לדלג לתוכן

אוניברסלים אנושיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף טבע האדם)

"ישנן שתי אמיתות לגבי בני-אדם: שכל בני האדם דומים, ושכל בני האדם שונים. על שתי עובדות אלה מבוססת כל חוכמת האנוש."

מרק ואן דורן (אנ'), משורר אמריקאי, 1894–1972

אוניברסלים אנושיים הם מאפייני תרבות, חברה, שפה, התנהגות, רגש וחשיבה, הקיימים בכל התרבויות האנושיות. במחקר האתנוגרפי זוהו וקוטלגו מאות אוניברסלים[1].

רעיון האוניברסלים תחת שמות אחרים, לרוב "טבע האדם", קיים לפחות משחר ההיסטוריה. ישנה התעניינות הולכת וגוברת בתחום, ותרומות של חוקרים רבים התווספו הן לרשימה הגולמית של אוניברסלים, והן לניתוח מדוע ואיך אוניברסלים אלו קיימים.

אוניברסלים אנושיים הם הוכחה ותיאור לקיומו של טבע אנושי אוניברסלי, הוכחה ותיאור שנסמכים על מחקר במתודה מדעית הנתנת להוכחה ולהפרכה. עצם קיומם הוא בעל משמעויות עמוקות שמאירות באור חדש מגוון עצום של תכונות אנושיות. תאוריות רבות בתחומי הדת, הפילוסופיה, הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה וחקר ההיסטוריה מקבלות אישוש, או לחלופין מוצגות כלא סבירות מתוך מחקר האוניברסלים האנושיים.

העובדה שמתוך רשימת האוניברסלים ישנם "כמעט אוניברסלים" מהווה חיזוק להשערה שבדומה לנושא "תורשה מול סביבה" לגבי פרטים, גם מאפיינים רבים של תרבויות אדם הם מוּלדים אך מאפשרים מידה מסוימת של חופש בתוך המגבלות המוּלדוֹת.

מקורות היסטוריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהעת העתיקה עד העת החדשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נזיר ונזירה בעת משגל - ציור מאת הנרי לוסוו. לפי דתות רבות יצר הרע הוא חלק מטבע האדם.

שאלת הגדרתו של טבע האדם מקורה בזמנים קדומים. בכל המקורות העתיקים מובע הרעיון שלא רק שקיים טבע לאדם, יסודו של טבע זה ביסודות מטאפיזיים, מיסטיים ודתיים.

בספר בראשית מופיעים שני פסוקים שמעידים על אמונה בקיומו של טבע האדם, או לכל הפחות צדדיו השליליים כמו גם יכולת האדם לעמוד בפני יצריו: ”הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ”[2], גישה מחמירה יותר מופיעה בהמשך: ”כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו”[3].

גישה חיובית לטבע האדם ניתן למצוא אצל החכם הסיני מנציוס, שגרס שטבע האדם טוב, כך שהרגשות הטבעיים של בני אדם מוליכים לאנושות (אהבת הבריות ואמפתיה), צדק, דרך ארץ, וחכמה[4]; אלא שהסביבה החברתית לרוב מקלקלת את טבע האדם, ולכן עליו לחפש את שכלו הטבעי המקורי ולשוב למקורו תוך פיתוח רגשותיו הטבעיים האמיתיים (כלומר לחפש את מידותיו הטובות בעצמו). מנגד, החכם הסיני שון דזה סבר שטבע האדם רע, ולפיכך עליו לתקן את מידותיו. בדורות מאוחרים יותר ניסו להסביר, שדברי מנציוס מתייחסים לטבע של צדיקים, דברי שון דזה לטבע של רשעים, אולם טבעם של רוב האנשים טוב ורע. מכל מקום, החכמים הנאו-קונפוציאנים קיבלו את סברת מנציוס שטבע האדם טוב.

הפילוסוף היווני אריסטו תמך גם הוא בקיומו של טבע האדם, וחילק אותו למספר דרגות - מהחייתי ועד העליון. היסוד החייתי הוא היצר להתרבות ככל החיות. מעליו נמצא טבעו הפוליטי (ואולי הכוונה גם לחברתי), ועליונות על כולם יכולות הנפש לדמיון, הגיון ואושר[5][6].

באופן דומה המשיך הדיון בטבע האדם לתוך ימי הביניים כשהתפיסה הבסיסית שעל פיה מטאפיזיקה עומדת מאחורי טבע האדם נשמרת, והדיון נסוב על מהו טבע זה וכיצד מהויות מטאפיזיות ורוחניות משמשות בו.

העת החדשה: נטישת הרעיון המטאפיזי והוויכוח אם טבע האדם קיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"לאלילי השבט מקור אחד- טבע האדם, והשבט הוא המין האנושי כולו"

פרנסיס בייקון, 1620

"הרוח היא, כמו שאומרים אנו, נייר חלק, נקי מכל כתב, כלומר, בלי מושגים"

ג'ון לוק, 1690

"כל יצרינו המיניים הם תוצאה של גירוי חברתי. אין לאורגניזם שום תגובה מוכנה מראש כלפי המין השני, כשם שאין הוא מחונן ברעיונות מולדים"

הפסיכולוג זינג יאנג גואו, 1929

רק עם תחילת העת החדשה הופיעה התפיסה שטבע האדם אינו מבוסס על מקור מטאפיזי. תחילתו של רעיון זה מופיעה בכתבי פרנסיס בייקון (1561–1626)[7], ופילוסופים דוגמת רנה דקארט (1596-1650) המשיכו לפתח אותו[8], במטרה לבסס השקפה על טבע האדם שיסודה בעולם הפיזי ולא במטאפיזי.

