לדלג לתוכן

מגדלי עזריאלי

(הופנה מהדף קניון עזריאלי)
מגדלי עזריאלי

סמליל "מרכז עזריאלי"
הבניין הגבוה בישראל (המגדל העגול) בתקופה:
1999 - 2001
בניין קודם מגדל מרגנית
בניין הבא מגדל משה אביב
מידע כללי
סוג גורד שחקים
שימוש מסחר, משרדים ומלונאות
כתובת דרך מנחם בגין 132
מיקום תל אביב-יפו
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים קבוצת עזריאלי עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 19961999 (מרובע ב-2007, מגדל רביעי נמצא בשלבי בנייה)
תאריך פתיחה רשמי 1998 עריכת הנתון בוויקינתונים
עלות 420,000,000 דולר אמריקני
אדריכל אלי עטייה, יסקי-סיוון אדריכלים
וחייקה פרידמן, דוד עזריאלי
סגנון אדריכלי אדריכלות עכשווית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
גובה 187 מ', 169 מ', 154 מ' בהתאמה מטר
קומות עגול: 49, משולש: 46, מרובע: 42, ספירלה: 91
קואורדינטות 32°04′28″N 34°47′31″E / 32.074322222222°N 34.792080555556°E / 32.074322222222; 34.792080555556
(למפת תל אביב רגילה)
 
מגדלי עזריאלי
מגדלי עזריאלי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מגדלי עזריאלי, או "מרכז עזריאלי", הם קומפלקס של שלושה גורדי שחקים שהגבוה מביניהם, בן 49 קומות מתנשא לגובה 187 מטרים. בניית שניים משלושת המגדלים והקניון הושלמה בסוף שנת 1999 והמגדל השלישי הושלם בשלהי 2007. המגדלים ממוקמים במרכז תל אביב בין דרך בגין ממערב לנתיבי איילון ממזרח. מגדל רביעי שצורתו ספירלה, וממוקם בקצה הנגדי של הקניון נמצא בתהליכי בנייה.

צורות התכנית של המגדלים הן עיגול, משולש וריבוע, כך שהמגדלים הם גליל, מנסרה משולשת ותיבה ריבועית. צורות אלו מרכיבות את הלוגו של מרכז עזריאלי. אל מרכז עזריאלי מוליכים שני גשרים להולכי רגל – האחד מחבר אותו אל תחנת הרכבת תל אביב השלום שממזרח לו, והאחר, הידוע כגשר עזריאלי, מקשר בינו ובין הקריה. המגדלים הם מהמאפיינים הבולטים של קו הרקיע של העיר.

מגדלי עזריאלי כיום הם אחד הסמלים הידועים ביותר של העיר תל אביב-יפו, ושל בנייה לגובה בתל אביב, ובין המגדלים הידועים ביותר בישראל.

לפני הקמת המרכז והמגדלים, שכן במקום חניון למשאיות לפינוי אשפה של עיריית תל אביב. המרכז והמגדלים נקראים על שם יזם הפרויקט, דוד עזריאלי. במקור אמור היה הפרויקט להיקרא "מרכז השלום", שם שניתן על ידי העירייה, בשל מיקומו על דרך השלום. תכנון המתחם נעשה משלביו הראשונים על ידי דוד עזריאלי ואלי עטיה והייחוד בו נחשב לאחת הסיבות שבגינן זכתה קבוצת עזריאלי (קנית) במכרז העירייה לרכישת הקרקע (הצעת המחיר שלה לא הייתה הגבוהה ביותר). לאחר שעזריאלי רצה לשנות את התכנון, ניסה עטיה לטרפד זאת באמצעים משפטיים. הסכסוך הגיע לבוררות, עזריאלי זכה ושינה את התוכנית. שירותי האדריכלות ניתנו על ידי האדריכלית חייקה פרידמן ממשרד יסקי-סיוון. התכנון של חזיתות המגדלים הפך לימים סמל של העיר תל אביב.

  • המגדל העגול הוא הגבוה מבין השלושה. הוא בן 49 קומות וגובהו 187 מטרים. בנייתו החלה בשנת 1996 והסתיימה שלוש שנים לאחר מכן. הוא נשא בתואר גורד השחקים הגבוה בישראל משנת 1999 ועד לשנת 2001 שבה איבד את הבכורה למגדל משה אביב. קוטרו של הבניין הוא 44 מטר והיקפו 141 מטר. שטחה של כל קומה הוא 1,530 מ"ר.
  • המגדל המשולש נמוך יותר, גובהו כ-169 מטרים והוא בן 46 קומות. בנייתו נמשכה בין השנים 1996–1999.
  • המגדל הריבועי נמוך אף יותר, בגובה של כ-154 מטרים ו-42 קומות. בנייתו של המגדל המרובע החלה בשנת 1998 ונעצרה לאחר השלמת שתי קומות בלבד עקב סכסוך עם עיריית תל אביב. היא התחדשה בשנת 2006 והסתיימה ב-2007.

