לדלג לתוכן

יחיא צאלח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף זבח תודה)
המונח "מהרי"ץ" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו מהרי"ץ (פירושונים).
הראב"ד
מארי יחיא צאלח
לידה 1713
חשוון ה'תצ"ב
פטירה 27 באפריל 1805 (בגיל 92 בערך)
כ"ח בניסן ה'תקס"ה
כינוי מהרי"ץ
מדינה תימן
מקום מגורים צנעא, תימן
תקופת הפעילות ?–1805 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות בלדי
רבותיו

סבו מארי צאלח מהר"ץ

הרב דוד משרקי
תלמידיו מארי יוסף קארה
חיבוריו
  • פעולת צדיק
  • עץ חיים
  • זבח תודה
  • שערי קדושה
  • שערי טהרה
  • מעיל קטון
  • אורח לחיים
שם השושלת צאלח
צאצאים בנו מארי אברהם צאלח, מארי אברהם צאלח (בן צאלח), שמעון צאלח
אב בית דין צנעא ה־6
17571805
(כ־48 שנים)
שותף לרבנות
מארי אברהם צאלח ←
https://www.maharitz.co.il/
חתימה
חתימת המהריץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מארי יחיא בן יוסף צאלח (מכונה: מהרי"ץ, או: מהר"י צאלח, חשוון ה'תע"דכ"ח בניסן ה'תקס"ה, 171327 באפריל 1805), היה מגדולי חכמי יהדות תימן במאה ה-18, וראב"ד בבית הדין הגדול בצנעא.[1]

נולד בחודש חשוון בשנת ה'תע"ד (1713)[2] למארי יוסף צאלח בנו של הדיין מארי צאלח, בקאע אל-יהוד בצנעא שבתימן.[1]

כבר בילדותו הפגין מהירות תפישה, זיכרון ועמקות בלימודיו. למד אצל סבו הרב צאלח, ואצל זקני הדור מארי יחיא קרואני ומארי סעדיה קטיעי. כשגדל היה תלמיד חבר לשני גדולי הדור מארי דוד משרקי ומארי יחיא הכהן עראקי.[1]

לפרנסתו עסק בצורפות, כדרכם של רבני תימן שעבדו לפרנסתם ולא הטילו את עצמם על הציבור. בשנת השלושים לחייו עזב את מלאכת הצורפות ועסק בכתיבת ספרי תורה ומגילות, מפני שמלאכה זו נחשבה לנקייה יותר.[1]

בשנת ה'תקט"ז (1756) התמנה כראב"ד, והיה לראש בית הדין הקבוע השישי בצנעא. עמד בראש הישיבה הגדולה בצנעא. סמכותו הוכרה בכל תימן ללא עוררין.[1]

בשנת ה'תקל"ט שלח את ספרו "זבח תודה" על שולחן ערוך הלכות שחיטה וטריפות להדפסה בכלכתא שבהודו.

מארי יחיא העמיד תלמידים רבים, ביניהם בנו מארי אברהם ומארי יוסף קארה, ושניהם המשיכו אחריו ברבנות.[1]

נפטר בכ"ח בניסן ה'תקס"ה (27 באפריל 1805).[1]

כיום הרב יצחק רצאבי רואה את עצמו כממשיך דרכו, ואף פתח על שמו את מכון נתיבות מהרי"ץ.

חיבוריו מאופיינים בעיון ובבקיאות. בתחילה נטה לפסוק כדעת השולחן ערוך, אולם לאחר מכן החליט שאין זו דרכה של יהדות תימן והחל לפסוק בדרך כלל כדעת הרמב"ם. בכך הושפע מזקני דורו, מארי יהודה צעדי[3] ומארי פנחס עראקי הכהן, שדבקו יותר ברמב"ם ובמנהגי תימן מאשר בשולחן ערוך. כך כתב:

דע דארץ המערב ומצרים וארץ התימן אתריה דהרמב"ם הוא וזה גלוי ומפורסם בספרים ובפי כל. וכ' השירי כנסת הגדולה סי' קכ"ח דגם ארץ המערב אתריה דרבינו הבית יוסף [=ר"י קארו]. ולמדתי מהשירי כנסת הגדולה שם בהגהת הטור דאם יש מחלוקת באיזה דין בין הרמב"ם ורבינו בית יוסף דנהיגינן כהרמב"ם אפי' באתריה דהב"י. ובשאר מלי דלא פליג הרמב"ם או שלא נזכר בדבריו ונזכר בדברי הב"י נהיגינן כהבית יוסף אף דשאר פוסקים פליגי עליה עיין שם. וזה דבר מוסכם גם מהסברא בידינו קודם ראותי דברי השכ"ג דו"ק:

שו"ת פעולת צדיק חלק ב סימן רנא

גולת הכותרת של חיבוריו הוא ספר השו"ת "פעולת צדיק", הספר נחלק לשלושה חלקים סובב ומקיף את כל פינות ההלכה, תשובותיו מנוסחות בקצרה, משפטים מקיפים וקולעים. אין הספר כולל את כל התשובות שהשיב, אלא רק מעט מזעיר מהם[דרוש מקור]. ספרו "עץ חיים" הוא פירוש רחב ידיים מקיף על התכלאל (הסידור התימני הכולל את כל התפילות וההליכות היהודיים שבמעגל השנה). הפירוש נכתב מתוך קנאותו למסורת תימן העתיקה והמדויקת, קנאות שהושפעה מהרב יהודה צעדי.

ר' יעקב ספיר, שביקר בתימן כחמישים שנה לאחר פטירת מארי יחיא, כותב עליו בספרו "אבן ספיר" כך: ”והיה גדול בחכמת הקבלה ובעל מופת לרבים, גם סופר מהיר ואומן היה, ראיתי ספרי תורה ומגילות כתב ידו נחמד למראה... ושמו גדול בכל ארץ התימן והולכים לאור פסקיו והכרעותיו כהלכה למשה מסיני”.

הרב צאלח היה עניו, אך עמד על דעתו בתוקף כאשר ראה סטייה מן ההלכה. עמד בראש הישיבה הכללית בצנעא, שם נאספו רבני העיר לדון בשאלות הלכתיות בכל יום.

נתיבות מהרי"ץ היא עמותה שנראית על שמו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 ד"ר משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, כרך א', המכון לחקר חכמי תימן, בני ברק, ה'תשס"א (2001), עמ' 500–502
  2. ^ לתאריך הולדתו ראו הרב יוסף קאפח, "הרה"ג יחיא בכה"ר יוסף צאלח זצ"ל (מהרי"ץ)", בתוך: כתבים ב, ירושלים תשמ"ט עמ' 997
  3. ^ הקדמת הרב יהודה צעדי לתכלאל באתר ויקיטקסט, אותה שילב המהרי"ץ בראש ספרו עץ חיים.


תקופת חייו של הרב יחיא צאלח על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן