אמדאוס (סרט)
כרזת הסרט | |
מבוסס על | "אמדאוס" משנת 1979 מאת פיטר שאפר |
---|---|
בימוי | מילוש פורמן |
הופק בידי | סול זאנץ |
תסריט | פיטר שאפר |
עריכה | מייקל צ'נדלר |
שחקנים ראשיים |
טום הולס פ. מארי אברהם אליזבת ברידג' |
מוזיקה |
וולפגנג אמדאוס מוצרט אנטוניו סליירי |
צילום | מירוסלב אונדריצ'ק |
מדינה | ארצות הברית, צ'כוסלובקיה |
חברת הפקה | סרטי אוריון |
חברה מפיצה |
אוריון האחים וורנר |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 19 בספטמבר 1984 |
משך הקרנה | 161 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט ביוגרפי, סרט פלאשבק, סרט דרמה, סרט מוזיקלי, דרמה תקופתית |
מקום התרחשות | וינה |
תקציב | 18 מיליון דולר |
הכנסות באתר מוג'ו | amadeus |
פרסים |
שמונה פרסי אוסקר ארבעה פרסי גלובוס הזהב |
דף הסרט ב־IMDb | |
אמדאוס (באנגלית: Amadeus) הוא סרט דרמה-ביוגרפיה אמריקאי משנת 1984 בבימוי מילוש פורמן, ועובד על ידי פיטר שאפר מהמחזה שלו באותו השם משנת 1979, שאף הוא בהשראת המחזה מוצרט וסליירי (אנ') משנת 1830 מאת אלכסנדר פושקין, המציג את סיפור חייו הבדיוני של וולפגנג אמדאוס מוצרט. הסרט בכיכובם של טום הולס, פ. מארי אברהם ואליזבת ברידג'.
הסרט הופק על ידי סול זאנץ, וצולם בצ'כיה, בצרפת ובאוסטריה בתקציב של 18 מיליון דולר.
הסרט "אמדאוס" זכה להצלחה קופתית וביקורתית עם הכנסות מעל 90 מיליון דולר, 40 זכיות מ-53 מועמדויות לפרסים, כולל 8 פרסי אוסקר, 4 פרסי גלובוס הזהב ופרס גילדת הבמאים. הוא דורג במקום ה-53 ברשימת מכון הסרטים האמריקאי ונבחר לשימור בארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית ב-2019 על תרומתו התרבותית, ההיסטורית והאסתטית.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העלילה מתארת את חייו של המלחין האוסטרי בן המאה ה-18 וולפגנג אמדאוס מוצרט (טום הולס), בעיקר מנקודת מבטו של המלחין האיטלקי אנטוניו סליירי (פ. מארי אברהם), שהיה מלחין החצר של הקיסר יוזף השני בווינה. בתחילת הסרט, סליירי המבוגר מאושפז בבית משוגעים לאחר ניסיון התאבדות, ומבקש להתוודות בפני כומר על חטאיו לפני מותו.
סליירי מוקסם כל חייו ממוזיקה קלאסית ורואה בה את קולו של אלוהים. לפני שנפגש עם מוצרט, סליירי מתרשם מאוד מיצירותיו ומכישרונו. לאחר הפגישה הראשונה עמו ועם רעייתו לעתיד קונסטנצה (אליזבת ברידג'), כקתולי אדוק ושמרן, הוא מזדעזע מאופיו הגס והילדותי של מוצרט, ובעיקר מהפער שבין גאונות המוזיקה שלו לבין ערכיו. כיוון שיצירתו שלו (של סליירי) נתפסת בעיניו כבינונית, הוא נתקף קנאה עזה במוצרט ובכעס גדול כלפי אלוהים שבחר "להשמיע את קולך באמצעות נער מגונה, תאוותן, שחצן ואינפנטילי ואילו לי הענקת רק את היכולת לזהות את התגלמותך עלי אדמות". הוא מחליט לנקום באלוהים דרך הריסת מוצרט. סליירי מתחבר עם מוצרט, וללא ידיעתו הוא עושה כל שביכולתו כדי לפגוע במוניטין של מוצרט, בהצלחת יצירותיו ובשפיותו. בין השאר, הוא מנצל את השפעתו ואת קשריו עם יוזף השני קיסר אוסטריה כדי למנוע את הצגת האופרה דון ג'ובאני יותר מחמש פעמים, משתמש במוטיבים מיחסיו המורכבים של מוצרט עם אביו ומזמין ממוצרט רקוויאם בעילום שם.
מאוחר יותר, קונסטנצה עוזבת את מוצארט ביחד עם בנו עקב הידרדרות במצבו. השחקן עמנואל שיקנדר (סיימון קאלו), חברו של מוצרט, מציע לו להלחין אופרה שתיועד לקהל הרחב. מוצרט מלחין לבקשתו את האופרה חליל הקסם שזוכה להצלחה רבה, אך בהצגה הראשונה שלה הוא נופל למשכב ונלקח לביתו בידי סליירי, שדוחק בו לסיים את כתיבת הרקוויאם למרות מצבו הקשה. קונסטנצה חוזרת למחרת לביתם, ומסלקת את סליירי בכעס, אך מוצאת את מוצרט מת. מוצרט נקבר בקבר אחים לא מסומן.
בסיום הסרט עוזב סליירי את הכומר, ומובל במסדרון תוך כדי הבעת חמלה כלפי המשוגעים שסביבו, אשר, כמוהו, חיו חיים בינוניים ולא זכו לניצוץ הגאוני.