המגדלים מאכלסים בעיקר משרדים, אך גם סניף של מועדון הכושר הולמס פלייס ובתי ספר ללימודי ערב. בשנת 2008 נפתח במגדל המרובע מלון עסקים בן 272 חדרים של מותג המלונאות "קראון פלאזה" בבעלות איש העסקים לב לבייב.[1] המלון משתרע ב-13 הקומות התחתונות של המגדל, ומובילה אליו כניסה נפרדת מקומת הכניסה של הקומפלקס. בראש המגדל העגול ממוקם מצפה-מסעדה המשקיף על תל אביב וגוש דן.

מרכז הקניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשתי הקומות התחתונות של המרכז פועל קניון שבו עשרות חנויות, כשלושים מסעדות, דוכנים ובתי אוכל. בעבר פעל במקום גם בית קולנוע של רשת "גלובוס" ובו שמונה אולמות הקרנה. בית הקולנוע נסגר ב-20 באוקטובר 2009 ופינה את מקומו לסניף רשת אופנה.[2]

בקומת הכניסה שמתחת לקניון פועל מרכול. מתחת למרכז הקניות משתרע חניון תת-קרקעי מן הגדולים בישראל, בן 3,200 מקומות חניה ובו ארבע קומות תת-קרקעיות, ושתי התחתונות שבהן שמורות בחלקן עבור מנויים.

על גג מרכז הקניות נבנה פארק השעשועים "האי". תחילה עוצב הפארק כשהוא עוסק בגיבור העל "ספיידרמן", במקביל ליציאה לאקרנים של סדרת הסרטים העוסקת בגיבור, ובאישור של חברת מארוול קומיקס. מאז, עבר הפארק שינוי לעיצוב של אי בודד, הכולל בתוכו מתקנים כגון ספינת פיראטים, מערות, טירות ואמפיתיאטרון.

שטח קומות המסחר בקניון הוא כ-35,000 מ"ר. על פי התוכניות העתידיות יורחבו שטחי הקניון לכ-50,000 מ"ר בעת שיוקם המגדל האליפטי החדש של המתחם.

מגדל הספירלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מגדל הספירלה
תחנת שאול המלך ומגדל הספירלה בזמן בנייתם; נובמבר 2019

במאי 2013 רכשה קבוצת עזריאלי את בית ידיעות אחרונות הסמוך למגדלים, במטרה להרוס אותו ולהקים במקומו מגדל נוסף – אליפטי.[3] המגדל האליפטי צפוי לכלול 90 קומות ויתנשא לגובה של כ-350 מטר.[4] במגדל החדש אמורים להיבנות קומות משרדים, שטחי מסחר (כהרחבה של שטח הקניון הקיים), שטחי ציבור, יחידות דיור וכן קומות לדיור מוגן.[5] התוכנית אושרה בוועדת התכנון המחוזית באוקטובר 2017.[6]

בדצמבר 2018 פורסמה התוכנית העדכנית למגדל שאומנם יהיה אליפטי, אך גם יעוצב בצורת ספירלה ולכן עיצובו יהיה שונה מקודמיו. המגדל החדש תוכנן על ידי משרד האדריכלים "Kohn Pedersen Fox" יחד עם משה צור ועל פי הפרטים שפורסמו, יכלול 91 קומות ויתנשא לגובה של כ-350 מטרים.[4] כמו כן, פורסם כי עבודות הבנייה החלו ונמצאות בשלבי דיפון וחפירה, ובנייתו תושלם בסוף 2025. בסיס המגדל כולל חניון תת-קרקעי בן 6 מפלסים (שניתן יהיה בעתיד להסב לשימושים אחרים לאחר שמיזמים כמו הרכבת הקלה יפחיתו ביקוש לשימוש ברכבים פרטיים) בשטח של כ-45,000 מטר רבוע פלוס קומה מסחרית עם חיבור ישיר לתחנת שאול המלך וכן כמה קומות מסחר שיוסיפו לקניון בבסיס המגדלים כ-13,000 מ"ר שטחי מסחר ולצידם כ-2,000 מ"ר שטחי ציבור שעל פי המתווה הנוכחי מיועדים לגני ילדים. במגדל מתוכננים שטחי משרדים ו-273 דירות יוקרה וכן דיור מוגן של רשת הדיור המוגן "פאלאס" מבית עזריאלי. במגדל יהיו 43 מעליות ובקומתו העליונה מתוכננת מסעדה המשקיפה לנוף האורבני וכן קומת תצפית המאפשרת תצפית היקפית של 360 מעלות.[7]

בינואר 2021 התקבל היתר בנייה סופי לבניין, בספטמבר 2022 בעת בניית המגדל האליפטי נפער בולען במחלף השלום, דבר שגרם לסגירת המחלף לחודש.

