יהדות בוכרה

יהדות בוכרה

ארבעה דורות של משפחת קלנטרוב מהקהילה הבוכרית מדליקים נרות חנוכה בביתם בשכונת פלורנטין בתל אביב (שנות ה-60)
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
200,000 90,000 15,000 3,000-3,500 2,000 1,500 1,500 1,000
שפות
בוכרית, עברית, רוסית, אוזבקית
דת
יהדות
נוסח תפילה
נוסח הספרדים (בעבר: נוסח פרס)

יהדות בוכרה הוא כינויה המקובל של עדה יהודית שמקורה במרכז אסיה, בעיקר בשטחי אוזבקיסטן וטג'יקיסטן המודרניות. מקור השם הוא בעיר בוכרה שבאוזבקיסטן, בירתה לשעבר של אמירות בוכרה, שהתקיימה בה קהילה גדולה, אך הקהילה הבוכרית התפרסה ברבות השנים על ערים עיירות וכפרים בכל שטחה של אוזבקיסטן כיום וכן בחלקים של טג'יקיסטן ובעיקר בעיר הבירה דושנבה ואף בקזחסטן.

השפה המסורתית של הקהילה היא בוכרית, ניב יהודי-פרסי הקרוב לטג'יקית. מאז קריסת ברית המועצות היגרו רוב יהודי בוכרה לארצות הברית ולישראל, ומיעוטם למערב אירופה. מרבית היהודים הבוכרים בעולם מתגוררים כיום במדינת ישראל. מחוץ למדינת ישראל קיימת קהילה של כ-200 משפחות במוסקבה שברוסיה, קהילה של כ-1,000 משפחות בווינה שבאוסטריה, קהילות של מאות משפחות בערים הנובר ודיסלדורף שבגרמניה, כ-600 משפחות מתגוררות עדיין באוזבקיסטן, וקהילה בוכרית גדולה מצויה בארצות הברית, רובה (למעלה מ-50 אלף נפש) ברובע קווינס שבניו יורק, ומיעוטה בקולורדו, קליבלנד, מיאמי, סיאטל, ואריזונה. בקנדה ישנה קהילה בערים טורונטו ומונטריאול. אומדנם הכולל בעולם הוא מעל 300,000 איש.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. תיאור מאוד משונה של תולדות הקהילה.

יהדות בוכרה, סביבות 1890

נערה בוכרית

מקורם של יהודי מרכז אסיה, הוא סוגיה שאין עליה תשובה מוצקה. על פי המסורת היהודית הקדומה הגלו האשורים את אוכלוסיית ממלכת ישראל – עשרת השבטים – לאשור במאה השמינית לפסה"נ, ולאחר חורבן ממלכת יהודה, במאה השישית לפסה"נ, הוגלו תושביה לבבל. לא מן הנמנע שצאצאיהם של הגולים נדדו מזרחה במהלך הדורות. על פי דעה רווחת התיישבו יהודים לראשונה במרכז אסיה במאה החמישית לפסה"נ, בתקופת שלטון פרס. במאות הרביעית והחמישית לסה"נ הגיעו למרכז אסיה יהודים שברחו מפרס מפאת רדיפות בידי כוהני דת הזרתוסטרה. הממצא הארכאולוגי הקדום ביותר המצביע על יישוב יהודי במרכז טורקמניסטן מתוארך לתקופה זו: בשנים 1954–1956 חפרה משלחת האקדמיה הטורקמנית בבית קברות קדום ביראם-עלי וחשפה בו, בין השאר, תיבות לקבורה משנית ('גלוסקמאות'), העשויות מחרס, שעליהן נחרתו כתובות עבריות הנושאות את שמות הנקברים. תיבות הקבורה תוארכו למאות החמישית והשישית לסה"נ, אך אנשי המשלחת לא זיהו את שפת הכתובות. עצמות שנלקחו מהגלוסקמאות ונשלחו לבדיקה אנתרופולוגית זוהו ככאלה שמוצאן מהאגן המזרחי של הים התיכון. בשנת 1959 זיהה אברהם קלבן את הכתובות כעבריות והצליח לקרוא את השמות העבריים יעקב, יוסף ואשר.

