מחלף קפלן
 | |
| מחלף קפלן, ינואר 2019 | |
| תאריך הקמה | 31 במרץ 2003 |
|---|---|
| מיקום | תל אביב |
| כבישים במחלף |
דרך בגין ( כביש 2)רחוב קפלן רחוב גבעת התחמושת |
| אתרים סמוכים | הקריה, קניון עזריאלי, קריית הממשלה בתל אביב, שרונה, מגדל עזריאלי שרונה |
| קואורדינטות | 32°04′23″N 34°47′29″E / 32.0730514°N 34.7913587°E |
 | |
|
(למפת תל אביב רגילה)   מחלף קפלן | |
  | |
מחלף קפלן הוא מחלף בתל אביב הנמצא בצומת הרחובות קפלן ודרך בגין. המחלף ידוע גם כצומת עזריאלי או כיכר הדמוקרטיה. לפי נתוני משרד התחבורה עוברים בממוצע במחלף יותר מ-100 אלף כלי רכב ביום. בצמוד אליו נמצאים מספר אתרים בהם עובדים עשרות אלפי אנשים (הקריה, מגדלי משרדים בשרונה ובאזור) והוא מהווה דרך ראשית וכניסה ויציאה לתל אביב. דרכו ניתן להתחבר לנתיבי איילון דרך מחלף השלום אשר צמוד לו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צומת הרחובות קפלן ודרך בגין (אז דרך פתח-תקווה) רומזרה לראשונה בשנת 1964[1]. באותה עת היה זה צומת T, שהמשך רחוב קפלן לכיוון דרך השלום, מעל נחל איילון, לא היה קיים. הקמת חיבור זה החלה בשנת 1966, אז הונחו שני גשרי פלדה מעל הנחל[2]. בשנת 1968 הוחל בהרחבת רחוב לקפלן לשני נתיבים בכל כיוון[3]. הקמת הפרדה מפלסית בצומת הוצעה לראשונה בתוכנית אב לכבישים בגוש דן שהציג שר התחבורה שמעון פרס ב-1971[4], ושנה אחר כך אף אושר תקציב לפרויקט, אך הוא לא יצא לפועל[5]. בשנת 1981 הוחל בהרחבת דרך פתח-תקווה לשלושה נתיבים בכל כיוון ומסלול לתחבורה ציבורית במרכזו[6].
תכנון המחלף בפועל החל כחלק מפרויקט "מרכז השלום" הסמוך (לימים "מרכז עזריאלי"), שהוקם על מגרש בו שכן חניון למשאיות לפינוי אשפה של עיריית תל אביב. ב-1987 אישרה העירייה את התוכנית[7], שהייתה פרויקט הבנייה והעסקים הגדול ביותר בישראל עד אז, וכלל: בניית 115 אלף מ"ר של משרדים בשישה מגדלים בני 20 עד 40 קומות ו־35 אלף מ"ר לבניית מרכז קניות ובילוי[8]. בנוסף בניית חניונים, בהם ניתן יהיה להחנות עד 3,000 כלי רכב[9]. במסגרת התוכנית הוחלט לשדרג את מערכת הדרכים סביב הפרויקט, במטרה להתאימה להיקף התנועה הצפוי. הקמת המחלף היה כחלק מתנאי היתר הבנייה שלו, שאסר מתן תעודת גמר אלא ל-50 אלף מ"ר בלבד, כל זמן שלא הושלם מחלף קפלן[10]. באותה תקופה החל גם תכנון פרויקט "דרום הקריה" שעיקרו היה פינוי מבני הקריה בצדו הדרומי של רחוב קפלו ובניית 200 אלף מ"ר של משרדים, מסחר ומגורים[11]. במסגרת פרויקט זה הוקם מגדל היובל בפינת הרחובות קפלן ודרך בגין, אך התנאי להקמתו היה שיקוע הצומת[12].פרויקט זה הוקפא במאי 1999, על ידי עיריית תל אביב, עקב דרישתה להקמת כביש משוקע בצומת, כפי שנקבע בתוכנית[13][14]. גם הקמתו של המגדל המרובע בפרויקט מרכז עזריאלי עוכבה, בין השאר בגלל אי הקמת המחלף[15]. בשלב זה היה הצומת אחד הצמתים העמוסים בישראל, לפי נתוני משרד התחבורה, שבכל יעברו בו כ-100 אלף כלי רכב[16].
