טנק שיוט סימן 2
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | טנק שיוט כבד |
| מדינה מייצרת |
 הממלכה המאוחדת |
| יצרן |
ויקרס  |
| משתמשים עיקריים |
הצבא הבריטי |
| שנת ייצור | 1938 |
| תקופת השימוש |
1940–1941 (כשנה) |
| דגם קודם | טנק שיוט סימן 1 |
| דגם עוקב | טנק שיוט סימן 3 |
| מערכה מרכזית | מלחמת העולם השנייה |
| יחידות שיוצרו |
175 |
| מידע טכני | |
| אורך | 5.5 מטרים |
| רוחב | 2.6 מטרים |
| גובה | 2.5 מטרים |
| משקל | 14.3 טון |
| מהירות | 25 קמ"ש בכביש, 12 קמ"ש בשטח |
| טווח פעולה | 160 ק"מ |
| מנוע | בנזין, 150 כוח סוס |
| שריון | 30-6 מילימטר פלדה |
| צוות | 5 |
| מערכות נשק | |
| חימוש עיקרי | תותח 2 ליטראות 40 מ"מ |
| חימוש משני | שלושה מקלעי ויקרס 7.7 מ"מ |
  | |
טנק השיוט סימן 2 (A10) היה טנק שיוט בריטי אשר פותח בשנת 1936 והשתתף בשנים הראשונות של מלחמת העולם השנייה. הסימן 2 שירת בצבא הבריטי משנת 1938 ועד החלפתו בדגמים מתקדמים בשנת 1941. הוא פותח לצד הטנק שיוט סימן 1 (A9) והיה מיועד להיות גרסה כבדה וממוגנת יותר לשימוש בתור טנק חיל-רגלים, אך בפועל לא היה ממוגן מספיק וסווג בתור "טנק שיוט כבד".
הסימן 2 הוא כאמור למעשה זהה לסימן 1 רק בעל מיגון מעט עבה יותר. העלייה במשקל הכלי עם אותו מנוע 150 כוחות סוס, הפכה את הסימן 2 לאיטי מאוד, מה גם שהמיגון הנוסף לא היה מספיק אל מול חלק גדול מתותחי הנ"ט והטנקים של האויב, כך שבעיצובו הפסיד הסימן 2 משני הכיוונים. מלבד הוספת המיגון, הבדל נוסף היה הסרה של זוג הצריחונים שישבו על קדמת התובה ושימשו למקלעים קדמיים.
פיתוח הסימן 2 החל בשנת 1936 ושנתיים מאוחר יותר, למרות חסרונותיו ועם ענני המלחמה בפתח, הוא אושר לכניסה לשירות בצבא הבריטי וייצורו החל. סך הכל יוצרו 175 כלים מסוג זה אשר הוכנסו לשירות אך הסימן 2 הוצא משירות ברגע שדגמים מתקדמים יותר יוצרו בשנת 1941. עיצוב התובה של הסימן 2 היווה מקור השראה לעיצוב טנק הולנטיין שהיה מוצלח בהרבה ויוצר בכמויות גדולות בהרבה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- George Forty, World War II Tanks, London: Osprey Automotive, 1995.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תמונות של הטנק באתר 'WW2 Vehicles'.
- אודות הסימן 2 באתר 'מיליטרי פקטורי'.