מגדל המוזיאון
 | |
| מגדל המוזיאון | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
רב-קומות  |
| שימוש | בניין משרדים |
| על שם |
מוזיאון תל אביב לאמנות |
| כתובת | רחוב ברקוביץ' 4, תל אביב–יפו |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 2000–2005 (כ־5 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי |
2005 |
| אדריכל |
צבי גבאי |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות מודרנית |
| מידות | |
| גובה | 89 מטר |
| קומות | 24 |
| קואורדינטות | 32°04′44″N 34°47′14″E / 32.0789°N 34.7872°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   מגדל המוזיאון  | |
  | |
מגדל המוזיאון (ידוע גם בכינוי "מגדל ברקוביץ'") הוא מגדל משרדים ברחוב ברקוביץ' 4 (סמוך לרחוב ויצמן) בתל אביב. בנייתו של המגדל הושלמה בשנת 2005. שמו של המגדל נגזר מקרבתו למוזיאון תל אביב לאמנות. כמו כן מצוי למרגלות המגדל בית שלום עליכם, ובקרבתו שוכן המשכן לאמנויות הבמה, הכולל את האופרה הישראלית ואת התיאטרון הקאמרי. בין היתר שוכנות בו שגרירויות יפן ודנמרק.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המגדל נבנה על השטח שיועד בתחילה ל"בניין המשפט", שהיה אמור לשכן את בתי המשפט בתל אביב. לאחר ביטול התוכנית נמכר השטח לחברת הביטוח מגדל תמורת 50 מיליון דולר – הסכום הגבוה ביותר ששולם אי פעם בישראל על חלקת אדמה (יחסית לגודלה). מחירו הגבוה של השטח נובע ממיקומו המצוין – סמוך להיכל המשפט בפינת רחוב ויצמן ושדרות שאול המלך, מצפון לאזור הקריה, וקרוב למשרדי עורכי דין רבים הנמצאים בסביבתו. על פי גלובס פתיחתו של המגדל סימלה את ראשית התאוששותו של שוק המשרדים, אחרי המשבר שפקד אותו בתחילת העשור הראשון של המאה ה־21, בעקבות האינתיפאדה השנייה והתפוצצותה של בועת הדוט־קום.
המגדל, שתכנן צבי גבאי, בנוי מ־24 קומות ובהן יותר מ־21,000 מ"ר של שטחי משרדים. גובהו של המגדל, 89 מטרים מעל הקרקע, ממקם אותו בעשירייה השלישית של המגדלים בישראל (מבחינת גובהם). המגדל מחובר ישירות לרחבת המוזיאון, שלצידה גם בתי המשפט, בגשר שאחד מקצותיו בקומתו השנייה.[1] המגדל נחשב לאחד מהבניינים היוקרתיים ביותר בישראל, ודמי השכירות בו הם מהגבוהים בארץ.
את המגדל מאכלסים משרדי עורכי דין, בתי השקעות, חברות עסקיות ושגרירויות. משרדיה של "מגדל", בעלת הבניין, שוכנים גם הם במגדל המוזיאון. זהו גם מקום משכנם של הבונים החופשיים בארץ ישראל, שמשרדם עבר ממרגלותיו לקומה הרביעית במגדל.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
המגדל והגשר המוביל אל בתי המשפט מדרום -
המגדל ממזרח ובית שלום עליכם -
פסלים בחזית המגדל -
פסלים בחזית המגדל
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מגדל המוזיאון באתר גורדי השחקים העולמי בארכיון האינטרנט
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אריק מירובסקי, ההייטק מחשב מסלול מחדש, מגדלי המשרדים עשויים לשלם את המחיר, באתר גלובס, 5 באפריל 2020
1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום, |