יהדות הונג קונג
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| כ-5,000 | |
| שפות | |
| אנגלית, עברית, עיראקית יהודית | |
| נוסח תפילה | |
| ספרדי, ספרד | |
  |
יהדות הונג קונג היא הקהילה היהודית בהונג קונג, סין. הקהילה מונה כ-5,000 חברים, ויש בה חמישה בתי כנסת, מקווה טהרה, שלוש מסעדות כשרות ובית קברות יהודי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודים הגיעו לראשונה להונג קונג, מאז העברת הריבונות מסין לבריטניה בשנת 1842. סוחרים יהודים (בעיקר מעיראק, מומבאי וקולקטה) העבירו את משרדיהם מהעיר השכנה גואנגג'ואו, כדי לפתח את הנמל החדש. הקהילה הקטנה סבבה בעיקר סביב עסקיהם של משפחת ששון ומשפחת כדורי. בשנת 1857 בנה הסוחר היהודי הברונט יעקב אליאס ששון[1], בן למשפחת ששון, את בית הכנסת הראשון בהונג קונג "אהל לאה", וייסד את הקהילה היהודית במקום. בשנים 1906–1920 שימש אליהו יצחק חזן כרב קהילת יוצאי בבל בהונג קונג. פריצתה של מלחמת העולם השנייה, והכיבוש היפני של הונג קונג, השעתה באופן זמני את הפעילות היהודית באזור. אולם בזמן זה החלו להגיע להונג קונג יהודים רבים מארצות אירופה, שברחו עקב אימי המלחמה בשנת 1964 עד שנת 1973 רב הקיהלה ורב הראשי של הונג קונג היה הרב דוד בן חיון שנולד במרוקו והיה רב בקהילות שונות בעולם ( בעיקר ברזיל ) בשנת 1973 עזב הרב הצדיק דוד בן חיון ועבר לברזיל
בית הכנסת אהל לאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בית הכנסת אהל לאה
בית כנסת הוקם לראשונה על ידי יעקב ששון ואחיו ברחוב הוליווד בשנת 1870, ועבר ממקום למקום במהלך השנים. בשנת 1899 הסכימו בחברת ד. ששון ושות', כי יש לבנות בית כנסת חדש וקבוע, למלאכת חיפוש השטח הנכון נבחר עמנואל רפאל בלילוס - סוחר יהודי מוצלח שהיה אף חבר בחבר-המנהלים של בנק הונג קונג-שאנגחאי. עמנואל מצא מקום שהיה לדעתו מתאים לבניית בית הכנסת החדש ברחוב קנדי. למרות זאת לא הוקם בית הכנסת במקום גם כיוון שלא ניתן היה לאסוף מספיק כסף לקניית הקרקע, וגם עקב חילוקי דעות בינו לשאר חברי הקהילה בעניין כמה מהשטח אכן יוקדש לבניית בית הכנסת, וכמה יישאר בידיו. לבסוף הוחלט על הקמת בית הכנסת ברחוב רובינזון בעלות של $26,000, ששולמו על ידי משפחת ששון. אבן הפינה הונחה על ידי אברהם חיים יעקב רחמים, חבר בחברת ד. ששון ושות' ב-7 באוגוסט 1901. בית הכנסת נקרא "אהל לאה" לזיכרון אמו של המייסד יעקב אליהו דוד ששון, שנפטרה בכח בניסן ה'תרל"ח (1 במאי 1878). בניית בית הכנסת הסתיימה בשנת ה'תרס"ב - 1902.
בסוף שנות השמונים, דנו חבר הנאמנים של בית הכנסת על אפשרות הריסת בית הכנסת, ובנייתו במקום אחר. הקרקע עליה נבנה בית הכנסת עלתה בשוויה הרבה מאוד יחסית למחיר בו נקנתה, והיה נראה בעיניהם כי מוטב למכור את השטח ובסכום שיתקבל להקים בית כנסת חדש. רעיון הריסת בית הכנסת ירד מהפרק, לאחר שאחת הנשים שנכחה במקום עמדה בתוקף על כך שבית כנסת אסור להרסו. למרות זאת, רעיון מכירת הקרקע לא ירד מהפרק, והקרקע נמכרה לבסוף אולם רק בחציה. אזור בית הכנסת נותר שלם, בית הכנסת עבר שיפוץ, ועל האזור האחר הוקמו שני בנייני מגורים גבוהים ביותר. חמש הקומות התחתונות נותרו בבעלות הקהילה היהודית, ובהן מסעדה כשרה למהדרין, בריכה, ספרייה ושאר צורכי הקהילה.
בית הכנסת הוקם על ידי סוחרים עיראקים, המשויכים ליהדות ארצות האסלאם, כך שנוסח התפילה בתחילה היה "נוסח עדות המזרח". אולם עם השנים בית הכנסת עבר תהפוכות רבות, וכיום נוסח התפילה הוא אשכנזי ("נוסח ספרד") בהיגוי ישראלי. בבית הכנסת מתקיימות כמעט כל התפילות, למעט תפילות מנחה וערבית בימי החול (לא כולל ימי ראשון וימי פגרה).
