לדלג לתוכן

יחסי איטליה–וייטנאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי איטליהוייטנאם
איטליהאיטליה וייטנאםוייטנאם
איטליה וייטנאם
שטחקילומטר רבוע)
301,340 331,210
אוכלוסייה
59,276,540 101,193,120
תמ"ג (במיליוני דולרים)
2,254,851 429,717
תמ"ג לנפש (בדולרים)
38,040 4,247
משטר
רפובליקה רפובליקה סוציאליסטית חד מפלגתית
נשיא וייטנאם טרואונג טאן סאנג (מימין) נפגש עם מקבילו האיטלקי סרג'ו מטרלה בהאנוי, 2015

יחסי איטליה–וייטנאם הם יחסי החוץ בין איטליה לווייטנאם. היחסים נחשבים לחזקים וידידותיים יחסית.

במהלך מלחמת וייטנאם, איטליה הכירה בדרום וייטנאם רק מכיוון שהיא חברה למערב. אף על פי כן, ב-1966, שגריר איטליה בסייגון, ג'ובאני ד'אורלנדי, שיתף פעולה עם הדיפלומט הפולני יאנוש לבנדובסקי מפולין הקומוניסטית ששמרה על קשר ידידותי עם צפון וייטנאם כדי לשכנע את המדינות להגיע לשלום מוחלט ולסיים את מלחמת וייטנאם.[1] מבצע ציפורני חתול נחשב לאחת ההזדמנויות הטובות ביותר לסיים את המלחמה, אולם בשל המתיחות הגוברת בין ארצות הברית לצפון וייטנאם, שהובילה להחלטה שלאחר מכן להפציץ את צפון וייטנאם על ידי הנשיא לינדון ג'ונסון, הוא לא הצליח להתממש.[2][3]

איטליה ווייטנאם כוננו לבסוף יחסים ב-1973.

יחסים מודרניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז תום המלחמה הקרה, יחסי איטליה–וייטנאם עדים לתחייה מחודשת. במהלך תקופה זו, שתי המדינות פיתחו קשרים הדוקים ושיתוף פעולה. איטליה תמכה באופן פעיל בשיתוף פעולה רב יותר בין וייטנאם לאיחוד האירופי ובנורמליזציה של היחסים בין וייטנאם למוסדות פיננסיים, מסחריים ומוניטאריים בינלאומיים.[4] הסחר הדו-כיווני בין וייטנאם לאיטליה הגיע ל-4.3 מיליארד דולר ב-2015. שתי המדינות שואפות ל-5 מיליארד דולר בשנה.[5]

בשנת 2005, וייטנאם רצתה לפתח יחסים רב-צדדיים עם איטליה בהתאם למצב הנוכחי בעולם ובאזור, הנשיא טראן דוק לואונג הבטיח לבקר את נשיא הבית העליון האיטלקי פרדיננדו קאסיני במהלך ביקורו בהאנוי.[6]

סנדרה סקליוטי, מנהלת המרכז ללימודי וייטנאם בטורינו שבאיטליה, אמרה כי "וייטנאם ואיטליה נהנות מהתקופה התוססת ביותר ביחסים ביניהן, על פני פוליטיקה, כלכלה, חילופי תרבות ושיתוף פעולה ביטחוני".[7]

נציגויות דיפלומטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • איטליה מחזיקה בווייטנאם שגרירות בהאנוי.
  • וייטנאם מחזיקה באיטליה שגרירות ברומא.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Martin, Douglas (2 בספטמבר 2013). "Janusz Lewandowski, 82, Polish Peace Envoy in Vietnam, Dies". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Press, Stanford University (2012). Marigold: The Lost Chance for Peace in Vietnam - James G. Hershberg. www.sup.org. Stanford University Press. ISBN 9780804778848.
  3. ^ "'Marigold: The Lost Chance for Peace in Vietnam,' by James G. Hershberg". 24 בפברואר 2012 – via www.washingtonpost.com. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ AsiaNews.it. "Rome and Hanoi celebrate 45 years of diplomatic relations". www.asianews.it.
  5. ^ vietnamnet.vn. "Vietnam-Italy relations expanded beyond trade, culture - News VietNamNet". english.vietnamnet.vn.
  6. ^ "Vietnam wishes to boost multi-faceted relations with Italy: President Luong".
  7. ^ "Italian scholar: Vietnam, Italy witness vibrant all-around relations". vietnamplus.vn. 22 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)