ישראל לשם
 | |
| תא"ל (מיל') ד"ר ישראל לשם, 19 בפברואר 2012 | |
| לידה |
23 במרץ 1943 (בן 81) תל אביב, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| השכלה | |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1960–1991 (כ־31 שנים) |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה | |
  | |
ישראל לשם (נולד ב-23 במרץ 1943) הוא תת-אלוף במילואים בצה"ל. בתפקידו האחרון בשירות הקבע שימש כמבקר הצבאי במשרד מבקר מערכת הביטחון בדרגת תת-אלוף. לאחר פרישתו ניהל את מחוז הגליל של קופת חולים כללית, היה ראש אגף בינוי ותשתיות במועצה אזורית משגב ומנכ"ל המועצה המקומית קריית טבעון.
ילדות בקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
האם, פנינה, שהתה בבית יתומים ובהמשך בהכשרה בעיר קלץ בפולין, ועלתה ערב מלחמת העולם השנייה עם אחיה ושלוש אחיותיה. האב, שלמה פינקלשטיין, התחנך בבית ספר "תרבות" ברוקיטנה (היום באוקראינה) שהה בהכשרה של השומר הצעיר והגיע לארץ ישראל ב-1 בספטמבר 1939 באונייה "טייגר היל" שהגיעה לחוף תל אביב. הורי האב שהמתינו לאחות הצעירה, שלמדה אגרונומיה בפריז, נספו בשואה.
הוריו של ישראל לשם נישאו בקיבוץ אשדות יעקב שבעמק הירדן. הפילוג בתנועה הקיבוצית, החל בקיבוץ אשדות יעקב, והמשפחה עברה לקיבוץ החדש שקם, אשדות יעקב מאוחד.
ישראל נולד בתל אביב אך בגר והתחנך בקיבוץ. היה תלמיד מצטיין, שיחק כדורסל בנבחרות הנוער והבוגרים שזכו להישגים ברמה הארצית. ניגן בכינור וגם בתזמורת בני הקיבוצים עד גיוסו. התנדב לשירות בחיל הים, בעקבות מכתב הזמנה אישי משלמה אראל מפקד חיל הים, שהדגיש כי מוקמת יחידה חדשה, שייטת הצוללות, שזקוקה למתנדבים.
השירות הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
שירות בצוללות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיד לאחר הטירונות התנדב לשם למחזור הראשון של קורס צוללן ב-1960. המיון לצוללות היה בחיתוליו, ולכן נדרשו חניכי הקורס למסע בן 4 ימים מראש הנקרה ועד אשקלון. רק מעטים סיימו את המסע. כיום מתבסס המיון על שיטות מודרניות יותר. לקראת יציאה לאימון היחלצות מצוללת בבסיס הצוללות בפורטסמות' נדרשו חניכי הקורס, בהנחיית שר הביטחון, דוד בן-גוריון, לעברת את שם משפחתם. כך הפך שמו מפינקלשטיין ללשם, המוזכרת בתנ"ך כאחת מאבני החושן. בגמר הקורס הוצב כמפעיל סונר, מכשיר השמע האלקטרוני המאפשר לצוללת לזהות כלי שיט וסוגי הנעה בעודה "עיוורת" מתחת למים. באותם ימים אמינות הזיהוי הייתה תלויה ביכולת השמיעה והריכוז של המפעיל. לשם הוצב בצוללת הראשונה, אח"י תנין, שהייתה תחת פיקודו של יוסף דרור, המפקד הראשון של שייטת הצוללות.
שנה מאוחר יותר נשלח לקורס חובלים מחזור י', אותו סיים כחניך מצטיין, וחזר לצוללת אח"י תנין כקצין סיפון. ב-1964 נשלח לקורס קציני צוללות בצי הבריטי, ואף הפליג כחצי שנה בצוללת הבריטית אה"מ אודין (Odin). צוללת זו הייתה חדישה יותר מאח"י תנין וגם מהצוללות מסדרת T שהחיל עמד לרכוש.
בחזרתו לארץ לא ניתן היה לשבצו בתפקיד בצוללת מאחר שאח"י תנין, הצוללת בה היה מיועד לשרת, נמצאה עדיין בשיפוץ. בשל כך הוצב כסגן מפקד טרפדת בפלגה 914, ובהמשך הוסמך כמפקד טרפדת. ביחידה זו זכה לניסיון פיקודי חשוב תוך ביצוע הפלגות מבצעיות רבות.
לקראת תום השיפוץ אוישה "תנין" בצוות בפיקודו של זאב אלמוג (אברוצקי) ולשם מונה לקצין הגנ"ק (גילוי, ניווט וקשר).[1] בתפקיד זה היה אחראי על מערכות אלה ועל מפעיליהן.