הנוסע בנימין מטודלה העיד כי במאה השתים-עשרה פרחו מרכזי המסחר והרוח של יהודי מרכז אסיה בסמרקנד וחיווה. הוא מעיד על כך שבסמרקנד לבדה מצא כחמישים אלף יהודים. לפי עדויות ערביות הייתה קהילה יהודית בבוכרה כבר ב-1240. עדותו של ההיסטוריון הערבי אבן אלפוטי (מן המאה ה-13) מלמדת על קוסם מוסלמי קנאי, שאיים ב-1240 על יהודי בוכרה. עדויות יהודיות מצביעות על נוכחות עוד במאה ה-17, בעוד שעדויות לשוניות ותרבותיות מצביעות על קשר בין יהדות בוכרה ליהדות פרס. ישנן עדויות נוספות, לפיהן יהודי בוכרה הגיעו במקור מחלב שבסוריה ואף מאפגניסטן.

בשנת ה'תקנ"ג (1793) הגיע לבוכרה מצפת השד"ר רבי יוסף ממן, אשר השתקע בתוכה ונעשה למנהיגה הרוחני למשך 61 שנה. עד בואו התפללו יהודי המקום בנוסח פרסי עתיק שהתבסס על סידור הרב סעדיה גאון בן המאה העשירית לספה"נ ושמורה הייתה בידם המסורת שהם מצאצאי עשרת השבטים. מסורת זו עולה בקנה אחד עם תוצאותיהן של בדיקות דנ"א של צאצאי משפחות בוכריות לפיהן מוצא יהדות בוכרה הוא ממערב אסיה והמזרח התיכון. אולם הרב ממן אשר הביא לקהילה סידורי תפילה בסגנון הספרדי רצה שיקבלו ויתרגלו לנוסח התפילה הזה וכדי לשכנעם אמר להם שהם מצאצאי גולי ספרד וכך הנהיג ביניהם את נוסח תפילת הספרדים.

הרב זכריה מצליח מתימן סבר שעל יהודי בוכרה לדבוק במסורתם הקדומה והוא התנגד לשינויים שהנהיג הרב ממן; כתוצאה מכך נוצרה בינו לבין האחרון מחלוקת בעניין נוסח התפילה. כמו כן, הרב ממן הקים בעיר בוכרה ישיבה ובית ספר לשוחטים. הוא הביא לעיר סידורי תפילה מקושטא וממרכזי תורה אחרים, ולימד את היהודים המקומיים גם קבלה. בהשפעתו התחילו לעלות יהודים מבוכרה לארץ ישראל החל מה'תקפ"ז (1827).

שליחים נוספים מארץ ישראל פקדו ובאו את קהילת בוכרה. בשנת ה'תרמ"א (1881), הגיע מטבריה השליח רבי רפאל אוחנה. בשנת ה'תרמ"ב (1882) שימש מי שהיה לימים הראשון לציון, רבי יעקב מאיר, כשד"ר בשליחות כוללות ירושלים. יהודי בוכרה קיבלוהו בכבוד רב וקראו בשמו לכל ילדיהם שנולדו בימי שהותו אצלם. הוא עודד את עלייתם לארץ ישראל. השפעתו על יהודי בוכרה הייתה גדולה גם לאחר שחזר משליחותו, ומשהחלו האחרונים לעלות לירושלים בהמוניהם בסוף המאה ה-19, ועד אז השתייכו הבוכרים לעדה הספרדית, שכנע יעקב מאיר את ראשי העדה הבוכרית להתנתק מן העדה הספרדית אשר קיבלה עד אז את הכספים הרבים שנאספו בערי מרכז אסיה ולהתארגן ולייסד לעצמם קהילה משלהם. אף שלא היה בוכרי סייע יעקב מאיר בעצה וארגון. בשנת 1889 נוסדה 'חברת חובבי ציון מק"ק בוכרה וסביבותיה', ומספר חודשים לאחר מכן, בשנת 1890, פרסמה הקהילה את כוונתה לרכוש בירושלים קרקע לבניית שכונה חדשה, משלהם. מקופת הוועד הועברו כספים לצורך הבנייה המתוכננת של השכונה החדשה.

ארגון חיי הקהילה

תלמידים יהודים עם המורה שלהם בסמרקנד, 1910. צילום צבע של סרגיי פרוקודין-גורסקי.

נערות יהודיות בסמרקנד. סוף המאה ה-19 - תחילת המאה ה-20

עד מהפכת פברואר ב-1917, אורגנה הקהילה היהודית בעיר בוכרה בצורה מסורתית. 12 יהודים - קולונתארי-ג'יזיה - שהיו גובים את המיסים מהקהילה, נבחרו כל שלושה חודשים. מעל שנים-עשר הגובים עמד ראש העדה - קולונתאר ראשי - שהיה נבחר על ידי בעלי הבתים. מלבד זה היו בוחרים רב ועוד שני סגנים, אחד לכל שכונה. כדוגמה משה קלנטר (קלנטרוב) שהיה הקולונתאר הראשון בעיר סמרקנד ועזר ליהודים להשתקם בעיר, והצליח להסדיר בית עלמין מסודר ליהודים בכך שגייס כספים וקנה את השטח ובכך הקים באופן רשמי את בית העלמין היהודי בעיר סמרקנד.

