לדלג לתוכן

להציל את טוראי ריאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
להציל את טוראי ריאן
Saving Private Ryan
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי סטיבן ספילברג עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי סטיבן ספילברג, מארק גורדון, יאן ברייס, גארי לוינסון עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט רוברט רודט עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה מיכאל קאן
שחקנים ראשיים טום הנקס
אדוארד ברנס
מאט דיימון
טום סייזמור
מוזיקה ג'ון ויליאמס עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום יאנוש קמינסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה אמבלין אנטרטיינמנט
Mutual Film
חברה מפיצה UIP Duna, פרמאונט, דרימוורקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 24 ביולי 1998
משך הקרנה 169 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט מלחמה, סרט דרמה, סרט פעולה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 70 מיליון דולר
הכנסות $481,840,909
הכנסות באתר מוג'ו savingprivateryan
פרסים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קפטן ג'ון ה. מילר בטנטון במהלך הפלישה לנורמנדי Paramount Pictures©
קפטן ג'ון ה. מילר סובל מטנטון במהלך הפלישה לנורמנדי Paramount Pictures©
סטיבן ספילברג מדבר על הסרט בפנטגון 1999

להציל את טוראי ריאןאנגלית: Saving Private Ryan) הוא סרט מלחמה אמריקאי משנת 1998 בבימויו של סטיבן ספילברג, שעלילתו מתרחשת במהלך הפלישה לנורמנדי במלחמת העולם השנייה.

הסרט מפורסם בחלקו בזכות עוצמת המראות והקולות של עשרים הדקות הראשונות של הסרט, המתארות את הנחיתה בחוף אומהה ב-6 ביוני 1944. לאחר מכן עוקב הסרט אחר יחידה של שמונה לוחמים העוסקת בחיפוש אחר חייל מסוים מהדיוויזיה המוטסת ה-101.

הסיפור המרכזי של הסרט, כפי שהכותרת מרמזת, הוא משימה שמטרתה להחזיר הביתה חייל שנשאר אחרון לאמו לאחר ששלושת אחיו נהרגו במלחמה. משימה זו מונהגת על ידי קפטן ג'ון מילר (טום הנקס).

הסרט מתחיל עם הטוראי ג'יימס פרנסיס ריאן המבוגר, כשהוא מבקר עם משפחתו בבית קברות האמריקאי בנורמנדי את קברי חבריו שנפלו במלחמה. ריאן המבוגר מתמוטט מול אחד הקברים, ומכאן הסצנה מתחלפת לתחילת הפלישה לנורמנדי ולנחיתת הכוחות הראשונים בחוף אומהה. הכוחות שנחתו שם נתקלים בהתנגדות קשה ביותר מבונקרים ועמדות של הצבא הגרמני, סובלים מאבדות רבות ומתקשים להתקדם אל עבר היבשה. קפטן מילר, מפקד פלוגה בגדוד הריינג'רס השני, אוסף קבוצה קטנה של חיילים ומתחיל אט אט להתקדם לעבר עמדות הגרמנים תחת אש כבדה, עד שהם מצליחים לפרוץ את אחת היציאות מהחוף.

לאחר הפלישה, בארצות הברית מגלים ששלושה בנים ממשפחת ריאן נהרגו כולם בשבוע האחרון, ומיקומו של האח הרביעי, טוראי ג'יימס פרנסיס ריאן (מאט דיימון) אשר צנח עם הדיוויזיה המוטסת ה-101 בקוטנטן, אינו ידוע. מילר מקבל פקודה לאסוף צוות לוחמים מפלוגתו ולצאת לחפש אותו. מילר יוצא למשימה עם 7 חיילים נוספים, ללא כל מודיעין על מיקומו של ריאן.

הצוות עובר בכמה עיירות קטנות ובדרך מאבד את טוראי אדריאן קפרזו (וין דיזל) שנהרג מירי צלף. מילר מגיע עם הצוות למקום התרסקות של דאון תובלה שהפך למקום כינוס פצועים, שם הוא פוגש מספר חיילים אמריקאים ובהם אחד מחבריו של ראיין שמדווח שהוא וקבוצת צנחנים מגנים על גשר אסטרטגי על נהר המרדה בעיירה ראמל. היחידה נעה לכיוון העיירה, כשבדרך הם נתקלים בעמדה גרמנית, עליה הם מסתערים ומשמידים אותה. במהלך הקרב נהרג ארווין וויד (ג'ובני ריביסי), החובש של הצוות.

הצוות, שכעת מונה רק שישה חיילים, פוגש בריאן ובשאר הצנחנים, ומילר מבשר לריאן על מות שלושת אחיו ועל הפקודה להביאו הביתה. ריאן, למרות הבשורה המרה, מסרב לעזוב את הגשר ולנטוש את אחיו לנשק ומתעקש להישאר ולהילחם. מילר, שהוא הקצין הבכיר בשטח, מסכים בסופו של דבר, נוטל את הפיקוד על הכוח כולו ומציב מערך הגנה על הגשר מפני הכוחות הגרמניים. הגרמנים מגיעים לאחר זמן קצר בכוחות עדיפים בהרבה ועם ארבעה טנקים, ובהדרגה הם משמידים כמעט את כל הכוח האמריקאי, שנסוג אל הגשר במטרה לפוצץ אותו. שארית הכוח נסוגה אל הצד השני של הגשר כשטנק גרמני מתחיל לחצותו. בניסיון כושל אחרון לפוצץ את הגשר, מילר נפצע אנושות. ברגע האחרון מגיעים מפציצים של חיל האוויר האמריקני ועמם כוח קרקעי של חיילים אמריקאים, ואלו הודפים את הגרמנים. ברגעיו האחרונים, לוחש מילר לריאן "הרווח את זה". בסופו של דבר, מיחידתו של מילר נותרים בחיים ריאן (שזה עתה צורף אליה), טוראי ריצ'רד רייבן (אדוורד ברנס) והמתורגמן רב"ט טימותי א. האפהם (ג'רמי דייוויס) שגויס על ידי מילר למשימה עקב שליטתו בצרפתית וגרמנית.

