יחסי החוץ של שווייץ

שווייץ

ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של שווייץ

חוקה וקונפדרליזם חוקת שווייץ הקנטונים של שווייץ (רשימה) המועצה הפדרלית (מבצעת) חברי המועצה נשיא: איניאציו קאסיס סגן נשיא: אלן ברסה מאורר ● סומרוגה ● פרמלן ● אמהרד ● קלר-סוטר קנצלר וולטר תורנהר האספה הפדרלית (מחוקקת) מועצת המדינות נשיא: אלכס קופרכט האספה הלאומית נשיא: אנדראס אייבי מפלגות בשווייץ בחירות בשווייץ משאלי עם בשווייץ בתי המשפט (שופטת) בית המשפט העליון בית המשפט הפלילי בית המשפט המנהלי בית המשפט לפטנטים יחסי חוץ נייטרליות יחסי ישראל–שווייץ

יחסי החוץ של שווייץ הם יחסי-החוץ הדו-צדדיים שמקיימת הקונפדרציה השווייצרית עם המדינות השונות ברחבי העולם, יחסי החוץ של שווייץ הם תחום האחריות העיקר של המחלקה הפדרלית לענייני חוץ של שווייץ (FDFA) אך חלקם נתונים לאחריות מחלקות אחרות באספה הפדרלית של שווייץ.

בעלי דרכון שווייצרי יכולים לבקר ב-186 מדינות ללא אשרת כניסה.

היסטוריה

סעיף 54 בחוקה השווייצרית משנת 1999 קובע כי השמירה על עצמאותה ורווחתה של שווייץ היא מטרת-העל העיקרית ביחסי החוץ של שווייץ, מתחת למטרה זו מסמנת החוקה יעדים נוספים שמנחים את מדיניות החוץ של שווייץ:

• להקל את הצורך והעוני בעולם;
• לקדם כבוד לזכויות-אדם ודמוקרטיה;
• לקדם דו-קיום שליו בין עמים;
• לקדם שמירה על משאבי הטבע.

יעדים אלו שקבעה החוקה מעידים על המחויבות השווייצרית לקיים פעילויות חברתיות, כלכליות, והומניטריות התורמות לשגשוג ולשלום העולמי, דבר זה בא לידי ביטוי בפעילות הדיפלומטית השווייצרית, בסיוע למדינות מתפתחות ונחשלות, ותמיכה בהרחבת החוק הבינלאומי ובמיוחד במשפט ההומניטרי.

שווייץ היא המדינה השנייה בעולם (אחרי שוודיה) שנקטה במדיניות נייטרלית; משכך, באופן מסורתי נמנעת שווייץ מכריתת בריתות הכרוכות בפעולה צבאית, פוליטית או כלכלית-ישירה, העלולה להפר את הנייטרליות בה נוקטת המדינה מאז קונגרס וינה שהתקיים בשנת 1815; דוגמה למסורת זו ניתן לראות בכך ששווייץ לא הצטרפה לנאט"ו וכן שאינה חברה באיחוד האירופי; עם זאת בשנים האחרונות הרחיבה שווייץ את היקף הפעילות בה היא משתתפת מבלי לפגוע בנייטרליות של המדינה, כחלק מהשינוי במדיניות הצטרפה שווייץ לאו"ם בשנת 2002 ובאיחור רב בכלל, ובפרט בהשוואה למדינות אירופה.

שווייץ מקיימת יחסים דיפלומטיים כמעט עם כל מדינות העולם; והיא אף שימשה כמארחת של מספר ועידות אמנה בינלאומיות וכמתווכת נייטרלית.

שווייץ בכלל והעיר ז'נבה בפרט היא ביתם של ארגונים בינלאומיים רבים, ממשלתיים ושאינם-ממשלתיים, בהם מספר ארגונים המסונפים לאו"ם כגון ארגון הבריאות העולמי, ואיגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי שהוקם ב-17 במאי 1865 והוא הארגון הבינלאומי הראשון בהיסטוריה; כמו כן בשווייץ גם שוכנים ארגונים בינלאומיים אחרים כמו הצלב-האדום, הוועד האולימפי הבינלאומי, ואיגוד השידור האירופי (ה-EBU). בז'נבה נמצא גם ארמון האומות.

