רצח טלי חטואל ובנותיה
| חלק מהאינתיפאדה השנייה | |
|---|---|
| תאריך |
2 במאי 2004  |
| מקום |
גוש קטיף |
| קואורדינטות | 31°22′41″N 34°21′27″E / 31.37803611°N 34.35756111°E |
| סוג |
רצח |
| הרוגים | אמא בהריון וארבע בנותיה (6) |
| פצועים | 2 חיילי צה"ל ואזרח ישראלי |
| מבצע |
 הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ועדות ההתנגדות העממית |
| מספר מפגעים | 2 |
| מפגעים הרוגים | 2 |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   רצח טלי חטואל ובנותיה | |
  | |
רצח טלי חטואל ובנותיה היה פיגוע ירי שבו נרצחו בציר כיסופים בנות משפחת חטואל על ידי מחבלים פלסטינים ב-2 במאי 2004, י"א באייר ה'תשס"ד. חטואל (33), ישראלית תושבת גוש קטיף, שהייתה בחודש השמיני להריונה, נרצחה יחד עם ארבע בנותיה: הילה (11), הדר (9), רוני (7) ומירב (2). לאחר הירי הראשוני על הרכב שבו נסעה חטואל עם בנותיה, התקרבו אליו המחבלים וירו על הנוסעות מטווח קצר, כשהם מוודאים את הריגתן. האירוע, שסווג על ידי ארגון אמנסטי אינטרנשיונל כפשע נגד האנושות, זעזע את דעת הקהל הישראלית. ממשפחת חטואל נותר רק הבעל, דוד חטואל, מנהל בית ספר, ששהה באותה עת באשקלון.
הרצח
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוד וטלי חטואל התגוררו בקטיף. טלי הייתה עובדת סוציאלית, ודוד מנהל בית ספר יסודי באשקלון. הרצח אירע ב-2 במאי 2004, כאשר טלי נסעה יחד עם ארבע בנותיה מקטיף לאשקלון, על מנת לבקר אצל בעלה ולהפגין נגד תוכנית ההתנתקות במשאל מתפקדי הליכוד שנערך באותו יום. בין גשר מור ל'ציר כיסופים' שבו נסעה, תחת חסותם של בנייני מגורים סמוכים בח'אן יונס, שני מחבלים פלסטינים, איבראהים חמאד, פעיל "גדודי אל-קודס" של הג'יהאד האסלאמי, ופייסל אבו מג'רע, פעיל ב"ועדות ההתנגדות העממית" של הפת"ח, פתחו באש על מכוניתה ואילצו אותה לרדת לשולי הכביש. חטואל נפצעה קשה בהתקפה הראשונה. המחבלים, שהיו חמושים ברובי קלצ'ניקוב, התקרבו למכונית ומטווח אפס ירו צרורות בטלי חטואל ובנותיה עד שכולן מתו[1].
כוחות צה"ל, לוחמי חטיבת גבעתי, חיילים מגדוד שריון 9, הוזנקו לשטח והצליחו להרוג את המחבלים. במהלך חילופי האש נפצעו שני חיילים ואזרח. הג'יהאד האסלאמי וועדות ההתנגדות העממיות קיבלו אחריות על הרצח, שבוצע בהוראת מוחמד שייח' ח'ליל מהג'יהאד האסלאמי, ובתכנונו של ג'יאהד ע'נאם גם הוא מהג'יאד האסלאמי. מפקד גדודי חללי אל-אקצא בעזה הכריז כי הפיגוע הוא תגובה ראשונית ל"חיסולם" של השייח' יאסין ושל עבד אל-עזיז א-רנתיסי, שנהרגו בחודשיים שקדמו לפיגוע בסיכול ממוקד, וכן ל"מעשי הטבח בבית לאהיא ובכל השטחים". חמאס הבהיר כי אנשיו אינם מעורבים בפעולה.