עיכוב נוסף בהקמת המחלף היה עקב מחלוקת משיקולי תקציב ותכנון בין משרד האוצר, משרד התחבורה, עיריית תל אביב וחברת נתיבי איילון, על החלופה הנבחרת מבין חמש החלופות שהוצעו להקמתו[17]. חלופה שהציע מהנדס העירישראל גודוביץ כללה בניית מחלף בעל שני מפלסים, שאחד מהם מוקדש לתחבורה ציבורית בלבד, ומעליו כיכר עירונית להולכי רגל[18]. חלופה זה נדחתה עקב עלותה היקרה ונבחרה החלופה הזולה ביותר שכללה, שיקוע בכיוון צפון-דרום רק לכלי רכב פרטיים. הבנייה החלה לבסוף בשנת 2000, לאחר שאושר תקציב ליישום הסדרי התחבורה החדשים באזור[19].
ב-31 במרץ 2003 הסתיים שדרוג המחלף מהצומת שהיה קיים באזור[20]. עלות הפרויקט הייתה למעלה מ-90 מיליון שקלים[21]. נפח התנועה לאחר הפתיחה היה כ-150 אלף מכוניות ביום[22].
מבנה המחלף
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקום יש שיקוע לדרך בגין ומעליו גשר אשר מחבר את הרחובות גבעת התחמושת וקפלן. התנועה במחלף אפשרית לכל הכיוונים דרך הצומת (הפניה ימינה מדרך בגין לרחוב קפלן פתוחה לתחבורה ציבורית בלבד), כאשר תנועה מצפון לדרום על דרך בגין מתבצעת ללא רמזורים.
בסמוך למחלף, ממוקמות תחנת יהודית ותחנת שאול המלך של הדנקל (הקו האדום) ועוברת כמות גדולה של קווי אוטובוס, במספר רב של תחנות אוטובוס שמפוזרות לצידו.
עד תחילת עבודות שדרוג הצומת למחלף, במרכזה של דרך בגין היה ציר מת"צ[23].
תוכנית המחלף כללה כריית שתי מנהרות; מנהרה המשמשת את הבאים מכיוון צפון ומאפשרת פנייה ימינה אל דרך אריה לובה אליאב התת-קרקעית, שנבנתה כחלק מפרויקט "דרום הקריה"[24]. כריית מנהרה הזו הושלמה כבר ב-2003, אך פתיחתה לתנועה נעשתה רק עם פתיחת דרך אריה לובה אליאב לתנועה, בדצמבר 2014[25]. המנהרה השנייה, שבנייתה הייתה באחריות "קבוצת עזריאלי", מיועדת לאפשר פנייה ימינה לחניון מגדלי עזריאלי לבאים מכיוון דרום. כריית המנהרה הייתה אמורה להתבצע בזמן הקמת המחלף, אך נדחתה על ידי עזריאלי בטענה כי אינה כדאית לו[24].
ארכיאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1979 נחשפה לראשונה באזור צומת קפלן, במדרון המזרחי של רכס הכורכר שהיה במקום, מערת קבורה מתקופת הברונזה, בה נמצאו תכשיטי כסף וחרוזים. בעת העבודות להקמת המחלף נערכה חפירת הצלה לאחר שדחפורים פגעו בכמה מערות קבורה במפלס הנמוך של הרכס, לאחר שנהרסו מספר מבנים מודרניים שהיו במקום, בשולי הקריה, לצורך הרחבת דרך בגין. במקום נחשפו חללים רבים, רובם מערות קבורה ופרטים אחרים[26]. בשוליים הנמוכים ביותר של המדרון המזרחי של הרכס תוארכו חמש מערות לשלבים האחרונים של תקופת הברונזה הקדומה בארץ ישראל; חללים דמויי פעמון שנחצבו בתוך סלע האם הפריך. המערות הכילו קבורות רבות, בדרך כלל קבורות משנה, שהשימוש בכל אחד מן הקברים נמשך לאורך זמן ותוכנם מייצג טווח כרונולוגי ארוך. חפצי המנחה כללו כלי חרס קטנים רבים (קערות וקנקניות), חרוזים מאבן, צדפים ועצם, ראש אלה מאבן, כלי נחושת קטנים, פגיון מנחושת וכלי צור. מעט גבוה יותר על מדרון הכורכר נמצאו קברים מתקופת הברונזה הבייניימית[26]. חוסר הוודאות לגבי זהות הנקברים הביא לעיכוב בעבודות הקמת המחלף. בזמן שאנשי משרד הדתות בדקו אם הקברים הם של יהודים. לאחר שהתברר מעל כל ספק שהנקברים במקום הם אנשים מתקופת הברונזה הקדומה, העבודות נמשכו והמערות נהרסו[27].
הפגנות במחלף
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך העשור השני של המאה ה-21 הפך המחלף, יחד עם מחלף השלום הסמוך, למוקד להפגנות. בין הקבוצות שקיימו הפגנות במחלף: תושבי עוטף עזה (במחאה על ההסלמה במצב הביטחוני)[28], עובדים סוציאליים (במחאה על שכרם)[29], קהילת הלהט"ב (במחאה על תיקון לחוק הפונדקאות שנחקק בשנת 2018)[30], הפגנות יוצאי אתיופיה, הפגנת האפודים הצהובים (במחאה על יוקר המחיה)[31] עשרות הפגנות נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע והפגנת תמיכה אחת ברפורמה המשפטית בישראל[32][33][34].
ביולי 2023, בעת שקודמה בכנסת הרפורמה המשפטית, המחלף וסביבתו היו מוקד להפגנות מתמשכות של מאות אלפים במחאה נגד הרפורמה המשפטית, ועל רקע זה החליט ראש עיריית תל אביב רון חולדאי[35] לשנות את שם הצומת ל"כיכר הדמוקרטיה"[35][36].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נעמה ריבה, ההפגנות חשפו את הבעיות של צומת עזריאלי – ואת הפיתרון | דעה, באתר הארץ, 23 בינואר 2023
- איל יוסינגר, קפלן עכשיו: כך כבש הציבור מחדש את המרחב שהופקע ממנו, באתר "Time Out ישראל", 29 באוגוסט 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רמזור חדש בת"א - רמזור חדש הופעל בצומת רחוב קפלן ודרך פתח תקווה בתל אביב (בדרך לקריה) והוא משולב בגל ירוק לאורך דרך פתח תקווה בקטע שבק רחוב נחלת יצחק ושדרות יהודית, הארץ, 10 בנובמבר 1964
- ^ גשרי פלדה הונחו על נחל אילון, הארץ, 26 במאי 1966
- ^ רחובות חד־סיטריים בקריה וסביבתה, הארץ, 22 ביוני 1968
- ^ פרם: עושים לשיפור התחבורה במרחב ודא תוכנית נרחבת לשיפור עדת הדר, מעריב, 6 ביולי 1971
- ^ אברהם רותם, בתוך 5 שנים יושקעו 100 מיליון לירות בכבישים חדשים, מעריב, 10 בפברואר 1972
- ^ עדיפות לתחבורה הציבורית בפרוייקט סלילת דרך פ"ת, דבר, 5 ביולי 1981
- ^ אלעזר לוין, אושר פרויקט המשרדים הגדול ביותר בתל־אביב, חדשות, 21 באוקטובר 1987
- ^ אלעזר לוין, הגדול מכולם - פרויקט הבנייה הגדול בישראל, ההשקעה 200 מיליון דולר - מי יבנה אותו, חדשות, 30 בדצמבר 1988
- ^ יואב יצחק, פרוייקט מרכז השלום יובא מחר לאישורה של עירית תל־אביב, מעריב, 19 באוקטובר 1987
- ^ משה ליכטמן, 50 מיליון דולר לעזריאלי, בלי טופס איכלוס (4), באתר גלובס, 15 ביולי 2001
- ^ אלעזר לוין, נדל"ן - בקריה: פינוי לטובת מרכז מסחרי, חדשות, 27 בפברואר 1989
- ^ מחלף השלום: חולדאי צודק, באתר גלובס, 12 במאי 1999
- ^ אלעזר לוין, אין מחלף - אין מגדל, באתר גלובס, 5 במאי 1999
- ^ משה ליכטמן ואלעזר לוין, האוצר יחזיר ליזמי קרית הממשלה בת"א 130 מיליון ש' בשל הקפאת דרום הקריה, באתר גלובס, 11 במאי 1999
- ^ משה ליכטמן, "נזק כספי אדיר ליזם", באתר גלובס, 22 ביולי 2001
- ^ ענת ג'ורג'י, מחלף קפלן בת"א ייפתח לתנועה ב-31 במארס, באתר הארץ, 11 בינואר 2003
