יוהני אהו

יוהני אהו
Juhani Aho

לידה	11 בספטמבר 1861 לפינלהטי, צפון סבוניה, הדוכסות הגדולה של פינלנד,האימפריה הרוסית
פטירה	8 באוגוסט 1921 (בגיל 59) הלסינקי, רפובליקת פינלנד
שם לידה	יוהנס ברופלט
מדינה	פינלנד
מקום מגורים	Ahola
עיסוק	סופר, עיתונאי
מקום לימודים	אוניברסיטת הלסינקי, Kuopio Lyceum High School
שפות היצירה	פינית
תחום כתיבה	פרוזה
סוגה	רומנים
זרם ספרותי	ריאליזם, נטורליזם, נאו-רומנטיזם
תקופת הפעילות	מ-1883
הושפע מ	ביירנסטרנה ביירנסון, הנריק איבסן, לב טולסטוי אמיל זולא
בן או בת זוג	Venny Soldan-Brofeldt Tilly Soldan
צאצאים	Heikki Aho, Antti Aho, Björn Soldan

יוהני אהו

מקום מגורים	אהולה
השכלה	אוניברסיטת הלסינקי
תקופת הפעילות	מ-1883
בת זוג	ונדלה "וני" אירנה סולדן-ברופלט (1945-1863), ציירת מאהבת: מטילדה "טילי" סולדן, אחות רחמנייה

יוּהָני אָהוֹ (בפינית: Juhani Aho; בשמו האמיתי יוהנס ברופלט - Johannes Brofeldt;‏ 11 בספטמבר 1861, לפינלהטי – 8 באוגוסט 1921 הלסינקי) היה סופר, עיתונאי ומתרגם פיני. בזכות הרומנים והסיפורים שכתב, נחשב יוהני אהו לאחד מחשובי הסופרים הריאליסטים של ארצו. הוא הושפע גם מזרמים חדשים מן הספרות הצרפתית, כמו הנטורליזם ולקראת סוף חייו גילה נטייה לפנות אחורה לכיוון הרומנטיזם. הפרוזה של אהו מצטיינת בחדות ההסתכלות ובהבעה נוקבת. ברבים מסיפוריו משתקפים הקונפליקטים בין הטבע לבין התרבות. כסופר וכעיתונאי היה מעורב בדיונים סביב נושאים פוליטיים וחברתיים שהעסיקו את החברה בת זמנו. היה ממייסדי העיתון Päivälehti שהפך מאוחר יותר ל-Helsingin Sanomat. פעמים רבות היה מועמד לפרס נובל.

ביוגרפיה

יוהני אהו, שנקרא בהולדתו יוהנס ברונפלט, נולד בשנת 1861 בלפינלהטי בחלקו המזרחי של מרכז פינלנד, במחוז צפון-סבוניה. הוא היה הבן הבכור בין עשרת הילדים של הפסטור הלותרני הנריק גוסטף תאודור ברופלט ושל קרולינה פרדריקה אמלי לבית סנלמן. אימו הייתה בת למשפחה פייטיסטית. האב נחשב למטיף בחסד אך נודע בצניעותו וברתיעתו מכבוד ומעמדות שליטה גם במישור הכנסייתי וגם בזירה הציבורית. בשנת 1884 המשפחה עברה לגור בויירמה, שם התמנה האב לכומר העיר איסאלמי.

בילדותו כתב יוהנס שירים בשוודית בהשפעת רונברג, אך מאוחר יותר החל לכתוב בפינית. בשנים 1872–1880 למד בבית הספר התיכון של קואופיו, עיר שנהגו לכנותה "מבצר התרבות הפינית", כי השפעת התרבות השוודית בה הייתה פחותה בהרבה מזו שבאזורים אחרים של פינלנד. כבר באותה תקופה נהג לכתוב תחת שם העט "יוהני אהו". "אהו" היא מילה שמשמעותה בפינית הוא "אחו" וייתכן שמקורה ב"קאלוואלה או ב"קנטלטאר", אוסף שירת עם מאת אליאס לנרוט, בעל ניחוח רומנטי.

