשיש מניין מצומצם אסור לאדם להיעדר בימים נוראים או לחלופין עליו לשכור מישהו במקומו כדי שיהיה במקומו מניין[5].
יש המחלקים את המועדים המוזכרים בתורה ל"ימים נוראים" (ראש השנה ויום כיפור) בהם מעוררים את האמונה בבכייה ומרירות, ו"ימי שמחה" (שלוש הרגלים) בהם מעוררים את האמונה בשמחה וריקודים.
לימים הנוראים (במשמעות המצומצמת) יש מנגינות מיוחדות לתפילה, ובנוסח אשכנזי גם לקריאת התורה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב רא"ם הכהן, לרחוק ולקרוב, בין כסה לעשור, שיחות לימים נוראים.
- הרב יהושע מגנס, מבקשי פניך, שיחות לימים נוראים, בהוצאת מכון מים חיים, ירושלים תשפ"א.
- ש"י עגנון, ימים נוראים, הוצאת שוקן, 1947.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסף יואל ריבלין, ימים נוראים אצל עדות המזרח, באתר "דעת"
- בין כסה לעשור באתר מט"ח
- מנגינות התפילות לימים הנוראים והסליחות מקהילות ישראל באתר הספרייה הלאומית
- ימים נוראים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ימים נוראים, דף שער בספרייה הלאומית- מאמרים בנושא ימים נוראים, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לעיתים יש מי שהשתמש במושג הן לכך והן לכך. למשל, בשולחן ערוך הרב אורח חיים פח, כותב האדמו"ר הזקן: ”ובימים נוראים, מיום אחד של סליחות ואילך ...” ומכאן משתמע שהוא כולל את ימי הסליחות בימים נוראים. לעומת זאת, באורח חיים ו' כותב האדמו"ר הזקן: ”לפיכך מה שנוהגים בימי הסליחות ובימים נוראים...” ונראה שהוא כלל במושג ימים נוראים רק את עשרת ימי תשובה.
- ^ הרב אליהו מונק, "עולם התפילות"
- ^ צמח צדק, אבן העזר קיז.
- ^ צמח צדק, אורח חיים כ.
- ^ שו"ע הרב או"ח נה.
| ראש השנה | ||
|---|---|---|
| מצוות החג | תקיעת שופר |  |
| מנהגים | מנהגי ערב ראש השנה • התרת נדרים • סדר ליל ראש השנה • שנהיה לראש ולא לזנב • תשליך | |
| תפילות ופיוטים | תפילות ראש השנה • אחות קטנה • עת שערי רצון להפתח • מלכויות זכרונות ושופרות • ונתנה תוקף • וכל מאמינים • למנצח לבני קרח מזמור • פיוטים נוספים | |
| מראש השנה עד ליום הכיפורים | עשרת ימי תשובה • ימים נוראים • תפילת אבינו מלכנו • סליחות • בין כסה לעשור | |
| שונות | מסכת ראש השנה • לא אד"ו ראש • ימים נוראים (עגנון) • בראש השנה | |
