לדלג לתוכן

ישיבת חפץ חיים (ניו יורק)

ישיבת חפץ חיים
Yeshiva Chofetz Chaim
מכון לימודים פרטי ללא מטרות רווח
תקופת הפעילות 1933–הווה (כ־91 שנים)
מייסדים הרב חיים דוד ליבוביץ
התמחות לימודי רבנות
בעלי תפקידים
ראש הישיבה הרב דוד האריס והרב עקיבא גרונבלט
מיקום
מיקום קווינס ניו יורק ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
קואורדינטות 40°43′23″N 73°49′02″W / 40.723055555556°N 73.817230555556°W / 40.723055555556; -73.817230555556
(למפת ניו יורק רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישיבת רבינו ישראל מאיר הכהן (מכונה ישיבת חפץ חיים, ידועה גם בשם הסמינר הרבני של אמריקה) היא ישיבה אמריקאית-ליטאית בקיו גרדן הילס, קווינס, ניו יורק. שמה הרשמי הוא 'הסמינר האמריקאי לרבנים' (RSA). לישיבה סניפים ושלוחות בישראל ובצפון אמריקה.

הישיבה הוקמה בשנת 1933 על ידי הרב חיים דוד ליבוביץ "(תר"נ, 1890ט"ו בכסלו תש"ב, 5 בדצמבר 1941), אחיינו ותלמידו של רבי ישראל מאיר הכהן בעל החפץ חיים. הרב ליבוביץ למד בישיבת ראדין בחברותא עם החפץ חיים ואצל רבי נפתלי טרופ, גם למד אצל רבי נתן צבי פינקל בישיבת סלבודקה. בניו יורק כיהן הרב ליבוביץ כראש ישיבה בישיבת תורה ודעת מתרפ"ו עד תרצ"ג, אז עזב עם עשרים וחמש תלמידים ויסד את "ישיבת רבינו ישראל מאיר הכהן" על שם דודו החפץ חיים[1] שנפטר בשנת הקמתה.

לאחר פטירתו של מייסדה בדצמבר 1941 מונה בנו, רבי חנוך העניך ליבוביץ, כראש ישיבה. כיום עומדים בראשות הישיבה שניים מתלמידיו של הרב ליבוביץ, הרב דוד האריס והרב עקיבא גרונבלט.

משכנה הראשון של הישיבה היה בויליאמסבורג, ברוקלין. בדצמבר 1955 היא עברה לפורסט הילס, קווינס, ובתחילת שנת הלימודים 2003, לקיו גרדן הילס, קווינס.

מוסדות הישיבה כוללים תיכון ישיבתי לבנים, ישיבה ללימודי תואר ראשון, וכולל אברכים ללימודי רבנות.

לישיבה כמה מאפיינים עיקריים, חלקם בשונה מהנהוג בישיבות הקלאסיות:

  1. דגש על גילוי תהליכי החשיבה הסמויים בין שלבי הסוגיות התלמודיות. מתודולוגיה ששמה דגש על כך שהתנועה בין תהליך החשיבה הראשוני ("הווה אמינא") של הסוגיה התלמודית לתהליך החשיבה הסופי (המסקנה) חייבים להיות ברורים ומובנים במלואם.
  2. לימוד תנ"ך ופרשני התורה בגישה דייקנית הנהוגה בדרך כלל בישיבות בלימודי גמרא והלכה בלבד. הישיבה דוגלת ברעיון כי הגישה אל הטקסט התנכ"י אמורה להיות מתוך דיוק בפשט הכתוב ומינימום סטייה ממנו.
  3. דגש חזק על לימוד מוסר, הן בוועדים חצי שבועים (המתבססים על השיטה לעיל) והן במסגרת "סדר מוסר".
  4. דגש על הפצת יהדות. עם סיום תקופת לימוד ממושכת, התלמידים מוכוונים לחפש עבודה בתחום החינוך היהודי, לעיתים קרובות הם אף מקימים מוסדות חינוך משלהם.
  5. קוד לבוש מאפשר. התלמידים יכולים ללבוש חולצות צבעוניות בניגוד לחולצות לבנות המחויבות ברוב הישיבות החרדיות-ליטאיות, וזאת על פי הוראתו והשקפתו של הרב חנוך ליבוביץ.
  6. הישיבה שמה דגש על כפיפות מלאה ל"דעת תורה".

בוגרים בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יהודה אריה ליב שמידמאן (עורך), פתיחה, תפארת דוד, באתר אוצר החכמה