שלמה מנזלי
| לידה |
1610 ה'ש"ע צנעא, תימן | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1690 (בגיל 80 בערך) ה'ת"ן צנעא, תימן | ||||||
| תקופת הפעילות |
?–1690  | ||||||
| |||||||
  | |||||||
מארי שלמה בן סעדיה מנזלי (ה'ש"ע – ה'ת"ן, 1610 – 1690) היה חכם מחכמי יהדות צנעא במאה ה-17, ראב"ד בבית הדין הגדול בצנעא, וראש הישיבה הגדולה.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מארי שלמה נולד בשנת ה'ש"ע (1610) בערך, בשכונת אלסאילה בצנעא שבתימן.[1]
שימש כדיין בבית הדין של הקהילה, והיה ראש הישיבה הגדולה שהתקיימה בכניסת אלעלמא.[1]
בשנת ה'תל"ט (1679) יצא יחד עם כל יהודי צנעא לגלות מוזע, ולאחר שחזרו והשתכנו בקאע אל-יהוד התמנה כראב"ד, וכך היה הראב"ד הראשון בבתי הדין הקבועים בקאע אל-יהוד.[1]
מהרי"ץ והרב עמרם קורח ציינו שטרות שראו עם חתימתו, ודברי תורה מפיו.[1]
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פירוש קצר להפטרות על דרך הדרש (ה'תל"ז, 1677).[2]
- סידור – לא הגיע לידינו.[2]
- אגרת הבשורות – תקנות שתיקנו חכמי צנעא לאחר החזרה מגלות מוזע (פורסמו חלקים על ידי הרב יוסף צוברי).[2]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ד"ר משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, כרך א', המכון לחקר חכמי תימן, בני ברק, ה'תשס"א (2001), עמ' 331–332
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| תקופת חייו של הרב שלמה מנזלי על ציר הזמן |
|---|
 |