ב-1965, לאחר נישואיו לליאורה, יצא עמה לפורטסמות' שבאנגליה, לרכש הצוללות מסדרת T, ולצורך כך עזב את הקיבוץ. לשם היה מיועד להתקדם לתפקיד קצין טורפדו באח"י לויתן, אולם לאור בעיות הניווט הצפויות בגלל גאות וזרמים והצורך בקשר עם הצי הבריטי, נעתר לבקשת אלמוג, והמשיך כקצין ניווט בצוללת.
אח"י לויתן סיימה את השיפוץ במספנת פורטסמות' ויצאה ל((Faslane (bay) שבסקוטלנד לניסויי ים ואימון היבנות. הלוויתן לא הספיקה להשלים אימוני היבנות. ומיד עם תום ניסויי הים מיהרה להפליג ארצה כדי להספיק ולהשתתף במלחמת ששת הימים. הלוויתן שטה את כל הדרך על פני הים, אך הגיעה לאחר שוך הקרבות. אחרי תקופת הפלגות בצוללות, נשלח לשם שוב לאנגליה, הפעם לקורס סגני מפקדי צוללות, שארך ארבעה חודשים. הקורס התבסס בנמל רוטסי סקוטלנד ולקחו בו חלק גם גדי מנור מחיל הים וכן מספר קצינים בריטיים. הקורס עסק בנושאי ביטחון צלילה, עקרונות ההתקפה והרבה תרגילי תקיפה בסימולטור.
בתחילת 1968 טבעה הצוללת דקר. האסון היה מכה קשה לשייטת הצוללות. בערב חג הפסח נפל יוסי, אחיו של לשם, שהיה לוחם בחטיבת גולני בהפגזה ירדנית על מוצבי צה"ל בעמק הירדן.
בעת מלחמת ההתשה (1970) נשלח לשם לניסוי מבצעי ליד תעלת סואץ. הרכב המשוריין בו נסע עלה על מוקש ולשם נפצע קשה. עקב תקופת השיקום הארוכה נאלץ לשם לעבור את קורס מפקדי הצוללות שנערך לראשונה בישראל (במקום באנגליה), בפיקודו של רס"ן גדעון רז, מפקד הדולפין. בבחינה לקח חלק גם מפקד שייטת הצוללות, אברהם דרור (איבן). כדי לחזק את הידע והניסיון, עבר לשם קורס סגני מפקדים נוסף באנגליה.
לאחר הסמכתו הוצב כמפקד אח"י דולפין. מאחר שהלוויתן הייתה בתקופת אחזקה, נפל רוב הנטל על הדולפין, למרות העומס זכה הצוות בתקופה זו להישגים רבים במבצעים, באימונים ואף בתחרויות צה"ליות כ"פרס המשק”. הושם דגש על מורל וגיבוש הצוות, וכן הופעל לחץ על מטה חיל הים לתכנן ולבצע פעילויות מבצעיות, גם כדי לשכנע באמינותה וביכולותיה של הצוללת, על רקע ערעורן בשל טביעת הצוללת דקר.
בקיץ 1972, לאחר שהשלים תקופת פיקוד, יצא לשם להפלגה על מכלית גדולה (470,000 טון), "ג'מבו פיוניר", מאילת לאי שרג במפרץ הפרסי, כאחראי אבטחה למשך חודש. נערכה בדיקה מקפת בנושא האבטחה, כולל הוצאת נוהל חדש שהוגש לאישור משרד התחבורה.
פיקוד על שייטת הצוללות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1972 יצא לקורס במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, שאותו סיים בהצטיינות, ובסיומו חזר לשייטת הצוללות כמפקדה. דור צוללות ה-T הגיע לסוף דרכו, והחלו ההכנות לבניית צוללות ה"גל". באותה תקופה הגיעו ספינות הדבור הראשונות מארצות הברית, וחיל הים הטיל על שייטת הצוללות לקלוט אותן. תקופה זו תרמה לתעסוקה מבצעית לצוותים שהמתינו לרכש הצוללות, ונתנה אפשרות לבחון את יכולתם של קציני הצוללות הצעירים בפיקוד על כלי–שיט, ולו קטן יותר.
עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים היו צוללות ה-T בתקופת אחזקה. לשם הוצב לפיקוד על אוניית הסוחר חנה, ששהתה במרכז הים התיכון ושימשה כאוניית-אם לספינות הטילים שליוו את אוניות הרכש. כן פיקד על מספר מבצעי דבורים בים התיכון.
