זיו קורן
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר ברשימות.
| ||
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר ברשימות. | |
זיו קורן (2024) | |
לידה |
13 ביולי 1970 (בן 54) רמת גן, ישראל |
---|---|
לאום | ישראל |
מקום לימודים | תלמה ילין |
תחום יצירה | צילום |
זרם באמנות | צילום עיתונות, צילום צבא וצילום דוקומנטרי |
בן או בת זוג | גלית גוטמן (1996–2013) |
מספר צאצאים | 3 |
www | |
זיו קורן (נולד ב-13 ביולי 1970) הוא צלם עיתונות ודוקומנטרי ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיו קורן נולד ברמת גן, למד אמנות פלסטית בתלמה ילין.
את דרכו כצלם החל במהלך שירותו בצה"ל כצלם צבאי.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיד לאחר שחרורו מהצבא, עבד כצלם בלשכת העיתונות הממשלתית.
לאחר מכן, בין השנים 1992–2009 צילם עבור עיתון "ידיעות אחרונות". במקביל, בין השנים 1995–2000 שימש כנציג הישראלי של סוכנויות הצילום הצרפתיות "Sygma" ו-"Gamma", ומ-2002 משמש כנציג סוכנות הצילום "Polaris Images" ועובד כצלם עצמאי. מאז האינתיפאדה הראשונה מתעד קורן את הסכסוך הישראלי-פלסטיני ואף צילם תמונות של פיגועי טרור. משנת 2009 קורן משמש כצלם מערכת של עיתון "ידיעות אחרונות"[1].
כצלם חדשות ודוקומנטרי מתעד קורן נושאים הומניטאריים בארץ ובעולם כמו מצב העוני בישראל, הקונפליקט הישראלי-פלסטיני, אסון הצונאמי בדרום-מזרח-אסיה, אסון רעידת האדמה בהאיטי, מאבק במחלת האיידס בדרום-אפריקה ואחרים. בנוסף קורן מתעד את צה"ל וכוחות הביטחון מזה כ-20 שנה בפעילויות מבצעיות שוטפות ובמבצעים מיוחדים. בשנת 2009 תיעד קורן בפרויקט מיוחד[2] פעולות ואימונים של הימ"מ - יחידת העילית של משטרת ישראל ללוחמה בטרור. ביולי 2021 יצא בקמפיין מימון המונים לתקצוב אלבום תמונות עם תיעוד רחב שעשה בתקופת משבר הקורונה בישראל[3]. במרץ 2022 נסע קורן לסקר את מלחמת רוסיה–אוקראינה. ביום העצמאות ה-74 (2022) פרסם סדרת תמונות נוספת של הימ"מ, בהן נחשף רובה הערד הישראלי, שנקלט בימ"מ. ב-7 באוקטובר 2023 ירד לדרום ותיעד את מתקפת הפתע ותחילת מלחמת חרבות ברזל[4].
צילומיו של קורן פורסמו במגוון עיתונים בינלאומיים כולל: טיים מגזין, ניוזוויק, סאנדיי טיימס, שטרן, דר שפיגל, Paris Match (אנ'), לה פיגארו מגזין וקוריירה דלה סרה.
צילומיו עטורי הפרסים של קורן נכללו במגוון תערוכות יחיד וקבוצתיות ברחבי העולם, כולל במוזיאון המטרופוליטן בטוקיו, ה-Memorial Museum בספרד והמוזיאון לצילומי מלחמה בקרואטיה ולאחרונה לקח חלק בפרויקט הצילום ההיסטורי War/Photography: Images of Armed Conflict and Its Aftermath במוזיאון לאומנות ביוסטון, ארצות הברית ובתערוכה משותפת במוזיאון MAXXI – המוזיאון הלאומי לאמנויות ברומא, איטליה.
קורן היה נושא הסרט הדוקומנטרי "More than 1000 Words..." (אנ') אשר הוקרן בפסטיבלים ברחבי העולם, ואשר זכה בתריסר פרסי פסטיבל.
עד כה פרסם קורן 22 ספרים ביניהם More Than 1000 Words, Writing with Light, Milestones, Brotherhood, Heartbeat, Shalom Inshallah, Positive, Breathe, Snapshot ואחרים.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קורן היה בן זוגה של הדוגמנית ומגישת הטלוויזיה גלית גוטמן ולהם שתי בנות. בשנת 2014 הכיר קורן את סיון גנון, אלמנתו של מאור גנון שנספה באסון הכרמל. קורן וגנון הכירו בפרויקט צילום משפחות הנספים. בשנת 2016 נולדה להם ילדה.
פרסים ודירוגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1995 - פרס World Press Photo בקטגוריית Spot News על התמונה "אוטובוס מפוצץ".
- 1997 - פרויקט "תיק ג'סיקה", תיעוד מצולם של עולה חדשה העוסקת בחשפנות, נבחר לאחד מהפרויקטים הדוקומנטריים הטובים ביותר שבוצעו במהלך 1997 על ידי כתב העת "Graphis".
