נועה צדקה
 | |
| לידה |
1967 (בת 57 בערך) טבריה, ישראל  |
|---|---|
| מקום לימודים |
|
| פרסים והוקרה |
פרס לנדאו (2022) |
  | |
נועה צדקה (נולדה ב-1967) היא צלמת ישראלית, כלת פרס לנדאו בתחום האומנויות (2022)[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נועה צדקה נולדה בשנת 1967 בטבריה וגדלה בתל אביב-יפו. בשירותה הצבאי הייתה צלמת בעיתון "במחנה גדנ"ע". לאחר שחרורה התגוררה כשנה בלונדון, אנגליה. עם שובה לישראל החלה לימודי פילוסופיה וספרות, אולם לאחר כשנה נטשה אותם לטובת לימודי צילום. עשתה תואר ראשון בבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים (1995), ותואר שני באקדמיה המלכותית לאמנות באמסטרדם (1998).
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כחלק מהפרקטיקה האומנותית שלה, צדקה עובדת עם מצלמת פילם, ומפתחת בעצמה את הנגטיבים בחדר חושך, ביצירתה מתמודדת צדקה עם חומרים אוטוביוגרפיים, היא מבצעת פרויקטים של הסתגרות, אותם היא מכנה "זיכרון חי של סוביקטיביות אפשרית" בחללים ציבוריים ובחללים פרטיים כגון מרפסת בית, חדר בבית בו התגוררה בפולין וחדר בבית אביה בתל אביב, במסגרתם היא ישנה על מזרן שפרוש על הרצפה, לא יוצאת לשירותים, משתכרת, חותכת את ידיה מטיחה את ראשה בקיר, יוצרת טקסט ורישומים בחלל.
בשנת 2007 יצרה צדקה את פרויקט "הסתגרות מס 9'" במוזיאון תל אביב במסגרת תערוכה משותפת לזוכות פרס גוטסינגר לאמן צעיר[2].
על תערוכתה "המעבר בתעלות הדמע התקין" שהוצגה ב-2010 בגלריה דולינגר כתבה סמדר שפי: "צדקה שייכת לאמנים שחיכוך בין החיים לאמנות הוא אמיתי, כואב וחורק אצלם כמו בין גלגלי שיניים שנכנס בהם חול. הגריסה, החריטה, הטחינה, הכאב הגדול - כל אלה נחשפים בפני הצופים באופן שהוא לא פעם מביך. מביך - מפני שהחשיפה פשוטה כל כך, נטולת מנגנוני הגנה, כך שההרגשה אינה של מציצנות; אי אפשר להיות מציצן כשהדלת והחלון פתוחים לרווחה והצופה מוזמן להיות הקיר הרביעי של הבמה שצדקה מופיעה עליה"[3]
הוצאת ספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2019 הוציאה לאור את ספרה: "האמת הפוטוגרפית אמת טבעית היא: כרוניקה של מחלקה לצילום" בו היא סוקרת את קורות החיים של המחלקה לצילום באקדמיה לאמנות בצלאל, וממפה את הדמויות המשמעותיות בשדה הצילום בישראל[4]. בספר צדקה נוקטת עמדה ביקורתית ותרה אחר דמויות (בעיקר נשים) שנעלמו מהתודעה[5]".
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1989 מלגת קרן שרת, קרן תרבות אמריקה-ישראל
- 1994 מלגת קרן שרת, קרן תרבות אמריקה-ישראל
- 1996 מלגת קרן שרת, קרן תרבות אמריקה-ישראל
- 2001 פרס האמן הצעיר, משרד המדע התרבות והספורט
- 2004 פרס עידוד היצירה, משרד החינוך והתרבות
- 2007 פרס גוסטינר לאומן ישראלי צעיר
- 2011 פרס שרת התרבות, משרד החינוך התרבות והספורט
- 2022 כלת פרס לנדאו בתחום האומנויות
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיה ויוצרת בתל אביב-יפו. נשואה לאמן הפולני ארקדיוש טומלקה. אחותה היא המשוררת אפרת מישורי[6].
תערוכות יחיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1997 "אנטי טכסט", בית האמנים ירושלים.
- 1998 "לכאן", מהסטודיו הזמני שלי באמסטרדם, קמרה אובסקורה - הגלריה, תל אביב
- 2000 "זיכרון חי של סובייקטיביות אפשרית", המדרשה, מכללת בית ברל.
- 2003 "צילומים, משפטים 1993-2002", פירמידה מרכז לאמנות עכשווית, חיפה.
- 2010 "המעבר בתעלות הדמע התקין", גלריה דולינגר, תל - אביב.
- 2016 "ואני שוב, שוב, עושה אמנות מנייר טואלט חול ודשא - זיכרון חי של סובייקטיביות אפשרית מס.14", הגלריה של קיבוץ בארי, קיבוץ בארי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נועה צדקה, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- אלי ערמון אזולאי, ביקור בסטודיו של נועה צדקה וארקדיוש טומלקה, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הזמרת קורין אלאל זכתה בפרס לנדאו למפעל חיים, באתר ynet, 14 בנובמבר 2022
- ^ בן ברוך בליך בשיחה עם נועה צדקה, מי אני אם לא חתיכת מילה | בצלאל כתב עת, באתר journal.bezalel.ac.il
- ^ סמדר שפי, נועה צדקה ורותי לוז: פליטה בביתה, באתר הארץ, 19 בינואר 2010
- ^ חגי ארליך, צילום מקומי, ביקורת על הספר " נועה צדקה, האמת הפוטוגרפית אמת טבעית היא - כרוניקה של מחלקה לצילום, רסלינג, תל אביב, באתר תוהו, 2019-06-02
- ^ Smadar Sheffi, "האמת הפוטוגרפית אמת טבעית היא" | “Photographic truth is the natural truth” - החלון | The Window, באתר החלון | The Window, 2019-03-13 (באנגלית אמריקאית)
- ^ דליה קרפל, סוג של התבהמות, באתר הארץ, 30 בינואר 2007