פשע בישראל
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חלק מהערות השוליים משובשות, וחלק מפנות למקור באנגלית כשיש מקור בעברית.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חלק מהערות השוליים משובשות, וחלק מפנות למקור באנגלית כשיש מקור בעברית. | |
הפשיעה בישראל מתוארת להלן בחלוקה לקטגוריות אחדות: עבירות סדר ציבורי, עבירות כלפי רכוש, עבירות נגד גוף, עבירות ביטחון, עבירות מירמה, עבירות כלפי מוסר, עבירות מין, עבירות תנועה ועבירות נגד אדם. וגם עבירות עבירות הקשורות להליך משפטי כמו עדות שקר, ביזוי בית המשפט, אלימות בזמן הפרת סדר, כליאת שווא ושותפות לפשע(אנ') שגם מהוות עבירות פליליות על פי חוק העונשין הישראלי.
מניעת פשיעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]משטרת ישראל פועלת מתוקף שלום הציבור, חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, והפרדת הרשויות. במטרה לשמור על שלום הציבור, הביטחון הלאומי, והפרדת הרשויות תוך שמירה על אבטחה אזרחית וצמצום עלות הפשיעה. בישראל קיימים מגוון של מסלולי מניעת פשיעה. החל מביקורי שוטרים בבתי הספר ושיח על מניעת פשיעה והשלכות הפשיעה על העתיד, ועד מסלולי שיקום לאלו שכבר פשעו.[1][2][3]
עבירות ביטחוניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשב"כ ובמשטרה קיימים אגפים האחראים על עבירות ביטחוניות וסיכול ריגול, מניעה ואיתור עבירות ביטחון מידע ומעבר על צנזורה. כמו מניעה וטיפול בפעולות ריגול מחוץ ובתוך שטחי מדינת ישראל.[4] בין העבירות הביטחונית נמנות פגיעה בביטחון לאומי, סיוע לאויב במלחמה, ריגול, בגידה, מעילה בתפקיד(אנ'), ועבירות ביטחון מידע וצנזורה.
טרור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלחימה בטרור היא חלק מביטחון פנים אך גם החוץ של מדינת ישראל. בין מאמצי הלחימה בטרור נמנים: סיכול: מימון טרור, טרור יהודי בישראל, טרור ערבי בישראל, פשעים נגד האנושות, סיוע לאויב במלחמה, ושמירה על החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם. לרבות שיתוף פעולה מול אינטרפול בעניינים אלו.
בישראל קיימים ריבוי גופים העוסקים במניעה, סיכול ושמירה על הסדר הציבורי מפני טרור, מבפנים ומבחוץ.[5][6]
עבירות תקיפה וגוף
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשטרה עוסקת בטיפול בפניות בנושאי עבירות גוף כמו אונס, תקיפה, הטרדה, אלימות, אלימות במשפחה, אלימות במשפחה, חטיפה, איום (הפחדה) (חוק מניעת הטרדה מאיימת), אלימות מינית.[7] עם עליה בתקופת הקורונה.[8][9] ואף אונס ושימוש בסם אונס. עבירות תקיפה כוללות עבירות בהם נעשה שימוש באלימות פיזית כלפי אדם אחר, עבירות מין, שוד, תקיפת עובדי ציבור, איומים ועוד.[10]
בשנת 2023 בתיקים הנוגעים לתקיפה (כולל של עובדי ציבור) אירע זינוק של 17% ליותר מ-60 אלף בעבירות תקיפה על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חלה עלייה בשיעורי ההיפגעות החל משנת 2020.[11] בשנת 2023 הייתה קפיצה חדה בשיעור ההיפגעות מעבירות אלימות שהיה הגבוה ביותר מזה עשור. למרות הגידול בשיעור ההיפגעות בעבירות פרט, רוב הנפגעים לא דיווחו על הפגיעה למשטרה. שיעור הדיווח למשטרה הנמוך ביותר בעשור האחרון היה בשנת 2023.[12][13]
רצח
[עריכת קוד מקור | עריכה]רצח יכול לקרות כחלק מאלימות במשפחה (רצח נשים בישראל) או כהתאבדות. במקרי ארגוני פשע הוא מגיע לאחר איום ברצח ולרוב מבוצע על יד רוצח שכיר, בהתנקשות או סיכול ממוקד.
בשנת 1975 נפתחו בישראל 44 תיקי רצח ובשנת 1980 נפתחו 80 תיקים. בשנת 1994 עמד מספר התיקים על 114[14].
בשנת 2019 היו בישראל 1.56 מקרי רצח ל-100,000 נפש, ובשנת 2023 היו 3.04 מקרים ל-100,000 נפש. בשנת 2023 הייתה עליה של 50.8% בכמות מקרי הרצח לעומת שנת 2022. במספר מקרי הרצח הייתה עליה מ-147 מקרי רצח בשנת 2022 ל-299 מקרים ב-2023[15].[16] בשנים 2018–2022 התרחשו 690 אירועי רצח, בהם נרצחו 731 קורבנות. כ-70% מהנרצחים הם ערבים.
בין שנת 2011 ל-2022 הייתה ירידה עקבית במספר מקרי הרצח בקרב יהודים – כ-60% במצטבר. בשנת 2016 היו בחברה היהודית והנלווים אליה 46 מקרי רצח ובשנת 2022 היו 38 מקרי רצח.[17] בשנת 2023 הייתה עליה ברציחות בחברה היהודית[18] ב-2023 נרצחו בישראל 53 יהודים ו-5 זרים וב-2024 נרצחו בישראל 44 יהודים ו–11 זרים.[19] העלייה בשנת 2023 הביאה את שיעור הנרצחים חזרה לשיעור שהיה בשנים 2013-2014.[17]
בקרב הערבים המגמות שונות – החל מ-2016 ניכרת עלייה במספר מקרי הרצח ומשנת 2018 עד 2023 יש זינוק של פי 2.8 מקרי רצח. משנת 2015 הייתה מגמת העלייה קבועה מלבד שנת 2022 בה חלה ירידה במספר הרציחות[20][21] בשנת 2023 חלה עליה של 53.2% במקרי הרצח בחברה הערבית (עליה מ-109 מקרי רצח ל-233 מקרים)[15]. ממקרי הרצח בחברה הערבית פוענחו בשנים 2023–2024 כ-15% מהמקרים.[22]
בשנים 2018–2022 נרצחו 126 נשים בנות 13 ומעלה שהיו כ-17% מכלל קורבנות הרצח באותה תקופה.[23]בשנת 2024 מספר הנשים שנרצחו היה הגבוה ביותר מאז קום המדינה – 36 נשים. בשנת 2023 נרצחו 33 נשים, מספר הרציחות הגבוה ביותר עד לאותה שנה. בשנת 2022 נרצחו 22 נשים.[24]
היו שטענו שהירידה במספר הרציחות בחברה הערבית בשנת 2022 הייתה בהשפעת הקמת תוכנית "מסלול בטוח" שפעלה עד סוף שנת 2022.[20][21]
התעללות ופגיעה בחסרי ישע
[עריכת קוד מקור | עריכה]התעללות ופגיעה בחסרי ישע לרוב מתייחסת להתעללות בילדים, התעללות בחוסים, חשיפה להזנחה והתעללות בגיל הרך בישראל, התעללות בקשישים, והתעללות בבעלי חיים.
בשנים 2006 וכן ב-2013 עלה לסדר היום הציבורי ולמוקד תשומת הלב הציבורית נושא ההתעללות בחסרי ישע, ובפרט קטינים ובמעונות יום.[25][26]
יש מקרים של פגיעה בקטינים במדינת ישראל; החל מהטרדות מיניות וביצוע מעשים מגונים בתחבורה ציבורית בנוכחות קטינים,[27][28][29][30][31] דרך פגיעה פיזית מכוונת בקשישים וקטינים,[32][33] ואף רצח (ראו: רצח הודיה קדם, רצח אורון ירדן, רצח רוז פיזם, רצח שקד שלחוב, רצח רחל לוין, רצח תאיר ראדה).[34]
עבירות מין
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקטגוריות עבירת המין נכללות אלימות מינית, אונס, ניצול מיני, חטיפה, והטרדה מינית.
לפי נתוני איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל על אלימות מינית בישראל אחת מאחת בישראל עוברות הטרדה מינית, אחת מ-5 עוברות אונס. כששיעור העוברים הטרדות מינית בגיל קטינות כפדופיליה כמעט זהה בין גברים לנשים.[35]
פשעי שנאה וגזענות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקריות גזעניות ופשעי שנאה הכוללים גם אלימות, ממשיכים להתרחש בין האוכלוסיות השונות המרכיבות את מדינת ישראל למרות חובות שוויון הזדמנויות במדינת ישראל. ובפרט כלפי מיעוטים בישראל. רוב פשעי השנאה בישראל נובעים מגזענות ומתבטאים באפליה, הסתה, בפשעי שנאה על רקע דתי.