האומות המאוחדות

מאז שנת 1948 הייתה שווייץ במעמד של משקיפה בעצרת הכללית ובמועצה הכלכלית-חברתית של האו"ם, למרות זאת לא הייתה לה הזכות למושב במועצת הביטחון כמו למדינות החברות. בשנת 1986 נערך בשווייץ משאל-עם על הצטרפות לאו"ם, אך כשני-שלישים מהשווייצרים התנגדו להצעה והיא נדחתה; ההחלטה להצטרף לאו"ם התקבלה ברוב קטן לאחר משאל-עם שנערך בחודש מרץ 2002, ועם פתיחת העצרת ה-57 של האו"ם ב-10 בספטמבר באותה השנה הפכה שווייץ לחברה ה-190 באו"ם והייתה למדינה הראשונה שהצטרפה לאו"ם במשאל-עם.

מפת המדינות המקיימות יחסים דיפלומטיים עם שווייץ

שווייץ שותפה ברבים ממוסדות ותוכניות האו"ם בהם נציבות האו"ם לפליטים, התוכנית הסביבתית של האו"ם, אונסק"ו, ארגון האו"ם לפיתוח תעשייתי, ועידת האו"ם לסחר ופיתוח, ואיגוד הדואר העולמי - שהוקם בברן ב-9 באוקטובר 1874 והוא הארגון הבינלאומי השני בהיסטוריה.

תמיכה בסנקציות שהוטלו על-ידי האו"ם

שווייץ הצטרפה להגבלות שהוטלו על עיראק ב-6 באוגוסט 1990, ארבעה ימים לאחר הפלישה לכווית, אף על פי שעדיין הייתה רק במעמד של משקיפה באו"ם; ב-25 ביוני 2003, לאחר נפילתו של סדאם חוסיין ובהתאם להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם, הקלה ממשלת שווייץ על רבות מהסנקציות שהוטלו כנגד עיראק, ההגבלות שבוטלו היו הגבלות על המסחר, הטיסות, והפיננסים; אך ההגבלות של אמברגו הנשק והקפאת הנכסים נותרו בתוקפן; בראשית שנות ה-2000 הצטרפה שווייץ לסנקציות שהוטלו כנגד אפגניסטן וארגון הטליבאן, ההגבלות כללו בין היתר הגבלות טיסה ליעדים בינלאומיים על חברת התעופה האפגנית אריאנה (לאחר נפילת בטליבאן ב-2001, הוסרו מגבלות התעופה מתוך מחווה של רצון טוב, אולם ב-2006 בשל ליקויי בטיחות נאסרה טיסת החברה לאיחוד האירופי.) והגבלות הקשורות לגידול ותעשיית האופיום באפגניסטן ששימשה למימון ארגון הטליבאן; כמו כן הצטרפה שווייץ לסנקציות שהוטלו על לוב בעקבות האסון בהפלת טיסה 103 של פאן-אם.

לאחר מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר 2001, הכירה שווייץ בארגון אל-קעאידה והארגונים התומכים בו כארגון טרור ויותר מ-200 אנשים וחברות הקשורים לטרור בינלאומי נכללו ב'רשימה שחורה' ונכסיהם הוקפאו; כמו כן חסמו הרשויות בשווייץ כ-72 חשבונות-בנק שנחשדו בקשר לטרור ובהיקף של 22.6 מיליון דולרים.

שווייץ תמכה אף באמברגו-הנשק שהוטל על סרביה-ומונטנגרו בשנות הלחימה בבוסניה, ועל סיירה לאון וארגון אוניטה (UNITA) באנגולה בשל חלקן בכריית יהלומי-דמים. ב-15 באוקטובר 2003 הוסרו הגבלות ייבוא יהלומים-גולמיים מסיירה לאון והוסרו חלק מההגבלות שכנגד לוב.

