יפה נוף (יפו)
 | |
| מראה השטח (מעודכן לאפריל 2011) שנבנה על מה שהייתה שכונת 'אופק הים' בתל אביב ורובע מנשייה (יפו). רובו של השטח הירוק בקצה העליון של התמונה, הגובל בים, פארק צ'ארלס קלור, נבנה בשנות ה-70 על הריסות שכונת יפה נוף | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | תל אביב-יפו |
| תאריך ייסוד | שנות ה-70 של המאה ה-19 |
| קואורדינטות | 32°03′50″N 34°45′40″E / 32.063833333333°N 34.761°E |
| שכונות נוספות בתל אביב-יפו | |
|
(למפת תל אביב רגילה)   יפה נוף  | |
  | |
יפה נוף הייתה שכונה חרדית בבעלות יהודית, ששכנה על החוף במערבה של שכונת מנשייה, בשמה הערבי[1], או נווה שלום בשמה העברי, בצפונה של יפו[2].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השכונה נוסדה בסוף שנות ה-90 של המאה ה-19 על ידי חברי אגודת בני משה שהקימו ב-1898 חברה מניות לבניין בתים ושמה "יפה נוף". קדמו לה בשטח ולאחר הקמתה נכללו בתחומה שכונות החצר חצר שמרלינג וחצר אמזלאק.
בתחילה נקראה השכונה בּלֶה ויסטה ("יפה נוף"), שהוא כינוי מליצי להר ציון, ככתוב בתנ"ך: "יפה נוף, מְשׂוֹשׂ כל הארץ, הר ציון יַרְכּתְיֵ צפָון, קִריתַ מלך רב" (תהלים, מ"ח, ג' ); ובפרפרזה בשירו הידוע של יהודה הלוי, "יפה נוף, משוש תבל, קריה למלך רב...".
יחזקאל סוכובולסקי (דנין), היה מראשי היוזמים להקמת השכונה. יצחק אייזיק בן-טובים כיהן כנשיא "לשכת יפה נוף ד' ביפו"[3]. בשכונה שהשתרעה על פני 26 דונם נבנו בתי מגורים ל-30 משפחות, בית כנסת ו'חדר' שהפך במרוצת השנים לבית הספר תחכמוני. בשכונה הקים היזם שלמה פיינגולד ב-1904 את בית המלון, 'בלה ויסטה' ובתים להשכרה בצמוד לו[4]. מרגרט פלמר, שמימנה את המיזם, הייתה מעורבת בתכנון הבתים, והקבלן יוסף אליהו שלוש בנה אותם. כמו כן נבנה בשכונה מלון 'שולמית'.
בתי החולים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1898 פתח את שעריו בשכונה משכנו החדש[5] של בית החולים שער ציון עד 1921 בבית הקונסול האוסטרו-הונגרי, יעקב פסקל, בסמוך לרחוב חסן בק בצפונה של יפה נוף[6]. בית החולים שרת את יהודי יפו וחלוצי השכונות היהודיות החדשות שמחוץ לחומת העיר ללא הבדל זרם ועדה, את אנשי מושבות העלייה הראשונה, עולי העלייה השנייה וגם אוכלוסייה לא יהודית. ערב פסח תרע"ז גורשו מעירם יהודי יפו ותל אביב בהוראת השלטונות העות'מאניים ובית החולים נסגר. בסוף 1918 פתחה מחדש קבוצת עזרה מדיצינית ציונית אמריקנית[7] את בית חולים באותו האתר. במקביל נפתח ב-1918 בסמוך ל'בתי פיינגולד' בית החולים הדסה (יפו) מיסודה של ההסתדרות הציונית הדסה[6], תחילה כבית חולים חירום ואחר נפתחו בו מספר מחלקות אשר פעלו, ככל הנראה, עד 1922.
מלון 'בלה ויסטה'
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1904 הקים פיינגולד על שפת הים צפונית ליפו, בשכונת מנשייה, מספר בתים להשכרה ובית מלון בשם "בלה ויסטה". המלון כלל טרקלין מפואר, אולם למשחקי ביליארד, בית מרחץ לרפואה הידרותרפית, מרחצאות מים חמים, חמאם (בית מרחץ טורקי), סאונה (בית מרחץ רוסי), מרחץ בשמים, ומקלחות קרות וחמות. בערבי הקיץ נערכו בו קונצרטים ביציע שפנה לים. לצד המלון הוקם חוף רחצה מוסדר עם בית קפה. "בלה ויסטה" היה המלון הראשון שנהנה מאספקת חשמל (בעזרת גנרטור) ומן המלונות המפוארים ביותר בארץ ישראל, עוד לפני הקמת העיר תל אביב (שהוקמה ב-1909). בפברואר 1908 הושכר המלון לירחמיאל אמדורסקי, בעליו של מלון אמדורסקי הירושלמי, ששינה את שמו ל"מלון אמדורסקי" והקים בו ראינוע וקזינו. במרץ 1909 נערכה במלון קבלת פנים לחיים נחמן ביאליק על ידי מוסדות היישוב היהודי ביפו לכבוד ביקורו הראשון בארץ ישראל. קהל של כ-3000 איש נאסף בטרקלין המלון, בגנו ועל חוף הים והאזין לנאומו של המשורר. בשנת 1912 הוחכר המלון למשפחת ליפשיץ, שניהלה אותו עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, שבמהלכה הוחרם המלון בידי העות'מאנים (כיוון שפיינגולד היה נתין מדינת אויב - רוסיה) ושימש למעצר נתינים זרים טרם גירושם מן הארץ.
לאחר המלחמה שכרה את הבניין חברת הבנייה "קדם", שייסד אלכסנדר לוי. חברת קדם הפכה את אולם הראינוע לאולם שרטוט, המלון הפכו למשרדים ומחסנים, ובית-הקפה והמסעדה הפכו לאולמות תצוגה. הפועלים שהעסיקה החברה, אנשי העלייה השלישית והעלייה הרביעית שוכנו ב"בתי פיינגולד". אייזיק פיינגולד, אחיו הצעיר של שלמה, נשאר במקום כמנהל הנכסים עבור חברת קדם. במאורעות תרפ"א, שימש מלון 'בלה ויסטה' מחסה ליהודי שכונת נווה שלום שנמלטו מבתיהם מפחד הפורעים הערבים, ומרכז פעילותו של כח המגן העברי, "קבוצת קדם"[8], שהמלון שימש לו כבסיס יציאה לפעולות הגנה ותגמול[9]. בשנת 1931 הוכרז פיינגולד כפושט רגל, והמלון ובתי פיינגולד הוצאו למכירה פומבית. בספטמבר 1933, רכשו את הנכס הצורף הירושלמי ראובן קאשי ואחיו, יוסף. הם שיפצו את בתי פיינגולד למגורי משפחות ולהשכרה. המלון פעל זמן קצר, עד לחורף 1935, בו התמוטט בסערה אגף המרפסות המערבי[10].
בזמן מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, שפרץ באפריל 1936, נטשו היהודים את השכונה, ובתיה נפגעו. המלון הועלה באש וגגו נשרף[11]. קאשי השכיר את 11 החנויות, ו-29 החדרים של "בתי פיינגולד". אולם הקולנוע הושכר לבית יציקה.