לפי טענות של גורמים פלסטינים, בשנים 2005–2015 היו 11,000 התקפות על פלסטינים על ידי יהודים ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים, כולל פעולות תג מחיר. בשנים 2010–2015 נרצחו שלושה פלסטינים בהצתות. דווח על הצתות ורכוש ב-15 בתים, 20 מסגדים וארבע כנסיות.[36] בארבעת החודשים הראשונים של 2018, היו 13 מקרים של פשעי שנאה שביצעו יהודים נגד פלסטינים.[37] במקביל גם התקיימו גם פעולות טרור ערבי כנגד יהודים.
מקרה מיוחד של פשעי שנאה התרחש בספטמבר 2007, כשנעצרו 8 מחברי הארגון הנאו-נאצי פטרול 36 אשר עסקו בתקיפת חרדים, הומוסקסואלים ועולים מאתיופיה.
קיימים מחקרים המראים על קורלציה בין הרשעות וייחוס עדתי. בין אם כמשוא פנים בבית המשפט או נטייה עדתית.[38]
עבירות רכוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבירות הרכוש הנפוצות ביותר הן: פריצה, שוד, גנבה, גנבת רכב, הסגת גבול (פלילי), הסגת גבול (אזרחי). קיימים גם שוד קברים, שוד ימי, ועבירה על חוק העתיקות. מאז תחילת שנות ה-90 חלה עלייה בשיעור מעשי השוד בישראל. בשנים 1994–2001, שיעור מעשי השוד עלה מ-14.0 ל-30.6 מקרים לכל 100,000 תושבים. משנת 2013 עד שנת 2020 הייתה מגמת ירידה בעבירות רכוש בכלל ובגניבות רכב בפרט אך משנת 2020 חלה עליה במגמות אלה.[39] בשנת 2023 הייתה עליה של עשרה אחוזים בעברות הרכוש לעומת שנת 2022 ונקבע בה שיא שלילי במספר עברות רכוש מ-2018[40] בעבירות רכוש נכללים גם הונאות ביטוח.
גנבות רכב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2017 נגנבו 12,176 רכבים, בשנת 2018 10,444 רכבים, בשנת 2019 9,981 רכבים, בשנת 2020 8,742 רכבים, בשנת 2021 12,256 רכבים, בשנת 2022 16,305 רכבים, בשנת 2023 19,760 רכבים ובשנת 2024 18,100 רכבים.[19]
פשיעה כלכלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]פשע כלכלי יכול לבוא בצורות שונות כמו: מעילה, סחיטה, קבלת דבר במרמה, השתמטות ממס, חשבוניות פיקטיביות בישראל, הון שחור, הלבנת הון, שוק שחור, זיוף תעודות, הונאות אשראי(אנ'), הימורים וגנבת זהות.
משטרת ישראל מפעילה מערך לאיתור ניסיונות הלבנת הון והעברות לא מאושרות דרך הבנקים.[41]
עבירות סמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סחר בסמים אינו חוקי לפי פקודת הסמים המסוכנים, בישראל התקיימה לגליזציה של סמים קלים לשימוש עצמי. אך משטרת ישראל עדין מקיימת מלחמה בסמים המובאים למטרות סחר רחבות היקף פנימי וחיצוני כאחד. כשמתקיימת רשת הברחת סמים קשים מחוץ לארץ לארץ, וייצור עצמאי של סמי פיצוציות וקנאביס; במעבדות סמים ביתיות.[42][43]
בישראל לא קיים עונש מוות על סחר בסמים.
עבירות תנועה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשטרה עוסקת בטיפול בעבירות תנועה כמו מעברי הולכי רגל באור אדום, מהירות רכב, שימוש בסלולר בזמן נהיגה ועוד.[44]
סייבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השנים 2017–2022 ירד מספר מקרי פשיעות הסייבר בישראל.[45] למשטרת ישראל מענה להתקפות סייבר ופריצות מידע נגד ארגונים ממשלתיים ופרטיים כאחד; אך לא קיימים מענים בהתאם לזכות לפרטיות וחוק הגנת הפרטיות לאינדיבידואלים שחוו פגיעה שכזו.