קהילת "שובה ישראל"
[עריכת קוד מקור | עריכה]קהילת שובה ישראל, הוקמה באוקטובר 1991 על ידי משפחת דרוויש לאחר חילוקי דעות שקמו בין דוד דרוויש, אז ישראלי שהיגר להונג קונג וחזר בתשובה, לבעלי תפקידים אחרים ביהדות הונג קונג, ושלטעמו ולטעם שלושת אחיו שגם הם חזרו בתשובה בעקבותיו הם לא היו דתיים מספיק בעבורם. "שובה ישראל" יועדה לציבור חרדי יותר. הרב הראשון של הקהילה היה הרב דוד אברהם. הקהילה הפעילה גם כולל אברכים ומסעדה כשרה למהדרין. היא גם קיימה סמינרים בנושא יהדות למטיילים. לקהילה היה בית ספר חרדי, שנסגר בשנת 2006, כנפטרו שני האחים,אח אחד חזר לישראל,ולא הייתה באפשרותם להמשיך ולאסוף תרומות וגם לתרום בעצמם, להחזקת הבית כנסת. קהילת שובה ישראל ובית הכנסת לא קיימים יותר.
בית חב"ד (באי הונג קונג)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית חב"ד בהונג קונג הוקם במהלך שנות השמונים על ידי הרב מרדכי אבצן ואשתו גולדי. בית חב"ד היה לבית חב"ד הראשון במזרח הרחוק. בנוסף ייסד את "ליובאוויטש של המזרח הרחוק" (L.I.F.E Lubavitch of the Far East). הקהילה מקיימת תפילות שחרית בכל ימות השבוע, תפילות וסעודות שבת. הקהילה שמה דגש על פעילות לילדים, ומקיימת מחנה קיץ שנתי ברוח היהדות, כמו גם פעילויות רבות במשך השנה.
בית חב"ד (בחצי האי קאולון)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2009 הוקם בית חב"ד נוסף בחצי האי קאולון על ידי הרב אפצון, בכדי לתת מענה בעיקר לאנשי עסקים ממוצא אשכנזי המבקרים בעיר ושוהים בקאולון, במשך השנים החליף הבית כנסת מספר רבנים, עד שבשנת 2016 הגיע הרב ישראל ליברמן שמנהל את המקום עד היום. במקום פועלת מסעדה כשרה, סעודות שבת וחג וכדומה.
נשיא בית הכנסת והקהילה היהודית בחצי האי קאולון, היה ד"ר לשם כבוד רפאל אהרוני ז״ל
בית הכנסת הספרדי קהילת ציון (בחצי האי קאולון)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1995 הוקם בית כנסת ספרדי בחצי האי קאולון בידי הרב שלמה קצין שליטא ולניהול בית הכנסת הופקד הרב ציון כהן ע״ה ולזכרו נקרא בית הכנסת קהילת ציון.לאחר מכן לאחר שנשלח הרב מעודד בידי הרב קצין שליט״א למלא את מקום הרב ציון כהן,נקרא בית הכנסת גם בשם היכל עזרא. בית הכנסת ממוקם במרכז הקניות Plaza on Wing בקומה הראשונה. בית הכנסת על פי הגדרתו העצמית משמש כ״בית רחוק מהבית״ עבור אנשי עסקים ותיירים המבקרים מכל רחבי העולם ולכן ממוקם בלב הקהילה העסקית בחצי האי. בקהילה מתקיימים מניינים יומיים לתפילה. כמו כן ישנה מסעדת שף בשרית ״גלאט כשר״ הנקראת ״מול הים״. הרב נתנאל מעודד שליט״א, מכהן כרב הראשי של הקהילה הספרדית בהונג קונג ומנהיגה הרוחני של ״קהילת ציון״.[2]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איירין איבר ואדריאן סיה, "מוקד של זיכרון - בית הקברות היהודי בהונג קונג", פעמים 98-99, סתיו-חורף תשס"ו, עמ' 333–350
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר הקהילה היהודית בהונג קונג
- אתר בית הכנסת אהל לאה
- אתר קהילת "שובה ישראל"
- אתר חב"ד בהונג קונג (אורכב 12.09.2007 בארכיון Wayback Machine)
- אתר בית חב"ד קאולון (אורכב 24.06.2018 בארכיון Wayback Machine)
- אתר "קהילת ציון - היכל עזרא" קאולון (אורכב 11.09.2007 בארכיון Wayback Machine)
- מיכאל שיחור, עוד בהונג קונג – הנקודה היהודית, באתר ynet, 23 בדצמבר 2012
- שאול בן יוסף, היהודים בהונג קונג ובארץ הסינים, הצפירה, 10 בינואר 1888
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| יהדות אסיה | ||
|---|---|---|
|
בקרת זהויות  |
|
|---|