בעקבות נטישה זו של רעיונות מטאפיזיים, הנץ גם רעיון שטבע האדם כלל לא קיים. הפילוסוף ג'ון לוק (1632-1704) הגדיר את האדם בלידתו כלוח חלק שאפשר לעצבו בכל דרך[9] והציע מודל, מעין מנגנון בו הסביבה של אדם מעצבת את נפשו מן היסוד[10]. ז'אן־ז'אק רוסו (1712-1778) המשיך לפתח רעיון זה לקיצוניות, בטענה שבמקור האדם הוא חייה מתבודדת, ורצף אירועים מקריים הוביל את האדם לקיום חברתי בו כביכול התפתח מה שמכונה טבע האדם, שכלל לא היה קיים אצל האדם הקדמון[11]. ויליאם גודווין (1756-1835) טען שילדים הם דף חלק שניתן לעצבו כרצוננו[12].

מנגד לשיטפון זה של רעיונות בא הלשונאי וילהלם פון הומבולדט (1776-1835) וטען שלכל בני האדם טבע משותף, אף על פי שהשפות והתרבויות שונות זו מזו[13][14][15].

פריצת דרך באה מכיוון אבי תורת האבולוציה, צ'ארלס דרווין, שקריאה בספרו של הומבולדט הציתה בו את התשוקה לחקור ארצות רחוקות[16]. ביומנו הוא כתב ב-1837 "אפילו הנפש והאינסטינקט מושפעים (מברירה אבולוציונית)". בין 1837 לשנות ה-70 של המאה ה-19, בהן פרסם את "מוצא האדם", בנה דרווין תאוריות על התפתחות אבולוציונית של נפש האדם, תאוריות שברובן עדיין בתוקף[17].

בעקבות דרווין והומבולדט בא האתנולוג אדולף בסטיאן (אנ') (1826-1905), שלימים היה למורהו של אבי האנתרופולוגיה, פרנץ בועז. בסטיאן ביצע מחקרי־שדה במרכז אמריקה, דרום ומזרח אסיה, אפריקה, ואוסטרליה. בסטיאן שלל את הרעיון של קיום גזעים במין האדם, וקידם רעיון של "האחדות הבסיסית של נפש האדם"[18].

במאה ה-20

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנקודה זו חל פיצול דיכוטומי כמעט בשאלת קיומו ומהותו של טבע האדם. מחד ניצבה האסכולה הדארויניסטית, שבארה את טבע האדם במונחים אבולוציוניים. מאידך במדעי החברה שגשג רעיון הלוח החלק, שבהמשך הפך לאידאה פיקס, רעיון מקוּבּע שהיה לדוֹגמה של ממש. ניסוח מלא עוצמה של דוֹקְטְרינָת הלוח החלק ביטא אבי הביהביוריזם ג'ון ב. ווטסון (1878-1958)[19]:

"האדם הוא אדם מפני שאין לו אינסטינקטים, מפני שכל מה שיש בו וכל מה שביכולתו להיות הוא מה שלמד ורכש מתרבותו, מחלקי סביבתו שהם מעשה ידי אדם, ומבני אדם אחרים"

האנתרופולוג אשלי מונטגיו, 1937

"הספר הזה חייב לזעזע את האנתרופולוגיה עד עצם יסודותיה. הוא עתיד ללמד את העוסקים בתחום כיצד עלה בידי אנשים מושחתים ונלוזים להפיץ רעל במשך זמן כה רב, בעודם נוחלים כבוד רב בעולם המערבי ודורות של סטודנטים מקבלים את שקריהם כיסוד האנתרופולוגיה. אסור להרשות שזה יקרה שוב"

תגובת האנתרופולוגים טרנר וספונסל למחקריהם של הגנטיקאי ניל והאנתרופולוג שאניון, 2000

"תנו לי תריסר תינוקות בריאים, בנויים היטב, ועולם לגדל אותם בו שאותו אעצב בעצמי. אני מתחייב לקחת כל אחד מהם באקראי ולהכשירו להיות מומחה מכל סוג שאעלה על דעתי: רופא, עורך דין, אמן, סוחר גדול, ואפילו, כן, קבצן וגנב"

דוקטרינת הלוח החלק הושפעה רבות מתגובת הנגד לקולוניאליזם וגזענות, שתי רעות חולות של המאה ה-19 והמאה ה-20. בבסיס הדוקטרינה עמד רעיון הומניסטי: לא ניתן לבסס שאומה או גזע עליונים על אחרות. שתי השקפות הצטרפו לחזק רעיון הומני זה: תפיסת "הפרא האציל", ששיבחה את מעלות התרבויות שלא זוהמו בתרבות המערב, ותפיסת הרלטיביזם הפוסט־מודרניסטית שפסלה עליונות של גישה כלשהי למוסר ותרבות על פני כל גישה אחרת. במדעי החברה תססה התנגדות עזה לכל רעיון שסתר או הגביל דוקטרינה זאת, והתנגדות זו, שחלק ניכר ממנה היה פוליטי בטבעו, הגיעה לממדים של השתקת כל שיח אקדמי שערער על הדוקטרינה או על אמיתותה המוחלטת. מאידך גיסא נערך לא מעט מחקר שהמשיך לבסס את רעיון טבע האדם, על אף האווירה הלא סובלנית, במיוחד מכיוון הביולוגיה, שאינה בתחום מדעי החברה וההשתקה הייתה זרה לה[20].