מסר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט הוא למעשה שיר הלל לגאונות. סליירי הוא האדם שעושה הכל נכון: עובד בשקדנות, שומר את מצוות הדת ואף חיי במידה של סגפנות, מפלס את דרכו בתבונה בחצר הקיסר; כתוצאה מכך הוא גם זוכה לכבוד ולתהילה בסביבתו - הרבה יותר ממוצרט! - אך דבר אחד חסר לו: הניצוץ הגאוני. הוא מכיר בכך שהניצוץ הזה מצוי דווקא אצל מוצרט, שלא עושה שום דבר בדרך הנכונה, אך הוא "אהוב האל" - Amadeus בלטינית - בחירה שרירותית של הבורא שאין בה צדק ואין בה הגיון. כמו כל אהבה, היא אינה ניתנת להסבר או להצדקה. משום כך נבחר שם זה לסרט מבין שמותיו של מוצרט. הכרה זו, שסליירי הוא כמעט היחיד שמחזיק בה (בעיני רוב האנשים סליירי הוא המצליח ומוצרט הוא הכושל), הופכת אצלו לאובססיה, שבסופו של דבר מביאה לסוף הטרגי: הוא גורם למותו של מוצרט, אך בכך אינו מביא מזור למצוקתו שלו, כי את הגאוניות לא ירכוש לעולם; אותו האל אינו אוהב.
שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שחקנ/ית | דמות |
---|---|
טום הולס | וולפגנג אמדאוס מוצרט |
פ. מארי אברהם | אנטוניו סליירי |
אליזבת ברידג' | קונסטנצה מוצרט |
רוי דוטריס | לאופולד מוצרט |
סיימון קאלו | עמנואל שיקנדר |
ג'פרי ג'ונס | הקיסר יוזף השני |
צ'ארלס קיי | הרוזן אורזיני-רוזנברג |
ריטה זוהר | גברת שלומברג |
טריוויה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עלילת הסרט היא בדיונית ברובה ומבוססת על אגדות אורבניות רבות. לדוגמה, הרעיון של קנאתו של סליירי במוצרט, הנובעת מהעדר כישרון, היא מיתוס בלבד. הצלחתו של סליירי בחצר המלוכה ובקהל הרחב, הייתה גדולה יותר מהצלחת מוצרט.
- את הרקוויאם המפורסם של מוצרט הזמין הרוזן פרנץ ואלזג-שטופאך, איש אצולה חובב מוזיקה ולא אנטוניו סליירי, כמתואר בסרט. סליירי מעולם לא השלים את היצירה.
- בסרט סליירי מתואר כמלחין חסר תרומה משמעותית לעולם המוזיקה, עקב חוסר כישרון. בפועל אנטוניו סליירי הוא אחד המלחינים החשובים והמפורסמים של תקופתו, אם כי היום יצירותיו כמעט ואינן מנוגנות.
- בסצנה בה מוצרט מבקש לנגן בסגנונות של מלחינים שונים, הוא מסרב לנגן בסגנונו של כריסטוף ויליבלד גלוק בטענה שהוא משעמם. במציאות, גלוק היה אחד המלחינים האהובים על מוצרט.
- קונסטנצה ובר, אשתו של מוצרט, מוצגת בסרט כמי שניהלה את משק הבית ולא יותר מזה. במציאות, היא הייתה זמרת סופרן פעילה, שאף השתתפה ברבות מהאופרות שמוצרט הלחין.
- בסצנת הפגישה בין מוצרט לקיסר, מוצרט "משפר" את המנגינה של סליירי. המנגינה שיוצאת בסוף היא "Non più andrai" מתוך האופרה של מוצרט "נישואי פיגארו".
- שני שחקנים, טום הולס (מוצרט) ופ. מארי אברהם (סליירי) היו מועמדים לפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר. אברהם זכה.
- פרוש שמו של הסרט "אמדאוס", הוא "אהובו של האל". זהו שמו השני של מוצרט.
- השימוש בשם "אמדאוס" בידי מוצרט עצמו מופיע לעיתים רחוקות במכתבים שנכתבו על ידי המלחין, ולרוב בנימה מבודחת על הסיומת הלטינית, שכן לרוב הוא נעשה בסמוך לשמות "וולפגנגוס" ואף "מוצרטוס" (ראו מכתבים מ-16 בדצמבר 1774, 14 בנובמבר 1777 ו-10 במאי 1779). פרט למקרים בודדים כדוגמת אלה, מוצרט לרוב כתב את השם אמדה (Amadè) כשכתב את תרגום שם ההטבלה שלו, תיאופילוס, לאיטלקית.
- את הפאה הוורודה שחבש מוצרט בסרט ניתן לראות בתערוכת הקבע של מוזיאון אקדיאן באוניברסיטת מונקטון. הפאה נוצרה על ידי פול לבלנק. לבלאנק זכה באוסקר לאיפור ועיצוב השיער הטובים ביותר עבור סרט זה בשנת 1985[1].
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קנת בראנה כותב באוטוביוגרפיה שלו "Beginning" שהוא היה אחד המועמדים הסופיים לתפקיד מוצרט, אבל ירד מהשיקול כשפורמן החליט לעשות את הסרט עם צוות אמריקאי[2]. מארק המיל, שהחליף את טים קארי בתור מוצרט לקראת סוף ההצגה בברודוויי של גרסת המחזה, נבחן יחד עם שחקניות רבות באודישן לתפקיד אשתו של מוצרט קונסטנצה. עם זאת, פורמן החליט בסופו של דבר לא ללהק אותו בשל הקשר שלו לדמותו של לוק סקייווקר, בתחושה שהקהל לא יאמין לו כמלחין[3]. מג טילי לוהקה לתפקיד אשתו של מוצרט קונסטנצה, אך היא קרעה רצועה ברגלה יום לפני תחילת הצילומים[4], היא הוחלפה באליזבת ברידג'. סיימון קאלו, שגילם את מוצרט בהפקה הבימתית המקורית של אמדאוס בלונדון, לוהק לתפקיד עמנואל שיקנדר, הליבריסט של חליל הקסם.