לאחר המלחמה קודם לדרגת סא"ל בקיצור פז"מ, ויצא בשליחות לביקור בצי הדרום אפריקאי, לתיאום הפלגות לקבוצות צוללנים על מנת לשמר את ניסיון הצוללנות בתקופת המעבר. מאותה סיבה הפליג בצוללות הצי הגרמני הדומות לצוללות הגל, למשך כחודש. הפלגות אלה תרמו לכתיבת הוראות ההפעלה והוראות הקבע של צוללות "גל". כראש צוות אפיון מחשב הירי החדש, יצא למספנת ויקרס להציג את המחשב ולסכם על דרך בדיקתו והאימון בו לצוות ההתקפה.
ב-1975 יצא עם משפחתו למספנת ויקרס שבסקוטלנד ללוות את בניית צוללות הגל כמפקד השייטת וכמפקד אח"י גל. לאחר השלמת ניסויי הים בסקוטלנד בצוללת אב-טיפוס, שנתנה תחושה של "טייס ניסוי", השלימה הצוללת את אימוני ההיבנות וחזרה לנמל פורטסמות' להתארגן לקראת ההפלגה ארצה. מזג האוויר היה סוער, אך הוחלט לצאת לדרך מחשש שהאנגלים ימנעו את יציאתה מסיבות פוליטיות. במעבר במפרץ ביסקאיה נתקלה הצוללת בים קשה במיוחד, ועלו מחשבות להיכנס לנמל ברסט שבצרפת שנקבע בתכנון כנמל חירום. הגל החבולה נכנסה לבסוף למנוחה בנמל גיברלטר ונאלצה להשאיר בחוף את טבח הצוללת שסבל קשה מהסערה. עם הכניסה לנמל הוזמן לשם לישיבת ממשלה כאקט של אירוח מכובד. רוב שרי ממשלת גיברלטר היו אז יהודים.
בהגיע הצוללת לישראל רצה פיקוד חיל הים כי אח"י גל תהפוך לצוללת מבצעית מהר ככל שניתן, וכך היא יצאה, קרוב למועד הגעתה, לתרגיל צילום חוף במזג אוויר סוער. במהלך הביצוע נחבטה הצוללת בקרקע וניזוקה. לשם הוחלף על ידי גדעון רז, והוצב כראש ענף מבצעים בחיל הים.
תפקידים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1977 הוצב לשם לתפקיד ראש ענף מבצעים במטה חיל הים ועסק בתכנון של פעילות מבצעית אינטנסיבית, בעיקר נגד המחבלים בלבנון. התכנון החל על פי הנחיית אג"מ מבצעים והמשיך ביחידה המבצעת, כדי לקצר לוח זמנים לביצוע. בהמשך אושר התכנון על ידי מפקד חיל הים, ואחריו על ידי הרמטכ"ל ושר הביטחון. נציג הענף השתתף בתדרוך האחרון למבצעים, עקב אחרי המבצע ולקח חלק בתחקיר. מדור היסטוריה של החיל היה כפוף לענף מבצעים, וכדי לשמר את המורשת דאגו בענף להפוך את רוב תיקי המבצעים לתיקי מורשת, במגמה ללמד אותם בקורס חובלים לאחר אישור ביטחון שדה.
עם סיום התפקיד יצא לשם לאוניברסיטת חיפה להשלים תואר ראשון שאותו סיים בהצטיינות, ובגמר הלימודים הועלה לדרגת אל"ם, ומונה למפקד זרוע ים במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. תחת ידו למדו הקצינים עבודת מטה ומנהיגות בים. הושם דגש על כושר ביטוי בכתב ובעל פה ולמדו לימודים אקדמיים. לשם יזם קורס מקוצר במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה קצר לקציני החיל תומכי הלחימה.
בנוסף לתפקידו היה נציג חיל הים בוועדת השלום עם מצרים וצבר שעות רבות באל עריש, באלכסנדריה ובקהיר בתיאום הפלגות סטי"לים בתעלת סואץ, בחיפושי נעדרים ובחיפושים אחר הצוללת דקר. באחד הביקורים במועדון הקצינים בקהיר שהה עם שר ההגנה המצרי, כאמל חסן עלי. עם החתימה על חוזה השלום עם מצרים, הוזמן הצוות על ידי אנואר סאדאת לביקור של שבוע במצרים.
בשנת 1981 הוצב כסגנו של אברהם בן שושן בבסיס חיפה, ויחד לקחו חלק במלחמת לבנון הראשונה, שבה היה לבסיס חלק נכבד בפעילות לאורך חופי לבנון, כולל היערכות להגנת החוף על ידי פריסת מוצבים ותחנות מכ"ם למניעת חדירת מחבלים.
לבקשת מבקר מערכת הביטחון, אלוף (מיל') מאיר זורע, הוצב לשם ביחידתו כמבקר יחידות צה"ל. בהמשך התמנה למבקר הצבאי, בדרגת תת-אלוף.