בשנים 1880–1884 למד שפות קלאסיות, היסטוריה וספרות באוניברסיטת הלסינקי. כתלמיד הצטרף יוהני אהו לחוג הספרותי של ארוויד יירנפלט. הוא התאהב באשת יירנפלט, אליזבט, שהייתה 22 שנה מבוגרת ממנו והתכתבה איתו. היא עודדה אותו להמשיך בכתיבה יצירתית ולפתח את כישוריו. כבר סיפוריו המוקדמים הצטיינו בשפתם העשירה ובשליטה מצוינת בגוונים השונים של השפה המדוברת.

פעילותו הספרותית והעיתונאית

אהולה, ביתו של יוהני אהו ביירוונפה

כדי להקדיש את עצמו לכתיבה הפסיק אהו ללמוד לפני שהשיג תואר אקדמי. הוא כתב בעיתונים פיניים אחדים ובשנת 1886 הוציא לאור יחד עם אחיו פקה ברופלט את העיתון "קסקי סואומי", בשנים 1887–1889 כתב בעיתון "סאבו" בקואופיו ובשנת 1889 הצטרף למייסדי העיתון "פייוולהטי" (Päivälehti), שופר הקבוצה הליברלית "פינלנד הצעירה" (Nuori Suomi). התנגד לשמרנות החוגים הדתיים וכאחד החברים החשובים בקבוצת "פינלנד הצעירה" לקח חלק במאבקים הפוליטיים והחברתיים בני זמנו, תוך התנגדות לכיבוש הרוסי וחתירה לקידום השפה הפינית.

בשנת 1884 פרסם את "המסילה", רומן בעל מאפיינים הומוריסטיים ואחת היצירות הטובות ביותר שכתב. הסופרת מינה קאנט שקראה את כתב היד התלהבה כל כך שהשוותה את אהו עם גוגול ואמיל זולא. בספריו "בת הכומר" (1885) ו"אשת הכומר" פיתח אהו פילוסופיה אישית של החופש תוך ביטויים של מרד נגד מגבלות המחויבויות של חיי היום יום.

צילום משנת 1912 שבו נראה הסופר עסוק בדיג בהואופננקוסקי, ויטסארי

באותה שנה, 1885, כתב הסופר את המאמר "כמה רישומים על הספרות הריאליסטית" (Realistisesta kirjallisuudesta sananen), שבו קרא לאובייקטיביות בתיאורים של המציאות. לדבריו, ספרות ריאליסטית צריכה לשקף את יתרונות המציאות ואת חסרונותיה במידה שווה ועליה להתבסס על "התנאים הריאליים" תוך הימנעות מצביעתם בוורוד. בשם הספרות הריאליסטית קם אהו נגד הספרות האידיאליסטית .

ברומן משנת 1889, "Helsinkiin " תיאר יוהני אהו את ימיו של סטודנט שעבר מעיירה קטנה לכרך הגדול ואת היסחפותו אחרי חיי התענוגות החדשים והמחלוקות הלשוניות שהסעירו את החוגים האינטלקטואליים. שהות בפריז בשנים 1889 ו-1890 ככתב בתערוכה העולמית העמיקה את היכרותו עם הספרות הצרפתית, במיוחד עם הזרם הריאליסטי והנטורליסטי.

אשתו של הסופר, הציירת וני סולדן-ברופלדט, בתמונה מאת חנה פאולי

הפרוזה שלו הושפעה מביירנסטרנה ביירנסון, הנריק איבסן, לב טולסטוי ואמיל זולא ובקובצי הסיפורים הקצרים שלו - "לסטויה" ("שבבים") מזהים את השפעתו של אלפונס דודה ב"מכתבים מהטחנה" (1869). סיפורים אלו נסבו סביב נושאים מגוונים - מאלגוריות פוליטיות ועד קטעים מחיי היום יום. ראשון הסיפורים הקצרים והידוע שבהם היה "כאשר אבא הביא הביתה מנורה" (Siihen aikaan kun isa lampun osti), שתיאר את ההד שעוררה ההמצאה בקרב אנשי הכפר. בימינו הפכה כותרת הסיפור הזה לאמרה שמשתמשים בה כשמכניסים טכנולוגיה חדשה כלשהי.