הסרט צולם במקום בפראג[5] ובקרומיז' (אנ')[6], בגלל שרוב המבנים נשמרו בצורתם מימי הביניים, מה שהוזיל את ההפקה והעלות[4]. פורמן הצליח לצלם סצנות בתיאטרון הרוזן נוסטיץ בפראג, שם הוצגו לראשונה דון ג'ובאני וחסדו של טיטוס מאתיים שנה קודם לכן[7]. מספר סצנות אחרות צולמו באולפני ברנדוב ובבניין אינוואלידובנה, לשעבר "הוטל דה אינווליד", שנבנה בשנים 1731–1737[8].
פורמן שיתף פעולה עם הכוריאוגרפית האמריקאית טווילה ת'ארפ[9].
על פי הדיווחים, טום הולס השתמש במצב הרוח של ג'ון מקנרו כמקור השראה לגילום הגאונות הבלתי צפויה של מוצרט. הוא טען שהוא לא מצא את צחוקו של מוצרט עד שהפיל בקבוק וויסקי[10][4].
קבלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבלת פנים ביקורתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמדאוס מחזיק בציון של 89% באתר הביקורות Rotten Tomatoes בהתבסס על 154 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 8.9/10. רוב האתר קובע: " החירויות של אמדאוס עם ההיסטוריה עשויות לדרג את חלקן, אבל הנישואים היצירתיים של מילוש פורמן ופיטר שאפר מניבים מיתוס שטני אלוהי של גאונות ובינוניות, המונע על ידי ליהוק בהשראת המוזיקה הנלהבת של מוצרט"[11].
רוג'ר אברט העניק לסרט ארבעה מתוך ארבעה כוכבים והודה כי מדובר באחד "ההימורים המסוכנים ביותר שיוצר קולנוע לקח מזה זמן רב", אך הוסיף כי "אין שום דבר זול או לא ראוי בגישה", ובסופו של דבר הגיע למסקנה כי זה היה "סרט מרהיב, מלא ורך ומצחיק ומקסים"[12]. מאוחר יותר הוסיף אברט את הסרט לרשימת הסרטים הגדולים שלו[12]. פיטר טראוורס ממגזין "פיפל" אמר כי "הלס ואברהם חולקים ניצחון כפול בסרט שעומד כהישג פרובוקטיבי ומופלא"[13]. סטנלי קאופמן מ"הניו ריפבליק" הכניס אותו לרשימת הסרטים שלו שכדאי לראות[14].
בביקורת שלילית אחת, טוד מקארתי מ-Variety אמר שלמרות "חומרים ונושאים נהדרים לעבוד איתם, וכישרון מוביל שכזה המעורב", "הקומה והעוצמה שהייתה למחזה בגרסת הבמה פחתו באופן ניכר" בעיבוד הקולנועי[15]. אי הדיוקים ההיסטוריים הרבים של הסרט גררו ביקורת מצד היסטוריונים מוזיקליים[16][17].
הכנסות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט הכניס 52 מיליון דולר בארצות הברית ובקנדה עד נובמבר 1985, בעודו עדיין בבתי הקולנוע בחו"ל[18]. הוא הכניס עד היום למעלה מ-90 מיליון דולר ברחבי העולם.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט היה מועמד לאחד עשר פרסי אוסקר, וזכה בשמונה (כולל הסרט הטוב ביותר). בתום טקס האוסקר, לורנס אוליבייה עלה לבמה כדי להגיש את האוסקר לסרט הטוב ביותר. בזמן שאוליבייה הודה לאקדמיה על שהזמינה אותו, הוא כבר פתח את המעטפה, במקום להכריז על המועמדים, הוא פשוט קרא, "הזוכה על זה הוא אמדאוס". פקיד האקדמיה עלה במהירות לבמה כדי לאשר את הזכייה והזוכה וסימן שהכל בסדר לפני שאוליבייה העניק את הפרס למפיק סול זאנץ. אוליבייה (בשנתו ה-78) היה חולה שנים רבות, ובגלל דמנציה קלה הוא שכח לקרוא את המועמדים[19]. לאחר מכן הודה זאנץ לאוליבייה, ואמר שזה כבוד לקבל ממנו את הפרס[20], לפני שהזכיר את המועמדים האחרים בנאום הקבלה שלו: דמעות של שתיקה, המעבר להודו, מקום בלב וסיפורו של חייל. מוריס ז'אר זכה בפרס המוזיקה המקורית הטובה ביותר על הלחן שלו "המעבר להודו". בנאום הקבלה שלו לפרס, העיר ז'אר בהומור "היה לי מזל שמוצרט לא היה זוכה השנה"[21].