פשיעה חקלאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב מקרי הפשיעה בחקלאות היו בענייני גנבת צאן או בקר, או תנובה מזדמנת על ידי עוברי אורח.[46]
סחר בבני אדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]היו מספר ענפי סחר בבני אדם לישראל, כחטיפה למטרות עבודה בזנות ולעבודה חקלאית.[47][48][49][50]
מסתננים ושוהים בלתי חוקיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]  |
ראו גם – הסתננות מאפריקה לישראל |
לישראל מסתננים עובדים זרים כשוהים בלתי חוקיים ללא אשרות עבודה ישראליות, כמו מעברי גבול ללא אישור ובניגוד לחוק הכניסה לישראל.[51][52][53]
אוכלוסיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנהלת המכון הלטינו-אמריקאי של הוועד היהודי האמריקאי בוושינגטון די. סי. דינה סיגל ומספר קרימינולוגים נוספים טענו בספרם "Global Organized Crime" שנכון לשנת 2003, חלק משמעותי מהפשע בישראל (במיוחד פשעי רכוש) מבוצע על ידי תושבי הרשות הפלסטינית[54]אך נתונים עדכניים יותר של משטרת ישראל סותרים את טענתם.[55]
פשעי צווארון לבן
[עריכת קוד מקור | עריכה]פשעי צווארון לבן לרוב מתייחס לעובדי ציבור ואקדמיה שלצורך קידום מאוויהם או עצמם משתמשים בתכסיסים ופעולות שחיתות כמו מעבר על דיני עבודה, דיני חוזים, דיני מכרזים, שוחד, טובות הנאה, מעילה, מרמה והפרת אמונים, סחיטה מינית ברשת, הטרדה מינית ואף סחיטה, במטרה לקדם את עצמם ורצונותיהם.
עבריינות נוער
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלימות כלפי קטינים היא בעיה גם בישראל. בשנת 1999 תועדו כ-7,000 מקרים של פשעים נגד קטינים שכללו תקיפה פיזית (54%), הטרדה (37%) והתעללות פיזית חוזרת (9%).[56] עם זאת, קטינים ישראלים אינם רק קורבנות הפשע אלא לעיתים גם המבצעים. אלימות של בני נוער בבתי ספר היא בעיה בישראל; המחקר הגדול הראשון על פשיעה של בני נוער במדינה של ט' הורוביץ ומ' אמיר ב-1981 הצביע על שלוש צורות אלימות עיקריות בבתי ספר בישראל: גניבה, פריצה, וונדליזם.[56] מחקרים העלו שצעירים ערבים ישראלים אלימים יותר מיהודים. עובדה זו יוחסה להבדלים תרבותיים, חברתיים וכלכליים.[56]
פשע מאורגן
[עריכת קוד מקור | עריכה]המאבק נגד הפשע המאורגן בישראל נעשה מתוקף חוק מאבק בארגוני פשיעה והמועדות הרבה לפשיעה חזורת. הפשע המאורגן בישראל גדל באופן דרמטי במדינה מאז שנות ה-90 והוא מתואר על ידי ה-BBC ומשטרת ישראל כפורח ביותר. קבוצות הפשע המאורגן הישראלי הרחיבו את פעילותן במדינות זרות כמו ארצות הברית, דרום אפריקה והולנד. לפי דו"ח משטרת ישראל, הפשע המאורגן עוסק בעיקר בסחר בסמים, סחר בנשים למטרת ניצול מיני מסחרי, הימורים אסורים, תחנות דלק פיראטיות וסחיטה (עבירה) ודרישה לפרוטקשן בענף הנדל"ן.[57]
רוב ארגוני הפשיעה בישראל מעורבים בפשעי דרישות דמי חסות, אלימות, איומים, סחיטה (עבירה), נשיאת נשק ללא רישיון נשק.
פשיעת שוטרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היו מספר מקרים של פשיעת שוטרים בעת תפקיד כאלימות שוטרים או לאחר סיום שירות כפרשת השוטרים הנוקמים. ובהם איומים עם נשק, ומעצרים בלתי חוקיים או ללא צו בית משפט לרבות שיבוש בהליכי דיני ראיות.[דרוש מקור]
בתי סוהר ואסירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| |
ראו גם – שירות בתי הסוהר, ענישה בישראל |
בתי הסוהר בישראל מתופעלים על ידי שירות בתי הסוהר והאסירים מוגדרים כחוסים.