על אף אווירה אקדמית לא־סובלנית זו, נבנה לאט גוף ידע שניזון מתרומות של חוקרים שונים מדיסציפלינות שונות. ב-1945 בספר מרכזי בתחום הוקדש פרק ל"מכנה המשותף של תרבויות"[21]. ג'ורג' פּ מרדוק (אנ') מנה 73 אוניברסלים, בין השאר של תוארי קרבת משפחה, מידרוג על פי גיל, טאבואים הקשורים למזון ועוד. מאמציו של מרדוק הובילו ליצירת גוף ידע סדור בשם Human Relations Area Files[22], שהניב נפח עצום של מחקר בין תרבותי. גל מחקר זה נבלם באמצע שנות ה-60, עם התחזקות מחנה "הלוח החלק" והרלטיביזם התרבותי באקדמיה.

למשך דור דישדש המחקר בתחום, וחזר בתנופה לראש סולם התודעה האקדמית עם פרסומו בשנת 1991 של הספר "אוניברסלים אנושיים", פרי עטו של דונלד בראון[23] (אנ'). מעבר להרחבה ניכרת של רשימת האוניברסלים - מעשרות למאות - בנה בראון משנה זהירה ומנומקת למתודות מסודרות לאיתור וקיטלוג של אוניברסלים. בהמשך טען שהכשרתם של אנתרופולוגים מובילה לאתר ולחקור את השונה בין תרבויות ולכן כיסתה על אוסף עצום של דומה ביניהן. ספרו של בראון זכה לפרסום ניכר בעקבות הצגתו בספרים פופולריים של סטיבן פינקר[24] ופרנסיס פוקויאמה[25].

במאה ה-21 תרם האנתרופולוג הגרמני כריסטוף אנטווילר(גר') לביסוס והעמקה של חקר האוניברסלים, תוך התכתשות בלתי פוסקת עם חסידי הרלטיביזם והדוֹגמה של "הלוח החלק"[26].

סיבת קיומם של אוניברסלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימה קצרה של סיבות נמצאת ככל הנראה בבסיס רוב, אם לא כל האוניברסלים. תהליכים ותנאים אלה כוללים

  • הורשה והתפשטות מאפיינים תרבותיים שמקורם קדום והסתברו כמועילים ביותר
  • ביטוי תרבותי של ממשות פיזיקלית או ביולוגית
  • מבנה ופעולה של תהליכי חשיבה, תפיסה ורגש שבסיסם באבולוציה של מוח האדם[27]

מאידך התפיסה עתיקת היומין שמקורו של טבע אדם מטאפיזי שרירה, קיימת ונפוצה מאוד מחוץ לאקדמיה.

מקורות קדומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם אוניברסלים, כגון עשייה ושימוש בכלים, שימוש באש, ובישול מזון - שניתן למצוא את מקורם המשותף בפרהיסטוריה כה קדומה, שסביר מאוד שהם מופיעים בכל התרבויות מתוך קיומם בראשית התפתחותו של מין האדם, לפני שהתפצל לתרבויות שונות. אוניברסלים אלו כה מועילים לשרידה עד כדי כך שאם תרבות תאבד מאפיינים אלה סיכויה לשרוד קלושים.

אמיתות ביולוגיות ופיזיקליות בסיסיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המציאות הפיזית של סביבת הקיום האנושית כוללת קטגוריות המוּבְנוֹת בה, קטגוריות שנובעות מעובדות בסיסיות של ביולוגיה ופיזיקה. הידע המוּכל בקיטלוג ומינוח של עובדות אלו חיוני לשרידת האדם[27].

  • מינוח של קרבת משפחה (כמעט תמיד קרובים חולקים זמן משותף רב יותר מרחוקים ולכן חשיבותם גדולה בהתאם. ככל שקרבת המשפחה גדולה יותר, כך המינוח מפורט יותר)
  • מינוח למין (גבר/אישה, זכר/נקבה)
  • סיווג של צמחים (עץ, שיח, עשב, שתיל, פרי, זרע וכך הלאה)
  • סיווג בעלי חיים (נמר, אריה וצ'יטה הם חתולים, ולכן טורפים. הם יונקים ולכן אינם מטילים ביצים)
  • סיווג פרטים גאוגרפיים (הר, גבעה, נחל, נהר וכיוצא בזה)

דוגמה מרשימה לאופן בו מציאות פיזית עשויה להכתיב תרבות היא שברוב השפות המילה לאישון העין פרושה "איש קטן" - ככל הנראה בשל השתקפות האדם באישון[28].