לשם פרש לגמלאות ב-1991, וכיום ממשיך לשרת במילואים בצוות מבדקי הערכה לקצינים בכירים, ובהרצאות מורשת בשייטת הצוללות ובחיל הים.
משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1965 התחתן עם ליאורה שאותה הכיר בקיבוץ. ליאורה שעלתה מפולין ב-1958 התחנכה באשדות יעקב. מאחר שאספת הקיבוץ לא אישרה את הארכת שירות הקבע לטובת היציאה לאנגליה לרכש צוללות ה-T, עזבה משפחת לשם את הקיבוץ לקריית ים. באותה השנה יצאה המשפחה לפורטסמות' שבאנגליה במשלחת הרכש. באנגליה נולד הבן הבכור זיו שבהמשך שירת כקצין בצוללות. ב-1969 נולד הבן השני, שחר שגם הוא שירת בחיל הים. בשנת 1971 עברה המשפחה לגור בקריית טבעון.
חיים אזרחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרישתו ב-1991 החל לשם בתפקיד מנהל מחוז הגליל בקופת חולים הכללית, תפקיד אותו מילא חמש שנים.
בשנת 1995 עבר לשרת כראש אגף הנדסה ותשתיות במועצה אזורית משגב, ועסק בין היתר בהרחבת היישובים הקיימים והקמת יישובים חדשים.
בשנים 1997–2002 כיהן כמנכ"ל המועצה המקומית קריית טבעון, יישוב מגוריו.
לשם משרת בהתנדבות במרכז ההנצחה בטבעון, תחילה כחבר הנהלה ובהמשך כיו"ר. מוסיף לשיר כל השנים בחבורת הזמר המקומית ובמועדוני זמר באזור.
השכלה ולימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1979 - תואר ראשון בהצטיינות מאוניברסיטת חיפה, בהיסטוריה כללית
- 1986 - תואר שני באוניברסיטת תל אביב בהיסטוריה אמריקאית. עבודת הגמר עסקה בקומונות באמריקה במאה ה-19.
- בשנת 2002 החל בלימודי דוקטורט בהיסטוריה של ארצות הברית באוניברסיטת חיפה. המחקר שהושלם בשנת 2007 בהצטיינות יתרה עסק באפליה הגזעית בתוך הצי האמריקני במלחמת העולם השנייה וניסה לאתר את הסיבות שבגללן הצי היה האחרון לביטול ההפרדה והאפליה. המחקר כלל בדיקת חומר רב בארכיוני הצי ומשמר החופים ושהייה באמריקה לתקופה של שלושה חודשים.
לאחר השלמת הדוקטורט המשיך לשם להרצות באוניברסיטה, בעיקר לקורס חובלים של חיל הים, במהלך לימודיהם האקדמיים על תולדות ההעפלה וחיל הים, וכן במכללות אזוריות ומועדוני גמלאים.
השתתפות בפרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרמן ווק, מלחמה וזיכרון, זמורה, ביתן, מודן, 1981 – עזרה בתרגום
- הרמן ווק, המרד על הקיין, זמורה, ביתן, מודן, 1981 (הוצאה חדשה) – עזרה בתרגום
- דרו מידלטון, הצוללת, הוצאת מערכות, 1987 – עזרה בתרגום
- מאמר בביטאון "מיליטרי טכנולוגי" על התפתחות חיל הים הישראלי (באנגלית):
- רד וצלול - סיפורה של שייטת הצוללות. תחקיר וכתיבה: משה אימבר. עריכה: ש' בינות. עיצוב והפקה: אלתן תקשורת בע"מ. הוצאת עמותת דולפין - יוצאי שייטת הצוללות, 1994 - לשם היה האחראי מטעם העמותה
- פיטר האצ'האוזן, איגור קורדין, אלן וייט, במים עוינים, הוצאת כנרת, 1999 – עזרה בתרגום
- גארי קינדר, ספינה של זהב, הוצאת כנרת, 2000 – עזרה בתרגום
- ישראל לשם, ים שחור אופק לבן, הוצאת אופיר ביכורים, 2012 - על אפליה גזעית בצי האמריקני (מבוסס על עבודת הדוקטורט)
- ישראל לשם, השפעתי על חיילים כלואים להשלים את השירות, "צוות שלנו" בטאון צוות ארגון גמלאי צה"ל 134, אפריל 2023, עמ' 34.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טל ליפר, גורלם שזור בים - אבות ובנים בים, "בין גלים" 181 אוגוסט 1990, עמ' 76.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בשונה מספינות השטח, מדרג התפקידים בצוללות הישראליות, היה: קצין סיפון, קצין גנ"ק, קצין נשק, סגן מפקד ומפקד.
מפקדי שייטת הצוללות 
| |
|---|---|
|