הפיגוע בוצע ביום שבו הצביעו חברי הליכוד על תוכנית ההתנתקות. במערכת הביטחון חששו כי ארגוני הטרור יבצעו פיגועים ביום זה על מנת להשפיע על תוצאות הבחירות. אריאל שרון, ראש ממשלת ישראל הגיב בהקלטה ששודרה בערוצי הרדיו, כי הפלסטינים מנסים למנוע את תוכנית ההתנתקות באמצעות הפיגוע, מכיוון שהיא קשה וחמורה להם, ולכן על אף הפשע האכזרי הוא ימשיך להילחם על מימוש ההיבדלות מעזה[2].
לאחר הרצח
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שבוע אחרי הרצח, ב-9 במאי, ירו שני מחבלים פלסטינים שהיו לבושים בבגדי נשים אל עבר תהלוכת האזכרה לחטואל, שצעדה במקום הרצח. הירי לא גרם לנפגעים. כוחות צה"ל שאבטחו את האירוע השיבו אש והרגו את המחבלים.
במחאה נגד תוכנית ההתנתקות ניצב דוד חטואל בראש השרשרת האנושית מהכותל המערבי למעבר ארז. ביום פינוי היישוב קטיף הוצבו ליד ביתו של חטואל חמישה כיסאות ריקים שעליהם סרטים כתומים ושמותיהם של טלי וארבע בנותיהם.
ב-25 בספטמבר 2005, במסגרת מבצע גשם ראשון, ביצע צה"ל סיכול ממוקד במוחמד שייח' ח'ליל באמצעות טיל שנורה ממסוק קרב, והוא נהרג. ח'ליל, מבכירי הג'יהאד האסלאמי, היה האיש שתכנן את הרצח ושורה של פיגועים נוספים (הוא היה אחראי לרצח של 15 ישראלים). ב-9 ביוני 2006 הורה אלוף פיקוד הדרום, יואב גלנט, על ביצוע תקיפה אווירית של מבנה (ליד ההתנחלות לשעבר שליו) ששימש לאימוני מחבלי ועדות ההתנגדות העממית. כלי טיס של חיל האוויר ביצע את התקיפה ובמהלכה נהרגו ארבעה מחבלים, בהם גם ג'מאל אבו סמהדאנה, מפקד ועדות ההתנגדות העממית שהיה האחראי לרצח מטעמם, אשר בא לצפות באימוני המחבלים[3]. ב-6 ביוני 2007 עצרו כוחות הביטחון את ג'יהאד אבו דהאר, תושב קרארה שהתגורר קרוב מאוד ל"ציר כיסופים". הוא סייע לרוצחים של משפחת חטואל, באמצעות מודיעין, הסתרת נשק והכנות לפיגוע.
ב-16 ביוני 2004 העניקה אוניברסיטת בן-גוריון לטלי חטואל תעודת מוסמך (תואר שני) באמנות ועבודה סוציאלית. בעלה, דוד חטואל, קיבל את התואר בשמה. ב-2004 הקים דוד חטואל עם קבוצת חברים את עמותת 'טלי ביד רמ"ה' לזכר טלי ובנותיה, המסייעת לאנשים הזקוקים לטיפולי הפריה[4].
באייר תשס"ה, שנה לאחר הרצח, יצא לאור בהוצאת המכון התורני אור עציון הספר "טל לישראל – אסופת מאמרים בעניין חינוך הבת" לזכרן של בנות משפחת חטואל[5]. הספר כולל עשרות מאמרים בהלכה, מחשבה, חינוך וצניעות. בין הכותבים בספר הרבנים הראשיים לישראל, רבנים ואנשי ונשות חינוך. בשנת תשס"ו – 2006 נקבע יום הירצחן של טלי ובנותיה על ידי "ועד מתיישבי גוש קטיף" כיום של לימוד ובירור במערכות החינוך השונות. אמה של טלי חטואל, שוש מלכה, כתבה ספר ילדים בשם "רוני בונבוני" לזכר נכדתה רוני.
