משה צור
 | |
| לידה |
1948 (בן 76 בערך) תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מקום לימודים |
הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל |
| תחום יצירה |
אדריכלות |
| יצירות ידועות |
מגדל הנביאים, מגדל עזריאלי שרונה |
| פרסים והוקרה |
פרס רכטר (1988) |
| מספר צאצאים |
3 |
  | |
משה צור (נולד ב-1948) הוא אדריכל ישראלי, חתן פרס רכטר.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בתל אביב בשנת 1948, בן יחיד לניצולי שואה ששרדו יחידים ממשפחותיהם. למד בטכניקום גבעתיים ב-1962 ועבד במשרדו של האדריכל אלי טאומן. בעת שירותו הצבאי שירת ביחידת הבינוי של חיל הים. בשנת 1969 החל את לימודיו בטכניון ועם סיום לימודיו הצטרף למשרדו של האדריכל אל מנספלד. בשנת 1976 פרש ממשרדו של מנספלד ופתח שותפות עם עמית מקצועי. שנתיים לאחר מכן התפרקה השותפות וצור פתח את משרדו "משה צור בוני ערים בע"מ". שנים לאחר מכן הצטרפה אליו לימים אשתו האדריכלית ארנה צור.
מראשית דרכו המקצועית שילב עבודה על פרויקטים ציבוריים ופרטיים ובמקביל חקר ופיתח רעיונות טכנולוגיים. בין השאר התנסה בפיתוח בנייה טרומית למגורים ומבני ציבור שנבנו בעיקר בעיירות פיתוח ובהתנחלויות כמו שדרות, נתיבות, עכו, מעלות-תרשיחא, עתלית, אריאל וקרני שומרון. החל משנות ה-90 החל לתכנן פרויקטים במזרח אירופה.
בתל אביב וברמת גן תכנן מגדלי משרדים ומגורים רבים, בפרט מגדלי יוקרה, אך המגדל המפורסם ביותר שתכנן הוא מגדל הנביאים בחיפה. משרדו תכנן בנוסף גם מתחמי היי-טק, פרויקטים לאומיים (שותף לתכנון העיר חריש ושדה התעופה תמנע), מרכזים מסחריים ומבני ציבור.
צור הוא מהאדריכלים הבולטים בישראל בתכנון מגדלי יוקרה, שבהם מספר מצומצם של דירות גדולות, כגון מגדל רמז,[1] ומגדל ארלוזורוב 17, שבו הפחית צור את מספר יחידות הדיור מ-190 ל-117 ב-30 קומות. צור רואה בהפחתת מספר יחידות הדיור, תוך שמירה על השטח הבנוי הכולל, תופעה חיובית כל עוד היא במידה: "כך אדם קונה דירה גדולה במיקום איכותי, במקום וילה בכפר שמריהו על ארבעה דונמים".[2]
לימד בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון החל משנת 1985.
לצור תאומים, ובת.
פרויקטים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מגדל הנביאים
- מגדל עזריאלי שרונה
- מגדלי מידטאון ועזריאלי טאון
- מגדל אמות אטריום ברמת גן
- מגדלי הארבעה בתל אביב
- מגדל רמז 6
- נמל התעופה רמון - בית נתיבות
- מגדל מנורה מבטחים
- מגדל אסותא
- בארי נהרדעא
- מגדל ארלוזורוב 17[2]
- מגדל רוטשילד 22
- מתחם גב-ים בהרצליה פיתוח
- קניון שבעת הכוכבים
- קניון ערים כפר סבא
- קמפוס מובליאיי ירושלים
-
מגדל הנביאים בחיפה -
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]2019 - איש השנה בתרבות של עיתון הארץ.[3]
- פרס מפעל חיים מהתאחדות האדריכלים.
- פרס המועצה הבינלאומית לבניינים גבוהים CTBUH.
2018 - ציון לשבח מטעם התאחדות בוני הארץ על מבנה מגורים יוקרתי מעל 10 קומות - טיים טאור, רמת גן.
2003 - פרס עזריאלי לתכנון אורבני מטעם א"י יפה, על פרויקט אורבני במרכז כפר-סבא: קניון ערים ושכונת מגורים.
- "אות מגשים ארץ ישראל יפה" מטעם המועצה לישראל יפה על פרויקט מוזיאון הילדים חולון.
1988 - פרס רכטר על תכנון מבנה "אלביט" הנהלה ומשרדים בשטח מת"מ, חיפה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- [1], באתר (DUNS 100)
- מרכז הבנייה הישראלי(אדריכל משה צור)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קשת רוזנבלום, למה לא צריך לשווק את מגדל רמז, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2012, במגדל רמז נבנו 60 יחידות דיור ב-30 קומות
- ^ 1 2
מירב מורן, שגיאה ב-30 קומות: מגדל אחד בת"א מציג כישלון מפואר של צמרת התכנון בישראל, באתר הארץ, 17 ביולי 2019
- ^ נעמה ריבה, אנשי התרבות שעשו את השנה, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2019
