לדלג לתוכן

טיוטה:נורית טל טנא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נורית טל טנא
לידה 1974 (גיל: 50 בערך)
השכלה האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת תל אביב
https://www.nurit-tal-tenne.com/

נורית טל-טנא (נולדה ב-1974) אוצרת אמנות עצמאית, חוקרת ומרצה. מחברת הספר "הדובה הגדולה - מדברות על דיכאון אחרי לידה" שיצא בהוצאת פרדס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טל-טנא גדלה בפתח תקוה בבית דתי למשפחה חד הורית. בעלת תואר ראשון מטעם האוניברסיטה הפתוחה, ותואר שני בתולדות האמנות מטעם אוניברסיטת תל אביב.

אצרה תערוכות יחיד וקבוצתיות רבות מלוות מחקר בגלריות, מוזיאונים וחללים אלטרנטיביים, ביניהם: מוזיאון ארץ ישראל, מוזיאון ינקו דאדא, מוזיאון נחום גוטמן ועוד. רבות מהתערוכות מתמקדות בזיקה להיבטים חברתיים, חלקן בגישת 'האוצר-היוצר' ולעיתים בהקצנה לכדי 'האוצר כמרכז' במתן ביטוי בהיבט אוטוביוגרפי.

ההיבט החברתי מוצא את ביטויו באוצרות ובעשייתה האקטיביסטית בחיבור בין אמנים, תערוכות ועמותות. בשנת 2008 אצרה תערוכת מכירה בשיתוף בית המכירות סותבי'ס שהכנסותיה נועדו לעמותת A.L.S. בשנת 2012 אצרה תערוכה נוספת בשיתוף סות'ביס "לב שלם הוא לב שבור" לאמנים דניאלה ושי אזולאי שהכנסותיה נועדו לעמותת ת.מ.ר. ובשנת 2013 אצרה תערוכה לאמן דודו גרשטיין "רוכבים ברוח" שהכנסותיה נועדו לבי"ח אלי"ן לילדים. טל-טנא יזמה ואצרה במהלך עשור (2013-2022) את התערוכה השנתית "אמני העמק" בעמק יזרעאל בחסות המועצה, בה הציגו כשבעים אמנים, ביניהם: יעקב דורצ'ין, אלי שמיר ועוד לצד אמני 'ארט ברוט' מכפר תקווה. התערוכה הוצגה בשנותיה הראשונות בתמרת ובהמשך ב'מוזיאון העמק' בקיבוץ יפעת.

בשנת 2011 אצרה את התערוכה "אי-מהות" אודות דיכאון אחרי לידה, בין האמניות המשתתפות היו פסי גירש, נועה צדקה, מירי נשרי וטלי בן בסט.

כהמשך לעיסוקה במורכבות 'אידאת האם', בשנת 2015 אצרה את התערוכה הקבוצתית: "על שדי(י)ם ובקבוקים" בהשתתפות: שירה ריכטר, מירית כהן כספי, ועוד.

בשנת 2019 חיברה והוציאה את הספר "הדובה הגדולה - מדברות על דיכאון אחרי לידה" המלווה ביצירות אמנות ומכיל את סיפוריהן של נשים שחוו דל"ל ממגזרים שונים ביניהם: אחינועם ניני, קרוליין לנגפורד ועוד. בשנת 2019 אצרה במוזיאון ארץ ישראל את התערוכה "מיתולוגיות ארץ ישראליות" לצלם עדי נס ולצייר אלי שמיר. תערוכה זו הפנתה מבט על היבטיו המרובדים של מרחבי הארץ והשתלשלות מצבנו התרבותי, הלאומי והפוליטי, הציוני והפוסט-ציוני, החברתי והכלכלי. בשנת 2021 אצרה ב'מקום לאמנות' תערוכה שעסקה באונס ופגיעה מינית, "האיש בחליפה החומה – A tale to tell" התערוכה נאצרה על פי גישת 'האוצר כמרכז' (מונח אותו טבעה) היצירות הוצגו תחת הכפפה סובייקטיבית לטרמינולוגיה עצמאית, בבחינת "רדי-מייד אוצרותי", לטובת 'תזה' אוטוביוגרפית, האמנים שהציגו: פמלה לוי, אלכס ליבק, רעות פרסטר, חנאן אבו חוסיין ועוד.

בשנת 2022 עסקה בהיבט חברתי נוסף בתערוכה בהשראת נפגעת טרור, בהתייחסות ל"צלקת" בהשתתפות האמנים: ורדי כהנא, ראובן קופפרמן, פריד אבו שקרה, זיו קורן ועוד. בשנת 2023 אצרה את התערוכה הרטרוספקטיבית בהיבט חברתי- פוליטי: "רות שלוס באום אל פחם - מאה שנה להולדתה", בגלריה אום אל פחם.