הסרט יחד עם הפצוע האנגלי, מטען הכאב, הארטיסט ובירדמן הם הזוכים היחידים בפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר שלעולם לא נכנסו לטופ 5 של שוברי קופות סוף השבוע. הסרט הגיע לשיאו במקום ה-6 במהלך סוף השבוע השמיני שלו בבתי הקולנוע[22][23][24][25]. סול זאנץ הפיק גם את אמדאוס וגם את הפצוע האנגלי.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרס | קטגוריה | מועמד/ים | תוצאה |
---|---|---|---|
פרסי אוסקר | פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר | שאול זאנץ | זכייה |
פרס אוסקר לבימוי הטוב ביותר | מילוש פורמן | זכייה | |
פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר | פ. מורי אברהם | זכייה | |
טום האלס | מועמדות | ||
פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר | פיטר שאפר | זכייה | |
פרס אוסקר לעיצוב ההפקה הטוב ביותר | אמנות בימוי: פטריציה פון ברנדנשטיין ;
קישוט סט: קארל צ'רני |
זכייה | |
פרס אוסקר לצילום הטוב ביותר | מירוסלב אונדריצ'ק | מועמדות | |
פרס אוסקר לעיצוב התלבושות הטוב ביותר | תיאודור פישטק | זכייה | |
פרס אוסקר לעריכה הטובה ביותר | ננה דנביץ' ומייקל צ'נדלר | מועמדות | |
פרס אוסקר לאיפור ולעיצוב השיער הטובים ביותר | דיק סמית' ופול לבלנק | זכייה | |
פרס אוסקר למיקס הסאונד הטוב ביותר | מארק ברגר, טום סקוט, טוד בוקלהיידה וכריסטופר ניומן | זכייה | |
פרסי אמנדה (אנ') | הסרט העלילתי הזר הטוב ביותר | מילוש פורמן | זכייה |
פרסי עורכי הקולנוע האמריקאי | הסרט העלילתי הערוך הטוב ביותר | ננה דנביץ' ומייקל צ'נדלי | זכייה |
מכון הסרטים האמריקאי | מאה שנים... מאה סרטים | מקום 53 | |
פרסי ארטיוס (אנ') | הישג יוצא דופן בליהוק סרטים עלילתיים | מרי גולדברג | זכייה |
פרס באפט"א לקולנוע | פרס באפט"א לסרט הטוב ביותר | שאול זאנץ ומילוש פורמן | מועמדות |
פרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי | פ מורי אברהם | מועמדות | |
פרס באפט"א לתסריט המעובד הטוב ביותר | פיטר שאפר | מועמדות | |
פרס באפט"א לצילום הטוב ביותר | מירוסלב אונדריצ'ק | זכייה | |
פרס באפט"א לעיצוב התלבושות הטוב ביותר | תיאודור פישטק | מועמדות | |
פרס באפט"א לעריכה הטובה ביותר | ננה דנביץ' ומייקל צ'נדלר | זכייה | |
פרס באפט"א לאיפור ועיצוב השיער הטוב ביותר | פול לבלנק ודיק סמית' | זכייה | |
פרס באפט"א לעיצוב ההפקה הטוב ביותר | פטריציה פון ברנדשטיין | מועמדות | |
פרס באפט"א לסאונד הטוב ביותר | ג'ון נאט, כריסטופר ניומן ומארק ברגר | זכייה | |
פרסי האגודה הבריטית לקולנוע (אנ') | הצילום הטוב ביותר בסרט עלילתי תיאטרלי | מירוסלב אונדריצק | מועמדות |
פרסי סזאר (אנ') | הסרט הזר הטוב ביותר | זכייה | |
פרסי דוד די דונטלו (אנ') | הסרט הזר הטוב ביותר | מילוש פורמן | זכייה |
הבמאי הזר הטוב ביותר | זכייה | ||
השחקן הזר הטוב ביותר | טום האלס | זכייה | |
פרסי גילדת הבמאים של אמריקה | הישג בימוי יוצא דופן בסרטי קולנוע | מילוש פורמן | זכייה |
פרסי DVD בלעדיים | סרט תיעודי רטרוספקטיבי מקורי, הוצאת הספרייה | פול המסטריט, ביל ג'רזי וצ'ארלס קיסליאק | מועמדות |
פרשנות האודיו הטובה ביותר, הוצאת ספרייה | מילוש פורמן ופיטר שאפר | מועמדות | |
פרסי גלובוס הזהב | פרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - דרמה | זכייה | |
פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט דרמה | פ. מורי אברהם | זכייה | |
טום האלס | מועמדות | ||
פרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר - סרט קולנוע | ג'פרי ג'ונס | מועמדות | |
פרס גלובוס הזהב לבימוי הטוב ביותר | מילוש פורמן | זכייה | |
פרס גלובוס הזהב לתסריט הטוב ביותר | פיטר שאפר | זכייה | |
פרסי מסך הזהב (אנ') | זכייה | ||
פרסי האקדמיה היפנית לקולנוע | הסרט הטוב ביותר בשפה זרה | זכייה | |
פרסי ג'וזף פלטו (אנ') | הסרט הטוב ביותר | זכייה | |
הבמאי הטוב ביותר | מילוש פורמן | זכייה | |
התרומה האמנותית הטובה ביותר | זכייה | ||
פרסי ג'וסי (אנ') | יוצר הסרט הזר הטוב ביותר | מילוש פורמן | זכייה |
פרסי חוג מבקרי הקולנוע של קנזס סיטי | השחקן הטוב ביותר | פ. מורי אברהם | זכייה |
פרסי קינמה ג'ונפו (אנ') | הסרט הטוב ביותר בשפה זרה | מילוש פורמן | זכייה |
פרסי איגוד מבקרי הקולנוע בלוס אנג'לס | התמונה הטובה ביותר | זכייה | |
הבמאי הטוב ביותר | מילוש פורמן | זכייה | |
השחקן הטוב ביותר | פ. מורי אברהם | זכייה | |
התסריט הטוב ביותר | פיטר שאפר | זכייה | |
קטע המוזיקה הטוב ביותר | וולפגנג אמדאוס מוצרט | סגן אלוף | |
נאסטרו ד'ארגנטו (אנ') | הבמאי הזר הטוב ביותר | מילוש פורמן | זכייה |
השחקן הזר הטוב ביותר | טום האלס | זכייה | |
המועצה הלאומית לשימור סרטים (אנ') | מרשם הסרטים הלאומי | הוכנס | |
פרסי איגוד הקולנוע והטלוויזיה המקוון | היכל התהילה של הסרט: הפקות | זכייה | |
פרסי רוברט (אנ') | הסרט הזר הטוב ביותר | מילוש פורמן | זכייה |
פרסי איגוד מבקרי הקולנוע הטורקי (אנ') | הסרט הזר הטוב ביותר | זכייה |
היסטוריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלכתחילה, הסופר פיטר שפר והבמאי מילוש פורמן היו פתוחים לגבי רצונם ליצור דרמה משעשעת המבוססת רק על המציאות באופן רופף, וכינו את היצירה "פנטזיה על הנושא של מוצרט וסליירי"[26].