לפי נתונים רשמיים רק כרבע מהאסירים המוחזקים בבתי הסוהר בישראל הם יהודים. 73 אחוז מהאסירים בסך הכל הם אסירים ביטחוניים לא יהודים ואסירים פליליים לא-יהודים[58][59] מספר הקטינים מיהודי ביתא-ישראל הכלואים בכלא אופק הוא כ-20%–27% מתוך 135 אסירים קטינים ו-27 מתוך 65 אסירים יהודים בכלא זה.[60]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מורשעים בדין בישראל
- קטגוריה:פשעים
- שיקום אסירים בישראל
- פשיעה בחברה הערבית בישראל, הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה במגזר הערבי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אורי ינאי. "אסטרטגיות במניעת פשיעה: שיטות יישום והערכה." (1994): 129-131.
- ^ אילני, אורי גדס, אהרון יורק, and אריאל כדורי. "Parents' patrols in Israel: An analysis of parental attitudes arising from their volunteer patrol duty/סיירות ההורים בישראל: ניתוח עמדות ההורים בנושאים הקשורים להתנדבותם בסיירת." סוגיות חברתיות בישראל (2016): 57-82.
- ^ Palestinian officials: Jewish extremists have committed 375 'price tag' attacks in 2015, The Jerusalem Post | JPost.com, 2015-08-14 (באנגלית)
- ^ פרנקל, חיים, and הלל נוסק. "Military Censorship and Self-Censorship: Coverage of the Debate over the Bar-Lev Line in the Israeli Press 1968-1973/צנזורה צבאית וצנזורה עצמית בוויכוח על קו בר—לב בעיתונות העברית 1968—1973." קשר (2013): 83-94.
- ^ אורגד, ליאב. "Immigration, Terrorism and Human Rights: Admission Policy and the War on Terror (following HCJ 7052/03 Adalah v. the Minister of the Interior)/הגירה, טרור וזכויות אדם: מדיניות הכניסה לישראל בעתות חירום (בעקבות בג"ץ 7052/03 עדאלה נ' שר הפנים)." מחקרי משפט (2009): 485-524.
- ^ משה, מירה. "Economics, Security and Terror as Reflected in the Financial Daily, Globes, 2000-2006/מרחב יהודה ושומרון: כלכלה, ביטחון וטרור בראי העיתון הכלכלי" גלובס" 2000-2006." סוגיות חברתיות בישראל (2009): 193-213.
- ^ פישמן, גדעון. "Differential Patterns of Victimization: A Study of the Victims of Delinquent Behavior in Polar Residence Areas of Haifa/דפוסי ויקטימיזציה דיפרנציאליים; מחקר קורבנות עבריינות באזורי מגורים קוטביים בחיפה." מגמות (1979): 185-197.
- ^ אריאל, ברק, et al. "מה מלמדים נתוני המשטרה על אלימות במשפחה בתקופת הקורונה? מבט על מגפה, פשיעה ומדידה." Israeli Sociology/סוציולוגיה ישראלית חוברת 2 (2021): 165-174.
- ^ אסתר עילם. "אלימות נגד נשים: נורמה או סטייה?." (2006): 463-465.