בפריז כתב יוהני אהו ב-1890 את הסיפור "Yksin" (לבד), רומן מפתח שהכה בהלם את קהל הקוראים הפינים. המחבר סיפר בו על לילה שבילה עם זונה. בנוסף, הסיפור הרס את חג המולד של המלחין סיבליוס שזיהה באשה שבה התאהב נואשות המספר, את ארוסתו שלו, אַיינו יירנפלט. אולם סיבליוס שכח מהר את הכעס ואת הקנאה שהתעוררו בו בעקבות קריאת הרומן ומאוחר יותר, הוא ואהו היו ידידים טובים ושכנים בירוונפה, בה בנה המלחין וילה בשם "איינולה" (ממלכתה של איינו).

בספרים מאוחרים יותר כמו הרומנים Kevät ja takatalvi, Panu'' וJuha ניכרת מגמה נאו-רומנטית. עלילת הרומן ההיסטורי "פאנו" (1897) מתרחשת בקרליה הרוסית שם ביקר הסופר יחד עם אשתו בשנת 1892. גיבור הספר הוא השמאן פאנו, חסיד אחרון של הפגאניות בקרליה של המאה ה-17. נגדו נאבק הכומר המקומי שדתו המונותאיסטית אינה חפה מצלילים מושחתים. הרומן "יוהה" על משולש אהבה נחשב לפיסגה של כתיבתו ועובד מאוחר יותר לארבעה סרטים. בשנים 1893–1903 היה אהו חבר במערכת העיתון Uusi Kuvalehti. בשנת 1897 בני הזוג אהו וסולדן-ברופלט התיישבו בירוונפה, וייסדו שם מושבת האמנים "טוסולה" אליה הצטרפו אחדים מחשובי תור הזהב של התרבות הפינית, כמו פקה הלונן וז'אן סיבליוס, י.ה. ארקו וארו ירנפלט. שם נהנה אהו מטיולים בחיק הטבע, טיפוס על ההרים, סקי, ציד ובמיוחד דיג. בשנת 1907 הסופר שינה רשמית את שמו ל"יוהני אהו". החל משנת 1906 הוענקה לו קצבה מלכותית לכל שנות חייו. אחרי מלחמת האזרחים הפינית (1918-1917) שמר אהו על עמדה צנטריסטית ליברלית שהתנגדה לבולשביזם ואולם גם לשמרנות ה"לבנים" שניצחו במלחמה.

חייו הפרטיים

אהו היה נשוי לציירת ונדלה אירנה סולדן-ברופלט (1945-1863), הקרויה וני, בתו של המנהל הראשון של המטבעה של פינלנד, אוגוסט פרדריק סולדן. לזוג נולדו שני ילדים: הייקי טאווטי אהו (1961-1895), במאי קולנוע ותסריטאי, ואנטי יוהני אהו (1900–1960). יחד עם אשתו כתב אהו בשנת 1894 את "הספר הפיני המאויר לילדים ולנוער". מקשר עם אחותה של אשתו, מטילדה, נולד לסופר עוד בן בשם נילס ביירן סולדן (1953-1902) במאי קולנוע.

יוהני חלה בשנת 1921 בדיפתריה ונפטר בהלסינקי בגיל 59.