האיחוד האירופי וארגונים נוספים

אמנת ז'נבה הראשונה, בז'נבה המספר הרב ביותר של ארגונים בינלאומיים

שווייץ חברה בארגונים אירופיים ובינלאומיים נוספים בהם בין-היתר: הארגון לשיתוף-פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), מועצת אירופה, הארגון לביטחון ושיתוף-פעולה באירופה (OSCE), והארגונים: ארגון הסחר העולמי, ואיגוד הסחר החופשי האירופי שמושבם אף נמצא בשווייץ, כמו כן שווייץ חתומה ומיישמת את אמנת שנגן; עם זאת, בשונה משאר שכנותיה (למעט ליכטנשטיין) שווייץ אינה חברה באיחוד האירופי ואף אינה חברה באזור הכלכלי האירופי שבו חברות כל שכנותיה מכיוון שהממשלה השווייצרית ראתה בו כצעד ראשון לקראת הצטרפות לאיחוד; בשנת 1992 הצטרפה שווייץ לבנק העולמי ולקרן המטבע הבינלאומית.

שווייץ חתמה על הסכם 'שלום נצחי' עם צרפת כבר בראשית המאה ה-16, שווייץ מכוננת יחסים דיפלומטיים עם מדינות רבות באירופה החל מראשית המאה ה-19 כגון עם שוודיה, פורטוגל, הולנד ודנמרק - שעמה חתמה שווייץ על ברית ידידות ב-10 בפברואר 1875.

שמירה על השלום

אף על פי ששווייץ לא הצטרפה רשמית לכוחות שמירת השלום של האו"ם, היו מקרים בהם שרתו גם שווייצרים, כמו כן אף על פי ששווייץ אינה חברה בנאט"ו, ב-1996 הצטרפה שווייץ לשותפות לשלום של נאט"ו, ושלחה כוחות לתמיכה בארגון לביטחון ושת"פ באירופה (OSCE) שפעל בבוסניה, ביוני 2001 הצביעו השווייצרים בעד פריסת כוחות חמושים במשימות בינלאומיות של האו"ם או ה-OSCE לשמירת השלום, וכן על שיתוף פעולה עמוק יותר באימוני צבא. כמו כן, מאז 1999 משתתף הצבא השווייצרי במשימת שמירת השלום של כוח קוסובו (KFOR).

ייצוג גורמים זרים ותיווך

שווייץ שימשה כמייצגת של מדינות רבות שלא קיימו ביניהן יחסים דיפלומטיים, ובמיוחד בעת מלחמת העולם השנייה כששוויץ קיבלה כ-219 מנדטים לייצג 35 מדינות באופן רשמי, דוגמה לכך ניתן לראות כשלאחר המהפכה הקובנית בשנת 1959, תיווכה שווייץ ביחסים שבין קובה למדינות אחרות באזור. וכן בין הודו ופקיסטן לפני הסדרת היחסים ביניהן.

פגישת שרי החוץ של ארצות הברית, האיחוד-האירופי, בריטניה, גרמניה, צרפת, סין, רוסיה ואיראן על הסכם הביניים של סוגיית הגרעין האיראני. ז'נבה 2013.

כמו כן שווייץ שימשה כמתווכת נייטרלית ביישוב או משא-ומתן בין צדדים יריבים, כגון: בין ישראל-למצרים - לאחר מלחמת יום-כיפור התקיימה בשווייץ ועידת ז'נבה (1973) במטרה למצוא פתרון לסיום הסכסוך, מועידה זו למעשה יצא רק הסכם הפרדת הכוחות, רק מאוחר יותר ב-4 בספטמבר 1975 נחתם בז'נבה הסכם הביניים בין ישראל למצרים שבעצם סלל את הדרך להסכם השלום בין ישראל למצרים שנחתם ב-26 במרץ 1976; וכן בין ארצות-הברית לאיראן - לאחר משבר בני הערובה בטהראן, ולאחר חיסול קאסם סולימאני; ככלל מאז ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין ארצות הברית לאיראן לאחר המהפכה האיראנית, שולחת ארצות הברית נציגים דיפלומטים היושבים בשגרירות שווייץ בטהראן, ומאידך איראן שלחה נציגים לשגרירות פקיסטן בוושינגטון הבירה. שווייץ ארחה את הישיבות הראשונות של מעצמות העולם עם איראן בנושא סוגיית הגרעין, מה שהוביל להסכם הביניים בז'נבה (2013) ובהמשך להסכם הגרעין שנחתם בווינה ב-14 ביולי 2015; כמו כן מילאה שווייץ תפקיד מרכזי בתיווך בסכסוך בסודאן וביישוב הסכסוך הפנים פלסטיני בין החמאס לפת"ח.