רעיון האיבה בין מוצרט לסאליירי זכה לפופולריות על ידי אלכסנדר פושקין בשנת 1830 במחזהו מוצרט וסליירי. בו רוצח סליירי את מוצרט על הבמה. המחזה נעשה לאופרה מוצרט וסליירי מאת ניקולאי רימסקי-קורסקוב 67 שנים מאוחר יותר, אשר בתורה זכתה לעיבוד ראשון למסך על ידי במאי הסרט האילם ויקטור טורג'נסקי ב-1914[27].
תפנית משמעותית נוספת בסרט היא הצגתו של סליירי כמתבודד אדוק לכוד בנדר צניעות כאשר במציאות הוא היה איש משפחה נשוי עם שמונה ילדים ולפחות פילגש אחת[17].
מוצרט אכן הוזמן להלחין מיסה רקוויאם על ידי נדיב אנונימי. במציאות, התברר שמזמין היצירה הוא הרוזן פרנץ פון וולסג, שהתאבל לאחר מות אשתו[28].
"גרסת הבמאי"
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמדאוס הוקרן בבכורה בשנת 1984 כסרט בדירוג PG (מומלצת השגחה של ההורים) עם זמן ריצה של 161 דקות. הבמאי מילוש פורמן הציג מאוחר יותר גרסה בדירוג R (הצפייה מתחת לגיל 17 מותרת רק בליווי הורה) עם כמעט 20 דקות של קטעים משוחזרים, אשר שוחררה על ידי האולפנים כגרסת הבמאי ב-24 בספטמבר 2002[29]. מאז 2024, ה-גרסת הבמאי היא הגרסה הזמינה היחידה של את הסרט, שכן המפיקים שינו את הנגטיב המקורי של הסרט כך שיכלול את הצילומים הנוספים, למרות שהמפיקים הבטיחו להוציא מחדש את המהדורה התיאטרלית בתאריך עתידי לא מוגדר[30].
לא ברור אם גרסת הבמאי מייצגת את החזון האמנותי הממשי של פורמן. פורמן הגן על 20 הדקות של החתכים באוטוביוגרפיה שלו מ-1993 Turnaround, וחזר על הגנתו בחומר המשלים מ-1995 ל-LazerDisc המפואר של פיוניר. גרסת הבמאי זכה לביקורת קשה, בין השאר משום שהיא עקרה את המהדורה התיאטרלית, במקום להשלים אותה. ריאן ג'ונסון טען שגרסת הבמאי "באופן מוזר הוא סוג של כיתת אמן הפוכה בעריכה: זה מראה בדיוק למה הגזרות נעשו מלכתחילה ואיך הם גרמו לסרט לעבוד"[31]. רוג'ר אברט ציין כי הגרסה הייתה חלק מגל רחב יותר של גרסאות של במאים במהדורות הווידאו ביתי, שאותו הוא אפיין כ"ברכה מעורבת"[32]. Tasha Robinson מ-The A.V. Club ציינה כי רוב הסיקוונסים הנוספים היו מיותרים או מיותרים, ושברו את "הזרימה התוססת בין הסצנות" שסימנה את "הגרסה המעולה" של מהדורת התיאטרון"[33].
מצד שני, המבקרים זיהו את היתרונות של כמה מהסצנות הנוספות. אברט ורובינסון הסכימו שהסצנות שנוספו מסבירות טוב יותר את שנאתו של קונסטנצה לסאליירי, למרות שרובינסון תהה אם עלילת המשנה הזו באמת זקוקה לסצנה חשופת חזה[32][33]. ג'ורדן הופמן מ-Foreign Policy הוסיף כי עלילת המשנה בה מציגה את כריסטין אברסולה כזמרת חביבה על סלירי השוכבת עם מוצרט, הייתה "מעולה"[34].
