טדאוש ברד

טדאוש ברד
**Tadeusz Aleksander Baird**
לידה	26 ביולי 1928; גרודז'יסק מזובייצקי, רפובליקת פולין
פטירה	2 בספטמבר 1981 (בגיל 53); ורשה, רפובליקת פולין
מקום קבורה	בית הקברות פובונזקי
מוקד פעילות	ורשה
מקום לימודים	אוניברסיטת פרדריק שופן למוזיקה
סוגה	מוזיקה קלאסית, אופרה, הרמוניה אטונאלית
שפה מועדפת	פולנית
פרסים והוקרה	אות פרס המדינה (1970); מדליית הוועדה הלאומית לחינוך; מסדר נס העבודה, דרגה 2; מסדר נס העבודה, דרגה ראשונה; צלב ההצטיינות המוזהב; אביר במסדר פולוניה רסטיטוטה ;
	אתר רשמי
	פרופיל ב-IMDb

טדאוש ברד (בפולנית: Tadeusz Baird‏; 26 ביולי 1928 – 2 בספטמבר 1981) היה מלחין פולני.

ילדותו ולימודיו

ברד נולד בגרודזיסק מזובייצקי כבן למשפחה בעלת שורשים סקוטים. אבותיו היו קתולים סקוטיים שנמלטו מארצם מפני רדיפות על ידי פרוטסטנטים והגיעו באמצע המאה ה-18 לפולין.

בהיותו בן חמש החל ברד ללמוד נגינה על פסנתר. בנעוריו, בימי הכיבוש הנאצי בפולין, הוא החל לקבל שיעורים פרטיים מהפסנתרן טדאוש ויטוסקי. בין השנים 1941–1943 למד ברד אצל בולסלב וויטוביץ, בקטוביץ, ואצל קז'ימייז' סיקורסקי, בלודז', ובין השנים 1947–1951 היה תלמידם של פיוטר ריטל ופיוטר פרקובסקי בבית הספר הגבוה למוזיקה בוורשה. כמו כן הוא למד 3 שנים מוזיקולוגיה באוניברסיטת ורשה.

פעילותו

בשנת 1949 הקים ברד, במשותף עם קז'ימייז' סרוצקי ויאן קרנץ, את קבוצת 49 שניסתה לענות לדרישות המשטר למוזיקה לא מסובכת מדי, "ריאליסטית סוציאליסטית". יצירותיו בשנות ה-50 המוקדמות היו יותר בסגנון נאו-קלאסי ומושפעות מאלמנטים של הפולקלור הלאומי. אחרי הרפורמות של שנת 1956 התעניין ברד בסריאליזם הדודקפוני (למשל הרביעייה למיתרים וארבע המסות לתזמורת). בשנת 1956 יחד עם סרוצקי ואחרים נמנה עם מייסדי פסטיבל הסתיו של ורשה, ( Warszawska Jesień).

החל משנת 1974 לימד הלחנה בבית הספר הגבוה למוזיקה בוורשה, משנת 1977 כפרופסור. זכה מספר פעמים באותות הכרה מטעם הארגון אונסק"ו על יצירותיו. ב-1979 התקבל כחבר באקדמיה לאמנויות של ברלין. מ-1976 נבחר כיושב ראש הסניף הפולני של החברה הבינלאומית למוזיקה בת זמננו.

ביצירותיו סגנונו התגוון עם השנים, אחרי 1956 השתמש לעיתים בטכניקה דודקפונית לפי המסורת של אלבן ברג, או בחר באופציות הדומות לשוסטקוביץ' המאוחר. מוזיקה של ברד מתאפיינת בליריזם^{[דרושה הבהרה]} בולט בדרכו של שופן, שוברט, מאהלר ברג, קרלוביץ' ונחשב על ידי מבקרים רבים מעין יורש של קרול שימנובסקי.

הוא העריץ מאוד את המסורת הרומנטית, אך גם את מוזיקת הרנסאנס והבארוקית והשתמש ביסודות מהן.

אחרי מותו ב-2 בספטמבר 1981 בוורשה, נקראו על שמו התזמורת הפילהרמונית של העיר ז'לונה גורה, והתחרות למלחינים פולנים צעירים, בה הפרס הראשון ממומן באמצעות קרן שהוקמה על ידי אלמנתו אלינה סביצקה-ברד.

יצירות

מוזיקה לכלים סולו

סונאטינה מספר 1 1949
סונאטינה מספר 2 1952
סוויטה קטנה לילדים 1952

מוזיקה קאמרית

רביעיית מיתרים 1971
קטע לרביעית מיתרים 1971

מוזיקה לתזמורת

סימפונייטה ,1949
סימפוניה מס.1 1950 - הפרס הלאומי של פולין בשנת 1951
סוויטה בסגנון עתיק לתזמורת מיתרים ולחליל "קולא בניון" "Colas Breugnon" לפי רומן רולאן 1951
סימפוניה מספר 2 1952
קונצ'רטו לתזמורת 1953
ארבעה "ניסויים" או מסות 1958 (פרס אונסק"ו בשנת 1959 ופרס ראשון בתחרות ע"ש גז'גוז' פיטלברג)
סימפוניה ברביס Sinfonia brevis לתזמורת 1968
סימפוניה מס.3 1969 - פרס לאומי של פולין בשנת 1970
קנצונה לתזמורת 1980

קונצ'רטי

קונצ'רטו לפסנתר 1949
ארבעה דיאלוגים לאבוב ותזמורת קאמרית 1964 (פרס אונסק"ו בשנת 1966)
קונצרטו לאבוב 1973
Concerto lugubro ("קונצ'רטו קודר") לויולה 1975

שונות

אקספרסיות לכינור ותזמורת - 1959
קטעים לצ'לו, נבל ותזמורת 1977

מוזיקה קולית

ארבע סונֶטות אהבה לבריטון ותזמורת, לפי שקספיר 1956
ארוטיקה - שישה שירים לסופרן ולתזמורת 1961 לפי שירי מלגוז'אטה הילאר
חמישה שירים למצו-סופרן ולשישה כלים, לפי הלינה פושוויאטובסקה - פרס לאומי של פולין בשנת 1970
"מחר" דרמה מוזיקלית לפי ג'וזף קונרד, לליברית מאת יז'י סיטו 1966
קנטטה "מכתבים של גתה" לבריטון, מקהלה מעורבת ותזמורת -1970 (לפי ההתכתבות בין גתה לבין שרלטה פון שטיין
קולות מרחוק לבריטון ותזמורת - 1970