- ^ עבירות תקיפה | LawTube
- ^ התנועה לחופש המידע, המשטרה הסתירה, התנועה חשפה: עלייה מדאיגה בפשיעה ב-2023, באתר התנועה לחופש המידע, 2024-07-09
- ^ משה כהן, שיא של עשור בעבירות אלימות – והאמון במשטרה בקריסה, באתר מעריב אונליין, 3 בספטמבר 2024
- ^ עידן ארץ, סקר הלמ"ס: זו העיר עם הכי הרבה נפגעי אלימות בישראל, באתר גלובס, 3 בספטמבר 2024
- ^ שנתון סטטיסטי לישראל, 1996, לוח 21.14
- ^ 1 2 [https://www.taubcenter.org.il/wp-content/uploads/2024/02/Homicide-2024-HEB-3.pdf שיעור מקרי הרצח בישראל: מגמות עכשוויות והשוואה בין-לאומית]
- ^ שיעור מקרי הרצח בישראל, באתר מרכז טאוב
- ^ 1 2 שיעור מקרי הרצח בישראל: מגמות עכשוויות והשוואה בין-לאומית, מרכז טאוב
- ^ איציק סבן, הנתונים נחשפים: מספר הנרצחים בישראל בין 2018 ל-2022, באתר ישראל היום
- ^ 1 2
יהושע בריינר, נתוני 2024 לא משאירים מקום לספק — בן גביר הוא שר המשטרה הכושל בתולדות המדינה, באתר הארץ, 1 בינואר 2025
- ^ 1 2 משה שטיינמץ, איפה השר? יותר מפי 2 נרצחים השנה, עלייה גם במגזר היהודי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 31 בדצמבר 2023
- ^ 1 2 [chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://abrahaminitiatives.org.il/wp-content/uploads/2023/12/קורבנות-הפשיעה-בחברה-הערבית-סיכום-2023-יוזמות-אברהם.pdf קורבנות אלימות ופשיעה בחברה הערבית. סיכום שנת 2023]
- ^ אמנם ב-חסן שעלאן, 244 נרצחים בחברה הערבית ב-2023, רק 10% מהמקרים פוענחו | הנתונים והזעקה, באתר ynet, 2 בינואר 2024 כתוב 10%, אך לאחר שנה מובא נתון מעודכן של 14.9%. ראו: אדר גיציס, הנתונים המטרידים נחשפים: 230 נרצחים בחברה הערבית מתחילת 2024, באתר מאקו, 30 בדצמבר 2024
- ^ הנתונים נחשפים
- ^ אלעד שמחיוף, "אחד ביום": השנה הכושלת של משטרת ישראל, באתר מאקו, 6 בינואר 2025
- ^ אלון, שרה. "Elder Abuse and Neglect: In the Eyes of the Beholder/התעללות והזנחה של זקנים–הגדרה בעיני המסתכל?." גרונטולוגיה (2006): 55-69.
- ^ Shmueli, Benjamin. "בין תקיפה, התעללות וענישה גופנית כלפי ילדים." זכויות הילד והמשפט הישראלי 183 (2013).
- ^ מור שמעוני, גרר בת 10 לאוטובוס וביצע מעשים מגונים ונידון ל-2.5 שנות מאסר, באתר מעריב אונליין, 4 בינואר 2017
- ^ המשטרה עצרה תושב איו"ש החשוד בביצוע מעשה מגונה בקטינה באוטובוס בכפר סבא, קול כפר סבא, 19/01/2023
- ^ ליאור אסולין, חשד: ביצע בעצמו מעשים מגונים ליד קטינים במהלך נסיעה באוטובוס, חדשות M, 2 באוגוסט 2022
- ^ הותר לפרסום: זהו הצעיר שהתחכך ופגע מינית באוטובוסים בירושלים, באתר אייס, 23 בדצמבר 2024
- ^ חן מענית, כתב אישום נגד תושב חולון בגין מעשים מגונים באוטובוס, באתר גלובס, 6 באוגוסט 2017
- ^ רענן בן צור, רוכב אופניים שדרס קשיש והורשע לראשונה בגרימת מוות ברשלנות נידון לעבודות שירות, באתר ynet, 25 במרץ 2021
- ^ אישום: רוכב אופניים חשמליים דרס קשיש בחדרה וגרם למותו, באתר ynet, 14 במאי 2019
- ^ חסן שעלאן, בשיטות חייתיות, תחת אימה: "ילדה נרצחה במיטתה" | השנה האכזרית בחברה הערבית, באתר ynet, 30 בדצמבר 2024
- ^ סטטיסטיקה, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל
- ^ "Palestinian Officials: Jewish Extremists Have Committed 375 'Price Tag' Attacks in 2015". The Jerusalem Post. 14 באוגוסט 2015. נבדק ב-23 ביולי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Shin Bet: Sharp rise in settler youth 'price tag' attacks against Palestinians". The Times of Israel.
- ^ וימן, גבריאל, אריה רטנר, and גדעון פישמן. "Who is visually perceived as a criminal?/מי" נראה כמו עבריין"? הקשר בין מוצא עדתי לבין ייחוס עבירות." מגמות (1988): 208-220.