באופן רחב יותר, תוך כדי קידום גרסת הבמאי, פורמן טען שזמן הריצה הבלתי מוגבל של וידאו ביתי מספק סביבה טובה יותר לסצנות שנמחקו:
כשאתה מסיים סרט, לפני שהקהל המשלם הראשון רואה אותו, אין לך מושג. אתה לא יודע אם עשית הצלחה או פלופ כשזה מגיע לקופות. ובשנות ה-80, עם MTV על הסצנה, יש לנו סרט בן שלוש שעות על מוזיקה קלאסית, עם שמות ארוכים, פאות ותלבושות. אל תשכח שאף אולפן גדול לא רצה לממן את הסרט, מהסיבות הללו. אז אמרנו, "טוב, אנחנו לא רוצים לדחוף את הסבלנות של הקהל רחוק מדי". מה שלא היה קשור ישירות לעלילה, פשוט גזרתי אותו. אבל זו הייתה החלטה הדדית [להגביל את זמן הריצה]. רציתי את החיים הכי טובים לסרט בעצמי... ובכן, ברגע שאנחנו מוציאים אותו מחדש ב-DVD, זה לא משנה אם הוא אורכו שעתיים ו-40 דקות, או שלוש שעות. אז למה שלא נעשה את הגרסה כפי שנכתבה בתסריט?[35]
בשנת 2024, הודיעה שאול זאנץ ושות' כי בשיתוף עם ארכיון הסרטים של האקדמיה (אנ') ותיאטרו דלה פייס, היא השלימה שחזור 4K של אמדאוס (כולל הגזרה התיאטרלית) כדי לחגוג את יום השנה ה-40 לסרט. המשחזרים ציינו שפול זאנץ, אחיינו ויורשו של שאול, העדיף אישית את המהדורה התיאטרלית על פני גזרת הבמאי. המפיקים הודיעו כי גרסה משוחזרת של המהדורה התיאטרלית תהיה זמינה בווידאו הביתי[30].
מוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרדיט לסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מוזיקה בניצוחו ובפיקוחו של נוויל מרינר
- רכז מוזיקלי: ג'ון שטראוס
- תזמורת: האקדמיה של סנט מרטין בשדות, בניצוחו של נוויל מרנר.
- פזמונים
- מקהלת האקדמיה של סנט מרטין בשדות, בניצוחו של לאסלו הלטאי
- מקהלת אופרה אמברוזיאן, בניצוחו של ג'ון מקארתי
- הפזמונים של מנזר וסטמינסטר, בניצוחו של סיימון פרסטון
- סולנים אינסטורמנטליים:
- קונצ'רטו לפסנתר מס' 22 במי מז'ור, ק' 482 : איבן מורבץ
- קונצ'רטו לפסנתר מס' 20 בדי מינור, ק' 466 : אימוגן קופר
- אדג'יו בדו מינור למפוחית זכוכית, ק' 617 (אנ') : תומאס בלוך עם הווירטווזיים של בריסל, בניצוחו של מארק גראוולס
- רקע פארודי: מקהלת הסימפונית של סן פרנסיסקו
- "קארו מיו בן" מאת ג'וזפה ג'ורדני : מישל אספוסיטו, סופרן
הקלטת פסקול מקורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלבום הפסקול הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הקלאסיים של בילבורד[36], למקום ה-56 במצעד האלבומים הפופולריים של בילבורד, מכר למעלה מ-6.5 מיליון עותקים וקיבל שלושה עשר דיסקי זהב, מה שהופך אותו לאחת מהקלטות המוזיקה הקלאסית הפופולריות ביותר של כל הזמנים[37]. הוא זכה בפרס הגראמי לאלבום הקלאסי הטוב ביותר בשנת 1984[38].
- דיסק 1
- מוצרט: סימפוניה מס' 25 בסול מינור, ק' 183 (אנ'), פרק ראשון
- ג'ובאני בטיסטה פרגולסי : Stabat Mater : (אנ') "Quando corpus morietur" ו"אמן"
- מוזיקה צוענית של תחילת המאה ה-18: בובאק והונגריקוס
- מוצרט: סרנדה לכלי נשיפה בדו מז'ור, ק' 361 (אנ'), פרק שלישי
- מוצרט: החטיפה מהסרגליו, ק' 384, פינאלה טורקית
- מוצרט: סימפוניה מס' 29 בלה מז'ור, ק' 201 (אנ'), פרק א'
- מוצרט: קונצ'רטו לשני פסנתרים בדו מז'ור, ק' 365 (אנ'), פרק שלישי
- מוצרט: מיסה גדולה בדו מינור, ק' 427 (אנ'), קיירי
- מוצרט: סימפוניה קונצרטנטה בדו מז'ור, ק' 364 (אנ'), פרק ראשון
- מוצרט: קונצ'רטו לפסנתר מס' 15 ב-B Flat, K. 450 (אנ'), פרק שלישי
- דיסק 2
- מוצרט: קונצ'רטו לפסנתר מס' 22 במי מז'ור, ק' 482, פרק שלישי
- מוצרט: נישואי פיגארו, ק' 492, מערכה שלישית, "אקו לה מרסיה"
- מוצרט: נישואי פיגארו, ק' 492, מערכה רביעית, "אה, tutti contenti"
- מוצרט: דון ג'ובאני, ק' 527, מערכה ב', סצנת קומנדטור
- מוצרט: זיידה, ק' 344 (אנ'), אריה, "Ruhe sanft"
- מוצרט: רקוויאם, ק' 626, אינטרויטוס (מבוא תזמורתי)
- מוצרט: רקוויאם, ק' 626, Dies irae
- מוצרט: רקוויאם, K. 626, Rex tremendae majestatis
- מוצרט: רקוויאם, ק' 626, קונפוטטיס
- מוצרט: רקוויאם, ק' 626, לקרימוסה
- מוצרט: קונצ'רטו לפסנתר מס' 20 בדי מינור, ק' 466, פרק שני
כל הרצועות באלבום בוצעו במיוחד עבור הסרט. על פי פרשנות הסרט של פורמן ושפר, מריינר הסכים להקליט מוזיקה לסרט באם המוזיקה של מוצרט לא תשנה לחלוטין מהתווים המקוריים. מריינר אכן הוסיף כמה תווים למוזיקה של סליירי שמורגשים בתחילת הסרט, כאשר סליירי מתחיל את הווידוי שלו.