הסרט מסתיים בחזרה לריאן הזקן העומד בבית הקברות מול קברו של מילר, ומנסה "להראות" למילר שהוא אכן "הרוויח את זה", כלומר חי חיים מלאים וראויים עם משפחתו, אשר עומדת שם לצידו.

מאחורי התסריט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור הסרט מבוסס על מקרהו האמיתי של סמל פרדריק נילנד מהדיוויזיה המוטסת ה-101, אשר בהתאם למדיניות ה"ניצולים יחידים" של משרד ההגנה האמריקני (שנקבעה בעקבות המקרה של חמשת האחים סאליבן), אכן הוחזר מהחזית לארצות הברית.

יש טענה כי הקשר עם פרדריק נילנד נותק, ושהוא התגלה בכפר צרפתי מספר חודשים אחרי הפלישה כשמצבו היה טוב ושהוא לא היה מעורב בקרבות. נראה שטענה זו היא חסרת בסיס, שכן על פי מקורות אמינים יחסית – ספריו של ההיסטוריון הצבאי סטיבן אמברוז – אותר נילנד בשורות הדיוויזיה בה שירת תוך זמן קצר לאחר שיצאה ההוראה להחזירו לארצות הברית.[1]

ישנם הבדלים רבים בין הסיפור בסרט לבין המקרה עליו הוא מבוסס, ביניהם הסיפור על יחידת החילוץ שלא היה ולא נברא, וכן העובדה שאחד מאחיו של נילנד התגלה בשבי היפני בשלב מאוחר יותר.

התסריט העלה שאלות מוסריות מהותיות ביותר, של יחס לשבויים, יחס לאוכלוסייה אזרחית בזמן מלחמה ומעל הכול השאלה האם סביר להעמיד בסכנה חמורה את חייהם של שמונה חיילים על מנת להציל את חייו של חייל אחד.

סצנת הפתיחה שמתארת את נחיתת הגל הראשון בחוף אומהה, נחשבת נאמנה מאוד למקור. לוחמים רבים שהשתתפו בפלישה וכן היסטוריונים מפורסמים הכריזו כי הסצנה בסרט היא הקרובה ביותר למציאות מבין הסרטים שנעשו עד אז על הקרב. לשם יצירת מראה אמין ומדויק ככל האפשר גויסו כ-1,000 חיילים מהצבא האירי להשתתף בסצנה. הסצנה נחשבה למהפכנית באותה תקופה מפני שבניגוד לסרטים קודמים שתיארו את המלחמה, הלוחמים הוצגו בפן אנושי ופחות ״הירואי״: חיילים שמקיאים על הסירה בדרך לחוף ממחלת ים, לוחמים לוקים בהתקף חרדה ובהלם קרב, השפעות נזקי הרעש מההפצצות סביב (עליית דופק, בלבול וטנטון) ועוד.

הצלחת הסרט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה לביקורות טובות והצלחה קופתית, היה מועמד ל־11 פרסי אוסקר, וזכה בחמישה: על בימוי, עריכה, צילום, קול ועריכת אפקטים קוליים. בנוסף, זכה הסרט במספר פרסי גלובוס הזהב.

עקב הצלחת הסרט, ספילברג המשיך לעסוק במערכת נורמנדי במיני-סדרה בשם "אחים לנשק", שאותה יצר יחד עם טום הנקס, שמגלם בסרט "להציל את טוראי ריאן" את דמותו של ג'ון ה' מילר. גם בסדרה הזו, דייל דיי, שגילם בסרט את קולונל רוברט סינק, מפקד הרג׳ימנט 506 שבדיוויזיה המוטסת ה-101, המשיך לשחק באותו תפקיד. הסדרה זכתה להצלחה רבה, וזכתה בשישה פרסי אמי. בעקבות הצלחת הסדרה נוצרה המיני סדרה- הפסיפיק, שגם היא הייתה תחת הפקתם של טום הנקס וסטיבן ספילברג. בעוד ש-"להציל את טוראי ריאן", ו-"אחים לנשק" התמקדו במערכת נורמנדי, הפסיפיק מתמקדת בסיפורם של יוג'ין סלדג', רוברט לאקי וג'ון בזילון, במאבקם נגד האימפריה היפנית במהלך מלחמת העולם השנייה. הפסיפיק זכתה להצלחה רבה ולשמונה פרסי אמי.

השניים הפיקו יחד סדרה מלחמתית נוספת בשם "אדוני האוויר".

צוות שחקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המוזיקה לסרט, לרבות היצירה Hymn to the Fallen, כתב והלחין ג'ון ויליאמס, אשר הלחין מוזיקה לסרטים אחרים של שפילברג.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אמברוז-יום הפלישה, עמ' 279 ; אמברוז-אחים בקרב, עמ' 117-118.