בנוסף לכך, שווייץ אחראית על הייצוג הדיפלומטי והקונסולרי של ליכטנשטיין בעולם דרך הנציגויות הדיפלומטיות של שווייץ, אלא אם כן מעדיפה המדינה לשלוח נציג משלה; על פי הסכמים שנחתמו לבקשת ליכטנשטיין בשנת 1919 לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, גם בהגנה הלאומית על המדינה והאינטרסים הלאומיים מסתמכת ליכטנשטיין על שווייץ שכן לליכטנשטיין אין צבא משלה ובשוויץ קיים גיוס חובה; עם זאת מספר תקריות צבאיות-קלות שלא משכו תשומת-לב ונפתרו בהתנצלויות מצד שווייץ, אירעו בגבול בין המדינות. למדינות יחסים קרובים במיוחד (ולהן מספר מאפיינים משותפים כגון ששתיהן דוברות גרמנית ואינן חברות באיחוד האירופי) הכוללים שיתופי-פעולה נרחבים והמדינה אף עושה שימוש בפרנק השווייצרי שכן למדינה אין מטבע משל עצמה.

כיום מייצגת שווייץ בין-היתר את האינטרסים של ארצות הברית וקנדה באיראן, האינטרסים של איראן וערב-הסעודית זו בזו, והאינטרסים של גאורגיה ורוסיה זו בזו.

יחסים דיפלומטיים

רשימת המדינות המקיימות יחסים עם שווייץ ותאריך כינון היחסים:

#	מדינה	תאריך
1	צרפת	29 בנובמבר 1516
—		1553
2		30 באוגוסט 1689
3		31 בינואר 1814
4		6 במרץ 1814
5		1828
6		1841
7		30 בספטמבר 1845
8		29 ביוני 1853
9		1855
10		12 בפברואר 1860
11		6 בפברואר 1864
12		1865
13		5 בנובמבר 1872
14		10 בפברואר 1875
15		10 באפריל 1878
16		31 בדצמבר 1882
17		1884
18		1887
19		1887
20		1888
21		12 בספטמבר 1891
22		31 באוקטובר 1897
23		1899
24		18 ביוני 1902
25		6 במאי 1904
26		22 בינואר 1906
27		14 בדצמבר 1906
28		14 במרץ 1908
29		9 במאי 1911
30		31 באוקטובר 1915
31		1916
32		8 באוקטובר 1917
33		24 בנובמבר 1917
34		1918
35		4 במרץ 1919
36		12 במרץ 1919
37		מרץ 1919
38		30 באפריל 1919
39		3 בדצמבר 1921
40		29 בינואר 1926
41		1928
42		28 במאי 1931
43		11 במרץ 1935
44		1936
45		14 בפברואר 1939
46		1939
47		29 בספטמבר 1941
48		24 ביוני 1945
49		2 בנובמבר 1945
50		1945
51		15 בפברואר 1946
52		27 בפברואר 1946
53		1 במאי 1946
54		15 ביולי 1947
55		14 באוגוסט 1948
56		26 במרץ 1949
57		1949
58		17 בינואר 1950
59		25 ביוני 1951
60		2 בנובמבר 1951
61		11 במרץ 1952
62		2 במאי 1952
63		6 במאי 1952
64		12 ביולי 1956
65		7 בנובמבר 1956
66		10 בנובמבר 1956
67		1956
68		1 באוגוסט 1957
69		12 באוגוסט 1957
70		30 באוגוסט 1957
71		3 בספטמבר 1957
72		1957
73		27 במאי 1959
74		5 ביולי 1960
75		19 ביולי 1960
76		19 ביולי 1960
77		19 ביולי 1960
78		19 ביולי 1960
79		1 באוקטובר 1960
80		27 בדצמבר 1960
81		26 במאי 1961
82		26 במאי 1961
83		26 במאי 1961
84		26 במאי 1961
85		3 ביוני 1961
86		13 ביוני 1961
87		26 ביולי 1961
88		5 בספטמבר 1961
89		17 באוקטובר 1961
90		9 בנובמבר 1961
91		21 בנובמבר 1961
92		12 באוקטובר 1962
93		13 בנובמבר 1962
94		4 בדצמבר 1962
95		12 בדצמבר 1962
96		1962
97		3 בינואר 1963
98		11 בפברואר1963
99		12 בנובמבר 1963
100		3 בדצמבר 1963
101		16 בדצמבר 1963
102		1963
103		13 בינואר 1964
104		11 בפברואר 1964
105		11 בפברואר 1964
106		28 בפברואר 1964
107		1 במרץ 1964
108		21 באפריל 1964
109		22 במאי 1964
110		1964
111		25 במרץ 1966
112		30 במרץ 1966
113		10 ביוני 1966
114		19 במאי 1966
115		21 בספטמבר 1966
116		9 באוקטובר 1967
117		11 באוקטובר 1967
118		22 באוגוסט 1967
119		22 באוגוסט 1967
120		4 בנובמבר 1968
121		11 במרץ 1969
122		6 באוגוסט 1969
123		20 ביולי 1970
124		11 באוקטובר 1971
125		14 ביוני 1972
126		1972
127		12 בספטמבר 1973
128		12 בספטמבר 1973
129		12 בספטמבר 1973
130		12 בספטמבר 1973
131		יוני 1974
132		20 בדצמבר 1974
133		12 באפריל 1976
134		2 ביוני 1976
135		30 בספטמבר 1976
136		1 במרץ 1977
137		24 במאי 1977
138		11 ביולי 1979
139		1979
140		4 במרץ 1980
141		2 ביולי 1980
142		1980
143		10 במרץ 1981
144		23 ביוני 1981
145		1 באוגוסט 1981
146		נובמבר 1981
147		1981
148		23 בדצמבר 1982
149		22 בפברואר 1983
150		14 בדצמבר 1983
151		1984
152		28 בפברואר 1985
153		13 בספטמבר 1985
154		16 בספטמבר 1985
155		יולי 1989
156		1989
157		22 באפריל 1990
158		4 בספטמבר 1991
159		5 בספטמבר 1991
160		5 בספטמבר 1991
161		21 בינואר 1992
162		30 בינואר 1992
163		31 בינואר 1992
164		6 בפברואר 1992
165		10 בפברואר 1992
166		14 בפברואר 1992
167		30 באפריל 1992
168		7 במאי 1992
169		1 ביוני 1992
170		10 ביוני 1992
171		13 ביולי 1992
172		2 בספטמבר 1992
173		17 בנובמבר 1992
174		9 בדצמבר 1992
175		1 בינואר 1993
176		3 בפברואר 1993
177		31 בדצמבר 1993
178		22 במרץ 1994
179		10 ביולי 1995
180		6 בספטמבר 1995
181		31 באוגוסט 2001
182		16 בספטמבר 2002
183		22 בינואר 2003
184		22 באפריל 2003
185		2003
186		1 ביוני 2004
187		4 בנובמבר 2005
188		2005
189		2005
190		5 ביולי 2006
191		20 בדצמבר 2007
—		28 במרץ 2008
—		7 במרץ 2011
192		23 במאי 2012
—		9 באוגוסט 2023

ראו גם

• פוליטיקה של שווייץ

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יחסי החוץ של שווייץ בוויקישיתוף

• משרד החוץ השווייצרי
• מסמכים דיפלומטים שווייצרים
• בית הספר לדיפלומטיה ויחסים-בינלאומיים בז'נבה
• שווייץ, יחסי-חוץ, דף שער בספרייה הלאומית