אבנר שמעוני (ראש מועצה)
לידה |
16 בספטמבר 1956 (בן 68) תשרי ה'תשי"ז | ||||
---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||
| |||||
|
אבנר שמעוני (נולד ב-16 בספטמבר 1956) הוא איש ציבור שכיהן כראש המועצה האזורית חוף עזה מ-2001 ועד לפירוקה במסגרת תוכנית ההתנתקות ב-2005.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לרחל ויחזקאל. התגורר עם משפחתו בראשון לציון. הגיע לנוה דקלים ב-1988 בעקבות חברו מנחם בית-הלחמי. מיד עם בואו החל לשמש מזכיר המועצה האזורית חוף עזה. ב-10 בנובמבר 1987 נעצר, יחד עם בית-הלחמי, בחשד כי היו מעורבים בהריגת נערה פלסטינית בדיר אל-בלח, ושוחררו בערבות לאחר מספר שעות[1][2], אך נאסר עליהם לצאת מאשקלון למשך שבוע[3].
בתקופת כהונתו של צבי הנדל כראש המועצה, שימש גזבר המועצה והיה רכז המשק במושב עצמונה.
בשנת 2001 נבחר לראשות המועצה. בתקופת כהונתו התמודדו תושבי חבל עזה עם פיגועי הטרור הקשים של האינתיפאדה השנייה, בהם הפיגוע במכינה בעצמונה, רצח טלי חטואל ובנותיה, רצח הרב יצחק עראמה, פיגוע הירי ברפיח ים, הפיגוע בציר כיסופים וירי מתמיד של פצצות מרגמה ורקטות קסאם לעבר יישובי החבל.
עם ההכרזה על תוכנית ההתנתקות, היה ממובילי המאבק כנגדה. הוא ורעייתו היו המתיישבים האחרונים שיצאו מגוש קטיף. בשל סירובו ליצור קשר עם מנהלת סל"ע, לא קיבלה משפחתו קרווילה באתר הקרווילות של נוה דקלים בעין צורים, והוא שכר דירה בשפיר הסמוכה. זמן קצר לאחר ההתנתקות התמנה למנכ"ל מועצת יש"ע. ביולי 2006 התפטר מתפקידו[4]. מתנדב במרכז להנצחת מורשת גוש קטיף.
כשנה לאחר ביצוע ההתנתקות לקה באפאזיה, ומאז הוא מצוי בהליכי שיקום ומוגבל בתנועה ובדיבור.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשוי לרחל (רוחל'ה), בתו של הקבלן חיים שכטר ואב לארבעה. מתגורר בניצן ב'.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אורלי גולדקלנג, ראש מועצת עזה האחרון: "פתאום שרון לא דיבר איתי", באתר nrg, 17 ביולי 2005
- אבנר שמעוני, סיפור אישי, מרכז מורשת גוש קטיף, סרטון באתר YouTube.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שמעון אלקבץ, כדור בגב, בדרך לגימנסיה, חדשות, 11 בנובמבר 1987
- ^ שמעון אלקבץ, כעס בדיר אל-בלח, הלם בגוש קטיף, חדשות, 7 בדצמבר 1987
- ^ שמעון אלקבץ, מתנחלי גוש קטיף יצאו בריקודים: החשודים בהריגת התלמידה שוחררו, חדשות, 13 בנובמבר 1987
- ^ רועי שרון, מנכ"ל מועצת יש"ע הולך הביתה, באתר nrg, 9 ביולי 2006