- ^ אפי לנדאו, בתוך 3 חודשים יוחלט על החלופה הנבחרת במחלף קפלן, באתר גלובס, 9 באוגוסט 1999
- ^ גודוביץ מציע תכנון חדש למחלף השלום בעלות של כ-100 מיליון דולר, באתר גלובס, 19 באפריל 1999
- ^ דוד חיון, מחלף קפלן: משקיעים בשיקוע, באתר גלובס, 14 בפברואר 2000
ענת ציגלמן, פרויקט מחלף קפלן יסתיים בפברואר 2003, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2001 - ^ צח שפיצן, פותחים את מחלף קפלן, באתר ynet, 30 במרץ 2003
- ^ ענת ג'ורג'י, מחלף קפלן במזרח הקריה בת"א ייפתח הערב לתנועה, באתר הארץ, 31 במרץ 2003
- ^ גל ניסים, מחלף קפלן נפתח: צפוי גידול ל-150 אלף מכוניות ביום, באתר גלובס, 30 במרץ 2003
- ^ הרוכב לאוטובוסים, הרוכב לאוטובוסים: מנהרת עזריאלי - הצעה לצוות מהיר לעיר, באתר הרוכב לאוטובוסים, יום שלישי, 6 בדצמבר 2016
- ^ 1 2 ענת ג'ורג'י, חברת קנית דחתה למועד בלתי ידוע את כריית המנהרה שתוביל לחניון מגדלי עזריאלי - בטענה כי אינה כדאית, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2003
- ^ נמרוד בוסו, ת"א של מטה: הכביש התת קרקעי מתחת למתחם שרונה נפתח לתנועה, באתר TheMarker, 1 בדצמבר 2014
- ^ 1 2 אליוט בראון ואדווין ק"מ ון דן ברינק, תל אביב, הקריה, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 117, 7 בדצמבר 2005
- ^ ים יהושע, אתר קבורה בן 5,000 שנה יעכב את פתיחת מחלף קפלן, באתר הארץ, 17 ביוני 2002
- ^ איתי שיקמן, תושבי עוטף עזה חסמו את צומת עזריאלי בתל אביב, באתר ynet, 15 בנובמבר 2018
- ^ אמיר אלון, מחאת העובדים הסוציאליים: צומת עזריאלי בת"א נחסם, באתר ynet, 13 בדצמבר 2018
- ^ אמיר אלון, איתי בלומנטל, רועי רובינשטיין, ענבר טויזר, אחיה ראב"ד, אילנה קוריאל, איתמר אייכנר, אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, חסימה באיילון, הפגנות בכל הארץ: מחאת הלהט"ב יצאה לדרך, באתר ynet, 22 ביולי 2018
- ^ רפאלה גויכמן, מחאת "האפודים הצהובים": רק מאות הגיעו להפגין בת"א, צומת עזריאלי נחסם, באתר TheMarker, 22 בדצמבר 2018
- ^ מיכל פעילן אדר גיציס איילת ברון, השבוע ה-28 למחאה: הפגנות ברחבי הארץ, "יום ההתנגדות" נדחה לשלישי, באתר מאקו, 15 ביולי 2023
- ^ יותר מ-100 אלף מפגינים בקפלן, שר המשפטים לשעבר דן מרידור: "יש סכנה של הרס וחורבן", באתר כלכליסט, 15 ביולי 2023
- ^ איתי לנדסברג נבו, הנוער של קפלן ונתב"ג נאבק על עצמאותו, באתר זמן ישראל, 15 ביולי 2023
- ^ 1 2 צומת עזריאלי-קפלן - "כיכר הדמוקרטיה", באתר עיריית תל-אביב-יפו
- ^ מערכת וואלה! חדשות, בעקבות ההפגנות: צומת עזריאלי - קפלן יקרא רשמית "כיכר הדמוקרטיה", באתר וואלה, 17 ביולי 2023;
עיריית תל אביב משנה את שמה של צומת קפלן ל"כיכר הדמוקרטיה", באתר "Time Out ישראל", 17 ביולי 2023
1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום, |
| הקודם: מחלף לה גוארדיה |
מחלפים בכביש 2 | הבא: גשר הירקון |