פסיכולוגיה אבולוציונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פסיכולוגיה אבולוציונית

פסיכולוגיה אבולוציונית מבארת התנהגויות במונחים של יתרונות שרידה והתרבות - כלומר התנהגות שמסייעת למי שנוהג בה לזכות ביתרון במרוץ החימוש האבולוציוני. רבים מאוד מהאוניברסלים העמוקים יותר, אלה שעוסקים בנפש האדם ובחברת בני האדם, ניתנים לבאור וביסוס משיקולי פסיכולוגיה אבולוציונית הפועלת על קבוצות של בני אדם.

מאפיינים עמוקים אלה כוללים את האופן בו אנו תופסים את העולם שסביבנו, האופן שבו קשר שלנו עם בני אדם אחרים יכול לנוע על כל הקשת בין חיוני ורצוי למאיים ומסוכן, שורשי הגזענות והפטריוטיות, הנטייה שלנו לאבחנות דיכוטומיות (חושך מול אור, טוב מול ורע, חם מול קר, אהוב מול שנוא וכך הלאה) המנגנון המאפשר לנו כילדים ללמוד שפה - יכולת שנשללת מאיתנו עם ההתבגרות. הכלים המחשבתיים שכולנו מצוידים בהם לפתרון בעיות, חוקי ההיגיון, ועולם הרגש[29].

הרציונל של קיום אוניברסלים כאלה פשוט: מכיוון שכל מה שמשותף לכל בני האדם טמון בהם בכל אשר ילכו, הברירה טבעית מכתיבה פסיכולוגיה, התנהגויות וגם תפישות עולם ששיפרו את סיכויי השרידה של הפרטים והשבטים.

עם זאת, דווקא החוקרים שבמחקריהם תלוי זיהוי אוניברסלים, האנתרופולוגים, הם אלו שלא מקבלים שום הכשרה לזהות אותם. השכלת האנתרופולוגים כוללת מעט מאוד רקע בפסיכולוגיה ובביולוגיה שחיוניות בתחום זיהוי אוניברסלים, וגרוע מכך - גישת היסוד בלימודיהם הייתה על לחשוף ולתאר את השונה בין תרבויות, ולא לזהות ולתאר את המשותף.

אף על פי שגוף הידע על מבנה והתפתחות הנפש שגיבשה הפסיכולוגיה עשוי להיות אוניברסלי, נדרשת עבודת חקר עצומת ממדים לאשש זאת. ניתן לצמצם את הבעיה על ידי מיקוד באותן תכונות שיותר סביר שהן חיוניות לשרידה, לדוגמה מנגנונים לפתרון בעיות. כך זוהו אוניברסלים רבים:

  • רכישת השפה (על פי התאוריה של חומסקי)
  • רגשות
  • יכולת וקיום סיווגים
  • כללי ההגיון
  • מנגנוני הגנה פסיכולוגיים (למשל הדחקה)
  • רגשות קרבה לקרובי משפחה
  • אתנוצנטריות ותיגמול־הדדי (מחד אמצעים לגיבוש קשרים בין פרטים שקיימת ביניהם תלות הדדית, מאידך הדרת זרים מתחרים מתיגמול וחשש אוניברסלי מזרים, חשש שטומן בחובו זהירות מקונפליקט שסבירותו גבוהה)
  • תפיסה אסתטית של פנים יפות בתור פנים הממוצעים בסביבה הקרובה לאדם
  • מנגנונים לחשיפת רמאויות
  • כללים ותחושות למניעת גילוי עריות (גילוי עריות במסגרת ציידים/לקטים הוא סכנה מוחשית. הקבוצות שחיות יחד קטנות מאד, וגילוי עריות תדיר יגרום תוך דורות ספורים לשלל בעיות גנטיות שיסכנו מאד את שרידת הקבוצה)

בכל התרבויות קיימת תפישה שמגדירה "מהו אדם". תפישה זו שונה לעיתים מהתפישה המערבית המודרנית, שבה כל בני האדם כלולים בהגדרת "מהו אדם". קיימים שבטים בהם אך ורק בני השבט נתפשים כ"בני אדם אמיתיים", דוגמת היאנוממי, שזה פשוט משמעות השם - "בני אדם אמיתיים"[30]. בדומה לכך בעל מטעים בדרום ארצות הברית במאה ה-18 ראה את עבדיו כתת־אדם.

לא ניתן לפרש תחומים כה רבים ללא התובנות המאוחרות, של תפקידם בפתרון הבעיה הדרוויניסטית של קיום בתנאים של תחרות קיומית מול קבוצות אדם אחרות.

משמעויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסר אוניברסלי ודתות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עשרת הדיברות, רמברנדט. בכל התרבויות תשע מעשרת הדיברות מקודשות. יוצאת הדופן היא "זכור את יום השבת לקדשו."

אוניברסלים הנוגעים לדתות ולמוסר אוניברסלי הם בעלי משמעות עמוקה במיוחד, בהיותם הכרעה אמפירית בין השקפות על מהותו הרוחנית של מין האדם ואבחנתו בין טוב לרע.

מוסר אוניברסלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבט משמעותי ועמוק של מחקר האוניברסלים הוא שיש אוסף גדול של כללים ומאפיינים שמשותפים לכל חברות האדם, מאפיינים שמסדירים כללים של מוסר. גנבה, רצח, אונס, תקיפה ללא התגרות, קמצנות, בגידה רומנטית או מינית, שקר ורמאות, אי כיבוד הורים - כל אלה זוכים ליחס שלילי שנע מהמגונה ועד לנפשע בכל חברות אדם, ואין חברת אדם שאדישה למעשים אלה.