מצב היהודים בבוכרה ככלל היה קשה. הם חיו במעמד של "דמי" ("בלתי מוסלמים"). בהיותם אזרחים מדרגה שנייה חלו עליהם גזרות משפילות. הם לא גויסו לצבא, חויבו במס גולגולת (ג'יזיה) שהמוסלמים היו פטורים ממנו, הוטל עליהם להניף סמרטוט על בתיהם כדי להבדילם מבתי המוסלמים, בתיהם חויבו להיות נמוכים יותר מבתיהם של המוסלמים, נאסרה עליהם הכניסה העירה לאחר שקיעת החמה, נאסר עליהם לחבוש מצנפת אלא כובע בעל צורה מיוחדת ועשוי חומר מיוחד, ועל אלה נוסף אי-שוויון בפני החוק - קולו של מוסלמי היה עדיף על קולו של יהודי^{[דרושה הבהרה]}. חרף נטל המיסים והגזרות הגנו השלטונות על חייהם, על ביטחונם ועל רכושם של האזרחים היהודים.

בפברואר 1917 הוקמה ועדה שמנתה שבעה חברים, שכללה גם את הרב, במקום השלטון היחיד של הקולונתאר. בלימודים בבתי הספר ובגני הילדים נכללו גם לימודי הדת והשפה העברית. לתחום סמכותו של הוועד נכנסו גם ניהול בתי-הספר הציבוריים היהודיים, הספריות, התיאטראות היהודיים, בתי חולים, גביית נדבות וחלוקתן להחזקת בתי כנסיות וכלי קודש, פיקוח על עזרה סוציאלית, קבורה, הגנה על ענייני חברי הקהילה, סיפוק צרכיה, לימוד זכות על המשטר החדש בקרב היישוב המקומי, וכדומה. זאת עד ל-1925, בה בוטל קיומה של הרפובליקה הבוכרית העצמאית.

מבחינה כלכלית, בעבר עבדו יהודי בוכרה במסחר בדים, בענפים חקלאיים ככותנה, משי, צמר, פירות ומאוחר יותר גם במכונות חקלאיות, בכימיקלים ובתעשיות המתכת.

גנטיקה

ממצאים ממחקרים גנטיים מראים שהדנא האוטוסומלי של יהודי בוכרה הוא ברובו הגדול מערב אסייתי ומזרח תיכוני שמעיד על זה שהתערבבות עם מרכז אסייתים מקומיים כגון אוזבקים וטג'יקים הייתה מעטה מאוד וכמעט ולא קיימת. הקהילות היהודיות עם הדנא האוטוסומולי הכי דומה ליהודי בוכרה הם יהודי פרס, גאורגיה, קווקז, כורדיסטן, ועיראק.

שכונת הבוכרים

שער ספר תקנות שכונת הבוכרים

שלט רחובות הבוכרים

ערך מורחב – שכונת הבוכרים

שכונת הבוכרים בירושלים הוקמה ב-1894 והיא מהשכונות הוותיקות שמחוץ לחומות. היא נחשבה לשכונה היהודית המפוארת ביותר בעיר. כוונתם של מייסדיה הייתה להקים עיר במתכונת אירופית עם רחובות רחבים בצורת שתי וערב. שוכנים בה בתי כנסת מהמפוארים בארץ, ויש בה פעילות דתית רבה.

