לדלג לתוכן

מה יפית עמק נוי (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מה יפית עמק נוי
How Green Was My Valley
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על How Green Was My Valley עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי ג'ון פורד
הופק בידי דאריל פ. זאנוק
תסריט פיליפ דאן
עריכה ג'יימס קלארק עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים וולטר פידג'ן, מורין או'הרה, דונלד קריספ, שרה אלגוד, רודי מקדואל
מוזיקה אלפרד ניומן
צילום ארתור ס. מילר
מדינה ארצות הברית
חברת הפקה פוקס המאה ה-20 עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה פוקס המאה ה-20
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 28 באוקטובר 1941
משך הקרנה 118 דקות
שפת הסרט אנגלית, וולשית
סוגה סרט דרמה, סרט המבוסס על יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות ויילס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב $1,250,000
הכנסות $6,000,000
פרסים 5 פרסי אוסקר, 10 מועמדויות
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מה יפיתָ עמק נָוִיאנגלית: How Green Was My Valley, תרגום מילולי: "כמה ירוק היה העמק שלי") הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1941, שהתבסס על ספר בשם זה מאת ריצ׳רד לוולין. מפיק הסרט היה דאריל פ. זאנוק והוא בוים בידי במאי המערבונים ג'ון פורד. הסרט היה מועמד לעשרה פרסי אוסקר וזכה בחמישה, בהם פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר ופרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר, תוך שהוא גובר על סרטים קלאסיים שהופקו באותה שנה כ"האזרח קיין", "הנץ ממלטה" ו"חשד" של אלפרד היצ'קוק. הסרט פורש את זכרונות ילדותו של לוולין, ומגולל את סיפורה של משפחת מורגן קשת היום, החיה בכפר בעמק בדרום ויילס, שכלכלתו מבוססת על מכרות פחם, במפנה המאה העשרים. הסרט נוגע בנושאים כמסורת עממית ונוף ירוק הנדחקים בשל הקידמה, פער דורות, תנאי החיים והעבודה הקשים והמסוכנים, שביתות והתאגדות עובדים, פער מעמדות, התעללות בילדים, התמודדות עם רכילות בקהילה קטנה ושמרנית ועוד. עם זאת, הצגת הדברים היא ברוח נוסטלגית והוא מלווה בשירי עבודה וולשיים מקוריים.

סיפור העלילה, מסופר דרך עיניו של בן המשפחה הצעיר, יו מורגן (שכילד מגלם אותו רודי מקדוול אך קול המספר הוא של ארווינג פיצ'ל) ב-voice over וכולו פלאשבק של מורגן המבוגר העוזב את העמק ונזכר באירועים מעברו. אב המשפחה הדומיננטי, גווילם מורגן (דונלד קריספ) וארבעת אחיו הבוגרים של המספר עובדים במכרה. פרט למספר, הדמות הראשית הוא הכומר מר גרופיד, בגילומו של וולטר פידג'ן.

המשפט המצוטט ביותר מן הסרט, הוא המשפט האחרון הנאמר בו והמוטו שלו:

Men like my father cannot die -- They are with me still, real in memory as they were in flesh, loving and beloved forever. How green was my valley then

אנשים כמו אבי לעולם אינם מתים -- הם איתי תמיד, חיים בזכרון כפי שהיו בחייהם, אוהבים ונאהבים לעד. כמה ירוק היה העמק שלי אז. [לאחר מכן, בזמן שהמספר נזכר בדברים, כבר כיסה אבק שחור את העמק]

הסרט נפתח בחתונת אחיו של המספר, איוור (פטריק נוולס), עם ברונווין הבלונדינית (אנה לי). את טקס החתונה מנהל הכומר החדש והצעיר מר גרופיד (וולטר פידג'ן), שאך הגיע לכפר מקארדיף. סצנת החתונה מציגה את ההווי הכפרי הוולשי המסורתי התמים.

בהמשך נודע שהנהלת המכרה מתכוונת לקצץ בשכר. ארבעת האחים מציעים להתאגד, אך האב לא מוכן לשמוע על "הבלים סוציאליסטיים". עקב הוויכוח עוזבים ארבעת האחים הבוגרים את בית האב ומארגנים שביתה שמתארכת למשך החורף וגורמת למחסור. במהלך עצרת עובדים, מועדת אם המשפחה למים קפואים, הבן הצעיר נחלץ להצילה והשניים נופלים למשכב. במהלך מחלתם מתאהבת אחות המספר, אנגרד מורגן (מורין או'הרה), בכומר שמסייע להם, דואג להשכלתו של המספר ומשמש לו דמות אב אינטלקטואלי, בניגוד לאביו איש המעשה הפשוט. עם החלמתם של הבן והאם באביב מתאחדת המשפחה והשביתה מסתיימת, עם זאת שניים מהאחים אינם חוזרים לעבודה ומהגרים לארצות הברית. אנגרד, המאוהבת בכומר, מתחתנת בניגוד לרצונה עם בנו של בעלי המכרה ויוצאת עמו למסע סביב העולם.

לפי עצת הכומר מתחיל המספר ללמוד בבית ספר, אף על פי שהוא סופג התעללות מצד חבריו לספסל הלימודים ואף מצד המורה בשל מוצאו הנחות הוא עושה חיל הן בלימודים והן באיגרוף מול חבריו. הצלחתו בלימודים פותחת לו אפשרות להשלים את השכלתו באוניברסיטה ולא לעבוד במכרה כאביו ואחיו, אך הוא מוותר על אפשרות זו ובוחר לעבוד במכרה.

איוור נהרג בתאונה במכרה בעוד אשתו רונווין בהריון והמספר, הצעיר ממנה בשנים רבות, אך המאוהב בה, עובר לגור בביתה במקום אחיו. כשאנגרד חוזרת לבדה, ללא בעלה, מהמסע סביב העולם, היא מעוררת את חמתה של סוכנת הבית הוותיקה של משפחת בעלי המכרות. סוכנת הבית והמשרתים מפיצים שמועה לפיה מקיימים אנגרד הכומר יחסים רומנטיים. השמועה ממררת את חיי בני משפחת מורגן ואת חיי הכומר, הפורש ממשרתו לאחר נאום בו הוא מוכיח את בני הקהילה על אטימותם, רוע לבם ופחדנותם. מיד לאחר מכן מתרחש פיצוץ עז במכרה ממנו נהרג אבי משפחת מורגן. את מבצע החיפוש אחריו מנהל הכומר, הלוקח עמו את יו הצעיר, שהאב גווע בזרועותיו. בנקודה זו מסתיימים זכרונות הילדות והסרט.

ג'ון פורד ביקש לצלם את הסרט באתר ההתרחשות בווילס, אך פרוץ מלחמת העולם השנייה סיכל אפשרות זו. לפיכך, הוקם כפר כורים וולשי ליד סנטה מוניקה, קליפורניה, בשטח חווה ששימשה כאתר צילומים ושנרכשה בסופו של דבר על ידי אולפני פוקס המאה ה-20 בשנת 1946. אחד מפרסי האוסקר של הסרט היה על העיצוב הריאליסטי של כפר כורים זה, שכל-כולו תפאורה.

פורד ליהק לרוב התפקידים שחקנים בריטים, אולם רק שחקן וולשי אחד, ריס ויליאמס, לתפקיד משני.

צוות השחקנים הראשי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים ומועמדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכיות:

מועמדויות נוספות:

בשנת 1990 נבחר להכלל בארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מה יפית עמק נוי בוויקישיתוף