עובדות אמפיריות אלה עומדות בסתירה מוחלטת להשקפה הרלטיביסטית, הגורסת שלכל תרבות יש מוסר ייחודי משלה ולא קיימת מערכת מוסרית שהיא מכנה משותף בין תרבויות שונות.

מאידך גיסא הגדרת "מהו אדם" שונה מתרבות לתרבות, ומי שנתפש כ"תת אדם" או "לא אדם" אינו נחשב למי שראוי להגנת כללי המוסר. קשת ההגדרות נעה מתרבות אקסקלוסיבית באופן קיצוני - לדוגמה רק הזכרים ממעמד מסוים נחשבים בעלי זכויות, וכל עבירה על כללי המוסר המשותף מולם בת ענישה - לתרבות אינקלוסיבית שמרחיבה את מושג הזכות להגנה אף מעבר לכל בני האדם לבעלי חיים.

תרבות המערב נמצאת בקצה האינקלוסיבי. מתקיים בה תהליך שהחל עוד במאה ה-18 וממשיך גם היום שבו יותר ויותר בני אדם, ולאחרונה גם חיות, זכאים להגנה במסגרת כללי המוסר. דוגמה לאקסקלוסיביות היא תרבויות מרכז אסיה שרואות בנשים בני אדם פחותים וזכאיות להגנה חלקית בלבד במסגרת חוקי המוסר.

דת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הפסיכולוגיה מאחורי דתות

בכל חברות האדם ישנה מערכת מורכבת שכוללת את יחס מיסטי כלפי המתים, אמונה בכוחות על, עתירה לכוחות אלו - כולל טקסים דתיים - ומעל לכל אבחנה בין טוב לרע.

ממצאים אלה מסבירים את ממצאי הפסיכולוגיה החיובית, על פיהם בני אדם בעלי אמונה ברוחני ואמונה דתית חשים עצמם יותר מאושרים מאלו שלא. הממצאים מאששים שהגישה האתאיסטית שולית ונדירה למדי, ורק בחברות מעטות זו היא השקפת הרוב. נראה שלמין האדם יש צורך מובנה באמונה ברוחני ובדתי.

ישנן הצעות על בסיס פסיכולוגיה אבולוציונית להסברים כיצד אמונות אלו מביאות ליתרון הישרדותי ואבולוציוני לחברות המחזיקות בהן על פני חברות שמתנכרות לאמונה ברוחני ובדת. אמונה דתית המעניקה משמעות טרנסצנדנטלית לקיום השבט מסייעת בלכידות שלו. אמונה ברוחני מקלה על ההתמודדות עם סבל וטרגדיה. מעל לכל - אמונה רוחנית נותנת משמעות מוצקה לקיום האדם[31][32].

פסיכולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – דיסוציאציה, פסיכולוגיה אינדיבידואלית, ביהביוריזם, פסיכולוגיית מעמקים, המודל הסטרוקטורלי, מודל אפר"ת, תאוריית השלבים של אריקסון, לא-מודע
"אדיפוס והספינקס", מאת דומיניק אנגר. בכל תרבויות האדם קיים תסביך אדיפוס.

מאז הופעתה של הפסיכולוגיה המודרנית במחצית הראשונה של המאה ה-20, שאפה הפסיכולוגיה להגיע למודל משותף של הנפש. מטבעה של שאיפה זו לקבל ולחפש את המשותף בנפש האדם על פני העולם כולו - לשון אחרת, שאיפה לחשוף אוניברסלים של נפש האדם, ולהשתמש בם במודלים מדויקים יותר ויותר[33].

הרבה אוניברסלים מחזקים גישה זו: בכל תרבויות האדם קיימים מנגנוני הגנה פסיכולוגיים, קיים אֶבֶל על מות אדם קרוב, קיימים אותם רגשות בסיסיים של אהבה ושנאה, חיבה ובוז, בושה וגאווה, משיכה מינית, קינאה, גועל, עלבון, הפתעה ושמחה. תמיד קיימים פחדים, בהם פחד מהמוות, וכן שיטות להתמודד עימם. ישנם חלומות ופירושם, ישנם פחדי ילדות, וקיים תסביך אדיפוס[34].

הכללים שונים מתרבות לתרבות ביחס אל כל אלה, ועד כמה מותר להציגם בפומבי, עבירה על איסורים מובילה לתחושה עזה של בושה, ואדם הנכשל בהסתרה נהיה מטרה ללעג ובוז. מה שנחשב בושה בתרבות אחת עשוי להתפס כמושא לגאווה בתרבות אחרת, אך הרגשות עצמם, בושה וגאווה, קיימים בכל מקרה. באקסטרפולציה על דברי המשורר וורן, "כל תרבויות האדם דומות אחת לשנייה, וכולן שונות אחת מהשנייה" - גם בתחום חיי הרגש.

אוטונומיה ואינדיבידואליזם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטונומיה אינה מאפיין ייחודי של האינדיבידואליזם המערבי, בכל תרבות קיימת מידה (משתנה) של שליטת הפרט במעשיו ושל קבלת החלטות עצמית[35].