האריה "Ruhe sanft" מהאופרה זיידה אינה מופיעה בסרט.
תרשימים
[עריכת קוד מקור | עריכה]טבלאות שבועיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תרשים (1985–2006) | מיקום שיא |
---|---|
אלבומים אוסטרליים (Kent Music Report) | 10 |
אלבומים בלגיים (Ultratop Flanders) | 97 |
אלבומים/תקליטורים מובילים בקנדה (RPM) | 36 |
אלבומים הולנדיים (אלבומים מובילים 100) | 10 |
אלבומים אירופיים (Eurotipsheet) | 21 |
אלבומים פיניים (Suomen virallinen lista) | 30 |
אלבומים צרפתיים (SNEP) | 42 |
אלבומי ניו זילנד (RMNZ) | 9 |
אלבומים שוודיים (Sverigetopplistan) | 10 |
אלבומים שווייצרים (Schweizer Hitparade) | 7 |
אלבומים בבריטניה (OCC) | 64 |
חוצות 200 בארצות הברית | 56 |
טבלאות סוף שנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תרשים (1985) | מַצָב |
---|---|
אלבומי ניו זילנד (RMNZ) | 39 |
עוד מוזיקה מהפסקול המקורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1985 יצא אלבום נוסף עם הכותרת "עוד מוזיקה מהפסקול המקורי של הסרט אמדאוס" המכיל בחירות נוספות של מוזיקה שלא נכללו במהדורת הפסקול המקורית.
- מוצרט: חליל הקסם, ק' 620, פתיחה.
- מוצרט: חליל הקסם, ק' 620, מערכה 2, אריה מלכת הלילה (אנ').
- מוצרט: מוזיקת הלווייה של הבונים החופשיים, ק' 477.
- מוצרט: קונצ'רטו לפסנתר מס' 20 בד מינור, ק' 466, פרק ראשון (אנ').
- אנטוניו סאליירי: אקסור, רה ד'אורמוס, פינאלה.
- מוצרט: Eine kleine Nachtmusik (סרנדה מס' 13 לכלי מיתר בסול מז'ור), ק' 525, פרק ראשון, עיבוד לאוקטט כלי נשיפה מאת גרהם שין .
- מוצרט: קונצ'רטו לחליל ונבל בדו מז'ור, ק' 299, פרק ב '(אנ').
- מוצרט: שישה ריקודים גרמניים (מס' 1–3), ק' 509.
- ג'וזפה ג'ורדני(אנ') : "קארו מיו בן".
- מוצרט: החטיפה מהסרגליו, ק' 384, מקהלת היניצ'רים (אר.) ו-"Ich möchte wohl der Kaiser sein" ("Ein deutsches Kriegslied"), ק' 539 (אר.).
מוזיקת הלווייה של הבונים החופשיים נועדה במקור לנגן על כתוביות הסיום, אך הוחלפה בסרט בפרק השני של הקונצ'רטו לפסנתר מס' 20 בדי מינור (כלול בהקלטת הפסקול המקורית)[39].
פסקול של גרסת הבמאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2002, במקביל ליציאת גרסת הבמאי של הסרט, פסקול הסרט עבר מאסטרציה מחדש בקידוד 24 סיביות והוצא מחדש עם הכותרת Special Edition: The Director's Cut – Newly Remastered Original Recording Recording על שני תקליטורי זהב 24 קראט[40]. הוא מכיל את רוב המוזיקה משתי המהדורות הקודמות, אך עם ההבדלים הבאים.
החלקים הבאים נוספו עבור מהדורה זו:
- מצעד קבלת הפנים של סליירי הפך ל" Non più andrai " מ"נישואי פיגארו " (כולל דיאלוג מהסרט)
- אדג'יו בדו מינור למפוחית זכוכית, K. 617 (מתוך הקלטה חדשה משנת 2001)
הקטעים הבאים, שפורסמו בעבר ב-Mor Music from the Original של הסרט Amadeus, לא נכללו:
- מוזיקת הלוויה של הבונים החופשיים, ק' 477
- שישה ריקודים גרמניים (מס' 1–3), ק' 509
סדרת טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיבוד לסדרת טלוויזיה למחזה המקורי של שאפר בכיכובם של וויל שארפ ופול בטני ישודר ב-Sky TV בסוף 2024[41].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "אמדאוס", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "אמדאוס", באתר נטפליקס
- "אמדאוס", באתר AllMovie (באנגלית)
- "אמדאוס", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "אמדאוס", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "אמדאוס", באתר Metacritic (באנגלית)
- "אמדאוס", באתר אידיבי
- "אמדאוס", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
- "אמדאוס", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- אמדאוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- רחל נאמן, ביקורת קולנוע - אופרה בופה, כותרת ראשית, 20 בפברואר 1985
- מאיר שניצר, מבצע מתוכם מאוד, חדשות, 28 בפברואר 1985
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ טלגרף ג'ורנל, תצוגה של התמדה ואבולוציה אקדיאנית, 2015
- ^ Kenneth Branagh, Beginning, 1st American ed, New York: Norton, 1990, ISBN 978-0-393-02862-1
- ^ Mark Hamill: ‘If I had to climb a Skellig, I was staying at the top’, The Irish Times (באנגלית)
- ^ 1 2 3 director's cut (2016-01-12), The Making of Amadeus - director's cut by Milos Forman, נבדק ב-2024-12-08
- ^ פראג בסרטים - תיירות פראג, באתר web.archive.org, 2018-01-17
- ^ עריית קרומריז, הטירה והסרט המפורסם אמדאוס, באתר web.archive.org, 5 ביולי 2018
- ^ תיאטרון אחוזות מוצרט פראג, היסטוריה של תיאטרון אחוזות, באתר www.estatestheatre.cz, 29 בנובמבר 2021
- ^ מיקומי סרטים של אדמאוס (1984), באתר web.archive.org, 2016-05-18
- ^ ריף, גו'רדן, טווילה ת'ארפ מזכירה את אמאוס , ג'ין קלי, ברישניקוב כשהיא מציינת 50 שנה", באתר הוליווד ריפורטר, 2 באוקטובר 2015 (באנגלית אמריקאית)
- ^ ברוטון, כריס; Broughton, Interviews by Chris (2023-10-23). "'ג'ון מקנרו היה נקודת ההתייחסות שלי': איך עשינו את הסרט של מוצרט אמאוס"". הגרדיאן (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-12-08.