אירועים מיוחדים במרכז עזריאלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בסוף 1999, בשעה שהמגדלים עדיין לא היו מאוכלסים, נערכה בחלק העליון של המגדל המשולש הספירה לאחור לקראת שנת 2000, באמצעות ספרות ואותיות ענק שנוצרו על ידי תאורה מבוקרת מחשב. מאז שימשו המגדלים כפלטפורמה להצגת מסרים שונים לקהל הרחב, באמצעות עיצוב תאורה שתוכנן עבורם. בין היתר, הוצג עליהם פרויקט להעלאת המורל הלאומי, ובכל שנה ביום העצמאות הם מוארים בצורת דגל ישראל.
  • בשנת 2003 החלה במגדלים מסורת מקומית של – "מרוץ זינוק בעלייה", מרוץ מדרגות שבו המתחרים מטפסים במעלה 1,144 מדרגות במגדל העגול עד למנחת המסוקים שבראשו.
  • האיגוד לספורט הניווט בישראל ערך במרכז הקניות ובחניון התת-קרקעי שמתחתיו אירועי ניווט פארקים.
  • בשנת 2006 החלה מסורת של סדרת שיעורי ספינינג על מנחת המסוקים שבראש המגדל העגול. בשנת 2007 התקיימו 24 שיעורים ברצף, שהתחילו ביום חמישי אחר הצהריים והסתיימו לפני כניסת השבת.
  • באוגוסט 2005 בפרק הסיום של תוכנית המציאות "סוף הדרך 2", התבצעה הליכה על חבלים בין גג המגדל העגול לגג המגדל המשולש ללא רשת ביטחון, אך עם אבטוח מלא.
  • בספטמבר 2007, הוקם על גג המגדל העגול מגרש כדורסל שהוקף בכלוב ברזל למניעת נפילת כדורים. במסגרת אירועים אלו נערכה גם הגרלת משחקי ליגת העל בכדורסל על גג המגדל.
  • בשנת 2008, החלה מסורת של חגיגות קבלת שבת של הקהל שומר המצוות בכניסה למרכז המסחרי.
  • ב-10 בפברואר 2009, יום הבחירות לכנסת ה-18, הוארו המגדלים בתאורה צבעונית, להצגת שלוש המפלגות המובילות ומספר המנדטים שלהן, לפי המדגם של "חדשות 10".[8]
  • ב-8 באפריל 2009 נערכה על גג המבנה תפילת שחרית מיוחדת לכבוד ברכת החמה שהתקיימה באותו היום, ברכה הנאמרת אחת ל-28 שנים.[9]
מבט ממגדלי עזריאלי מזרחה וצפונה לכיוון שכונות מזרח תל אביב (ביצרון מימין ונחלת יצחק במרכז) וצפון תל אביב וביניהן רמת גן וגבעתיים (2008)
מבט ממגדלי עזריאלי מזרחה וצפונה לכיוון שכונות מזרח תל אביב (ביצרון מימין ונחלת יצחק במרכז) וצפון תל אביב וביניהן רמת גן וגבעתיים (2008)
תצפית ממגדלי עזריאלי לעבר חוף הים (2009)
תצפית ממגדלי עזריאלי לעבר חוף הים (2009)

ישנן 9 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה
שדרות שאול המלך ורחוב קפלן
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
תחנת שאול המלךשכונת מונטיפיורינתיבי איילוןתחנת הרכבת תל אביב השלוםגשר עזריאלידרך בגיןרחוב דובנוברחוב אבן גבירולקריית מאירמכון תל אביב לחזנותהתיאטרון הקאמריהמשכן לאמנויות הבמהספריית בית אריאלהמוזיאון תל אביב לאמנותהיכל המשפטרחוב ויצמןבית החולים איכילובבית שלום עליכםבית אסיהבית אמריקהמגדל אמות השקעותבית הדר דפנהשדרות שאול המלךבית העיתונאים על שם סוקולובמגדל היובלבית אמות משפטלונדון מיניסטורסגינת דובנובבית אירופהבית ציוני אמריקהמגדל דניאל פרישמגדל מרגניתבית וילהלם אברלהמגדלי עזריאלימגדל המטכ"להקריהשרונהרחוב קפלןבית הסופרמגדל המוזיאון

1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום,
6. גשר עזריאלי, 7. מגדל היובל, 8. המשכן לאמנויות הבמה, 9. ספריית בית אריאלה, 10. מוזיאון תל אביב לאמנות,
11. היכל המשפט, 12. מגדל המוזיאון, 13. בית אסיה, 14. מגדל אמות השקעות, 15. בית אמריקה,
16. בית אירופה, 17. בית הדר דפנה, 18. בית ציוני אמריקה, 19. מכון תל אביב לחזנות,
20. בית העיתונאים על שם סוקולוב, 21. בית הסופר, 22. מגדל דניאל פריש, 23. בית שלום עליכם,
24. התיאטרון הקאמרי, 25. תחנת שאול המלך, 26. בית וילהלם אברלה, 27. מגדלי דה וינצ'י

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בונה תירוש, מרכז עזריאלי: סיפורו של אייקון, הוצאת אלבטרוס, 2012.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורדי השחקים הגבוהים ביותר בישראל

עדכון נתונים: ספטמבר 2023