אבל האוטונומיה האוניברסלית של הפרט שקיימת בכל התרבויות שונה מהאינדיבידואליזם המודרני: על-פי אידיאל האינדיבידואליזם בן זמננו, כל עוד הפרט אינו פוגע באחרים, אין הוא כבול לכללי התרבות בה גדל ולמנהגיה וזכותו לנהל את חייו כרצונו[36]. לעומת זאת האוטונומיה החוצה־תרבויות מאפשרת בחירה אך ורק בתוך מסגרת כללי התרבות[37]. המסקנה המתבקשת היא שאינדיבידואליזם מערבי (וגם הקוטב הנגדי שלו, קולקטיביזם) הוא אכן הבניה חברתית[38].

הפרדה קטגורית בין גברים לנשים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
"אדם וחווה" מאת אלברכט דירר. בכל התרבויות קיימות תפיסות של הבדלים עמוקים בין גברים לבין נשים, כולל תפקידם במשפחה ואלימותם של גברים

אוניברסלים רבים מגדירים תפיסה כלל אנושית לקיום הבדלים יסודיים ועמוקים בין גברים לבין לנשים, תמיד קיימת תפיסה דיכוטומית של מגדר, עשויים להיות חריגים מהדיכוטומיה אבל רק בתנאי שמדובר ביוצא־מן־הכלל.

חסידי תפיסת המגדר מתכחשים התכחשות גורפת לקיומם של הבדלים מסוג זה וטוענים שסוגיית המגדר היא הבנייה חברתית תלויית תרבות, ורק תפיסת הפרט מהו המגדר שלו קובעת מה המגדר שלו. במסגרת שיטת מחשבה זו התנפחה רשימת המגדרים משְנַיִים (עם חריגים נדירים) לעשרות.

בין האוניברסלים שמבחינים ביו גברים לנשים ישנם שתוקפּנות, פשיעה, ואלימות מצד גברים נפוצות הרבה יותר מאשר אצל נשים. בנוסף חיבור ודאגה אימהית לילדים, תפיסה כוללת של גברים ונשים כקבוצות שונות מאוד באופיין, שילטון של גברים בכל אחת מהתרבויות, מחלקות נבדלות בשפה לשני המינים, והיותו של הבעל מבוגר בממוצע מאשתו.

קיומם של הבדלים אלה רלוונטי גם לפסיכולוגיה של האדם, וגם - למעשה במיוחד - לתפיסות פמיניסטיות שונות, עבור תפיסות אלו קיום ההבדלים האוניברסליים אלה משמש בערבוביה- מחד מצדיק את טענות הפמיניזם על אי־שוויון ותוקפּנוּת גברית, מאידך מערער על ההנחה שנשים וגברים יכולים לתפקד באופן זהה, אם כי עשויים להיות חריגים, דבר שאכן קיים במציאות[39][40]

עימות בין תרבויות, שורשי אתנוצנטריזם וגזענות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה אוניברסלים עוסקים באופן בו כל התרבויות מבחינות בין "אנחנו" ל"הם". התפיסה האוניברסלית היא תפיסה עוינת כלפי השונה, ומקבלת כמובן מאליו כל עימות של "אנחנו" עם "הם" לרבות עימות קטלני. בהכללה מרחיקת לכת, ייתכן שגישה כלל אנושית זו שטבועה בטבע האדם, עומדת מאחורי העוינות של כל חברה לשונה ממנה. ככל שקל יותר להבחין בין "אנחנו" ל"הם" - באמצעות צבע עור, שפה, מנהגים ואפילו סגנון הביגוד, עיצוב השיער וכתובות קעקע - כך עוינות סבירה יותר וחזקה יותר.

מדובר בהסקה מרובת שלבים, והדרך ארוכה מ"אנחנו" ברמת השבט ל"אנחנו" של קבוצה כמו אוּמה, שגדולה פי אלפי או עשרות אלפי מונים משבט. תוך הגידול בסדרי הגודל מתווספים מנגנונים רבים שלא היו קיימים רוב קיום האדם, מנגנונים שמאפשרים לכידוּת ושיתוף פעולה בקבוצות גדולות מאוד. המסקנה, לפיה למרות כל המנגנונים שבדרך הקבוצה הגדולה מצייתת באופן קטגורי לגישה השבטית בה "אנחנו" עוינים את "הם", היא בחזקת אפשרות שקיבלה חיזוק ניכר, אך טרם הוּכחה או הופרכה[41].

אומנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריקוד שמחה על הסכם שלום באוגנדה. ריקוד ותחומי אומנות רבים נוספים קיימים בכל תרבויות האדם.

בעוד שלכל תרבות אומנות ייחודית לה, מפתיע עד כמה משותפים תחומי האומנות השונים. תחומי האומנות הללו מופיעים בכל התרבויות כולן ואין אף אחת שיוצאת מן הכלל:

  • מוזיקה, כולל שירה מוזיקלית (על פי לחן)
  • מוזיקה בעלת משמעות דתית
  • ריקוד
  • שירה שמצייתת לכללים אסתטיים מוגדרים
  • אומנות פלסטית לרבות ציור ופיסול
  • תפיסה ושיפוט מה אסתטי.