- 2000 - אחד מ-200 הצילומים הטובים ביותר ב-45 השנים האחרונות מטעם ארגון World Press Photo.
- 2003 - מקום שלישי בקטגוריית Spot News בתחרות הצילום הבינלאומית Picture of the year International - POYi.
- 2003 - מקום ראשון בקטגוריית "פורטרטים" בתחרות הישראלית לצילומי עיתונות "עדות מקומית".
- 2004 - מקום ראשון בקטגוריית "טבע וסביבה" בתחרות הישראלית לצילומי עיתונות "עדות מקומית".
- 2004 - "סמל הולך הביתה" - הפרויקט הדוקומנטרי הטוב ביותר מטעם Photo District News (PDN) USA.
- 2004 - פרס על מצוינות בצילום בקטגוריית Last Look: A new Leash on Life מטעם Simon Rockower Award, USA.
- 2005 - מקום ראשון בקטגוריית פורטרטים, מקום שני בקטגוריית חיי יום יום ובקטגוריית חדשות בתחרות הישראלית לצילומי עיתונות "עדות מקומית".
- 2005 - פרס Luis Valtuena International Humanitarian(הקישור אינו פעיל) עבור הספר הדוקומנטרי "סמל הולך הביתה".
- 2006 - מקום ראשון על הישג יוצא דופן בקטגוריית צילומי עיתונות בתחרות International Color Award, U.S.A.
- 2007 - פרס על מצוינות והישגים יוצאי דופן מטעם המכללה האקדמית הדסה.
- 2008 - "יותר מאלף מילים" - ספר הצילום הטוב ביותר מטעם Photo District News (PDN) USA.
- 2009 - מקום ראשון בקטגוריית פוליטיקה, מקום שני בקטגוריית חדשות ומקום שלישי בקטגוריית פורטרטים בתחרות הישראלית לצילומי עיתונות "עדות מקומית".
- 2010 - פרויקט "ימ"מ" - מקום ראשון בתחרות הסיפור המצולם מטעם Photo District News (PDN)] USA.
- 2010 - מקום שלישי בקטגוריית חיי יום יום בתחרות הישראלית לצילומי עיתונות "עדות מקומית".
- 2011 - מקום ראשון בקטגוריית פורטרטים ומקום שלישי בקטגוריית חדשות בתחרות הישראלית לצילומי עיתונות "עדות מקומית".
- 2012 - מקום שני בקטגוריית "חיי יום יום" בתחרות הישראלית לצילומי עיתונות "עדות מקומית".
- 2013 - מקום ראשון בקטגוריית "תרבות ואמנות" ומקום שלישי בקטגוריית "פורטרטים" בתחרות הישראלית לצילומי עיתונות "עדות מקומית"
- 2015 - Writing With Light - ספר הצילום הטוב ביותר מטעם Photo District News (PDN)] USA.
- 2016 - Writing With Light - ספר הצילום הטוב ביותר מטעם Rendez-vous Image Award], France.
- 2016 - Writing With Light - ספר הצילום הטוב ביותר מטעם Picture of the Year International - POYi.
תערוכות יחיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "תיק ג'סיקה" - מוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן, ישראל (1999)
- "לואיי מרעי, סמל, הולך הביתה" - מוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן, ישראל (2003); בית האמנים, טוקיו, יפן (2004)
- "Shooting for the Truth" - מרכז הצילום בפאלם ביץ', קליפורניה, ארצות הברית (2006)
- "More Than 1000 Words" - גלריית סיסרו, ברלין, גרמניה (2007); מוזיאון מטרופוליטן, טוקיו, יפן וגלריית BankART, יוקוהמה, יפן (2008)
- "Presso lo Spazio Krizia - "Tel Aviv Photographs - מילאנו, איטליה (2009)
- "Brotherhood" - תערוכה נודדת בשש ערים בארצות הברית (2010)
- "Aftershock" - מתחם התחנה, תל אביב, ישראל (2010)
- "Milestones" - אורבן גלרי, תל אביב, ישראל (2010)
- "שלום אינשאללה" - SCSC סטוקהולם, שוודיה (2011)
- "Heartbeat" - מתחם התחנה, תל אביב, ישראל (2012)
- "Tel Aviv Moments" - יוקהמה, יפן (2012); ריגה, לטביה סנט פטרסבורג, רוסיה (2013)
- "Heartbeat" - בנין האו"ם, ז'נבה, שווייץ (2014)
- "Writing with Light" - רידינג, תל אביב, ישראל (2014); הגלריה הלאומית, בנגקוק, תאילנד ומרכז התערוכות, האנוי, וייטנאם (2015); גלריית דייטה, יאנגון, מיאנמר (2016)
