יחסי וייטנאם – קוריאה הדרומית
| יחסי וייטנאם – קוריאה הדרומית | |
|---|---|
|
|
| |
| וייטנאם | קוריאה הדרומית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 331,210 | 99,720 |
| אוכלוסייה | |
| 101,193,120 | 51,700,546 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 429,717 | 1,712,793 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,247 | 33,129 |
יחסי וייטנאם–קוריאה הדרומית נוסדו ב-22 בדצמבר 1992, אם כי הן קיימו יחסים ארוכים עוד קודם לכן[1].
העת העתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר בעת העתיקה עברו קווי דמיון בין שתי המדינות, כששתיהן היו חלק מהספירה התרבותית המזרח-אסיאתית וחלקו את האמונה והפילוסופיה שבקונפוציאניזם וכן את מבנה הממשל, התרבות והחברה שבשתי המדינות. צ'ו צ'י-וון, מושל ומשורר קוריאני, חשף בפני בני עמו את הידע של צפון וייטנאם בחיבורים שכתב[2].
המעטים שהצליחו לשרוד לאחר נפילת שושלת לי נמלטו לקוריאה אחרי הטבח שבוצע בהם, אחת הניצולות היה לי לונג-טונג שבהמשך סייע להביס את המונגולים ולסיים את הכיבוש הארוך של חצי האי קוריאה, אם כי אחרי סילוקם הפכה קוריאה לווסל של המונגולים. אחרי שניצח את המונגולים, הפך לי לונג-טונג לגיבור ולאחת הדמויות החשובות במלחמות המונגוליות, דבר שסייע לביסוס הקשרים בין קוריאה לווייטנאם, במשך שמונה מאות השנים שעברו מאז.
מלחמת וייטנאם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלחמת וייטנאם
במהלך מלחמת וייטנאם שתי המדינות בקוריאה, הן הצפון והן הדרום, גילו מעורבות במלחמה וסייעו לצד שהיה קרוב להשקפתן. שתי המדינות סייעו בין היתר בכוח אדם, ציוד וכדומה, אם כי דרום קוריאה שלחה יותר סיוע בהשוואה לשכנתה מצפון. נשיא דרום קוריאה, לי סינג-מן, הציע לשלוח לדרום וייטנאם כוחות ב-1954, אולם הצעתו נדחתה על ידי מחלקת המדינה האמריקאית. הכוחות הראשונים מדרום קוריאה שהגיעו לווייטנאם כעבור 10 שנים לא היו לוחמים, והיו חלק ממשלחת בית החולים של קוריאה הדרומית. בסך הכל, בין השנים 1965 ל-1973, לחמו בווייטנאם 213,853 חיילים דרום קוריאנים, ולפי משרד התרבות והתקשורת של וייטנאם הם גרמו להריגתם של 41,400 לוחמי הצפון ו-5,000 אזרחים[3]. עם זאת, לא מדובר במספרים רשמיים מאחר שלא התקיימה חקירה בנושא. לאחר מלחמת וייטנאם היו במדינה אלפי ילדים שנולדו כתוצאה מאונס נשים וייטנאמיות על ידי חיילי דרום קוריאה[4].
בשנת 2001 התנצל נשיא דרום קוריאה קים דה-ג'ונג על הסבל והכאב שגרמה לתושבי וייטנאם במהלך המלחמה, הגם שלא מדובר במעשה מכוון. הוא הבטיח להמשיך לתמוך בפיתוחה של וייטנאם[5].
כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2006, אחרי ניסוי גרעיני של צפון קוריאה, הביע דובר משרד החוץ בווייטנאם את דאגתה הכבדה של ממשלת וייטנאם מהניסוי, וקבע כי הוא יגביר את המתיחות ויאיים על היציבות באזור, וכן כי ממשלתו תומכת בפירוז חצי האי הקוריאני מנשק גרעיני.
בשנת 2009 הסכימו שתי המדינות על העלאת היחסים לדרגת "שותפות מקיפה".
סחר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2018 הסתכם היקף הסחר בין המדינות בכ-67.2 מיליארד דולר אמריקאי. עיקר הסחורות שווייטנאם ייצאה לקוריאה הדרומית, בשווי כולל של 19.6 מיליארד דולר, היו ציוד אלקטרוני, פריטי לבוש וציוד אופטי[6]. עיקר הסחורות שקוריאה הדרומית ייצאה לווייטנאם באותה שנה בהיקף כולל של 47.6 מיליארד דולר, היה ציוד אלקטרוני, אופטי ופלסטיק[7].
תיירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון ל-2018, כ-3,485,406 דרום קוריאנים ביקרו בווייטנאם, המדינה השנייה בגודלה מבחינת התיירות הנכנסת לווייטנאם (המדינה הראשונה היא סין עם 4,966,468 תיירים).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
Vietnam a Strategic Choice בתאריך 14 ביוני 2007, בארכיון האינטרנט
- ^ Dae-Yong Youn, The Loss of Vietnam: Korean Views of Vietnam in the Late Nineteenth and Early Twentieth Centuries 9, 2014, עמ' 62-95 doi: 10.1525/vs.2014.9.1.62
- ^ קו סו ג'ונג, The secret tragedy of Vietnam, The Hankyoreh21 273, 1999
- ^ [https://web.archive.org/web/https://web.archive.org/web/20081201111114/http://www.hamline.edu/~rkagan/Publications_Asian%20Literary%20Views%20on%20Vietnam.html DISARMING MEMORIES:
JAPANESE, KOREAN, AND AMERICAN LITERATURE ON THE VIETNAM WAR] בתאריך 1 באוקטובר 2008, בארכיון האינטרנט
- ^ Kim Dae-jung Holds Talks With Vietnam Leader, People's Daily, 24 באוגוסט 2001
- ^ South Korea imports from Vietnam, Trading Economics
- ^ Vietnam imports from South Korea, Trading Economics