תערוכות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

* "אות וכתם" - תערוכה רטרוספקטיבית לציירת ורדה ברגר, בית האמנים תל אביב. (2024)
  • "היינו גחליליות" - רועי קורן, "מקום לאמנות", ת"א. (2024)
  • "ראי אדמה" – כליל ווקסלר ובלהה ברג, גלריה אלפרד, ת"א. (2024)
  • "תאיר בירה ז"ל - את שומעת, מצאתי את הציורים של תאיר!" (צעירה שנרצחה בשבעה באוקטובר), בית האמנים תל אביב (2023)
  • "מקום בים" - רינה בובראוגלו, גלריה מאיה, ת"א (2023)
  • "אישה תעשייתית" - דפנה רבס, בית האמנים תל אביב. (2023)
  • "רות שלוס באום אל פחם - מאה שנים להולדתה", רטרוספקטיבה, גלריה אום אל פחם. (2023)
  • "מאלפת המפלצות", שמואלי פרוין בוכניק, גלריה אגריפס, ירושלים. (2023)
  • "צלקת"– בהשראת נפגעת טרור. האמנים: זיו קורן, פריד אבו שאקרה, ראובן קופרמן ועוד, בית האמנים, ת"א. (2022)
  • "הסוללים" – הצלם בועז לניר - בית האמנים, ת"א. וגלריה "העמקים", קיבוץ שער העמקים. (2022)
  • יוזמת ואוצרת תערוכת "אמני העמק", מוזיאון העמק 2013-2022 מטעם מועצת עמק יזרעאל. (2022)
  • "האיש בחליפה החומה "A Tale to tell" - דרורה דקל, פמלה לוי ועוד. 'מקום לאמנות', ת"א. (2021)
  • "קיבוץ שער העמקים למרגלות הכרמל-אנשים", פרויקט משולב של הצלם הלל לבני סרטוני ארכיון 1937-1950 והצלם בועז לניר תצלומיו 1970-2023 התבוננות היסטורית-תיעודית לקהילת קיבוץ שער העמקים, פירמידה, חיפה. (2021)
  • "שאלות על מקום" - רעות דפנא, בית האמנים, ת"א. (2021)
  • "יש מצב" – אלכס ליבק – תערוכת יחיד מיני רטרוספקטיבה, גלריה בסיס, הרצליה. (2020)
 * "Data mining" - שחר מרקוס, מוזיאון ארץ ישראל, ת"א. (2020)
  • "ארנב עם עלה של זית" – טובה פסח, מיצב, בית האמנים, ת"א. (2020)
  • "מיתולוגיות ארץ-ישראליות" - עדי נס ואלי שמיר. מוזיאון ארץ ישראל, ת"א. (2019)
  • "התבוננות" - "מכון אבני" לרגל 80 שנה להיווסדו, מוזיאון יפו לעתיקות. (2018)
  • "על שדי(י)ם ובקבוקים - הנקה ותחליפי חלב באמנות", קבוצתית: נועה צדקה, יעל שחר ועוד, ת"א. (2018)
  • "הייתי מתה להיות ציירת" - רטרוספקטיבית רחל אלקלעי, בית האמנים, ת"א. (2018)
  • "לרקוד - רנה שינפלד" - רטרוספקטיבית, האמנים: אורי ליפשיץ, מולה הרמתי, משה שטרנשוס ועוד, בית האמנים, ת"א. (2017)
  • "Banana Bunker"- קבוצתית: דוד טרטקובר, מורן שוב, צ'נציל בנגה, זאב אנגלמאייר ועוד, גלריה צדיק, יפו. (2016)
  • "שירה הנוער - דוד מערבי, חברו של נחום גוטמן מ'בצלאל", מוזיאון נחום גוטמן. ת"א. (2015)
  • "אמנות מבית" - אמנים עובדי "בנק הפועלים" – אוצרת התערוכה בין השנים 2018 – 2013, ת"א. (2013)
  • "הרואיות קיבוצית נשכחת" - אילן שגב, חגיגות 100 שנה לקיבוץ, בית האמנים, ת"א. (2010)
  • "משבר החזירים" - תמר מייק לאופר, מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד. (2010)
  • "מוזיאון החלומות" - יהודה פוליקר, מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד. (2010)
  • "שלג בים המלח" - ברוך שחם, בית האמנים, ת"א. (2008)
  • "נופים צרובים" - שרון פרופ רשב"ם, "בית סוקולוב בית העיתונאים", ת"א. (2007)
  • אוצרת גלריה "פרימה" - כ-50 תערוכות בין 2007-2014, מלון פרימה, ת"א. (2007)
  • "רובוט, טכנולוגי, מקום לא כאן" - צח שיף, "הגלריה החדשה במכון לאמנות בת-ים", בת ים. (2004)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיוטה:נורית_טל_טנא&oldid=38914465"