רבני העדה היום

• הרב בן ציון הכהן רבין דיין ביה"ד פתח תקווה - הרב הראשי לעדה הבוכרית בישראל ובעולם
• הרב הלל חיימוב - רב הקהילה הבוכרית באלעד וממנהיגי ורבני העדה הראשיים בישראל
• הרב זבדיה כהן - אב בית דין של העדה הבוכרית (ראב"ד תל אביב) שהסתפח לעדה הבוכרית מהעדה האפגנית
• הרב דוד פריוף - מרצה בכיר, החברותא של הרב יגאל כהן וראש מרכז התחברות ברמת גן
• הרב יצחק שמאלוב - מזכ"ל איגוד הרבנים של קונגרס יהודי בוכרה
• הרב ברוך בבייב - רבה הראשי של הקהילה הבוכרית בארצות הברית וקנדה מטעם קונגרס יהודי בוכרה
• הרב שלמה ישי הכהן רבין - אב"ד הקהילה הבוכרית בארצות הברית מטעם הקונגרס
• הרב יצחק יהושועיוף - נשיא איגוד הרבנים בארצות הברית
• הרב יגאל חיימוף - רב קהילת אוהל שמחה
• הרב עמנואל שמעונוב - רב הקהילה באריזונה
• הרב דוד ארייב - רבה הראשי של הקהילה הבוכרית ׳אור אבנר׳ ושליח חב'ד בעיר אורורה קולורדו ארה׳ב
• הרב ישראל נתנאלוב - רב קהילת בית הלוי וינה אוסטריה
• הרב יצחק רבינוף - ראש מוסדות שערי בני ציון
• הרב בנימין אמינוף - רב העדה הבוכרית תל אביב-יפו
• הרב ניסן לבייב - רבה של הקהילה הבוכרית ברוסיה
• הרב שלמה בביוף - הרב הראשי של הקהילה באוזבקיסטן
• הרב דניאל קלנדרוף - רב הקהילה בנורט מיאמי
• הרב דניאל זבולונוף - רב הקהילה בהוליסירס קווינס ארצות הברית
• הרב יוסף מורזוף - רב הקהילה בקליוולנד אוהיו
• הרב יאיר זאורוף - רב קהילת היהודים הבוכרים באור יהודה, קוסם ומנטור בכיר
• הרב משה חי ריבאקוף - רב ברמלה
• מאיר רחמנוב - מרצה ורב קהילה נודע ברמלה
• רפאל יונייב - באלעד, מנטור ואיש עסקים
• הרב משה סימן טוב - רב הקהילה הבוכרית בחולון והסביבה
• הרב ראובן קלנטרוב - רב בית כנסת היכל אליהו חולון

תרבות יהדות בוכרה

שער גיליון "מנורה" מיום 6.9.2021, גיליון ה-1,000

בשנת 1999 הקים לב לבייב את קונגרס יהודי בוכרה המהווה את העמותה המרכזית של העדה הבוכרית שקידמה בעשרות מיליוני ש"ח פעולות תרבות בכל רחבי הארץ והעולם כאשר גולת הכותרת היא האירוע בוכרה היפה המהווה את המושב השנתי של הקהילה בו נוטלים חלק מדי שנה אלפים מבני יהדות בוכרה.

בעדה הבוכרית פועלים אמנים רבים מהם ידועי שם כמו אברהם טולמס, וכן להקות מפורסמות כמו של משפחת אלייב ועוד להקות והרכבים ואמנים. גם בדרנים כמו חי דוידוב שהקים ב-2005 יחד עם אחיו רונן דוידוב את התיאטרון הבוכרי "חנדה חנדה" ההצגות דוברות עברית, רוסית ובוכרית אשר להן יש סיבובי הופעות בישראל ומחוצה לה. בעבר פעלו תיאטראות בהם הועלו הצגות מקור אולם הם אינם פעילים עוד.

במעלות תרשיחא שבגליל נמצא "מוזיאון מורשת יהדות בוכרה" המכונה: בית "פליאה" – החוויה הבוכרית, אותו מפעילה שרה הייל (יצחקבייב), ומטרתו להנחיל לאורחיו מהתרבות העשירה של יהדות בוכרה.

בשנת 1972 הוקמה עמותת "ברית יוצאי בוכרה" אשר דואגת לקידום ועידוד ההשכלה הגבוהה בקרב צעירי העדה, שהקימה את "אבוקה" קרן מלגות לחינוך גבוה. כמו כן מוציאה העמותה מגזין קהילתי.

החל משנת 1999 יוצא לאור שבועון של העדה מנורה של קונגרס יהודי בוכרה. בקהילה בארצות הברית מופיע עיתון "בוכריאן טיימס" בכל שבוע למעלה מ-20 שנה. בשנת 2018 יצא מקבץ מעוטר של "קל"ז פתגמי חכמה מבוכרה היפה".

מצב היהודים כיום

יהודי בוכרה החלו לעזוב את המדינה בהתמדה מתחילת שנות ה-70, לאחר שברית המועצות ביטלה את האיסור על יציאת יהודים. עזיבתם הואצה בשנות ה-90, עם התפרקות ברית המועצות.