בכל התרבויות קיים גם חיבור הדוק בין חלק ניכר מהאומנות לאמונה ברוחני ולדת. שירים העותרים לכוחות על ומפארים אותם, ואומנות פלסטית הכוללת דמויות ואירועים מהמיתוסים שבתרבות קיימים תמיד, גם כאן ללא אף יוצאת מהכלל.

לא קיים הסבר מוסכם מדוע אומנות קיימת בכל תרבויות האדם. הוצעו אפשרויות רבות למדי, אך טרם הוצגה שיטת מחקר להפריך או לאשש אותן[42][43][44][45][46][47].

ביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טענה תקיפה כנגד תפיסת האוניברסלים האנושיים היא שמדובר במצג שטחי, שמתעלם בכוונה ומחמיץ את העומק והניואנסים של המחקר האנתרופולגי. לפי גישה זו, באמצעות פישוט יתר תפיסת האוניברסלים מגדירה תכונות תרבותיות שונות לגמרי תחת אוניברסל יחיד, או קבוצה של אוניברסלים.

טענה נוספת היא שמודל האוניברסלים האנושיים נשען על הגיון מעגלי - מניח מראש שתרבות מוגדרת באופן שמשרת את הוכחת מאפייני אותה תרבות כאוניברסלים. לפי ביקורת זו גישת האוניברסלים מתחילה בסימון המטרה - האוניברסל שאת קיומו רוצים להוכיח - ואז איסוף נתוני המחקר התומכים בקיום האוניברסל.

גישה זו לחקר אוניברסלים מתודלקת, על פי המבקרים, בלעומתיות עיוורת של תורת האוניברסלים למחקר האנתרופולוגי שמאשימה את המחקר האנתרופולוגי, שלא בצדק וללא סימוכין של ממש, בחיפוש השונה והימנעות מזיהוי הדומה[48].

רשימת אוניברסלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימה זו אינה שלמה, אלא צירוף שתי הרשימות הראשונות שפורסמו על ידי דונלד בראון

תוספות לאחר 1989[49]

  • אלימות קואליציונית, מעורבות רבה יותר של זכרים
  • בושה (תחושה ורגש)
  • בעל מבוגר מאשתו (בממוצע)
  • גאווה
  • דגדוג
  • דימוי עצמי:
    • מודעות לו (חשש מה יאמרו אחרים)
    • מניפולציה שלו
    • רצון להקרינו כחיובי
  • דימויים, מכלול של
  • הבדלים בין המינים בתפיסה מרחבית ובהתנהגות
  • הגינות, מושג
  • הערכות מבדילות
  • השוואות, יצירתן
  • התקשרות
  • התרגלות
  • חיבות וסלידות
  • חיוץ - אינטרפולציה
  • כוונה
  • למידה, תקופות קריטיות
  • מוות, פחד ממנו
  • מוסדות (פעילויות שיתופיות מאורגנות)
  • מוסר, רגש שלו
    • תחום פעולה מוגבל
  • מטאפורות סינתטיות
  • מפות קוגניטיביות
  • מציצת אגודל
  • מציצת פצעים
  • משחק, העמדת פנים
  • משלים, אמירתם, ובפרט:
    • בדרכים של סתירה הדדית (יש גבול לכל תעלול, אבל יש תעלול לכל גבול)
  • נסיעה, זכרים עוברים בממוצע מרחק גדול יותר בימי חייהם
  • סיכונים, נכונות לקבלם
  • ציפייה
  • צעצועים למשחק
  • קדימה, מושג (כך קיבל הנמר את חברבורותיו)
  • קמצנות, סלידה מפניה
  • שליטה עצמית
  • שליטות/כניעות, יחסים
  • שפה נפשית - "מנטלזית"
  • שפיטת הזולת
  • שררה, התנגדות לניצולה לרעה ולשתלטנות
  • תקווה