כשנה וחצי לאחר הרצח, בדצמבר 2005, התחתן דוד חטואל בשנית ובהמשך נולדו לו שישה ילדים[6]. חטואל הוא מנהל מחוז הדרום של החינוך הממלכתי-דתי.
ב-9 במאי 2023, במסגרת מבצע מגן וחץ, נהרג בסיכול ממוקד המחבל ג'יאהד ע'נאם, אחד מהאחראים לפיגוע[7].
הריסת המבנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני רצח בנות משפחת חטואל
[עריכת קוד מקור | עריכה]יותר משנתיים לפני רצח בנות משפחת חטואל, ב-18 בפברואר 2002 לפנות ערב, בפיגוע בציר כיסופים, ירה מחבל על רכב בציר כיסופים ורצח את אהובה אמרגי, תושבת גני טל. כוח של צה"ל שהגיע למקום ניהל קרב עם המחבל ושני חיילים – סרן מור יהודה אלרז וסמ"ר אמיר מנצורי – נהרגו[8]. לאחר הפיגוע הרס צה"ל שני מבנים בפאתי ח'אן יונס לאורך ציר כיסופים שלא שימשו למגורים, והודיע לדיירי כ-20 מבני מגורים באזור שבתיהם מיועדים להריסה ועליהם לפנות בתיהם[9]. תושבי הבתים הגישו יחד עם חבר הכנסת מוחמד ברכה שתי עתירות לבג"ץ נגד הריסת הבתים, יחד עם בקשה לצו ביניים עד בירור העתירה. השופטת דורית ביניש הוציאה צו ביניים המורה שלא להרוס את המבנים, עד לדיון בעתירה[10][11].
באתר ynet הובאו בהקשר זה דברים מפי "גורם בפיקוד הדרום": "ההודעה על פינוי הבתים הועברה באופן כללי לפלסטינים המתגוררים באזור הפיגוע, מכיוון שפיקוד דרום כלל לא החליט אלו בתים יהרסו. כעת מתנהל על כך דיון בפיקוד ועדיין לא הוחלט אלו בתים מהווים סיכון ומהו הצורך המבצעי המדויק בהריסת הבתים". עוד הוסיף הגורם: "בכל מקרה לא תבוצע הריסה נוספת עד להחלטה של בג"ץ וגם ללא העתירה לבג"ץ היה הפיקוד מתייעץ עם גורמים משפטיים לפני הפעולה". עוד נטען שבפיקוד הדרום נזהרו מהריסת בתים בעקבות ביקורת בין-לאומית על הריסת שכונה ברפיח זמן מה קודם לכן[9]. לאחר יומיים הצהירה המדינה שחזרה בה מכוונתה להרוס מיידית את הבתים, והודיעה כי אם תתכנן בעתיד להרוס מבנה, דייריו יקבלו הודעה מראש, אלא אם הודעה כזאת אינה אפשרית בשל צורך מבצעי מיידי, סיכון חיי חיילים או סיכול פעולה מבצעית. בעקבות זאת משכו העותרים את העתירות[12].
במאי 2002 נערך דיון בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, על הריסת הבתים. בסיכומו נכתב: "הריסת שני הבתים המצויים בקרבת הגשר מתוארת על ידי אלוף הפיקוד כעניין של פיקוח נפש... לפחות בית אחד מאוכלס באזרחים אשר אין מידע הקושר אותם לפיגועים או למתן אפשרות לביצוע פיגוע... ההריסה צריכה להיות כפופה למתן פיצויים. יש להביא את הנושא לידיעת שר הביטחון והרמטכ"ל, כדי שייתנו דעתם לכך"[13]. בסופו של דבר לא נהרסו מבנים בציר כיסופים עד לאחר רצח בנות משפחת חטואל.