- ^ השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל לשנת 2022
- ^ נינה פוקס, סער הס, ההסתרה המשטרתית, והזינוק בפשיעה בממשלת נתניהו-בן גביר. בלעדי: הנתונים המלאים נחשפים, באתר ynet, 9 ביולי 2024
- ^ גרוסמן, יעל. "הלבנת הון בבנקים-היבטים פליליים." Quarterly Banking Review/רבעון לבנקאות 162 (2007): 7-15.
- ^ Sebba, Leslie, et al. "רמת הענישה וההיבט הטיפולי בעבירות סחר בסמים בישראל 2001." Hebrew University of Jerusalem Legal Research Paper (2015).
- ^ אנה קיפניס. סמי מועדונים בסצנת הבילוי בישראל. Diss. University of Haifa (Israel), 2020.
- ^ הכנסת, הכנסת, and דיונים במליאה. "עבירות תנועה בכבישי יהודה, שומרון ועזה." (2023).
- ^ היקפי פשיעת מחשב בישראל לאורך השנים 2017–2022: נתונים וכלי ניתוח, איגוד האינטרנט הישראלי.
- ^ נתונים על פשיעה חקלאית בישראל, אתר הכנסת
- ^ Cohen, Avinoam, and Yahel Kurlander. "ענף החקלאות כאתר של סחר בבני אדם למטרות עבדות ועבודת כפייה: בין גיוס מהגרים לזכויות עובדים Agriculture as a Site of Trafficking in Persons, Modern Slavery and Forced Labor: Between Migrant Recruitment and Worker Rights." Law, Society & Culture (2023).
- ^ Ben-Israel, Hanny, Hila Shamir, and Maayan Niezna. "מבוא: סחר בבני אדם-עבר, הווה, עתיד Introduction: Human Trafficking-Past, Present and Future." (2023).
- ^ שטאל, אברהם. "Prostitution Among Jews as a Symptom of Cultural Transition/זנות בקרב יהודים כתופעת לוואי למעבר מתרבות לתרבות." מגמות (1978): 202-225.
- ^ בנימין, אורלי. "Going Downhill in the Labor Market: The Commodification of Feminine Work Force in Israel/במורדות שוק העבודה: מסחור כוח-עבודה נשי בישראל." תרבות דמוקרטית (2006): 63-96.
- ^ רוזנהק, זאב, and אריק כהן. "Patterns of Migrant Workers' Incorporation and the Israeli Migration Regime: A Comparative Analysis/דפוסי הכללה של" עובדים זרים" ומשטר ההגירה בישראל: ניתוח השוואתי." Israeli Sociology/סוציולוגיה ישראלית חוברת 1 (2000): 53-77.
- ^ קמפ, אדריאנה, and רבקה רייכמן. "Foreigners in the Jewish State: The New Politics of Migrant-Labor in Israel/" זרים" במדינה יהודית—הפוליטיקה החדשה של הגירת-עבודה בישראל." Israeli Sociology/סוציולוגיה ישראלית חוברת 1 (2000): 79-110.
- ^ אהרון-גוטמן, מירב. "Border People: The story of Palestinian Work Migrants at the Age of Oslo/אנשי הגבול: על מהגרי עבודה פלסטינים בעידן אוסלו." סוציולוגיה ישראלית (2004): 119-149.
- ^ Dina Siegel, H. G. van de Bunt, Damián Zaitch (2003). Global Organized Crime: Trends and Developments. Springer. p. 145. ISBN 1-4020-1818-5.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Jenny Oviedo de Valeria, chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/http://www.revista-educacion-matematica.org.mx/descargas/vol6/vol6-2/vol6-2-5.pdf, Educación matemática 6, 1994-08-02, עמ' 73–86 doi: 10.24844/em0602.06
- ^ 1 2 3 Florence Denmark; Leonore Loeb Adler; Melvin Ember (2004). International Perspectives on Violence. Greenwood Publishing Group. pp. 139, 141, 143. ISBN 0-275-97498-7.
- ^ Siegel, Dina; H. G. van de Bunt; Damián Zaitch (2003). Global Organized Crime: Trends and Developments. Springer. p. 147. ISBN 1-4020-1818-5.
- ^ "Oops, Something is wrong" (PDF).
- ^ "Abbas Should Change His Locks Before Next Wave of Palestinian Prisoners Freed". Haaretz.
- ^ Yahav, Telem (30 במאי 2015). "Prison Service: Almost half of Jewish teen detainees are of Ethiopian descent". Ynet.
{{cite news}}: (עזרה)