נכון לשנת 2023 בעיר בוכרה נשארו כמאה ושלושים משפחות יהודיות, המתפעלות שני בתי כנסת ובית ספר ללימוד עברית. בעיר סמרקנד ישנה קהילה המונה כ-30 משפחות המפעילות שני בתי כנסת שהם גומבז העתיק שנמצא ב"מָאחָאלֶה"'(השכונה היהודית), ואור אבנר שנמצא באזור העיר המודרנית. בעיר טשקנט קיימת קהילה בוכרית של כ-500 משפחות המתפעלים שני בתי כנסת, מקווה טהרה ורב ראשי המקיים שחיטה שבועית לקהילות. כמו כן, קיימות קהילות קטנות בערים קוקנד ופרגנה.

בטג'יקיסטן בעיר הבירה דושנבה עדיין פועלת קהילה יהודית קטנה מאד של משפחות בודדות.

כמו כן, קיימים כעשרים בתי עלמין של הקהילה הבוכרית בערים רבות נוספות בהן לא קיימת עוד קהילה יהודית.

אישים

אישים בולטים מקרב יהדות בוכרה

ישראל אהרוני

לב לבייב

עידן יניב

אבי יששכרוף

אלעד שמחיוף

רונן דוידוב

חי דוידוב

לב לבייב - נשיא הקהילה הבוכרית בעולם

ראו גם

• יהדות אוזבקיסטן
• יהדות טג'יקיסטן
• מטבח יהודי בוכרי
• נישואים ביהדות בוכרה
• בוכרית
• ג'ומה
• מולא
• בית הכנסת דושנבה
• איפה אתה חי?

לקריאה נוספת

• ד"ר גיורא פוזיילוב, מבוכארה לירושלים, משגב, ירושלים, 1995 (הספר בקטלוג ULI)
• ד"ר רחל ברקאי, משפחת יהודיוף ו'הארמון' בשכונת הבוכרים בירושלים, ירושלים 2024.
• אברהם פנחסי, ככוכבים לעולם ועד: פרקים בתולדות יהודי בוכרה, קונגרס יהודי בוכרה העולמי, תל אביב 2010
• זאב לוין (עורך), מרכז אסיה: בוכרה ואפגניסטן, מכון בן צבי, ירושלים, 2018
• יעל מהל, לב ללב ראי: פתגמים מפי יהודי בוכרה באוזבקיסטן ובישראל, מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, ירושלים, 2021

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יהדות בוכרה בוויקישיתוף

• יהדות בוכרה, דף שער בספרייה הלאומית
• קהילת יהודי בוכרה מאגרי מידע - בית התפוצות
• קונגרס יהודי בוכרה - עמותת הגג של יהדות בוכרה בארץ ובעולם
• בוכרים.קום אתר החדשות של העדה הבוכרית
• עמותת "ברית יוצאי בוכרה" בישראל
• מוזיאון מורשת יהדות בוכרה - " פליאה"
• יהודי בוכארה: גורמים ושלבים בעליית יהודי בוכארה לארץ ישראל והתיישבותם בה - ד"ר גיורא פוזיילוב, סרטון באתר יוטיובירון הראל
• אלית גולדברגר, בוכרה הקטנה, בקווינס, באתר ynet, 13 במאי 2007
• המרכז לחקר יהדות בוכרה, במכון בן-צבי
• תערוכת בוכרה היפה במוזיאון ישראל, יומני כרמל, נובמבר 1967 (התחלה 5:33)
• ירון הראל, הנהגה ומשטר בעדה הבוכארית בארץ ישראל בשנות 1914-1944, באתר יד בן צבי
• העליות הגדולות מארצות המזרח (בוכארה), התש"ס (2000), יד יצחק בן צבי
• אנדרו היגינס, הניו יורק טיימס, בבוכרה יש חיים יהודיים תוססים, אבל אין יהודים, באתר הארץ, 9 באפריל 2018
• שבת אחים: פרק 12 - קהילת יוצאי בוכרה, בערוץ הידברות
• איריס אלפי-שבתאי, לידיה אדגר, קליטה לשונית וחברתית אצל עולי בוכרה הוותיקים בישראל, במעגלי החינוך - כתב עת אלקטרוני, 3 בנובמבר 2012
• איתמר אייכנר, ליבם במזרח: מסע בעקבות המורשת היהודית באוזבקיסטן, באתר ynet, 17 ביולי 2023
• ד"ר יעקב מאור, הדרה ותפארתה של בוכרה, באתר "ותוליכנו לשלום"