לאחר רצח בנות משפחת חטואל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר רצח בנות משפחת חטואל, אמר הרמטכ"ל משה יעלון: "יש פה בפרוזדור כיסופים בתים קרובים לציר שאנחנו מטעמי ביטחון שקלנו וגם רצינו להזיז אותם ולפצות את התושבים. אולם הדבר לא אושר לנו במערכת המשפטית"[14]. בריאיון לקול ישראל בעקבות הפיגוע אמר אלוף פיקוד הדרום דן הראל כי "למרות שבג"ץ הורה שלא להרוס מבנים בקטע כביש זה", אם יתברר שהפיגוע בוצע בחסות בתים פלסטינים – צה"ל יהרוס אותם[15]. ראש המועצה האזורית חוף עזה אבנר שמעוני התבטא כי "בג"ץ שלא נתן אישור לצה"ל להרוס את הבתים סמוך לציר שבחסותו יוצאים המחבלים – ידיו לא תהיינה נקיות"[16][17].
מייד לאחר הרצח הרס צה"ל שישה מבנים מדרום לציר כיסופים, מהמקום שממנו יצאו המחבלים. בנוסף נהרס מבנה ללא גג ומחסן מצפון לציר, שמכיוונם נורו יריות על עמדה של צה"ל. נציג המדינה הצהיר בדיון בבג"ץ שאין כוונה להרוס עוד מבנים בעקבות הפיגוע, ושהמבנים לא נהרסו לצורך הרתעה או ענישה אלא "לאחר שהתקבל מידע חסוי שהצביע על סיכון לפיגוע נוסף במקום, בטווח הזמן המיידי". בית המשפט בהרכב השופטים טירקל, ריבלין ונאור הדגיש את הקביעה בבג"ץ 6696/02 שאין להרוס בתים ללא זכות טיעון לבעליהן, אלא בהתקיים אחד משלושת החריגים – צורך מבצעי-מיידי, סיכון חיי החיילים, או חשש לסיכול הפעולה[18].
שבוע לאחר הרצח, במהלך אזכרה שנערכה במקום הרצח בנוכחות מאות מתיישבים, פתחו מחבלים באש מתוך מבנים סמוכים לציר על באי האזכרה. במהלך הקרב הרס צה"ל עוד שבעה מבנים לאחר שיושביהם הוזהרו ופונו מהם. שופטי בג"ץ דחו את הטענה שההריסה בוצעה בניגוד להצהרה שניתנה שבוע קודם לכן, וקיבלו את טענת המדינה שהמבנים נהרסו תוך כדי פעילות מבצעית[19][20].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דף לזכר טלי חטואל, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- דיווחים על רצח טלי חטואל וארבע בנותיה:
- חנן גרינברג וארצי חלפון, ביום המשאל: אם ו-4 בנותיה נרצחו בציר כיסופים, באתר ynet, 2 במאי 2004
- BBC
- אמנסטי מגנה את הרצח ומסווגת אותו כפשע נגד האנושות
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בן כספית, האזרח זכאי, מעריב, 03.06.2005, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ כתבי ynet, שרון מגיב: "המחבלים יעשו הכל נגד ההתנתקות", באתר ynet, 2 במאי 2004
- ^ אמיר אורן, צה"ל כנראה לא ידע שסמהדנה שהה במחנה שהופצץ ברצועה, הארץ, 11.06.2006,
"אלוף פיקוד הדרום, יואב גלנט, אמר שלשום כי ג'מאל אבו סמהדנה, מפקד הוועדות שנהרג בהפצצה יחד עם שלושה מפעילי ארגונו, בא לבסיס כדי לצפות בחוליה המתרגלת את החדירה לארץ. מקורות צבאיים בישראל סירבו לומר אם היה ידוע לצה"ל מראש על נוכחותו של אבו סמהדנה במקום. ככל הנראה, עובדה זו לא הייתה ידועה מבעוד מועד והדיווח על מותו הפתיע את צה"ל.". - ^ טלי ביד רמ"ה עמותה שעוזרת לנזקקים לטיפולי פוריות לזכר טלי וארבע בנותיה
- ^ טל לישראל – ספריית אסיף
- ^ עדו בן פורת, דוד חטואל סוגר מעגל, באתר ערוץ 7, 30 ביולי 2015
- ^ עדו בן פורת, דוד חטואל ברך על חיסול המחבל שאחראי לרצח אשתו וארבע בנותיו: "תמיד נגיע למי שפוגע בנו", באתר ערוץ 7, 9 במאי 2023.