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Donald E. Brown - HUMAN UNIVERSALS, HUMAN NATURE, HUMAN CULTURE, p1
  2. ^ ספר בראשית, פרק ד', פסוק ז'
  3. ^ ספר בראשית, פרק ח', פסוק כ"א
  4. ^ מנציוס, ספר ששי, חלק ראשון, 6.
  5. ^ Aristot. Nic. Eth. 1162a
  6. ^ Aristot. Pol. 1.1252a
  7. ^ Journal of the History of the Behavioral Sciences: Francis bacon's behavioral psychology, by Paul S. Macdonald
  8. ^ Essays, UK (בנובמבר 2018). "Descartes And Nietzsche Views On Human Nature Philosophy Essay". Nottingham, UK: UKEssays.com. נבדק ב-10 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "נניח איפה, שהרוח היא, כמו שאומרים אנו, נייר חלק, נקי מכל כתב, כלומר, בלי מושגים", ג'ון לוק, מסה על שכל האדם
  10. ^ Locke, John, An Essay Concerning Human Understanding, Kenneth P. Winkler (ed.), Hackett Publishing Company, Indianapolis, IN, 1996, pp. 33–36.
  11. ^ Rousseau, Jean-Jacques, The Social Contract, Translated by Maurice Cranston, Published by Penguin Classics, 1968, ISBN 0-14-044201-4, pg. 136
  12. ^ מצוטט אצל Sowell, 1987, p63
  13. ^ HUMBOLDT'S PERSONAL NARRATIVE VOLUME 3.PERSONAL NARRATIVE OF TRAVELS TO THE EQUINOCTIAL REGIONS OF AMERICA DURING THE YEARS 1799-1804 BY ALEXANDER VON HUMBOLDT AND AIME BONPLAND.
  14. ^ Bunzl, 1996, pp. 22, 31
  15. ^ Alexander von Humboldt: Personal Narrative of Travels to the Equinoctial Regions of the New Continent, 1799-1804
  16. ^ The Voyage of the Beagle, Charles Darwin
  17. ^ The Cambridge Companion to Darwin, eds. J. Hodge and G. Radick, Cambridge University Press, 2003, p.92 - Darwin on Mind, Morals, and Emotions, by Robert J. Richards
  18. ^ Antweiler, C. Our Common Denominator: Human Universals Revisited. New York and Oxford: Berghahn, 2016, p89)
  19. ^ Watson, 1924
  20. ^ "הלוח החלק", סטיבן פינקר, עמ' 119-150
  21. ^ The science of man in the world crisis, editor: Ralph Linton, ISBN 101406768650
  22. ^ Human Relations Area Files
  23. ^ Human Universals, Donald Brown, ISBN 007008209X, ISBN 9780070082090
  24. ^ The Language Instinct (1994) and The Blank Slate (2002)
  25. ^ Our Posthuman Future: Consequences of the Biotechnology Revolution (2002)
  26. ^ ChristopherAntweiler: Our Common Denominator:Human Universals Revisited, ISBN 978-1785338243
  27. ^ 1 2 Donald E. Brown - HUMAN UNIVERSALS, HUMAN NATURE, HUMAN CULTURE, p5
  28. ^ Toward a Theory of Cultural Linguistics, Gary B. Palmer P102
  29. ^ Donald E. Brown - HUMAN UNIVERSALS, HUMAN NATURE, HUMAN CULTURE, p6
  30. ^ "Kami Yamaki Urihipë, Our Forest-Land"
  31. ^ "Why We Believe: Religion as a Human Universal". Ara Norenzayan, The University of British Columbia, Human Mind, Human Kind Anthology
  32. ^ "God Is Watching You: How the Fear of God Makes Us Human", Dominic Johnson
  33. ^ Ara Norenzayan and Steven J. Heine: Psychological Universals: What Are They and How Can We Know?
  34. ^ Lecture One: The Universal Oedipus complex, Michael J. Poff, MA, MSW
  35. ^ Anthropology, autonomy and the art of cultural revolution, Christopher Houston | Head of Department of Anthropology, Macquarie University
  36. ^ "אין לך חופש הראוי לשמו אלא רק זה בלבד, המרשה לנו לבקש את טובתנו אנו לפי דרכנו אנו, כל זמן שאיננו מנסים למנוע מאחרים את טובתם הם או להפריע בעד התאמצותם להשיגה. כל אחד ואחד הוא השומר הנכון לבריאותו הגופנית, השכלית והרוחנית". ג'ון סטיוארט מיל, "על החירות"
  37. ^ Psychological autonomy and hierarchical relatedness as organizers of developmental pathways, Heidi Keller, University Osnabrueck, Osnabrueck
  38. ^ Valery I. Chirkov - CULTURE, PERSONAL AUTONOMY AND INDIVIDUALISM: THEIR RELATIONSHIPS AND IMPLICATIONS FOR PERSONAL GROWTH AND WELL-BEING
  39. ^ ."Psychodynamic Universals, Cultural Particulars in Feminist Anthropology: Rethinking Hua Gender Beliefs ", Vol. 32, No. 4, Theme Issue: Contributions to a Feminist Psychological Anthropology (Dec., 2004), pp. 493-513
  40. ^ Patricia Gowaty, "Feminism and Evolutionary Biology: Boundaries, Intersections and Frontiers", p135-143
  41. ^ Agustin Fuentes, Evolution of Human Behavior. Publication Date - December 2008 ISBN 9780195333589
  42. ^ Christopher W. Tyler, Lora T. Likova, "The Role of the Visual Arts in Enhancing the Learning Process". Front Hum Neurosci. 2012; 6: 8
  43. ^ .Gillian M Morriss-Kay, "The evolution of human artistic creativity"
  44. ^ P Anne Scott, "The relationship between the arts and medicine", Medical Humanities
  45. ^ Nicola De Pisapia, Francesca Bacci, Danielle Parrott & David Melcher, "Brain networks for visual creativity: a functional connectivity study of planning a visual artwork"
  46. ^ A Jensen, LO Bonde, "The use of arts interventions for mental health and wellbeing in health settings"
  47. ^ קיימות בספרות הצעות רבות נוספות. כאמור, ללא מסגרת אמפירית לבחינה של הצעות אלו קשה להתקדם בפענוח הקושיה
  48. ^ Scott MacEachern: Book review of "That complex whole: culture and the evolution of human behavior" by Lee Kronk. Westview Press, Boulder, Colorado, 1999. ISBN 0-8133-3705-4., published in The Human Nature Review ISSN 1476-1084
  49. ^ סטיבן פינקר, הלוח החלק, עמ' 451, מטר הוצאה לאור 2005
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אוניברסלים_אנושיים&oldid=39000048"