במלחמת תש"ח, במהלך כיבוש יפו על ידי האצ"ל, שימשו הריסות המלון את אנשי האצ"ל כעמדה קדמית, ו"בתי פיינגולד" כבסיס יציאה לכיבוש מנשייה של יפו העוינת. במהלך התקפת האצ"ל על יפו פרצו לוחמי האצ"ל את דרכם בנתיב שהסתיים במלון 'בלה ויסטה' שהייתה לעמדתם המערבית[9]. על הריסותיה של יפה נוף הוקם בשנות ה-70 פארק צ'ארלס קלור[12].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חנה רם, "יפה נוף", היישוב היהודי ביפו בעת החדשה: מקהילה ספרדית למרכז ציוני, הוצאת כרמל, עמ' 132–134
- אור אלכסנדרוביץ', גבולות של נייר: ההיסטוריה המחוקה של שכונת נווה שלום, תיאוריה וביקורת, גיליון 41, קיץ 2013
- שמואל גילר, מלון בלה ויסטה ובתי פיינגולד, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
- תומר דרור, ראשתייה של קבוצת קדם והשתלבותה בארגון ההגנה, אתר צה"ל
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דליה קרפל, הבית במנטה ריי פינת בננה ביץ', באתר הארץ, 2 בפברואר 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "הפרור היותר מיושב מב"י הוא "נווה שלום" והמחמדים יקראו לו "מאנשייא"", מתוך, עקבי"א, הצפירה, 3 במרץ 1898
- ^ הפרדתן של יפו ות"א בשנים 1921–1923, הביאה לכך שהמרחב שנתכנה עד אז על ידי היהודים שכונת נווה שלום נחצה על פי שרטוט הגבול העירוני החדש לשניים: חלקו המערבי של נווה שלום, ממערב לרחוב השוק, נותר בתחומה של מנשייה ובאחריותה המוניציפלית של עיריית יפו ואילו חלקה המזרחי הסתפח לתחום המוניציפלי של מועצת העיר תל אביב, אור אלכסנדרוביץ, 'גבולות של נייר: ההיסטוריה המחוקה של שכונת נווה שלום', תאוריה ובקורת, גיליון 41, קיץ 2013. סקר התושבים היהודים שנערך ב-1928, מתייחס לאזור זה הידוע כמנשיה הערבית, כ"נווה שלום יפו", ונמנו בו 2500 יהודים
- ^
הזמנה בחתימת יצחק-אייזיק בן-טובים להנחת אבן פינה למקווה ביפה נוף - ^ השכונות היהודיות הראשונות מחוץ ליפו באתר משפחות מייסדי תל אביב
- ^ בשנת 1891, ביוזמת לשכת שער ציון של בני ברית נחנך בית החולים שער ציון - בית החולים היהודי הראשון ביפו ובית החולים הקהילתי הראשון בארץ, מתוך שפרה שוורץ, 'בית החולים "שער ציון" ביפו - בית חולים קהילתי ראשון בארץ (1891–1921), קורות, כרך ט, חוב' ט-י, חש"ן. האדריכל וחוקר יפו שמואל גילר זיהה את המקום המדויק בו שכן בית החולים "שער ציון" בין השנים 1891 ל-1898, בית שעמד על תילו עד שנות ה-60 של המאה ה-20 - כיום רחוב נחום גולדמן 6, השכונה הנעלמה 'יפה נוף' ומלון בלה ויסטה, מתוך האתר 'סיפורי יפו' של שמואל גילר
- ^ 1 2 השכונה הנעלמה 'יפה נוף' ומלון בלה ויסטה, מתוך האתר 'סיפורי יפו' של שמואל גילר
- ^ להבדיל מההסתדרות הציונית הדסה, שפרה שורץ, מי יטפל באנשי ארץ-ישראל? פעילותה של היחידה הציונית רפואית אמריקנית להקמתה של מערכת בריאות ציבורית בראשית תקופת המנדט 1918–1921, עיונים בתקומת ישראל 8, 1998, עמ' 3
- ^ ראשיתה של קבוצת קדם ושילובה בארגון ההגנה בתל־אביב, באתר www.idf.il
- ^ 1 2 , בעזרתם האדיבה של הגב' שולה וידריך והאדריכל אור אלכסנדרוביץ, השכונה הנעלמה במנשיה 'יפה נוף' ומלון 'בלה ויסטה', מתוך: אלי שילר וגבריאל ברקאי, עורכים, 101 שנה לתל אביב העיר העברית הראשונה, אריאל (כתב עת), 189-190, פברואר 2012, שבט תשע"ב
- ^ בללא ויסטא של יום אתמול, דואר היום, 22 בפברואר 1935
- ^ דליה קרפל, הבית במנטה ריי פינת בננה ביץ', באתר הארץ, 2 בפברואר 2012
- ^ אדריכל שמואל גילר, עוד על שערוריית התערוכה הפרו-פלסטינית "תסיסה" במוזיאון גוטמן, חדשות בן עזר, גיליון 850, 24 ביוני 2013
| השכונות שקדמו לתל אביב | |
|---|---|
|