- ^ נמשכת ההסלמה: 3 הרוגים ברצועה - והרוג נוסף בי-ם, באתר ynet, 19 בפברואר 2002
- ^ 1 2 בג"ץ הורה לצה"ל להקפיא את הרס הבתים ברצועה, באתר ynet, 19 בפברואר 2002
- ^ בג"ץ 1556/02 אחמד סעיד עבד רבו הדאף נ' מפקד כוחות צה"ל ברצועת עזה, ניתן ב־19 בפברואר 2002
- ^ משה ריינפלד, בג"ץ עיכב הריסת 20 בתי פלשתינאים בכביש כיסופים, באתר הארץ, 18 בפברואר 2002, שימו לב שתאריך הידיעה שגוי. תאריך נכון נמצא ב: בג"ץ עיכב הריסת בתים בכביש כיסופים, באתר הארץ, 19 בפברואר 2002
- ^ בג"ץ 1556/02 אחמד סעיד עבד רבו הדאף נ' מפקד כוחות צה"ל ברצועת עזה, ניתן ב־21 בפברואר 2002
- ^
יותם ברגר, פסיקת בג"ץ שהשר אוחנה רמז שהובילה לרצח משפחת חטואל מעולם לא ניתנה, באתר הארץ, 13 ביוני 2019. שימו לב שבכתבה זאת מתייחסים לעתירה שהוגשה במרץ 2002 וטופלה על ידי אילה פרוקצ'יה. עתירה זאת היא בג"ץ 2353/02 חסן מגיד' גומעה חמד נ' מפקד כוחות צה"ל ברצועת עזה, ניתן ב־17 במרץ 2002, אולם ספק אם היא מתייחסת למבנים בציר כיסופים.
- ^ בג"צ מנע חישוף מחסה המחבלים, באתר ערוץ 7, 3 במאי 2004
- ^ הובאו למנוחות 5 נרצחות הפיגוע בכיסופים, באתר וואלה, 3 במאי 2004
- ^ חנן גרינברג ואפרת וייס, המתנחלים מאשימים: "ידי בג"ץ לא יהיו נקיות", באתר ynet, 10 במאי 2004
- ^ חנן גרינברג, זעם בגוש קטיף בעקבות הפיגוע: "נקים מחתרת גלויה", באתר ynet, 2 במאי 2004
- ^ בג"ץ 4103/04 חסן עבד אלכרים אלזר ו-8 אח' נ' מפקד כוחות צה"ל בעזה, ניתן ב־3 במאי 2004
- ^ בג"ץ 4372/04 צאבר מחמד אבו דאייר ו- 7 אח נ' מפקד כוחות צה"ל ברצועת עזה, ניתן ב־10 במאי 2004
- ^ תמונת הריסת הבתים, בפורום פרש
| פיגועי טרור נגד ישראלים בעשור הראשון של המאה ה-21 | ||
|---|---|---|
| פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בישראל ובשטחים | < • 2000 • 2001 • 2002 • 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 • > | |
| פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בחו"ל | הפיגוע בדלפק אל על בנמל התעופה של לוס אנג'לס (4 ביולי 2002) • הפיגועים במומבסה (28 בנובמבר 2002) • הפיגוע בשגרירות ישראל בטשקנט (30 ביולי 2004) • מתקפת הטרור בסיני (7 באוקטובר 2004) • הפיגוע בשגרירות ישראל במאוריטניה (1 בפברואר 2008) • מתקפת הטרור במומבאי (26 בנובמבר 2008) | |