- ^ Amadeus | Rotten Tomatoes, www.rottentomatoes.com (באנגלית)
- ^ 1 2 Amadeus movie review & film summary (1984) | Roger Ebert, www.rogerebert.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ Picks and Pans Review: Amadeus, People.com (באנגלית)
- ^ EBSCO Sign In, login.ebsco.com
- ^ Todd McCarthy, Amadeus, Variety, 1984-09-05 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Gale, Cengage Learning, מדריך לימוד ל"אמדאוס" של וולפגנג אמאוס מוצרט ואנטוניו סאליירי, Gale, Cengage Learning, מסת"ב 978-1-4103-9260-2. (באנגלית)
- ^ 1 2 Tunzelmann, Alex von (2009-10-22). "אמדאוס : בדיחות הפליץ לא יכולות להסתיר עד כמה זה שגוי בצורה מצחיקה". הגרדיאן (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-12-08.
- ^ Amadeus (1984) - Financial Information, The Numbers
- ^ אוליבייה, מאת טרי קולמן, 2005, עמ'. 484.
- ^ Inmagic DB/Text WebPublisher: 1 records, web.archive.org, 2011-07-16
- ^ Movies & Videos, web.archive.org, 2017-03-24
- ^ The English Patient, Box Office Mojo
- ^ Amadeus, Box Office Mojo
- ^ The Hurt Locker, Box Office Mojo
- ^ Birdman or (The Unexpected Virtue of Ignorance), Box Office Mojo
- ^ במה אמדאוס טועה?, באתר www.bbc.com (באנגלית בריטית)
- ^ Religion and Characters in Symphony of Love and Death (1914), www.comicbookreligion.com
- ^ aelarsen, Amadeus: Strange but True, An Historian Goes to the Movies, 2015-06-14 (באנגלית)
- ^ Hive4media - A Better Way To Do Business, web.archive.org, 2002-08-28
- ^ 1 2 קינג, סוזן, 'אמדאוס' הגיע לגיל 40 וקיבל מתנה גדולה מהאוסקר: שחזור דיגיטלי של 4K, באתר GoldDerby, 31 במאי 2024 (באנגלית אמריקאית)
- ^ ג'ונסון, ריאן, אלה חדשות פנטסטיות, היו בראש רשימת השאלות שלי כבר שנים...., באתר טוויטר, 1 במרץ 2024
- ^ 1 2 Amadeus movie review & film summary (1984) | Roger Ebert, www.rogerebert.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 Amadeus: The Director's Cut, AV Club (באנגלית אמריקאית)
- ^ Jordan Hoffman, 'אמדאוס', חזרה לבתי הקולנוע, הוא סרט מושלם, באתר Foreign Policy, 22 באוקטובר 2024 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Milos Forman | Interview | The A.V. Club, web.archive.org, 2013-06-30
- ^ וולפגנג אמדאוס מוצרט - נוויל מרינר, האקדמיה של סנט מרטין-בשדות - אמדאוס (הקלטת פסקול מקורי) (באנגלית), 1984, נבדק ב-2024-12-08
- ^ Amadeus soundtrack, Academy of St Martin in the Fields (באנגלית בריטית)
- ^ זוכים קודמים: 1984 - פרסי גראמי שנתיים 27, באתר web.archive.org, 2016-12-20
- ^ עוד מוזיקה מהפסקול המקורי של הסרט אמדאוס, הערות אלבום
- ^ סר נוויל מרינר, האקדמיה של סנט מרטין בשדות - אמדאוס (הקלטת פסקול מקורי - מהדורה מיוחדת: גזרת הבמאי) (באנגלית), 2002, נבדק ב-2024-12-08
- ^ Jesse Whittock, Paul Bettany To Star Opposite Will Sharpe In Sky Limited Series ‘Amadeus’, Deadline, 2024-04-09 (באנגלית אמריקאית)
- סרטי 1984
- וינה בקולנוע
- זוכי אוסקר: האיפור ועיצוב השיער הטובים ביותר
- זוכי אוסקר: הסרט הטוב
- זוכי אוסקר: התלבושות הטובות
- זוכי אוסקר: מיקס הסאונד הטוב
- זוכי אוסקר: עיצוב ההפקה הטוב
- זוכי פרס גלובוס הזהב לסרט דרמה הטוב ביותר
- סרטי דרמה אמריקאיים
- סרטי דרמה היסטורית
- סרטים ביוגרפיים אמריקאיים
- סרטים זוכי גלובוס הזהב - התסריט הטוב ביותר
- סרטים מבוססי מחזות
- סרטים זוכי פרסי איגוד מבקרי הקולנוע של לוס אנג'לס
- סרטי מילוש פורמן