תערוכות קבוצתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "World Press Photo" - תערוכה נודדת בעולם (1995)
- "Memorial Map" - תערוכה לזכרו של יצחק רבין ז"ל, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, ישראל (1997)
- "F.I.A.P" - ראשון לציון, ישראל (1998)
- "יצחק רבין" - מרכז עינב, תל אביב, ישראל (1999)
- "מאה שנות צילום בישראל" - מוזיאון ישראל, ירושלים, ישראל (2000)
- "Israel" - פסטיבל צלמי העיתונות, פרפיניאן, צרפת (2001)
- "Wandering Library" - ביאנלה לרגל 50 שנה, ונציה, איטליה (2003)
- "Big Small Moments" על שמעון פרס, מוזיאון העיצוב חולון, ישראל (2003)
- "עדות מקומית" - מגדלי עזריאלי, תל אביב, ישראל (2003)
- "Sensitivity & Determination" - תערוכה בינלאומית נודדת בארצות הברית (2006)
- "Disengagement" - מוזיאון תל אביב, ישראל (2006)
- "War Stricken Regions of the Mediterranean" - פסטיבל הצילום באתונה, יוון (2008)
- "Canon Ambassadors - Shooting for the Top" - גלריית Gettyimages לונדון, אנגליה (2009)
- "Lianzhou International Photo Festival 2009" - סין (2009)
- "War Photography" - המוזיאון לאמנות גבוהה, יוסטון, ארצות הברית (2012); מוזיאון לאמנות בברוקלין, ארצות הברית (2014)
- "Ethiopia's Ancient Salt Trade" - המוזיאון הבינלאומי לאמנות, רומא, איטליה (2015)
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תמונת מצב - צילומי חדשות מהשנים 1993–1995 (1995)
- תיק ג'סיקה - מהגרת רוסיה חשפנית בתל אביב (1998)
- אבנים ודגלים - הקונפליקט הישראלי-פלשתינאי (עם אורי ליפשיץ) (2002)
- לואיי מרעי, סמל, הולך הביתה- חייל פצוע בתהליך שיקום (2003)
- More Than 1000 Words - עשור לקונפליקט (2007)
- Brotherhood - כוחות ההגנה הישראלים (2009)
- ימ"מ - היחידה הישראלית ללוחמה בטרור (2009)
- Aftershock - אחרי רעידת האדמה בהאיטי (2010)
- Milestones - אוסף צילומים מפרויקטים שונים (2010)
- שלום אינשאללה - סטוקהולם, שוודיה (2011)
- פוזיטיב+ - איידס בקוואזולו נטל, דרום אפריקה (2011)
- Heartbeat - עשרים שנה לבית החולים לילדים שניידר (2012)
- דובדבן - יחידת העילית ללוחמה בטרור של צה"ל (2012)
- Writing with Light - צילומי שחור-לבן כרך 1+2 (2014)
- לנשום - (2021)
- שבעה באוקטובר - (2024)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של זיו קורן
- זיו קורן, ברשת החברתית פייסבוק
- יגאל שתיים, על הצלם זיו קורן באתר טקסטורה
- זיו קורן, ענת מידן, חסרי קול, באתר ynet, 12 בספטמבר 2009
- וידאו: תיעוד של פעילות הימ"מ על ידי הצלם זיו קורן, חדשות ערוץ 2
- דניאל זילברברג, "המצלמה לא מגנה עליי מהכאב": ריאיון עם הצלם זיו קורן, באתר וואלה, 3 בנובמבר 2010
- יעל ביר-כץ, קפה עם זיו קורן, באתר onlife, 27 בפברואר 2012
- בן שני, "אנשים בלילה" עם זיו קורן, באתר iCast, 13 במרץ 2013
- יורם יובל, שיחת נפש עם זיו קורן באתר יוטיוב.
- מנחה נופה, עכבר העיר אונליין, בקצה העדשה ומאחוריה: הטירונות של זיו קורן, באתר הארץ, 9 באפריל 2016
- קרן מלמד–מרגלית, חמוש במצלמה, בעיתון מקור ראשון, 21 בנובמבר 2018
- מאיר תורג'מן וזיו קורן, ביבשה ומעליה: שלושה שבועות עם הימ"מ, באתר ynet, 5 במאי 2022
- זיו קורן בראיון על הדרך להצלחה באתר "לימודים בישראל"
- הדס צורי, "התיעוד הזה הוא משימת חיי", באתר ערוץ 7, 23 במאי 2024
מכתביו
- זיו קורן, נולדו מחדש, באתר ישראל היום, 8 בדצמבר 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אתר canon-europe.
- ^ דף הפרויקט ב־-YouTube.
- ^ רן בוקר, זיו קורן מציג: "קורונה ברבע מיליון תמונות", באתר ynet, 18 ביולי 2021
- ^ "לא האמנתי שאני מצלם את זה": זיו קורן חוזר לזוועות 7 באוקטובר, סרטון בערוץ "חדשות 13", באתר יוטיוב