לדלג לתוכן

אינסטינקט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התנהגות אינסטינקטיבית של ניעור פרווה רטובה

אִינְסְטִינְקְט (יצר בסיסי, לפי קביעת האקדמיה ללשון העברית[1]) מוגדר בביולוגיה ובמרבית ענפי הפסיכולוגיה כנטייה מולדת ונלמדת לביצוע מעשה מסוים באופן מדויק ואוטומטי כתגובה לגירוי ספציפי.

בדרך כלל אינסטינקטים הם תבנית פנימית של תגובות למצבים מסוימים. תפקיד האינסטינקטים בדרך כלל הוא לקבוע במנגנוני הדחפים שיעוררו יצור לפעולה. הפעולה המסוימת המבוצעת עשויה להיות מושפעת על ידי למידה, סביבה ועקרונות טבעיים. בעיקרון, ככל שיצור הוא ממין טקסונומי בעל מוח מפותח יותר, ההתנהגות שלו מונעת פחות על ידי אינסטינקטים.

דוגמאות ניתן לראות בהתנהגותם של בעלי חיים, המבצעים מגוון פעילויות (לעיתים תשלובת) אשר אינן מבוססות על ניסיון קודם (למשל רבייה או אכילת חרקים). דוגמאות אחרות כולל קרבות בעלי חיים וחיזור בבעלי חיים.

מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמות גבוהות של מוליכים עצביים ממשפחת הקטכולאמינים, המופרשות בשעת לחץ כתגובה למצבי מתח, יכולים לדכא במהירות את הפעילות של קליפת המוח הקדם-מצחית ולהעביר אותה למצב "offline" כדי להגיב לסכנה, על ידי העברת השליטה על ההתנהגות למערכות פרמיטיביות יותר כמו האמיגדלה והסטריאטום שמתווכים תגובות אינסטינקטיביות (ואלמנו) פעולות על מצב offline[2].

התצפית המדעית באינסטינקטים או בדבר מה המעיד בביטחון גבוה על אינסטינקטים היא קשה מאוד. זאת משום שקשה לתצפת ולהוכיח טיעונים הקשורים במניעים שאינם חשיבתיים ולכן אינם מודעים. חקר החשיבה הלא מודעת הוא ממשימותיו הקשות ביותר של המדע.

כמה סוציוביולוגים וחוקרי התנהגות בעלי חיים ניסו לכלול התנהגות חברתית של בני אדם ובעלי חיים במונחים של אינסטינקטים. אך ניסיון זה כשל בשל הקושי להוכיח שהתנהגות פשוטה באדם נובעת מאינסטינקט. הפסיכואנליטיקאים הצהירו שאינסטינקט מתייחס לכוחות מוטיבציה אנושיים (כמו מין ותוקפנות). שימוש זה במונח ספג ביקורת קשה כמו כלל הניסיון של הפסיכולוגיה לחקור את הלא מודע. אולם, המושג "אינסטינקט" בפסיכואנליזה אינו מוגדר כהתנהגות אוטומטית אלא כדחף מולד לכיוון התנהגות כללי - דהינו יצר.

הצורך בתקפות מדעית מכתיב לחוקרי התנהגות בעלי חיים הגדרה מחמירה ביותר עבור התנהגות שניתן לטעון שהיא מונעת אינסטינקטים. להגדרה להתנהגות הנובעת מאינסטינקט בר חקירה יש חמישה מאפיינים:

  1. התנהגות ייחודית כמעט לכל פרט למין טקסונומי מסוים ונדירה במינים אחרים.
  2. התנהגות מורכבת ורבת שלבים.
  3. דפוס התנהגות נוקשה ואחיד - הפרעה לאחד משלבי דפוס ההתנהגות תגרור את ההפסקה המוחלטת של אותה התנהגות.
  4. התנהגות שאינה יכולה להילמד לא מניסיון ולא מתצפית על פרטים אחרים.
  5. התנהגות אוטומטית - אותו גירוי יוביל בכל תנאי סביבה בדיוק לאותה התנהגות.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מילים ומונחים באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ Arnsten, A. F. (2011). Catecholamine influences on dorsolateral prefrontal cortical networks. Biological psychiatry, 69(12), e89-e99.