פרסים ואותות הוקרה

• הפרס הלאומי לספרות של פינלנד - בשנים 1899, 1901, 1907, 1914, 1915

הנצחה

בול של הדואר הפיני עם תמונתו של יוהני אהו, במלאת מאה שנה להולדתו ב-1961

• 1961 הונפק על ידי הדואר הפיני בול עם דיוקנו במלאת מאה שנה להולדתו
• 2011 - המטבעה הלאומית של פינלנד הנפיקה מטבע לרגל מלאת 150 שנה להולדתו של הסופר

ספרים

• Siihen aikaan kun isä lampun osti, 1883 (כאשר אבא הביא הביתה מנורה)
• Kievarin pihalla; Muudan markkinamies, 1884
• 1884 – Rautatie (המסילה)
• 1885 – Papin Tytär (בת הכומר)
• 1886 – Hellmannin herra (האדון הלמן)
• 1889 – Helsinkiin (להלסינקי)
• 1890 – Yksin (לבד)
• 1891 –Lastuja (I. II., III., IV., V., VI. (שבבי עץ) - הכרך ד זכה בפרס הלאומי לספרות בשנת 1901
• 1892 – Uusia lastuja (שבבים חדשים)
• 1893 – Papin rouva (אשת הכומר)

המשך של Papin tytär

• 1894 – Maailman murjoma ("המנודה") ספור קצר
• 1897 – Panu, רומן היסטורי - זכה בפרס הלאומי לספרות בשנת 1899
• 1901 – Aatteiden mies (איש הרעיונות)
• 1906 - Kevät ja takatalvi (אביב וחורף חוזר) - זכה בפרס הלאומי לספרות בשנת 1907
• Juha, 1911 (יוהה) - זכה בפרס הלאומי לספרות בשנת 1914
• 1915 - Omatunto (מצפון)- רומן, זכה בפרס הלאוי לספרות בשנת 1915

תרגומים

יוהני אהו תרגם מצרפתית - מספרי גי דה מופאסאן, אלפונס דודה, אמיל זולא - ומשוודית - מספרי סלמה לגרלף.

עיבוד יצירותיו לבמה ולקולנוע

לפי הרומן "יוהה":

• 1921 - "יוהאן" - סרט שוודי בבימוי מאוריץ סטילר
• 1937 - יוהה - סרט פיני בבימוי נירקי טרפיווארה, לפי תסריט מאת בנו של הסופר, הייקי אהו
• יוהה - אופרה
• 1999 - יוהה - סרט בבימויו של אקי קאוריסמקי, שבו העלילה מוקמה במציאות מודרנית

תרגומים לעברית

הרומן "יוּהָה" תורגם לעברית בידי רמי סערי וראה אור בסדרת "צפון" של הוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 2012.

הרומן "מסילת הברזל" תורגם לעברית בידי רמי סערי וראה אור בהוצאת כרמל בשנת 2021.

לקריאה נוספת

• Ilmari Havu: Juhani Aho. Otava, Helsinki 1929.
• Kaarlo Nieminen: Juhani Ahon sanataide. University Press, Helsingfors 1934.
• Panu Rajala: Naisten mies ja aatteiden. Juhani Ahon elämäntaide

(Helsinki: WSOY, 2011. (איש של נשים ושל רעיונות. אמנות החיים של יוהני אהו)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוהני אהו בוויקישיתוף

• ביוגרפיה קצרה של יוהני אהו מאת פרי ליוקונן Petri Liukonen (מחבר) וארי פסונן באתר, ספריית העיר קואוסנקוסקי 2008
• על המטבע לזכרו של יוהני אהו
• כאשר אבא הביא הביתה מנורה - בתרגום לאנגלית
• הלסינקין - ספר אודיו בפינית
• י.י. מרצינה - "יוהני אהו" ב"אנציקלופדיה הסובייטית הגדולה"
• רות אלמוג, מקום קר, פראי, באמצע יער, באתר הארץ, 21 ביוני 2012
• הדסה וולמן, "יוהה": אני, אשתי והמאהב , באתר הארץ, 24 ביולי 2012
• באתר IMBd
• יוהני אהו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי יוהני אהו בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• יוהני אהו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• יוהני אהו, באתר MusicBrainz (באנגלית)